והמדרגה הג׳ למעלה מזו הוא הנקרא מחשבה טובה שמצטרפת למעשה דהיינו באהבה ויראה שנוגע למעשה בלבד,
The third, higher level, is called “A good thought that joins with deed,” this being love and fear of HaShem-יהו"ה as they relate to action only.
2
וביאור הענין להיות כי המדריגה הב׳ הנזכר לעיל הנה גם שכוונתו רצויה לאלהות דוקא, היינו רק שרוצה שיהיה קרוב ולא רחוק מאלהות, ורצון זה בא מצד יוקר ענין גדולת ה׳ במוחו, אבל לא שנתפעל במוחו מאומה עדיין כי עדיין רחוק הענין ממנו לגמרי, רק שרוצה שיתקרב אליו ולא נתקרב עדיין.
The explanation of the matter is that being that in the above mentioned, second level, though his motive is specifically accepted by HaShem-יהו"ה, in other words, his only desire is to be close to HaShem-יהו"ה, rather than far from Him and furthermore, this desire comes about because the matter of HaShem’s-יהו"ה greatness is precious in his mind, however, as of yet, no excitement has been activated in his mind, since the matter is still utterly distant from him. He just wants to be close, but as of yet, is not close.
3
וזהו רק בחינת הודאה במוח בלבד ולכך לא יקרא בשם מחשבה טובה רק בשם מחשבה סתם.
Being that this is only an aspect of intellectual “acknowledgement,” it is not called by the name “good thought,” but simply “thought.”
4
ויובן זה על דרך דוגמא במילי דעלמא
This may be understood by an example in worldly affairs.
5
שאנו רואים שיש ב׳ מיני מחשבה, הא׳ מחשבה שחושב האדם בענין איזה דבר טוב ומשובח שגדול בעיניו מאד כמו באוצר הון יקר שהוא ברשות אחר, או בהפלגת גדולה וכבוד של מלך ושר וכהאי גוונא,
We observe that there are two types of thought: The first one is when a person thinks about some good or splendid thing which he regards as very great, such as magnificent wealth, but which belongs to another, or the extraordinary greatness and glory of a king or prince and the like.
6
שנקרא מחשבה קרה שאין זה נוגע ושייך אליו כלל וכלל, כי אין הדבר בא אליו לא הממון ולא הגדולה רק שחושב בו מצד יוקרו וחשיבותו בעיניו ורוצה מאד שיבוא אליו ענין טוב ומשובח כזה כו׳.
This is called “dispassionate thought” because it neither affects nor relates to him altogether. Neither the money nor the glory is coming to him, only that he thinks about it because of its preciousness and importance in his eyes and he wishes very much that such a good and splendid thing would come to him etc.
7
והמחשבה הב׳ היא מחשבה שחושב בענין טוב הנוגע לעצמו, כמו שמרויח במשא ומתן טוב או בכבוד וגדולה או השגת הון יקר שמשיג לעצמו,
The second type of thought is when he thinks about something good that affects him personally, such as when he profits from a good business deal or when he receives honor and greatness or when he personally acquires great fortune.
8
שמחשבה כזאת באה אליו בבחינת התפעלות והמשכות הנפש קצת שנקרא הזזה ממקומו
Such thought comes to him in a manner of excitement to whatever degree his soul is drawn to it, meaning that he is moved by it.
9
כנודע בחוש שכאשר יבוא לאדם איזה בשורה מעסק טוב הנוגע ביותר, שיטריד כל כח מחשבתו ונדבק היטב במחשבה זו בהתפעלות הנקרא דביקות המחשבה (בלשון אידייש צו גיקלעט זייער שטארק דיא מחשבה אז עס ארט און רירט אים זייער כו׳), והוא הנקרא שמיעה שבמחשבה (ער האט גוט דער הערט אין דער מחשבה כו׳),
As known by experience, when a person receives some news about a good business deal which will greatly affect him, the whole power of his mind becomes engrossed in it and he positively adheres to this thought with an excitement called “adhesion of the thought” (strong attachment of thought in that he is greatly affected and moved by it).
10
וסימן לזה הוא הטרדה והזזה ממקומו קצת (בלשון אידייש פאר טראגין און פאר נומען כו׳).
The indicator for this is that he becomes preoccupied and moved (absorbed and engrossed) to some extent.
11
וכך יובן בהתבוננות אלהות במחשבה כזאת שנדבק היטב בה כענין הנוגע לעצמו הנזכר לעיל,
This is similarly understood to be the case in regard to contemplating Godliness with such thought, in that he adheres strongly to it, like something that directly affects him, as mentioned above.
12
והוא הנקרא מחשבה טובה שמצטרפת למעשה על כל פנים דהיינו הסתעפות תולדה שנולד ממנו הוא אהבה ויראה שנוגע למעשה על כל פנים,
This is called “A good thought that – at the very least - joins with deed.” This is to say that, at the very least, the resultant ramifications produced by it are love and fear that apply to deed.
13
כי במחשבה קרה הנזכר לעיל הגם שרוצה להתקרב ולהתפעל אך עדיין לא נתפעל גם בבחינת שמיעה שבמחשבה אלא מרחוק לבד יודה בהודאה כנזכר לעיל,
However, in regard to the “dispassionate thought,” mentioned above; though he desires to come close and truly be excited, as of yet, he has not become excited even in the aspect of “listening within thought.” Rather, his acknowledgement is only from a distance, as mentioned above.
14
ותולדה שנולד ממנו אינו רק בחינת וענין הבושה שמתבייש דהיינו שנופל בלבו בושה על עצמו איך שהוא רחוק ואיכות שפלותו, וגם ענין כללות שפלות עולם הזה החומרי,
The only result born of it is the shame that he feels. In other words, shame falls into his heart over how distant from Godliness and how spiritually deficient he is, which includes the matter of the inferiority of this physical world in general, [compared to the upper, spiritual ones].
This is because he has absorbed the contemplation of the Divine until he sighs with shame and the like (His estimation of himself and of the world falls greatly).
16
ולא נולד מזה רק בחינת ההסכם להיות סור מרע כו׳,
Its only result is the resolve to desist from evil and do good etc.
17
כלומר מאחר שכן מהראוי והיושר מאד מאד להיות סור מרע ועשה טוב כו׳.
In other words, since this is so, [that HaShem-יהו"ה, blessed is He, is infinitely great and this world is very, very low,] therefore the right and proper thing, [is to do HaShem’s-יהו"ה will] by desisting from evil and doing good, very, very much.
18
והוא מדריגה היותר קטנה אבל יכול לבוא לגן עדן התחתון מפני שיש בזה בחינת אלהות על כל פנים מצד התבוננות האלהות,
This is the least of spiritual levels, but after all, since it contains an aspect of Godliness, he can enter the lower Garden of Eden due to his Divine contemplation.
19
רק שלא נקרא אהבה ויראה ממש בהתפעלות
However, it is not considered to be actual love and fear of HaShem-יהו"ה, with any degree of excitement.
20
(מה שאין כן מדרגה הגרוע מכולם הנזכר לעיל שאין בו בחינת אלהות כלל רק שרוצה בהתפעלות ולא באלהות כלל כנזכר לעיל רק בהעלם גדול כו׳.)
(This is in contrast to the worst level of all, mentioned above, in which there is no aspect of Godliness whatsoever. As mentioned above, there all he seeks is excitement, rather than any Godliness, and whatever desire for Godliness he may have, is very concealed etc).
21
אבל מחשבה טובה הנזכר לעיל על זה אמר גם כן שמע ישראל כו׳ ואחר כך ואהבת שאין העיקר רק התפעלות השמיעה הנזכר לעיל במחשבה זו ונולד מזה אהבה,
However, regarding the above mentioned “good thought,” it says, “Listen Israel etc.,”1Deuteronomy 6:4 in addition to being followed with “and you shall love etc.”2Deuteronomy 6:5 As mentioned above, here, the essential thing is only the “excitement of hearing” in this thought, from which love is born.
22
אך לא נתפעל בלבו עדיין מאומה רק במחשבה,
Nevertheless, it must be pointed out that, as of yet, there is no heartfelt excitement at all. The excitement is only intellectual.
23
ואהבה זו אינה רק לענין מעשה ולא לבחינת הפנימית כלל כמו בהתפעלות הלב כלל, אבל למעשה דהיינו להיות בבחינת סור מרע כו׳
Furthermore, this love only relates to action – to turn away from evil etc., and not at all to the inner aspect, as it is with heartfelt excitement.
24
למעלה הוא מבחינת ההסכם הנזכר לעיל שנולד ממחשבה קרה הנזכר לעיל, ולא באה האהבה לו רק מצד היושר בלבד שאינה בבחינת התפעלות במחשבה
Albeit, it is higher than the “resolve” born of the above mentioned “dispassionate thought,” in which his love comes about only because it is the right thing to do, rather than being an actual excitement of the intellect.
25
אך באה בבחינת התפעלות במחשבה, כמו לחפוץ בתשוקה גמורה במחשבה על כל פנים להיות גילוי אלהות במעשה טוב ולהתרחק ביותר מההיפוך המנגד לאלהות.
However, here the love comes as an aspect of intellectual excitement. For example, to desire with complete longing, at least in thought, for the revelation of Godliness in the good deed that he does, and to be very far from its opposite, which opposes Godliness.
26
וכל זה נקרא דחילו ורחימו, הגם שנוגע למעשה בלבד אבל יש בהם אור וחיות גדול במחשבה, כמו על דרך משל במחשבה הנוגע מאד לעצמו במילי דעלמא שיש בה אהבה במחשבה בהתפעלות המחשבה על כל פנים ויראה מהיפוכו כמו מן ההיזק ואבדון כו׳ כנזכר לעיל ודי למבין.
All this is called fear and love of HaShem-יהו"ה, even though it only relates to actions. But they are invested with great intellectual light and vitality (similar to thought that very much relates to oneself in worldly affairs), in which there at least is intellectual love for Godliness with the stimulation of the mind and fear of its opposite, similar to the fear of damage or destruction etc., as mentioned above. This is sufficient for the understanding.
והמדרגה הג׳ למעלה מזו הוא הנקרא מחשבה טובה שמצטרפת למעשה דהיינו באהבה ויראה שנוגע למעשה בלבד,
The third, higher level, is called “A good thought that joins with deed,” this being love and fear of HaShem-יהו"ה as they relate to action only.
וביאור הענין להיות כי המדריגה הב׳ הנזכר לעיל הנה גם שכוונתו רצויה לאלהות דוקא, היינו רק שרוצה שיהיה קרוב ולא רחוק מאלהות, ורצון זה בא מצד יוקר ענין גדולת ה׳ במוחו, אבל לא שנתפעל במוחו מאומה עדיין כי עדיין רחוק הענין ממנו לגמרי, רק שרוצה שיתקרב אליו ולא נתקרב עדיין.
The explanation of the matter is that being that in the above mentioned, second level, though his motive is specifically accepted by HaShem-יהו"ה, in other words, his only desire is to be close to HaShem-יהו"ה, rather than far from Him and furthermore, this desire comes about because the matter of HaShem’s-יהו"ה greatness is precious in his mind, however, as of yet, no excitement has been activated in his mind, since the matter is still utterly distant from him. He just wants to be close, but as of yet, is not close.
וזהו רק בחינת הודאה במוח בלבד ולכך לא יקרא בשם מחשבה טובה רק בשם מחשבה סתם.
Being that this is only an aspect of intellectual “acknowledgement,” it is not called by the name “good thought,” but simply “thought.”
ויובן זה על דרך דוגמא במילי דעלמא
This may be understood by an example in worldly affairs.
שאנו רואים שיש ב׳ מיני מחשבה, הא׳ מחשבה שחושב האדם בענין איזה דבר טוב ומשובח שגדול בעיניו מאד כמו באוצר הון יקר שהוא ברשות אחר, או בהפלגת גדולה וכבוד של מלך ושר וכהאי גוונא,
We observe that there are two types of thought: The first one is when a person thinks about some good or splendid thing which he regards as very great, such as magnificent wealth, but which belongs to another, or the extraordinary greatness and glory of a king or prince and the like.
שנקרא מחשבה קרה שאין זה נוגע ושייך אליו כלל וכלל, כי אין הדבר בא אליו לא הממון ולא הגדולה רק שחושב בו מצד יוקרו וחשיבותו בעיניו ורוצה מאד שיבוא אליו ענין טוב ומשובח כזה כו׳.
This is called “dispassionate thought” because it neither affects nor relates to him altogether. Neither the money nor the glory is coming to him, only that he thinks about it because of its preciousness and importance in his eyes and he wishes very much that such a good and splendid thing would come to him etc.
והמחשבה הב׳ היא מחשבה שחושב בענין טוב הנוגע לעצמו, כמו שמרויח במשא ומתן טוב או בכבוד וגדולה או השגת הון יקר שמשיג לעצמו,
The second type of thought is when he thinks about something good that affects him personally, such as when he profits from a good business deal or when he receives honor and greatness or when he personally acquires great fortune.
שמחשבה כזאת באה אליו בבחינת התפעלות והמשכות הנפש קצת שנקרא הזזה ממקומו
Such thought comes to him in a manner of excitement to whatever degree his soul is drawn to it, meaning that he is moved by it.
כנודע בחוש שכאשר יבוא לאדם איזה בשורה מעסק טוב הנוגע ביותר, שיטריד כל כח מחשבתו ונדבק היטב במחשבה זו בהתפעלות הנקרא דביקות המחשבה (בלשון אידייש צו גיקלעט זייער שטארק דיא מחשבה אז עס ארט און רירט אים זייער כו׳), והוא הנקרא שמיעה שבמחשבה (ער האט גוט דער הערט אין דער מחשבה כו׳),
As known by experience, when a person receives some news about a good business deal which will greatly affect him, the whole power of his mind becomes engrossed in it and he positively adheres to this thought with an excitement called “adhesion of the thought” (strong attachment of thought in that he is greatly affected and moved by it).
וסימן לזה הוא הטרדה והזזה ממקומו קצת (בלשון אידייש פאר טראגין און פאר נומען כו׳).
The indicator for this is that he becomes preoccupied and moved (absorbed and engrossed) to some extent.
וכך יובן בהתבוננות אלהות במחשבה כזאת שנדבק היטב בה כענין הנוגע לעצמו הנזכר לעיל,
This is similarly understood to be the case in regard to contemplating Godliness with such thought, in that he adheres strongly to it, like something that directly affects him, as mentioned above.
והוא הנקרא מחשבה טובה שמצטרפת למעשה על כל פנים דהיינו הסתעפות תולדה שנולד ממנו הוא אהבה ויראה שנוגע למעשה על כל פנים,
This is called “A good thought that – at the very least - joins with deed.” This is to say that, at the very least, the resultant ramifications produced by it are love and fear that apply to deed.
כי במחשבה קרה הנזכר לעיל הגם שרוצה להתקרב ולהתפעל אך עדיין לא נתפעל גם בבחינת שמיעה שבמחשבה אלא מרחוק לבד יודה בהודאה כנזכר לעיל,
However, in regard to the “dispassionate thought,” mentioned above; though he desires to come close and truly be excited, as of yet, he has not become excited even in the aspect of “listening within thought.” Rather, his acknowledgement is only from a distance, as mentioned above.
ותולדה שנולד ממנו אינו רק בחינת וענין הבושה שמתבייש דהיינו שנופל בלבו בושה על עצמו איך שהוא רחוק ואיכות שפלותו, וגם ענין כללות שפלות עולם הזה החומרי,
The only result born of it is the shame that he feels. In other words, shame falls into his heart over how distant from Godliness and how spiritually deficient he is, which includes the matter of the inferiority of this physical world in general, [compared to the upper, spiritual ones].
אחר שנתקבל אצלו ההתבוננות אלהות עד שיאנח וכהאי גוונא (בלשון אידייש ארא פאל בייא זיך זייער שטארק און דיא וועלט ווערט זייער ארא גיפאלין כו׳).
This is because he has absorbed the contemplation of the Divine until he sighs with shame and the like (His estimation of himself and of the world falls greatly).
ולא נולד מזה רק בחינת ההסכם להיות סור מרע כו׳,
Its only result is the resolve to desist from evil and do good etc.
כלומר מאחר שכן מהראוי והיושר מאד מאד להיות סור מרע ועשה טוב כו׳.
In other words, since this is so, [that HaShem-יהו"ה, blessed is He, is infinitely great and this world is very, very low,] therefore the right and proper thing, [is to do HaShem’s-יהו"ה will] by desisting from evil and doing good, very, very much.
והוא מדריגה היותר קטנה אבל יכול לבוא לגן עדן התחתון מפני שיש בזה בחינת אלהות על כל פנים מצד התבוננות האלהות,
This is the least of spiritual levels, but after all, since it contains an aspect of Godliness, he can enter the lower Garden of Eden due to his Divine contemplation.
רק שלא נקרא אהבה ויראה ממש בהתפעלות
However, it is not considered to be actual love and fear of HaShem-יהו"ה, with any degree of excitement.
(מה שאין כן מדרגה הגרוע מכולם הנזכר לעיל שאין בו בחינת אלהות כלל רק שרוצה בהתפעלות ולא באלהות כלל כנזכר לעיל רק בהעלם גדול כו׳.)
(This is in contrast to the worst level of all, mentioned above, in which there is no aspect of Godliness whatsoever. As mentioned above, there all he seeks is excitement, rather than any Godliness, and whatever desire for Godliness he may have, is very concealed etc).
אבל מחשבה טובה הנזכר לעיל על זה אמר גם כן שמע ישראל כו׳ ואחר כך ואהבת שאין העיקר רק התפעלות השמיעה הנזכר לעיל במחשבה זו ונולד מזה אהבה,
However, regarding the above mentioned “good thought,” it says, “Listen Israel etc.,”1Deuteronomy 6:4 in addition to being followed with “and you shall love etc.”2Deuteronomy 6:5 As mentioned above, here, the essential thing is only the “excitement of hearing” in this thought, from which love is born.
אך לא נתפעל בלבו עדיין מאומה רק במחשבה,
Nevertheless, it must be pointed out that, as of yet, there is no heartfelt excitement at all. The excitement is only intellectual.
ואהבה זו אינה רק לענין מעשה ולא לבחינת הפנימית כלל כמו בהתפעלות הלב כלל, אבל למעשה דהיינו להיות בבחינת סור מרע כו׳
Furthermore, this love only relates to action – to turn away from evil etc., and not at all to the inner aspect, as it is with heartfelt excitement.
למעלה הוא מבחינת ההסכם הנזכר לעיל שנולד ממחשבה קרה הנזכר לעיל, ולא באה האהבה לו רק מצד היושר בלבד שאינה בבחינת התפעלות במחשבה
Albeit, it is higher than the “resolve” born of the above mentioned “dispassionate thought,” in which his love comes about only because it is the right thing to do, rather than being an actual excitement of the intellect.
אך באה בבחינת התפעלות במחשבה, כמו לחפוץ בתשוקה גמורה במחשבה על כל פנים להיות גילוי אלהות במעשה טוב ולהתרחק ביותר מההיפוך המנגד לאלהות.
However, here the love comes as an aspect of intellectual excitement. For example, to desire with complete longing, at least in thought, for the revelation of Godliness in the good deed that he does, and to be very far from its opposite, which opposes Godliness.
וכל זה נקרא דחילו ורחימו, הגם שנוגע למעשה בלבד אבל יש בהם אור וחיות גדול במחשבה, כמו על דרך משל במחשבה הנוגע מאד לעצמו במילי דעלמא שיש בה אהבה במחשבה בהתפעלות המחשבה על כל פנים ויראה מהיפוכו כמו מן ההיזק ואבדון כו׳ כנזכר לעיל ודי למבין.
All this is called fear and love of HaShem-יהו"ה, even though it only relates to actions. But they are invested with great intellectual light and vitality (similar to thought that very much relates to oneself in worldly affairs), in which there at least is intellectual love for Godliness with the stimulation of the mind and fear of its opposite, similar to the fear of damage or destruction etc., as mentioned above. This is sufficient for the understanding.