שמעתי ממורי זלה"ה, משל למלך שהיה לו בן, ורצה ללמדו כמה מיני חכמות שצריכין לו, ושכר לו כמה חכמים שילמדו עמו, והוא לא יוצלח לקבל שום חכמה, עד שנתייאשו מללמדו, ונשאר חכם אחד עמו, ופעם אחת ראה בן המלך איזה בתולה וחמד יפיה, והיה החכם קובל למלך על בנו בענין זה, והשיבו אם כן מאחר שיש לו חמדה, גם שהוא בגשמיי, אפילו הכי מזה יבא לכל החכמות, וציוה להכניס הבתולה לחצר המלך, וציוה עליה המלך שאם יתבענה לא תשמע אליו עד שיקבל חכמה אחת וכן עשתה, ואחר זה אמרה שילמוד עוד חכמה, עד שעל ידי זה קיבל כל החכמות, וכשנעשה חכם אז מאס בבתולה הנ"ל, כי ישא בת מלך כמוהו, והנמשל מובן ודפח"ח: (בן פורת יוסף לפ' ויחי דפ"ח ע"א).
I heard a parable from my Master. A king had a son whom he wanted to teach the various subjects that were required for a prince to know. He hired several scholars, but the boy failed to grasp even a single area of knowledge, The king finally gave up on him, and only one sage remained. One day, the king’s son saw a beautiful, young woman,2According to another version of this parable, the girl was a harlot. and desired her. The sage complained about this to the king, but the king replied that since the boy shows some desire, even a physical one, it is possible for him to learn all the fields of knowledge. The king ordered that the young woman be brought to the palace, and told her that should she must not listen to the prince’s solicitations, unless he agrees to master one branch of knowledge. Afterwards, she should demand that he learn yet another branch. This continued until he mastered all the areas of study. But when he finally became a wise man, he rejected the young woman and married a princess, as was fitting for him.3The other version concludes: “For what connection should a prince have with a harlot?” The meaning of the parable is obvious. Ben Poras Yosef, Vayechi, p. 88a
שמעתי ממורי זלה"ה, משל למלך שהיה לו בן, ורצה ללמדו כמה מיני חכמות שצריכין לו, ושכר לו כמה חכמים שילמדו עמו, והוא לא יוצלח לקבל שום חכמה, עד שנתייאשו מללמדו, ונשאר חכם אחד עמו, ופעם אחת ראה בן המלך איזה בתולה וחמד יפיה, והיה החכם קובל למלך על בנו בענין זה, והשיבו אם כן מאחר שיש לו חמדה, גם שהוא בגשמיי, אפילו הכי מזה יבא לכל החכמות, וציוה להכניס הבתולה לחצר המלך, וציוה עליה המלך שאם יתבענה לא תשמע אליו עד שיקבל חכמה אחת וכן עשתה, ואחר זה אמרה שילמוד עוד חכמה, עד שעל ידי זה קיבל כל החכמות, וכשנעשה חכם אז מאס בבתולה הנ"ל, כי ישא בת מלך כמוהו, והנמשל מובן ודפח"ח:
(בן פורת יוסף לפ' ויחי דפ"ח ע"א).
I heard a parable from my Master. A king had a son whom he wanted to teach the various subjects that were required for a prince to know. He hired several scholars, but the boy failed to grasp even a single area of knowledge, The king finally gave up on him, and only one sage remained. One day, the king’s son saw a beautiful, young woman,2According to another version of this parable, the girl was a harlot. and desired her. The sage complained about this to the king, but the king replied that since the boy shows some desire, even a physical one, it is possible for him to learn all the fields of knowledge. The king ordered that the young woman be brought to the palace, and told her that should she must not listen to the prince’s solicitations, unless he agrees to master one branch of knowledge. Afterwards, she should demand that he learn yet another branch. This continued until he mastered all the areas of study. But when he finally became a wise man, he rejected the young woman and married a princess, as was fitting for him.3The other version concludes: “For what connection should a prince have with a harlot?”
The meaning of the parable is obvious.
Ben Poras Yosef, Vayechi, p. 88a