שמעתי ממורי כי ר' נחוניא בן הקנה אחר שידע כל הכוונות היה מתפלל כתינוק בן יומו וכו' יעו"ש, וביאר מורי כי בענין התפלה ועבודת ה' יש שני בחינות, א' שמאל, שהקדוש ברוך הוא דוחה אותו, ב' ימינו יתברך מקרב, והענין הוא כי מבואר בטור אורח חיים סי' ה' דכתב הטור יכוין ה' בקריאתו באדני שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו הוי"ה היה הוה ויהיה המהווה כל העולמות וכו', אם כן כשאדם אומר בלב מבין ברוך אתה, שהשם יתברך הוא לנגד פניו, וגם פירוש שם הוי"ה שהוא היה הוה ויהיה, המהווה כל העולמות, ומחיה כל הנשמות, בהזכרת שם הזה, היש תענוג גדול מזה, שמדבר עם המלך מלכו של עולם פנים בפנים וכמו שכתוב (שיר השירים א׳:ב׳) ישקני מנשיקות פיהו, ואז נקרא בחינה זו ימינו יתברך תחבקני, מה שאין כן אם עונותיו מבדילין בינו לבין קונו, ובעת אומרו ברוך אתה וכו' מחשבה זרה מפרדת בינו לבין אליהו, וטורדת אותו המחשבה בהבלי עסקיו של עולם הזה, ואין יכול לכוון וכו', וניטל ממנו התענוג הנפלא של ישקני מנשיקות פיהו, אז בחינה זו נקרא שמאלו של הקדוש ברוך הוא, ומכל מקום גם בעת שהשמאל דוחה הוא לתכלית, כדי שיקרב אותו בימין לקבלו בתשובה, והחכם יתן לב לידע בעת ששמאלו של הקדוש ברוך הוא דוחה אותו, השם יתברך בעצמו ובכבודו שם, כי חוש הראות מעיד, בעת שאדם דוחה חבירו, הוא עצמו שם, לכך יקבל דחייה זו באהבה, וינשק הדחייה, ויחרד חרדה גדולה, ולהבין שזה הדחייה הוא כדי להתקרב אליו יתברך יותר, והוא אשר ימינו פשוטה לקבל שבים, וכן בכל ענייני פחד ויראה חיצונית יכנס מזה ליראה פנימית, וכן על ידי מחשבות רעות יבין וכו', הגם שהנשיקה ממנו יתברך טוב יותר מהדחייה, מכל מקום יעשה כנ"ל ודפח"ח: (כתונת פסים דמ"ג ע"ב).
Even though Rabbi Nechunia ben HaKaneh knew all the mystical intentions of prayer, he still prayed like a small child.3I.e. with simplicity. This is because there are the two aspects of avodas Hashem, one on the left, when G-d pushes a person away, and the other on His right, which draws a person closer. This also relates to the Tur’s statement: “When you refer to G-d [by the Name] ‘Ado-nai,’ remember that He is L-rd over everything. At the same time, keep in mind the written meaning of the Tetragrammaton, that G-d is, was, and will be, and that He brings into existence all the worlds.”4Tur, Orach Chayim 5. Thus, when you say the words “Blessed are You,” you should realize that G-d is right before you, and that His Name means “is, was, and will be." Indeed, there no greater pleasure than mentioning this Name and speaking to the King of the world face to face, as it is written: “Let him kiss me with the kisses of his mouth” (Song of Songs 1:2). This is called “His right hand will embrace me” (ibid. 2:6). On the other hand, if a person’s sins separate him from his Creator, so that when he says: “Blessed are You,” mundane thoughts enter his mind, making it him unable to concentrate, and causing him to lose the wondrous pleasure of “the kisses of his mouth,” this is called the “left hand” of the Holy One. Nevertheless, even when His left hand completely pushes a person away, it is only in order for His right hand to receive him in repentance.5See also, Tzafnah Paneach, Beshalach, p. 47c: “I heard from my Master, that the pushing away of the left hand is done by G-d Himself, in order to draw a person closer with His right hand.” A wise person will realize that G-d Himself is there, even when His left hand rejects him. For when one person pushes another, he is right there. Therefore, he will lovingly accept this rejection, kiss it and be in great fear, knowing that this rejection is for the sake of bringing him even closer to G-d. For His right hand is outstretched to embrace the penitent. So too, one should use the experience of externally generated fears to come to an inner fear [of G-d]. And from bad thoughts themselves, to understand [their inner point of goodness]. And even though G-d’s kisses are better than His rebuffs, nevertheless, do [as I have explained]. Ketones Passim, p. 43b
שמעתי ממורי כי ר' נחוניא בן הקנה אחר שידע כל הכוונות היה מתפלל כתינוק בן יומו וכו' יעו"ש, וביאר מורי כי בענין התפלה ועבודת ה' יש שני בחינות, א' שמאל, שהקדוש ברוך הוא דוחה אותו, ב' ימינו יתברך מקרב, והענין הוא כי מבואר בטור אורח חיים סי' ה' דכתב הטור יכוין ה' בקריאתו באדני שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו הוי"ה היה הוה ויהיה המהווה כל העולמות וכו', אם כן כשאדם אומר בלב מבין ברוך אתה, שהשם יתברך הוא לנגד פניו, וגם פירוש שם הוי"ה שהוא היה הוה ויהיה, המהווה כל העולמות, ומחיה כל הנשמות, בהזכרת שם הזה, היש תענוג גדול מזה, שמדבר עם המלך מלכו של עולם פנים בפנים וכמו שכתוב (שיר השירים א׳:ב׳) ישקני מנשיקות פיהו, ואז נקרא בחינה זו ימינו יתברך תחבקני, מה שאין כן אם עונותיו מבדילין בינו לבין קונו, ובעת אומרו ברוך אתה וכו' מחשבה זרה מפרדת בינו לבין אליהו, וטורדת אותו המחשבה בהבלי עסקיו של עולם הזה, ואין יכול לכוון וכו', וניטל ממנו התענוג הנפלא של ישקני מנשיקות פיהו, אז בחינה זו נקרא שמאלו של הקדוש ברוך הוא, ומכל מקום גם בעת שהשמאל דוחה הוא לתכלית, כדי שיקרב אותו בימין לקבלו בתשובה, והחכם יתן לב לידע בעת ששמאלו של הקדוש ברוך הוא דוחה אותו, השם יתברך בעצמו ובכבודו שם, כי חוש הראות מעיד, בעת שאדם דוחה חבירו, הוא עצמו שם, לכך יקבל דחייה זו באהבה, וינשק הדחייה, ויחרד חרדה גדולה, ולהבין שזה הדחייה הוא כדי להתקרב אליו יתברך יותר, והוא אשר ימינו פשוטה לקבל שבים, וכן בכל ענייני פחד ויראה חיצונית יכנס מזה ליראה פנימית, וכן על ידי מחשבות רעות יבין וכו', הגם שהנשיקה ממנו יתברך טוב יותר מהדחייה, מכל מקום יעשה כנ"ל ודפח"ח:
(כתונת פסים דמ"ג ע"ב).
Even though Rabbi Nechunia ben HaKaneh knew all the mystical intentions of prayer, he still prayed like a small child.3I.e. with simplicity. This is because there are the two aspects of avodas Hashem, one on the left, when G-d pushes a person away, and the other on His right, which draws a person closer. This also relates to the Tur’s statement: “When you refer to G-d [by the Name] ‘Ado-nai,’ remember that He is L-rd over everything. At the same time, keep in mind the written meaning of the Tetragrammaton, that G-d is, was, and will be, and that He brings into existence all the worlds.”4Tur, Orach Chayim 5.
Thus, when you say the words “Blessed are You,” you should realize that G-d is right before you, and that His Name means “is, was, and will be." Indeed, there no greater pleasure than mentioning this Name and speaking to the King of the world face to face, as it is written: “Let him kiss me with the kisses of his mouth” (Song of Songs 1:2). This is called “His right hand will embrace me” (ibid. 2:6). On the other hand, if a person’s sins separate him from his Creator, so that when he says: “Blessed are You,” mundane thoughts enter his mind, making it him unable to concentrate, and causing him to lose the wondrous pleasure of “the kisses of his mouth,” this is called the “left hand” of the Holy One.
Nevertheless, even when His left hand completely pushes a person away, it is only in order for His right hand to receive him in repentance.5See also, Tzafnah Paneach, Beshalach, p. 47c: “I heard from my Master, that the pushing away of the left hand is done by G-d Himself, in order to draw a person closer with His right hand.” A wise person will realize that G-d Himself is there, even when His left hand rejects him. For when one person pushes another, he is right there. Therefore, he will lovingly accept this rejection, kiss it and be in great fear, knowing that this rejection is for the sake of bringing him even closer to G-d. For His right hand is outstretched to embrace the penitent.
So too, one should use the experience of externally generated fears to come to an inner fear [of G-d]. And from bad thoughts themselves, to understand [their inner point of goodness]. And even though G-d’s kisses are better than His rebuffs, nevertheless, do [as I have explained].
Ketones Passim, p. 43b