שמעתי ממורי משל וכו' שהיה בדרך יער מושב לסטים, והיה מאוד סכנה לכל עובר דרך שם, ונזדמן שהלכו שנים דרך היער ההוא, אחד היה שיכור כשכרותו של לוט, ואחד היה בדעת מיושבת, ולשניהם פגעו הלסטים וחסמו וגזלו והכום ופצעום, ונשאר להם רק נפשם לשלל, ובעברם לשם ולהלן פגעו אנשים באלו השנים, וקצת מהם שאלו לזה השיכור איך עבר דרך היער בשלום או לא, והשיב שלום אין שום סכנה כלל, ושאלו אותו מה אלו הכאות וחבורות ופצעים, ואינו יודע להשיב, וקצת שאלו לזה הפקח ואמר ח"ו, ושיזהרו, כי יש לסטים והאריך באזהרתו להם, והנפקותא בזה שזה הפיקח ידע להזהיר אחרים שלא ילכו שם כי אם בזריזות ומזויינים וכיוצא, מה שאין כן זה השיכור אינו יודע להזהיר כלל.
And Abraham went up out of Egypt. (Genesis 13:1) I heard a parable from my Master (the Baal Shem Tov): A road passed through a forest wherein a den of thieves lurked. Anyone traveling on the road was in great danger. Once, two men went through the forest together. One was completely drunk and the other sober. The thieves attacked them both, robbed them and beat them. They barely escaped with their lives. Afterward, they encountered a group of travelers. Some of the travelers asked the drunk if he had passed through the woods safely. He replied that he had, and that it was not dangerous at all. But when they asked him to explain his wounds and bruises, he could not. Others asked the sober man, and he told them at length just how they must be careful of the robbers. There is a difference between these two individuals. The sober one could warn others as to how to pass through quickly, with guns, etc., but drunk could not warn them at all.
2
וכך הצדיק עובד ה', יודע ממלחמת היצר הרע, ומלסטים שבדרך עובד ה', שהוא מסוכן, ותמיד חיי צער יחיה, איך להנצל ממצודתו ויודע להזהיר אחרים מסכנת לסטים זה, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, מה שאין כן הרשע ששמח בשמחת יצר הרע תמיד ואומר שלום כי אין סכנה בזה העולם וכו': (תוי"י פ' תבא דר"ב ע"ג)
This is how a tzaddik serves G‑d. He knows the battle with the evil inclination, and the robbers that lurk on the way. He realizes that the path is dangerous, and he lives in constant concern as to how to escape its trap. And he knows how to warn others of this dangerous thief, for “He that increases knowledge, increasing suffering” (Ecclesiastes I:18). This is not the case of a wicked person, who rejoices in the pleasures of the evil inclination, and declares “Peace! There is no danger in this world.” Toldos Yaakov Yosef, p. 203c
שמעתי ממורי משל וכו' שהיה בדרך יער מושב לסטים, והיה מאוד סכנה לכל עובר דרך שם, ונזדמן שהלכו שנים דרך היער ההוא, אחד היה שיכור כשכרותו של לוט, ואחד היה בדעת מיושבת, ולשניהם פגעו הלסטים וחסמו וגזלו והכום ופצעום, ונשאר להם רק נפשם לשלל, ובעברם לשם ולהלן פגעו אנשים באלו השנים, וקצת מהם שאלו לזה השיכור איך עבר דרך היער בשלום או לא, והשיב שלום אין שום סכנה כלל, ושאלו אותו מה אלו הכאות וחבורות ופצעים, ואינו יודע להשיב, וקצת שאלו לזה הפקח ואמר ח"ו, ושיזהרו, כי יש לסטים והאריך באזהרתו להם, והנפקותא בזה שזה הפיקח ידע להזהיר אחרים שלא ילכו שם כי אם בזריזות ומזויינים וכיוצא, מה שאין כן זה השיכור אינו יודע להזהיר כלל.
And Abraham went up out of Egypt. (Genesis 13:1)
I heard a parable from my Master (the Baal Shem Tov):
A road passed through a forest wherein a den of thieves lurked. Anyone traveling on the road was in great danger. Once, two men went through the forest together. One was completely drunk and the other sober. The thieves attacked them both, robbed them and beat them. They barely escaped with their lives. Afterward, they encountered a group of travelers. Some of the travelers asked the drunk if he had passed through the woods safely. He replied that he had, and that it was not dangerous at all. But when they asked him to explain his wounds and bruises, he could not. Others asked the sober man, and he told them at length just how they must be careful of the robbers. There is a difference between these two individuals. The sober one could warn others as to how to pass through quickly, with guns, etc., but drunk could not warn them at all.
וכך הצדיק עובד ה', יודע ממלחמת היצר הרע, ומלסטים שבדרך עובד ה', שהוא מסוכן, ותמיד חיי צער יחיה, איך להנצל ממצודתו ויודע להזהיר אחרים מסכנת לסטים זה, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, מה שאין כן הרשע ששמח בשמחת יצר הרע תמיד ואומר שלום כי אין סכנה בזה העולם וכו':
(תוי"י פ' תבא דר"ב ע"ג)
This is how a tzaddik serves G‑d. He knows the battle with the evil inclination, and the robbers that lurk on the way. He realizes that the path is dangerous, and he lives in constant concern as to how to escape its trap. And he knows how to warn others of this dangerous thief, for “He that increases knowledge, increasing suffering” (Ecclesiastes I:18). This is not the case of a wicked person, who rejoices in the pleasures of the evil inclination, and declares “Peace! There is no danger in this world.”
Toldos Yaakov Yosef, p. 203c