אמו"ר זקני ז"ל פירש כי תצא כשיש קצת חירות מיצה"ר אז יהי' למלחמה כו' והוא כמ"ש והי' בהניח כו' לך כו' תמחה כו'. וזה סימן שהוא שונא מוחלט ליצה"ר כי בשעת החטא אף רשעים מתחרטים מיד רק כשיש חירות והשנאה כבושה. עי"ז ונתנו ה"א בידך וכן פי' בזוה"ח מלחמה זו על היצה"ר. ואמר שהמלחמה בכח התורה וכ"א בראתי יצה"ר בראתי תבלין. וברש"י לא דיברה תורה אלא כנגד היצה"ר. פי' כי התורה נעלמה מעיני כל חי רק נתלבשה התורה בדיבורים הללו לתת כח לאדם נגד היצה"ר כי היצרים שבאדם אין להם יסוד קבוע והיצה"ר בדמיונות שוא מבלבל האדם. ויצר מלשון ציור ודמיון. אבל הנשמה שבאדם יש לה יסוד קבוע ובכחה לברר האמת מדמיונות ב' היצרים. ובעבור היצר נתלבשה תורה בלבושים וציורים לעזור להאדם בעה"ז השפל. ושבית שביו פי' שם שיחזור האדם ניצוצות הקדושה שנשבה מאתו ית' בחיצוניות וקאי על ה' אלקיך הנזכר לעיל ע"ש. שצריך האדם להבין מזה שנברא בעוה"ז בב' יצרים שהכל לכבודו ברא ודרך האמת הוא שכשזוכה אדם לצאת קצת מבלבולי היצר אז צריך לחול עליו בושה ממה שעבר עליו זמן זמנים בדברים בטלים ולא לבא לידי גאוה ח"ו. רק אדרבא לפי תיקונו יבוש יותר. ועי"ז הבושה יכול לשוב ולתקן כל אשר עבר עליו וזהו ושבית שביו. ובימות החול שקשה לאדם למצוא מנוח מבילבולי יצה"ר צריך להתבייש מהש"י עי"ז שרחוק הוא מבחי' השבת. והוא בשת שבא משבת וביטול הזמן, וע"ז נעשה בחי' שבת אח"כ וכדכ' בזוה"ק בראשית ירא שבת בשת כו' ע"ש:
The Chidushei Harim explained the pasuk “When you will go out to battle” (Devarim 21:10) to mean that when a person experiences some freedom from the evil inclination, it is the ideal time to fight it. This aligns with the command regarding Amalek: “When Hashem gives you rest from your enemies, wipe out the memory of Amalek” (Devarim 25:19). Demonstrating hatred for the evil inclination during these moments shows true resolve. By doing so, “Hashem will place them in your hands.” The Zohar Chadash explains this battle as one against the evil inclination, fought with the power of the Torah: “I have created the evil inclination, I have created the Torah its antidote” (Kiddushin 30b). Rashi (Devarim 21:11) similarly notes that the Torah addresses combating the evil inclination. The Torah, being lofty, is hidden from most but is presented in these words to empower us against the evil inclination, which confuses us with baseless imaginations. The neshama, however, has a solid base and can clarify the truth from these imaginations. The Torah uses these examples to aid us in this struggle. “And you will take a captive” refers to reclaiming the sparks of holiness taken by the evil inclination. Recognizing that we are created with two inclinations for Hashem’s glory, the true path is to use moments of clarity to feel embarrassment for wasted time, avoiding haughtiness. This embarrassment leads to deeper repentance and repair of past transgressions. During the weekdays, when confusion from the evil inclination is strong, one should feel embarrassed for being distant from the concept of “Shabbos.” This humility, brought about by the nullification of time, helps one merit the level of Shabbos, as stated in the Zohar, בראשית spells ירא שבת בשת (fear of Shabbos and embarrassment).
3
בפסוק צעקה הנערה כו' מוכח שכל שיכול להנצל ע"י צעקה מיחשב רצון והקב"ה שומע תפלת כל פה. ואף שנראה לפעמים שא"י לצעוק. מ"מ אם האדם מוכן לצעוק בכל לבו ע"ז נאמר טרם יקראו כו'. ואדרבא צעקה זו נשמעת יותר. וחז"ל אמרו שקול פרידת הנשמה מגוף הולכת מסוף העולם כו'. והטעם נראה כיוון שממאן בזה בכל כחו ורוצה לצעוק ואינו יכול. עי"ז הצעקה הולכת בכל מקום. כי כשיכול לצעוק הקול פוסק. אבל הצעקה שהוא בכח ולא נכנס בפועל. נשמעת בכ"מ. כי הרצון לצעוק בכל מקום. וכ"כ אבן מקיר תזעק כו' אף שלא שייך צעקה מכל זה נשמע כי המיאון בדבר הוא נחשב לצעקה כנ"ל. ורמב"ן ז"ל הקשה אם לא הי' לנערה שכל לצעוק למה תמות. אבל הקב"ה נותן שכל למי שמוכן לצעקה כנ"ל. ואף בשדה נאמר אין לנערה חטא מות מכלל שנחשב לחטא עכ"פ מה שלא זכתה לזה:
Regarding the pasuk “She has called out” (Devarim 22:24), it implies that one who can call out for help (to Hashem) and does not is considered sinning willfully, for Hashem hears everyone's prayer. Even if one feels they cannot call out, if they are prepared to do so with all their heart, Hashem hears them, as it states, “Before they call out, I will answer.” Such a call is heard even more. Our sages explained that the scream of the neshama leaving the body is like a scream that goes from one end of the world to the other. This is because the desire to resist and scream, even if not physically possible, makes the scream resonate everywhere. When one can actually scream, it eventually stops, but a scream in potential is “heard” everywhere. This is similar to the verse “A stone will call from the wall” (Chavakuk 2:11), where resistance is considered shouting. The Ramban questioned why the girl should be punished if she did not have the understanding to call out. Yet Hashem grants understanding to those prepared to call out. In the case of a girl raped in the field who did not call out, she is not punished because there was no one to hear her. However, the implication is that there is some level of sin for not meriting to actually cry out.
4
לא תראה כו' שור אחיך כו' השב תשיבם כו'. י"ל שכל מי שרואה בחבירו תועה מדרך הישר. וי"ל שור לשון הבטה. או שאר תנועה רעה צריך לתקנו. והעצה ע"י תשובה כמ"ש בסה"ק כל מה שרואה האדם שייך לו וצריך לשוב ע"ז ועי"ז מביא הרהור תשובה גם בחבירו וז"ש השב תשיבם. כי כלל ישראל הם א' וכשא' מקלקל צד קדושה שבו נשאר בכלל ישראל כמ"ש ז"ל זכה נוטל חלק חבירו כו'. אבל האדם צריך לחזור האבידה לבעליו. אשר תאבד ממנו ומצאתה. לא תוכל להתעלם שצריך להיות שלא יוכל לסבול ולהתעלם מחטא חבירו ג"כ:
“You shall not see your brother's lost ox... you shall surely return it to him” (Devarim 22:1). This can be interpreted to mean that if you see your friend straying from the correct path, you should help return him to it. The word שור (ox) can also mean “looking” or observing. Thus, if you observe a negative action, it needs to be corrected. The way to do this is through personal repentance. Holy texts explain that whatever one sees is a reflection of oneself. Therefore, when you see negativity in someone else, it implies a need for your own repentance. This act of repentance will, in turn, inspire your friend to repent, as indicated by the phrase השב תשיבם (you shall surely return them). Klal Yisrael is one entity; when one person tarnishes their holiness, it affects the whole. As our sages say, if one merits, he receives his portion and that of his friend in the world to come. However, one must return what is lost to its rightful owner. The phrase “That is lost from him, and you find it, You shall not hide yourself from it” means you should not ignore your friend's loss of holiness due to sin. It should be unbearable to see a friend lose their share of holiness.
5
כי תצא מחנה כו' ונשמרת כו' ויד תהי' לך מחוץ כו'. י"ל שהוא עצה לאדם אף שא"י לתקן כל מעשיו. מ"מ אין לך אדם מישראל שאין בו דברים טובים. וצריך לאסוף המעט טוב שבו שלא לערב בו דבר רע. ועי"ז המעט יהי' לו כח ויד גם בדברים שמחוץ למחנה. כי מצוה גוררת מצוה. וכ' טוב מעט לצדיק כו' כי המון רשעים רבים שכל עצת היצה"ר ע"י הריבוי שמוסיף חטאים קלים כמ"ש דברים שדש בעקביו. ותיקון הצדיק בבחי' מעט שיהי' חשוב אצלו מה שזוכה לקיים מצות בוראו אף שהוא מעט. וכפי התדבקותו באותו המעט עץ חיים הוא להביאו לתקן הכל כראוי כנ"ל:
"When you go out to battle, protect yourself from all evil… There shall be an area for you outside your camp where you may relieve yourself" (Devarim 23:11-13). This can be understood as advice on how to repair one’s actions. Even if one feels unable to correct all their actions, everyone in Yisrael has good deeds. One should gather these few good points and protect them from being tainted by evil. Through these small merits, one gains power and a handle (יד) to influence even areas outside their immediate scope. A mitzvah brings along another mitzvah. Tehillim 37:16 states, "The little that the tzadik has is better than the abundance of the wicked." The evil inclination works through abundance, adding many small sins. The tzadik repairs this by valuing the little good they can do for Hashem. By deeply connecting to these small merits, one can ultimately repair everything else appropriately.
תרל"ד
5634
אמו"ר זקני ז"ל פירש כי תצא כשיש קצת חירות מיצה"ר אז יהי' למלחמה כו' והוא כמ"ש והי' בהניח כו' לך כו' תמחה כו'. וזה סימן שהוא שונא מוחלט ליצה"ר כי בשעת החטא אף רשעים מתחרטים מיד רק כשיש חירות והשנאה כבושה. עי"ז ונתנו ה"א בידך וכן פי' בזוה"ח מלחמה זו על היצה"ר. ואמר שהמלחמה בכח התורה וכ"א בראתי יצה"ר בראתי תבלין. וברש"י לא דיברה תורה אלא כנגד היצה"ר. פי' כי התורה נעלמה מעיני כל חי רק נתלבשה התורה בדיבורים הללו לתת כח לאדם נגד היצה"ר כי היצרים שבאדם אין להם יסוד קבוע והיצה"ר בדמיונות שוא מבלבל האדם. ויצר מלשון ציור ודמיון. אבל הנשמה שבאדם יש לה יסוד קבוע ובכחה לברר האמת מדמיונות ב' היצרים. ובעבור היצר נתלבשה תורה בלבושים וציורים לעזור להאדם בעה"ז השפל. ושבית שביו פי' שם שיחזור האדם ניצוצות הקדושה שנשבה מאתו ית' בחיצוניות וקאי על ה' אלקיך הנזכר לעיל ע"ש. שצריך האדם להבין מזה שנברא בעוה"ז בב' יצרים שהכל לכבודו ברא ודרך האמת הוא שכשזוכה אדם לצאת קצת מבלבולי היצר אז צריך לחול עליו בושה ממה שעבר עליו זמן זמנים בדברים בטלים ולא לבא לידי גאוה ח"ו. רק אדרבא לפי תיקונו יבוש יותר. ועי"ז הבושה יכול לשוב ולתקן כל אשר עבר עליו וזהו ושבית שביו. ובימות החול שקשה לאדם למצוא מנוח מבילבולי יצה"ר צריך להתבייש מהש"י עי"ז שרחוק הוא מבחי' השבת. והוא בשת שבא משבת וביטול הזמן, וע"ז נעשה בחי' שבת אח"כ וכדכ' בזוה"ק בראשית ירא שבת בשת כו' ע"ש:
The Chidushei Harim explained the pasuk “When you will go out to battle” (Devarim 21:10) to mean that when a person experiences some freedom from the evil inclination, it is the ideal time to fight it. This aligns with the command regarding Amalek: “When Hashem gives you rest from your enemies, wipe out the memory of Amalek” (Devarim 25:19). Demonstrating hatred for the evil inclination during these moments shows true resolve. By doing so, “Hashem will place them in your hands.”
The Zohar Chadash explains this battle as one against the evil inclination, fought with the power of the Torah: “I have created the evil inclination, I have created the Torah its antidote” (Kiddushin 30b). Rashi (Devarim 21:11) similarly notes that the Torah addresses combating the evil inclination. The Torah, being lofty, is hidden from most but is presented in these words to empower us against the evil inclination, which confuses us with baseless imaginations. The neshama, however, has a solid base and can clarify the truth from these imaginations. The Torah uses these examples to aid us in this struggle.
“And you will take a captive” refers to reclaiming the sparks of holiness taken by the evil inclination. Recognizing that we are created with two inclinations for Hashem’s glory, the true path is to use moments of clarity to feel embarrassment for wasted time, avoiding haughtiness. This embarrassment leads to deeper repentance and repair of past transgressions. During the weekdays, when confusion from the evil inclination is strong, one should feel embarrassed for being distant from the concept of “Shabbos.” This humility, brought about by the nullification of time, helps one merit the level of Shabbos, as stated in the Zohar, בראשית spells ירא שבת בשת (fear of Shabbos and embarrassment).
בפסוק צעקה הנערה כו' מוכח שכל שיכול להנצל ע"י צעקה מיחשב רצון והקב"ה שומע תפלת כל פה. ואף שנראה לפעמים שא"י לצעוק. מ"מ אם האדם מוכן לצעוק בכל לבו ע"ז נאמר טרם יקראו כו'. ואדרבא צעקה זו נשמעת יותר. וחז"ל אמרו שקול פרידת הנשמה מגוף הולכת מסוף העולם כו'. והטעם נראה כיוון שממאן בזה בכל כחו ורוצה לצעוק ואינו יכול. עי"ז הצעקה הולכת בכל מקום. כי כשיכול לצעוק הקול פוסק. אבל הצעקה שהוא בכח ולא נכנס בפועל. נשמעת בכ"מ. כי הרצון לצעוק בכל מקום. וכ"כ אבן מקיר תזעק כו' אף שלא שייך צעקה מכל זה נשמע כי המיאון בדבר הוא נחשב לצעקה כנ"ל. ורמב"ן ז"ל הקשה אם לא הי' לנערה שכל לצעוק למה תמות. אבל הקב"ה נותן שכל למי שמוכן לצעקה כנ"ל. ואף בשדה נאמר אין לנערה חטא מות מכלל שנחשב לחטא עכ"פ מה שלא זכתה לזה:
Regarding the pasuk “She has called out” (Devarim 22:24), it implies that one who can call out for help (to Hashem) and does not is considered sinning willfully, for Hashem hears everyone's prayer. Even if one feels they cannot call out, if they are prepared to do so with all their heart, Hashem hears them, as it states, “Before they call out, I will answer.”
Such a call is heard even more. Our sages explained that the scream of the neshama leaving the body is like a scream that goes from one end of the world to the other. This is because the desire to resist and scream, even if not physically possible, makes the scream resonate everywhere. When one can actually scream, it eventually stops, but a scream in potential is “heard” everywhere. This is similar to the verse “A stone will call from the wall” (Chavakuk 2:11), where resistance is considered shouting.
The Ramban questioned why the girl should be punished if she did not have the understanding to call out. Yet Hashem grants understanding to those prepared to call out. In the case of a girl raped in the field who did not call out, she is not punished because there was no one to hear her. However, the implication is that there is some level of sin for not meriting to actually cry out.
לא תראה כו' שור אחיך כו' השב תשיבם כו'. י"ל שכל מי שרואה בחבירו תועה מדרך הישר. וי"ל שור לשון הבטה. או שאר תנועה רעה צריך לתקנו. והעצה ע"י תשובה כמ"ש בסה"ק כל מה שרואה האדם שייך לו וצריך לשוב ע"ז ועי"ז מביא הרהור תשובה גם בחבירו וז"ש השב תשיבם. כי כלל ישראל הם א' וכשא' מקלקל צד קדושה שבו נשאר בכלל ישראל כמ"ש ז"ל זכה נוטל חלק חבירו כו'. אבל האדם צריך לחזור האבידה לבעליו. אשר תאבד ממנו ומצאתה. לא תוכל להתעלם שצריך להיות שלא יוכל לסבול ולהתעלם מחטא חבירו ג"כ:
“You shall not see your brother's lost ox... you shall surely return it to him” (Devarim 22:1). This can be interpreted to mean that if you see your friend straying from the correct path, you should help return him to it. The word שור (ox) can also mean “looking” or observing. Thus, if you observe a negative action, it needs to be corrected.
The way to do this is through personal repentance. Holy texts explain that whatever one sees is a reflection of oneself. Therefore, when you see negativity in someone else, it implies a need for your own repentance. This act of repentance will, in turn, inspire your friend to repent, as indicated by the phrase השב תשיבם (you shall surely return them).
Klal Yisrael is one entity; when one person tarnishes their holiness, it affects the whole. As our sages say, if one merits, he receives his portion and that of his friend in the world to come. However, one must return what is lost to its rightful owner. The phrase “That is lost from him, and you find it, You shall not hide yourself from it” means you should not ignore your friend's loss of holiness due to sin. It should be unbearable to see a friend lose their share of holiness.
כי תצא מחנה כו' ונשמרת כו' ויד תהי' לך מחוץ כו'. י"ל שהוא עצה לאדם אף שא"י לתקן כל מעשיו. מ"מ אין לך אדם מישראל שאין בו דברים טובים. וצריך לאסוף המעט טוב שבו שלא לערב בו דבר רע. ועי"ז המעט יהי' לו כח ויד גם בדברים שמחוץ למחנה. כי מצוה גוררת מצוה. וכ' טוב מעט לצדיק כו' כי המון רשעים רבים שכל עצת היצה"ר ע"י הריבוי שמוסיף חטאים קלים כמ"ש דברים שדש בעקביו. ותיקון הצדיק בבחי' מעט שיהי' חשוב אצלו מה שזוכה לקיים מצות בוראו אף שהוא מעט. וכפי התדבקותו באותו המעט עץ חיים הוא להביאו לתקן הכל כראוי כנ"ל:
"When you go out to battle, protect yourself from all evil… There shall be an area for you outside your camp where you may relieve yourself" (Devarim 23:11-13). This can be understood as advice on how to repair one’s actions. Even if one feels unable to correct all their actions, everyone in Yisrael has good deeds. One should gather these few good points and protect them from being tainted by evil. Through these small merits, one gains power and a handle (יד) to influence even areas outside their immediate scope. A mitzvah brings along another mitzvah.
Tehillim 37:16 states, "The little that the tzadik has is better than the abundance of the wicked." The evil inclination works through abundance, adding many small sins. The tzadik repairs this by valuing the little good they can do for Hashem. By deeply connecting to these small merits, one can ultimately repair everything else appropriately.