Noam Elimelekh · Sefer Bereshit, Vayishlach, Chapter 1
1
וישלח יעקב מלאכים לפניו כו'. נראה לפרש על דרך הרמז, דהנה הצדיק כל עבודתו הוא להיותו דבוק בו יתברך ויתעלה, ולדבק נשמתו תחת כסא הכבוד מקום שרשו, והצדיק המזכך את גופו ומטהר עצמו מכל התאוויות החיצונים אזי גם גופו הטהור דבוק בו יתברך. וזה הוא לשון "תפילה", דהיינו דביקות כמו "נפתולי אלקים כו'", שע"י התפילות הזַכוֹת והצלולות במחשבות טהורות נתדבק בו ית'. וזהו "וישלח" לשון לוויה, כמו "ויצו פרעה אנשים וישלחו אותו" תרגום "וישלחו" - "ואלוויאו", ר"ל שהצדיק מלווה את המלאכים הנשלחים לפניו, דהיינו הדיבורים היוצאים מפי הצדיק נבראים מהם מלאכים, והיינו שגם גופו הטהור הוא מסייע להמלאכים שלו שיעלו למעלה, "לפניו אל עשו אחיו" ר"ל עי"ז גורם שעשו נעשה אחיו. "ארצה שעיר שדה אדום" פירוש שנעשה אחיו למטה, לזה רמז "ארצה שעיר", וגם נעשה אחיו למעלה דהיינו בעולם שלו הנקרא "שדה אדום", השר של אדום נעשה ג"כ אחיו.
(1) And Yaakov sent messengers ahead of him (Gen. 32:4) - this is explained in the way of hint [remez]. Behold the work of the tzadik is to be clinging to the Blessed and Elevated One, to cling his soul under the Throne of Glory, the place of his root, and the tzadik purifies and cleanses himself from all external desires - and then his cleansed body too clings to the Blessed One. And this is the expression "tefilah" [prayer], that is, clinging, like "the wrestlings [naftulei] of Elokim etc" (Gen. 30:8) [meaning] that the tzadik clings to the Blessed One through the clear and lucid prayers from/in pure thoughts. And this is "and he sent", an expression of accompanying [levayah] as in "Pharaoh commanded men and they accompanied him" (Gen. 12:20), and the Targum: "they led him" [v'a'l'viy'u] (Targum Jonathan on Genesis 12:20), meaning that the tzadik accompanies the messengers that go before him, that is, the words that come out of the mouth of the tzadik create angels from themselves, and the same happens with his clean body which helps his angels to go upward, "ahead of him to Esav his brother"- meaning, through this he causes Esac to become his brother. "Towards the land of Seir" - meaning, that he becomes his brother on below, this is the hint of "field of Edom", the angel-deputy of Edom also becomes his brother.
2
"ויצו אותם לאמר" פירוש "צו" הוא לשון זירוז כדאיתא ין צו אלא זירוז, דהיינו שהצדיק מוציא דבריו מפיו הקדוש בקדושה ובזירוז כ"כ עד שהם נעשים חזקים כ"כ "לאמר" פירוש שייאמר ממילא הדבר הזה שיתהפך עשו לאחיו, כי בוודאי אין מן הנכון לעשות זאת עיקר התפילה, רק ע"י הדביקות בשאר תפילותיו ודיבוריו של הצדיק במחשבות טהורות וצלולות ממילא יוצא הדבר הזה לפעולתו שגם אויביו ישלים עמו.
(2) "And he commanded them saying" (Gen. 32:5) - the explanation of "commanded" is that it is an expression of alacrity, as in "The expression of command always implies alacrity" (Rashi on Lev. 6:2 and Kiddushin 29a:13) meaning, that the tzadik brings out his words from his holy mouth in holiness and alacrity, to such a degree that they become so strong [that] "to say" meaning that this thing will be said immediately, that Esav will have a turn about [and become] his brother, because obviously it is not appropriate to make this thing the essence of tefilah. Only through the Clinging that exists in the rest of the tzadik's tefilah, and the tzadik's words from the clean and lucid thoughts, immediately this word comes to fruition, that [the tzadik's] enemies make peace.
3
וזהו רמז שצוה ירמיהו הנביא (ירמיהו יז, כב) "ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת", דהנה כפי הנהגתו של אדם כל ימי השבוע ימי החול במחשבות טהורות בתפילה, אזי בשבת קודש נתוספת בו קדושה יתירה יותר ויותר, וכן להיפוך ח"ו אם הולך שובב בדרך לבו במחשבות זרות ומעורבבות, אזי ביום השבת כל המחשבות של ימי החול במחשבות חוץ ופיגול וח"ו נסתמים שערי תפילות מלעלות תפילות ישראל, דהיינו שעומדים על פתח השערים העליונים ומעכבים תפילות שער ישראל. וזהו שהזהיר אותם הנביא "ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת" דהיינו המחשבות זרות שהם כמשא גדול ועוברים לפניו ביום השבת מחמת שחשב בהם כל ימי החול, "והביאו אותם בשערי ירושלים" דהיינו שלא תביאו אותם התפילות המתפגלים במחשבות זרות בשערים העליונים ועומדים על פתח השער ומעכבים תפילת ישראל לעלות דרך השערים. ואיך לא יעלה מורא על ראשו וחרדה גדולה בלב האדם השפל עד היכן גורם בעוונו לו ולאחרים.
(3) And this is the hint [in] the prophet Yermiahu's command "do not bring out burdens from your houses on the day of Shabbat" (Jer. 17:22), look at this: according to one's behavior all the days of the week, in [having] clean thoughts during prayer, is the addition of extra holiness that Shabbat brings to one. And so to the opposite, God forbid, if one naughtily follows the ways of one's heart, in strange and disorganized thoughts, then on Shabbat all the thoughts of the days of the week, the extraneous and disgusting thoughts, God forbid, they close the gates of lucid prayers, the prayers of Israel, that is, they stand on the Higher gates and prevent the prayers [from entering] the gate of Israel. And this is what the prophet warned against: "do not bring out your burdens on the day of Shabbat", meaning, the strange thoughts that are like an enormous burden and are pass before the person on the day of Shabbat due to the fact that one thought about them in the days of the week and "passed them through the gates of Jerusalem", meaning, do not pass these prayers, marred with disgusting strange thoughts through the Higher gates, that they stand on the entrance of the gate and prevent the prayers of Israel to go up through the pathways of the gates. And how wouldn't one feel awe and great trembling in one's heart, being that one is a lowly human, [seeing] what one's transgression can cause to oneself and others!
4
"כה תאמרון לאדוני לעשו", הנה התורה הקדושה מלמדת אותנו איך להתנהג בגלות המר הזה אשר אנחנו נתונים תחת יד האומות ואנחנו מוכרחים לקבל הגלות באהבה עד ירחם ה' עלינו ויגאלנו גאולת עולם במהרה, ובעוד שאנחנו בגלות המר אנו מוכרחים להיות נכנעים לפניהם ולקוראם אדונים. וזהו "כה תאמרון לאדוני לעשו", ר"ל שתקראו אותו אדון בדברכם עמו, ואז כאשר יוסיף להרע לכם יותר מן הראוי במסים וארנוניות - גזל יהיה בידם, ועל ידי זה ירחם ה' עלינו, כי די לו בזה שאנחנו נכנעים לפניו וחולקים לו כבוד.
(4) "Thus you will say to my master, Esav" (Genesis 32:5) - behold the holy Torah teaches us how to behave in this bitter exile in which we are under the hand of the nations, and we are compelled to accept the exile with love until Hashem will have compassion towards us and redeems us in a complete redemption, soon. And while we are in the bitter exile we are compelled to be submissive to them and call them 'masters'. And this is "thus you will say to my master, to Esav" - meaning, call him master when you talk to him, and then he will continue to do evil to you, through taxes and forced contributions - they will be charged with stealing, and through this Hashem will have compassion on us, since it is enough that we should be submissive to them and give them honor.
5
"עם לבן גרתי ואחר עד עתה", דהנה "לבן" אותיות "נבל", דהיינו היצר הרע נקרא נבל, ואחר שיזכה האדם לעבוד בשני יצרים כאמור "בכל לבבך - בשני יצריך", אזי היצה"ר נהפך ללבן דהיינו לובן העליון. ואימת יזכה אדם לזה? העיקר הוא ע"י הכנעה שיחזיק עצמו בזה העולם כגר, וזהו "עם לבן" פירוש שזכיתי שיהיה היצה"ר נהפך מנבל ללבן, היתה הסיבה לזה, "גרתי" לשון גירות, דהיינו שהחזקתי עצמי כגר בהכנעה גדולה, ובכל זאת לא עלתה בידי בימים מועטים, כי אם "ואחר עד עתה" פירוש שאחרתי בעבודה הזאת יום אחר יום ושנה אחר שנה, וזהו שאמרתי (משנה יומא כ, ב) "וכבר אמר אנא השם ונשמע קולו", פירוש שזמן ארוך צריך האדם לצעוק "אנא השם עזרני שאזכה לעבדך באמת" ואז ונשמע קולו, אבל לא בימים מועטים.
(5) "I lived with Lavan and remained until now" (Genesis 32:5) - that behold, LaVaN has the same letters as scoundrel (NaVaL), which is the impulse to evil that is called scoundrel. And after a person merits to work on their two impulses, as it is said "with all your hearts - with both your impulses" then the impulse to evil is transformed into white [lavan] that is, Higher Whiteness [Loven HaElyon, keter]. And how can a person merit this? The essence is through submission, that one should hold oneself in this world as a resident alien [ger] and this is "with Lavan", meaning, that I merited that the impulse to evil was transformed from scoundrel to white. And there is a reason for that: "I lived" [garti], which is an expression for 'gerut'/conversion, meaning, I strengthened myself as a ger/convert with a great submission, and because of that it was not given to me to stay there for a few days, but "I was delayed/acher until now", meaning, I delayed in this work day after/achar day and year after year, and this is what I said (Mishnah Yoma 20:2) "and he already said 'Answer Hashem" and his voice was heard", meaning, that for a long time a person needs to cry out "answer Hashem, help me so I will merit to serve You in truth", and then, one's voice will be heard, but this does not happen quickly, in a short period of time.
6
ואם תאמר ומהיכן יהיה פרנסתו של אדם? לזה אמר "ויהי לי שור וחמור" דהיינו שהפרנסה בא ממילא אם עושים רצונו של מקום. "ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך", ר"ל כי כן דרך האומות בראותם כבוד ועושר ישראל אזי הוא חביב ונושא חן בעיניהם אף שאינו נהנה מישראל אעפ"כ נושא חן בעיניהם. "וישובו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך כו'", ר"ל הרמז הגם שהדיבורים של הצדיק פועלים ונכנסים בלב עשו שיתהפך לאחיו כנ"ל, אעפ"כ "וגם הולך לקראתך" פירוש אעפ"כ הוא מתנגד והולך לקראתך ומעשיו הם התנגדות והיפך מעשיך הטובים. "וארבע מאות איש עמו" רמז שגם שעושה כל מעשים רעים אעפ"כ אומר שהוא בן עולם הבא, שיש לו ת' עלמין דכסופין, וזהו "עמו" שאומר שעמו הם ארבע מאות רמז לת' עלמין כנ"ל.
(6) And should you say - and from where comes the livelihood of a person (that spends a long time praying)? To that question the text says "and I have ox and donkey" (Genesis 32:6) meaning, livelihood comes automatically if we do the will of the Place. "I send this message to my lord in the hope of gaining your favor" (Genesis 32:6) - meaning, this is the way of the nations of the world, when they see the honor and riches of Israel, then they love Israel, and then they favor Israel, even if they do not enjoy Israel, in any instance they give favor. "And the messengers returned to Jacob, saying: we came to your brother etc" (Genesis 32:7) - meaning, the hint is that the words of the tzadik are effective and enter in the heart of Esav, transforming him in a brother, as we explained above, however, "he also comes to meet you", meaning, even though he behaves and comes to meet you, his deeds are the opposite of your good deeds. "And four hundred men with him" hints that even though he does all sorts of evil deeds, he still says that he has a place in the world to come, that he has 400 hidden worlds, and this is "with him", that he says that with him there are 400, hinting to 400 worlds, as we explained.
וישלח יעקב מלאכים לפניו כו'. נראה לפרש על דרך הרמז, דהנה הצדיק כל עבודתו הוא להיותו דבוק בו יתברך ויתעלה, ולדבק נשמתו תחת כסא הכבוד מקום שרשו, והצדיק המזכך את גופו ומטהר עצמו מכל התאוויות החיצונים אזי גם גופו הטהור דבוק בו יתברך. וזה הוא לשון "תפילה", דהיינו דביקות כמו "נפתולי אלקים כו'", שע"י התפילות הזַכוֹת והצלולות במחשבות טהורות נתדבק בו ית'. וזהו "וישלח" לשון לוויה, כמו "ויצו פרעה אנשים וישלחו אותו" תרגום "וישלחו" - "ואלוויאו", ר"ל שהצדיק מלווה את המלאכים הנשלחים לפניו, דהיינו הדיבורים היוצאים מפי הצדיק נבראים מהם מלאכים, והיינו שגם גופו הטהור הוא מסייע להמלאכים שלו שיעלו למעלה, "לפניו אל עשו אחיו" ר"ל עי"ז גורם שעשו נעשה אחיו. "ארצה שעיר שדה אדום" פירוש שנעשה אחיו למטה, לזה רמז "ארצה שעיר", וגם נעשה אחיו למעלה דהיינו בעולם שלו הנקרא "שדה אדום", השר של אדום נעשה ג"כ אחיו.
(1) And Yaakov sent messengers ahead of him (Gen. 32:4) - this is explained in the way of hint [remez]. Behold the work of the tzadik is to be clinging to the Blessed and Elevated One, to cling his soul under the Throne of Glory, the place of his root, and the tzadik purifies and cleanses himself from all external desires - and then his cleansed body too clings to the Blessed One. And this is the expression "tefilah" [prayer], that is, clinging, like "the wrestlings [naftulei] of Elokim etc" (Gen. 30:8) [meaning] that the tzadik clings to the Blessed One through the clear and lucid prayers from/in pure thoughts. And this is "and he sent", an expression of accompanying [levayah] as in "Pharaoh commanded men and they accompanied him" (Gen. 12:20), and the Targum: "they led him" [v'a'l'viy'u] (Targum Jonathan on Genesis 12:20), meaning that the tzadik accompanies the messengers that go before him, that is, the words that come out of the mouth of the tzadik create angels from themselves, and the same happens with his clean body which helps his angels to go upward, "ahead of him to Esav his brother"- meaning, through this he causes Esac to become his brother. "Towards the land of Seir" - meaning, that he becomes his brother on below, this is the hint of "field of Edom", the angel-deputy of Edom also becomes his brother.
"ויצו אותם לאמר" פירוש "צו" הוא לשון זירוז כדאיתא ין צו אלא זירוז, דהיינו שהצדיק מוציא דבריו מפיו הקדוש בקדושה ובזירוז כ"כ עד שהם נעשים חזקים כ"כ "לאמר" פירוש שייאמר ממילא הדבר הזה שיתהפך עשו לאחיו, כי בוודאי אין מן הנכון לעשות זאת עיקר התפילה, רק ע"י הדביקות בשאר תפילותיו ודיבוריו של הצדיק במחשבות טהורות וצלולות ממילא יוצא הדבר הזה לפעולתו שגם אויביו ישלים עמו.
(2) "And he commanded them saying" (Gen. 32:5) - the explanation of "commanded" is that it is an expression of alacrity, as in "The expression of command always implies alacrity" (Rashi on Lev. 6:2 and Kiddushin 29a:13) meaning, that the tzadik brings out his words from his holy mouth in holiness and alacrity, to such a degree that they become so strong [that] "to say" meaning that this thing will be said immediately, that Esav will have a turn about [and become] his brother, because obviously it is not appropriate to make this thing the essence of tefilah. Only through the Clinging that exists in the rest of the tzadik's tefilah, and the tzadik's words from the clean and lucid thoughts, immediately this word comes to fruition, that [the tzadik's] enemies make peace.
וזהו רמז שצוה ירמיהו הנביא (ירמיהו יז, כב) "ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת", דהנה כפי הנהגתו של אדם כל ימי השבוע ימי החול במחשבות טהורות בתפילה, אזי בשבת קודש נתוספת בו קדושה יתירה יותר ויותר, וכן להיפוך ח"ו אם הולך שובב בדרך לבו במחשבות זרות ומעורבבות, אזי ביום השבת כל המחשבות של ימי החול במחשבות חוץ ופיגול וח"ו נסתמים שערי תפילות מלעלות תפילות ישראל, דהיינו שעומדים על פתח השערים העליונים ומעכבים תפילות שער ישראל. וזהו שהזהיר אותם הנביא "ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת" דהיינו המחשבות זרות שהם כמשא גדול ועוברים לפניו ביום השבת מחמת שחשב בהם כל ימי החול, "והביאו אותם בשערי ירושלים" דהיינו שלא תביאו אותם התפילות המתפגלים במחשבות זרות בשערים העליונים ועומדים על פתח השער ומעכבים תפילת ישראל לעלות דרך השערים. ואיך לא יעלה מורא על ראשו וחרדה גדולה בלב האדם השפל עד היכן גורם בעוונו לו ולאחרים.
(3) And this is the hint [in] the prophet Yermiahu's command "do not bring out burdens from your houses on the day of Shabbat" (Jer. 17:22), look at this: according to one's behavior all the days of the week, in [having] clean thoughts during prayer, is the addition of extra holiness that Shabbat brings to one. And so to the opposite, God forbid, if one naughtily follows the ways of one's heart, in strange and disorganized thoughts, then on Shabbat all the thoughts of the days of the week, the extraneous and disgusting thoughts, God forbid, they close the gates of lucid prayers, the prayers of Israel, that is, they stand on the Higher gates and prevent the prayers [from entering] the gate of Israel. And this is what the prophet warned against: "do not bring out your burdens on the day of Shabbat", meaning, the strange thoughts that are like an enormous burden and are pass before the person on the day of Shabbat due to the fact that one thought about them in the days of the week and "passed them through the gates of Jerusalem", meaning, do not pass these prayers, marred with disgusting strange thoughts through the Higher gates, that they stand on the entrance of the gate and prevent the prayers of Israel to go up through the pathways of the gates. And how wouldn't one feel awe and great trembling in one's heart, being that one is a lowly human, [seeing] what one's transgression can cause to oneself and others!
"כה תאמרון לאדוני לעשו", הנה התורה הקדושה מלמדת אותנו איך להתנהג בגלות המר הזה אשר אנחנו נתונים תחת יד האומות ואנחנו מוכרחים לקבל הגלות באהבה עד ירחם ה' עלינו ויגאלנו גאולת עולם במהרה, ובעוד שאנחנו בגלות המר אנו מוכרחים להיות נכנעים לפניהם ולקוראם אדונים. וזהו "כה תאמרון לאדוני לעשו", ר"ל שתקראו אותו אדון בדברכם עמו, ואז כאשר יוסיף להרע לכם יותר מן הראוי במסים וארנוניות - גזל יהיה בידם, ועל ידי זה ירחם ה' עלינו, כי די לו בזה שאנחנו נכנעים לפניו וחולקים לו כבוד.
(4) "Thus you will say to my master, Esav" (Genesis 32:5) - behold the holy Torah teaches us how to behave in this bitter exile in which we are under the hand of the nations, and we are compelled to accept the exile with love until Hashem will have compassion towards us and redeems us in a complete redemption, soon. And while we are in the bitter exile we are compelled to be submissive to them and call them 'masters'. And this is "thus you will say to my master, to Esav" - meaning, call him master when you talk to him, and then he will continue to do evil to you, through taxes and forced contributions - they will be charged with stealing, and through this Hashem will have compassion on us, since it is enough that we should be submissive to them and give them honor.
"עם לבן גרתי ואחר עד עתה", דהנה "לבן" אותיות "נבל", דהיינו היצר הרע נקרא נבל, ואחר שיזכה האדם לעבוד בשני יצרים כאמור "בכל לבבך - בשני יצריך", אזי היצה"ר נהפך ללבן דהיינו לובן העליון. ואימת יזכה אדם לזה? העיקר הוא ע"י הכנעה שיחזיק עצמו בזה העולם כגר, וזהו "עם לבן" פירוש שזכיתי שיהיה היצה"ר נהפך מנבל ללבן, היתה הסיבה לזה, "גרתי" לשון גירות, דהיינו שהחזקתי עצמי כגר בהכנעה גדולה, ובכל זאת לא עלתה בידי בימים מועטים, כי אם "ואחר עד עתה" פירוש שאחרתי בעבודה הזאת יום אחר יום ושנה אחר שנה, וזהו שאמרתי (משנה יומא כ, ב) "וכבר אמר אנא השם ונשמע קולו", פירוש שזמן ארוך צריך האדם לצעוק "אנא השם עזרני שאזכה לעבדך באמת" ואז ונשמע קולו, אבל לא בימים מועטים.
(5) "I lived with Lavan and remained until now" (Genesis 32:5) - that behold, LaVaN has the same letters as scoundrel (NaVaL), which is the impulse to evil that is called scoundrel. And after a person merits to work on their two impulses, as it is said "with all your hearts - with both your impulses" then the impulse to evil is transformed into white [lavan] that is, Higher Whiteness [Loven HaElyon, keter]. And how can a person merit this? The essence is through submission, that one should hold oneself in this world as a resident alien [ger] and this is "with Lavan", meaning, that I merited that the impulse to evil was transformed from scoundrel to white. And there is a reason for that: "I lived" [garti], which is an expression for 'gerut'/conversion, meaning, I strengthened myself as a ger/convert with a great submission, and because of that it was not given to me to stay there for a few days, but "I was delayed/acher until now", meaning, I delayed in this work day after/achar day and year after year, and this is what I said (Mishnah Yoma 20:2) "and he already said 'Answer Hashem" and his voice was heard", meaning, that for a long time a person needs to cry out "answer Hashem, help me so I will merit to serve You in truth", and then, one's voice will be heard, but this does not happen quickly, in a short period of time.
ואם תאמר ומהיכן יהיה פרנסתו של אדם? לזה אמר "ויהי לי שור וחמור" דהיינו שהפרנסה בא ממילא אם עושים רצונו של מקום. "ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך", ר"ל כי כן דרך האומות בראותם כבוד ועושר ישראל אזי הוא חביב ונושא חן בעיניהם אף שאינו נהנה מישראל אעפ"כ נושא חן בעיניהם. "וישובו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך כו'", ר"ל הרמז הגם שהדיבורים של הצדיק פועלים ונכנסים בלב עשו שיתהפך לאחיו כנ"ל, אעפ"כ "וגם הולך לקראתך" פירוש אעפ"כ הוא מתנגד והולך לקראתך ומעשיו הם התנגדות והיפך מעשיך הטובים. "וארבע מאות איש עמו" רמז שגם שעושה כל מעשים רעים אעפ"כ אומר שהוא בן עולם הבא, שיש לו ת' עלמין דכסופין, וזהו "עמו" שאומר שעמו הם ארבע מאות רמז לת' עלמין כנ"ל.
(6) And should you say - and from where comes the livelihood of a person (that spends a long time praying)? To that question the text says "and I have ox and donkey" (Genesis 32:6) meaning, livelihood comes automatically if we do the will of the Place. "I send this message to my lord in the hope of gaining your favor" (Genesis 32:6) - meaning, this is the way of the nations of the world, when they see the honor and riches of Israel, then they love Israel, and then they favor Israel, even if they do not enjoy Israel, in any instance they give favor. "And the messengers returned to Jacob, saying: we came to your brother etc" (Genesis 32:7) - meaning, the hint is that the words of the tzadik are effective and enter in the heart of Esav, transforming him in a brother, as we explained above, however, "he also comes to meet you", meaning, even though he behaves and comes to meet you, his deeds are the opposite of your good deeds. "And four hundred men with him" hints that even though he does all sorts of evil deeds, he still says that he has a place in the world to come, that he has 400 hidden worlds, and this is "with him", that he says that with him there are 400, hinting to 400 worlds, as we explained.