והנה בודאי שבחינת המעשה והעסק בסור מרע ועשה טוב מצד עצמיות דנפש האלהית באה על ידי המחשבה בתחלה,
Now, certainly, the aspect of being occupied in deed by desisting from evil and doing good due to the influence of the Divine soul, begins with thought.
2
והוא הרצון במחשבה לאלהות לעשות רצונו במעשה על כל פנים ולא לעבור על רצונו בפועל ממש כו׳,
This is the desire for Godliness within one’s thought – at least to do HaShem’s-יהו"ה will in deeds and not to actually transgress it etc.
3
ומחשבה זו היא בלי פנימיות אור וחיות כלל רק בקרירות על דרך הנזכר לעיל בנפש הטבעית במחשבה קרה בהתבוננות האלהות
However, on this level, the thought lacks all inner illumination and vitality. Rather, it is dispassionate, similar to what was mentioned above about the level of dispassionate thought in the natural soul in contemplating Godliness.
4
שיתגדל ותרומם מרחוק אצלו ואינו שייך אליו כלל, רק שחפץ בו ביותר
That is, he regards it as being precious and sublime, but from a distance, like something that does not at all belong to him, but that he very much wishes were his.
5
מפני שנתאמת ונתקבל אצלו שהוא אמת לאמיתו על כן רוצה שיקבע בנפשו כו׳ ונולד מזה בחינת ההסכם במעשה על כל פנים כו׳.
Because he truly accepts it as the “truth of reality,” therefore, he desires that it be established in his soul etc. This gives birth to the aspect of “resolve,” at least in deed etc.
6
כך הוא סיבת תולדות הסכם המעשה דסור מרע ועשה טוב בנפש האלהית מצד העצמית מן ההחלט במחשבה שהוא בחינת האמונה,
Similarly, in the Divine soul, the cause that produces the essential “resolve” in deed to resist evil and do good, is the resolve within thought, which is the aspect of “faith.”
7
הגם שהוא בבחינת ריחוק גדול, שהרי אין הענין הזה מה שהוחלט שצריך לקיים רצון ה׳ בבחינת פנימית חיות מקרוב כלל,
However, it is still very distant from him because the imperative to fulfill HaShem’s-יהו"ה will has no inner vitality of closeness to HaShem-יהו"ה for him.
8
כי בחינת אלהות שבזה הוא בא בבחינת ההסתר מאד,
This is because the Godly aspect here comes in a very hidden manner.
9
כמו ששם שמים שגור בפי הכל נשים ועמי הארץ ומזכירים שם ה׳ בכל רגע ורגע, שהשם יתברך מבורך והוא המושיע ועוזר (בלשון אידייש גילובט כו׳ כידוע).
For example, the name of Heaven is fluent in all mouths, including women and ignorant folk. They mention HaShem’s-יהו"ה name at every opportunity; that HaShem-יהו"ה is blessed, that He saves and aids (He is praised).
10
ובלא פנימית כלל שהרי יכול לעשות דבר מה המנגד באותו שעה ממש כמו גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא שיעזור לו כו׳, ואם מאמין שה׳ עוזר למה יגנוב לעבור על רצונו.
But there are no inner feelings at all in these praises because, at the very same moment, the same person could do something which is literally the opposite of HaShem’s-יהו"ה will, such as the statement in Talmud, “When a burglar stands at the opening of a breach in the wall, he calls out to the Merciful One”1Talmud Bavli, Brachot 63a – to aid him in the burglary etc. But if he believes that HaShem-יהו"ה comes to his aid, why does he transgress His will by committing theft!
11
אך ב׳ דברים מפורדים הם אצלו,
The reason is only because, for him, these are two separate things.
12
שזהו וודאי אמונה קבועה בנפש האלקית שבו בבחינת טבעיית ועצמיית שה׳ הוא העוזר לכל כי הוא ברא את הכל והוא אחדות פשוט כו׳. והגניבה באה מצד תאוות נפש הטבעית כו׳.
On the one hand, the faith that HaShem-יהו"ה comes to everyone’s aid is firmly established in his Divine soul in a natural and essential aspect, because He created everything and He is a simple unity etc. The theft, on the other hand, comes about because of the lusts of his natural soul etc.
13
ולזה וודאי יוכל להיות שמבקש באמת עזר ה׳ עליו על הצלחת הגניבה כו׳
This being the case, it is quite possible for a person to truly pray for HaShem-יהו"ה to help him with success during a burglary etc.
14
ומזה ראיה על כל פנים שהאמונה אף על פי שהיא בהסתר אלקות מאד אבל היא טבעית
This is evidence that even in a case where Godliness is extremely concealed in one’s faith, it is natural to him.
15
כידוע מלשון אומן כו׳. והוא ירושה מהאבות כמו טבע בבנים כו׳.
As known, the word for “faith-Emunah-אמונה,” is related to the word “Omein-אומן-a nurseling.” This is an inherited trait from our ancestors, [Avraham, Yitzchak and Yaakov], and has become like a natural trait in their descendants etc.
16
והוא בחינת הסכם טבעי ועצמי דנפש האלקית שמזה נולדה המעשה הפרטית דסור מרע ועשה טוב מפני שמאמין באחד מאד, וכמו טבע אצלו שלא לעבור הרצון כו׳
It is this aspect of the natural and essential resolve of the Divine soul that produces the specific deeds of desisting from evil and doing good, because one greatly believes in the One God, so that it is like nature for him not to transgress HaShem’s-יהו"ה will etc.
17
(וראיה מקידוש השם שמאיר כח אמונה זו בבחינת הפנימית עד שימסור נפשו בפועל ממש).
(The proof of this is the act of giving up one’s life for the sanctification of HaShem’s-יהו"ה name, in which the power of this faith radiates in an inner way, to the point that he actually chooses to give up his life for HaShem’s-יהו"ה sake, rather than to forsake Him).
18
והגם שיוכל להיות תערובות טוב ורע במעשה הטוב כו׳. כמו צדקה להתייהר בלבד או לגרמייהו.
This is so even though there can be an admixture of good and evil in the good deed etc., such as a person who gives charity solely for the purpose of self-aggrandizement or for some other ulterior motive.
19
הרי אמרו האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור,
Nonetheless, the sages said, “One who says, ‘I give this coin so that my son should live,’ is perfectly righteous.”2Talmud Bavli, Pesachim 8a
20
כי מצד נפש האלקית חפץ בצדקה בבחינת טבעית ומה שאומר רק בשביל שיחיה בני זהו מנפש הטבעית המלביש ומסתיר כו׳.
This is because from the angle of the Divine soul he naturally desires to give charity, whereas the fact that he says “Only that my son should live” comes from the natural soul which covers over and conceals the Divine soul etc.
21
וכן להתייהר וכהאי גוונא
The same principle applies to giving charity for self-aggrandizement or the like.
22
(מה שאין כן עובדי כוכבים דלגרמייהו בלבד עבדין מצד שרש נפשם מבחינת ג׳ קליפות הטמאות מלבד חסידי אומות הקדמונים וכהאי גוונא).
(Which is not the case regarding the idolatrous nations. Whatever they do is to benefit themselves. This comes from the root of their souls. With the exception of the righteous of the nations and the like, their souls are from the aspect of the three impure shells).
והנה בודאי שבחינת המעשה והעסק בסור מרע ועשה טוב מצד עצמיות דנפש האלהית באה על ידי המחשבה בתחלה,
Now, certainly, the aspect of being occupied in deed by desisting from evil and doing good due to the influence of the Divine soul, begins with thought.
והוא הרצון במחשבה לאלהות לעשות רצונו במעשה על כל פנים ולא לעבור על רצונו בפועל ממש כו׳,
This is the desire for Godliness within one’s thought – at least to do HaShem’s-יהו"ה will in deeds and not to actually transgress it etc.
ומחשבה זו היא בלי פנימיות אור וחיות כלל רק בקרירות על דרך הנזכר לעיל בנפש הטבעית במחשבה קרה בהתבוננות האלהות
However, on this level, the thought lacks all inner illumination and vitality. Rather, it is dispassionate, similar to what was mentioned above about the level of dispassionate thought in the natural soul in contemplating Godliness.
שיתגדל ותרומם מרחוק אצלו ואינו שייך אליו כלל, רק שחפץ בו ביותר
That is, he regards it as being precious and sublime, but from a distance, like something that does not at all belong to him, but that he very much wishes were his.
מפני שנתאמת ונתקבל אצלו שהוא אמת לאמיתו על כן רוצה שיקבע בנפשו כו׳ ונולד מזה בחינת ההסכם במעשה על כל פנים כו׳.
Because he truly accepts it as the “truth of reality,” therefore, he desires that it be established in his soul etc. This gives birth to the aspect of “resolve,” at least in deed etc.
כך הוא סיבת תולדות הסכם המעשה דסור מרע ועשה טוב בנפש האלהית מצד העצמית מן ההחלט במחשבה שהוא בחינת האמונה,
Similarly, in the Divine soul, the cause that produces the essential “resolve” in deed to resist evil and do good, is the resolve within thought, which is the aspect of “faith.”
הגם שהוא בבחינת ריחוק גדול, שהרי אין הענין הזה מה שהוחלט שצריך לקיים רצון ה׳ בבחינת פנימית חיות מקרוב כלל,
However, it is still very distant from him because the imperative to fulfill HaShem’s-יהו"ה will has no inner vitality of closeness to HaShem-יהו"ה for him.
כי בחינת אלהות שבזה הוא בא בבחינת ההסתר מאד,
This is because the Godly aspect here comes in a very hidden manner.
כמו ששם שמים שגור בפי הכל נשים ועמי הארץ ומזכירים שם ה׳ בכל רגע ורגע, שהשם יתברך מבורך והוא המושיע ועוזר (בלשון אידייש גילובט כו׳ כידוע).
For example, the name of Heaven is fluent in all mouths, including women and ignorant folk. They mention HaShem’s-יהו"ה name at every opportunity; that HaShem-יהו"ה is blessed, that He saves and aids (He is praised).
ובלא פנימית כלל שהרי יכול לעשות דבר מה המנגד באותו שעה ממש כמו גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא שיעזור לו כו׳, ואם מאמין שה׳ עוזר למה יגנוב לעבור על רצונו.
But there are no inner feelings at all in these praises because, at the very same moment, the same person could do something which is literally the opposite of HaShem’s-יהו"ה will, such as the statement in Talmud, “When a burglar stands at the opening of a breach in the wall, he calls out to the Merciful One”1Talmud Bavli, Brachot 63a – to aid him in the burglary etc. But if he believes that HaShem-יהו"ה comes to his aid, why does he transgress His will by committing theft!
אך ב׳ דברים מפורדים הם אצלו,
The reason is only because, for him, these are two separate things.
שזהו וודאי אמונה קבועה בנפש האלקית שבו בבחינת טבעיית ועצמיית שה׳ הוא העוזר לכל כי הוא ברא את הכל והוא אחדות פשוט כו׳. והגניבה באה מצד תאוות נפש הטבעית כו׳.
On the one hand, the faith that HaShem-יהו"ה comes to everyone’s aid is firmly established in his Divine soul in a natural and essential aspect, because He created everything and He is a simple unity etc. The theft, on the other hand, comes about because of the lusts of his natural soul etc.
ולזה וודאי יוכל להיות שמבקש באמת עזר ה׳ עליו על הצלחת הגניבה כו׳
This being the case, it is quite possible for a person to truly pray for HaShem-יהו"ה to help him with success during a burglary etc.
ומזה ראיה על כל פנים שהאמונה אף על פי שהיא בהסתר אלקות מאד אבל היא טבעית
This is evidence that even in a case where Godliness is extremely concealed in one’s faith, it is natural to him.
כידוע מלשון אומן כו׳. והוא ירושה מהאבות כמו טבע בבנים כו׳.
As known, the word for “faith-Emunah-אמונה,” is related to the word “Omein-אומן-a nurseling.” This is an inherited trait from our ancestors, [Avraham, Yitzchak and Yaakov], and has become like a natural trait in their descendants etc.
והוא בחינת הסכם טבעי ועצמי דנפש האלקית שמזה נולדה המעשה הפרטית דסור מרע ועשה טוב מפני שמאמין באחד מאד, וכמו טבע אצלו שלא לעבור הרצון כו׳
It is this aspect of the natural and essential resolve of the Divine soul that produces the specific deeds of desisting from evil and doing good, because one greatly believes in the One God, so that it is like nature for him not to transgress HaShem’s-יהו"ה will etc.
(וראיה מקידוש השם שמאיר כח אמונה זו בבחינת הפנימית עד שימסור נפשו בפועל ממש).
(The proof of this is the act of giving up one’s life for the sanctification of HaShem’s-יהו"ה name, in which the power of this faith radiates in an inner way, to the point that he actually chooses to give up his life for HaShem’s-יהו"ה sake, rather than to forsake Him).
והגם שיוכל להיות תערובות טוב ורע במעשה הטוב כו׳. כמו צדקה להתייהר בלבד או לגרמייהו.
This is so even though there can be an admixture of good and evil in the good deed etc., such as a person who gives charity solely for the purpose of self-aggrandizement or for some other ulterior motive.
הרי אמרו האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור,
Nonetheless, the sages said, “One who says, ‘I give this coin so that my son should live,’ is perfectly righteous.”2Talmud Bavli, Pesachim 8a
כי מצד נפש האלקית חפץ בצדקה בבחינת טבעית ומה שאומר רק בשביל שיחיה בני זהו מנפש הטבעית המלביש ומסתיר כו׳.
This is because from the angle of the Divine soul he naturally desires to give charity, whereas the fact that he says “Only that my son should live” comes from the natural soul which covers over and conceals the Divine soul etc.
וכן להתייהר וכהאי גוונא
The same principle applies to giving charity for self-aggrandizement or the like.
(מה שאין כן עובדי כוכבים דלגרמייהו בלבד עבדין מצד שרש נפשם מבחינת ג׳ קליפות הטמאות מלבד חסידי אומות הקדמונים וכהאי גוונא).
(Which is not the case regarding the idolatrous nations. Whatever they do is to benefit themselves. This comes from the root of their souls. With the exception of the righteous of the nations and the like, their souls are from the aspect of the three impure shells).