שאלה מי שזימן אורחי' ליום ראשון של חול המועד שחל בשב' ורוצ' לשחוט ביום ששי שהוא י"ט לצור' שבת ואומר שעש' עירוב תבשילין אי שרי או לא
One provided an erub, which permits preparing meals for the Sabbath on a holiday occurring on a Friday. Q. May he also slaughter an animal on that Friday, to use the meat on the Sabbath? In other words, does the erub that permits cooking on holidays for the Sabbath also include slaughtering?
2
תשובה יראה דבכה"ג אסור לשחוט אף שבכל י"ט אינני נוהג לשחוט ולא ראיתי נוהג אלא מן הבלעים ואיסטניסי' ואין כח בידי למחות אף שהיה ראוי למחות כי יש לחוש להשחזת הסכין כמו שאסרו לראות סכין לע"ה מהאי טעמא וגם אין הכל בקיאין בדיני מוקנה ויבא לכסות בעפר שאינו מוכן אלא שאינן נשמעי' בזה ואמרו שכך ראו מאבותיהם וזו היא עיקר שמחת י"ט שלהם אכן בכה"ג שהוא מכין מי"ט לשבת אסור ועירוב תבשילין לא מהני אלא למי שהתנה להדיא כמו שכתב האשיר"י והו' מן התו' וז"ל מדקאמ' ומדליקין לו את הנר משמע מי שלא ערב אף להדלי' אסור ומדליקי' לו את הנר דקאמר היינו נר אחד כמו פת אחת וקיתון אחד אעפ"י שלא פירש כן לכן נהגו כשמניחין עירוב לומר לאפויי ולבשולי ולאדלוקי ולאטמוני ע"כ ובנוסח עירוב תבשילין את' רואה שנוהגין כמותו ותופסין דבריו עיק' ואל תשגיח במה שכתב הרא"ש בתשובה שאינו יכול לשחוט מי"ט ראשון לשבת היכא שהניחו ע"ת אלא ישחוט בי"ט שהוא ששי בשבת אלמא מותר לשחוט כשהניח על תנאי אין זו ראייה דהוא כתב לפי אותן שמתירין כל המלאכות ע"י מה שאומר לאפויי ולבשולי כדעת הרי"ף וסיעתו ולא בא באותה תשובה אלא לפסוק שאסור לשחוט בי"ט ראשון אבל לדעת החולקים על הר"יף וסוברים כל מה שלא הותנה בפירו' אסור לעשות בי"ט לשבת א"כ פשיטא שאסור לשחוט ועוד אפשר שהרא"ש מיירי היכא שהתנה להדיא בע"ת ולשחוט דשרי לד"ה ואין לטעות ולומ' שבמה שאומר ולמעבד כל צרכנא כולל כל דבר ומ"מ צריך לומר לאפויי ולבשולי שהוא עיקר העירו' שנתקן על פי הפסוק אשר תאפו אפו ואשר תבשלו בשלו ועל זה סמכו ליקח ב' מיני' אפוי ומבושל לאפו' על האפוי ולבשל על המבושל זה אינו שהרי הה"ג כתבו למיפא ולבשולי ולמיעבד כל צרכנא ולאדלוקי את הנר ואם איתא דכל צרכנא כולל הכל א"כ למה לי לומ' ולאדלוקי וכ"ש לנוסח הטור שהזכיר להדי' ולמעבד כל צרכנ' וגם לאטמוני שהו' ממש כמו בישול ואפ"ה צריך להזכירו להדי' ולא אמרינן שכלל בלמיעבד כל צרכנא כ"ש שחיטה:
A. Since the erub specifies only cooking, baking, and lighting candles, slaughtering is not permitted. Even weak and delicate people ought to be denied the privilege of slaughtering on the holiday for the use of the Sabbath, in order to prevent them from sharpening the knives and from covering the blood with earth, not prepared before the holiday. Should the slaughtering be distinctly mentioned in the erub it would be permitted.
שאלה מי שזימן אורחי' ליום ראשון של חול המועד שחל בשב' ורוצ' לשחוט ביום ששי שהוא י"ט לצור' שבת ואומר שעש' עירוב תבשילין אי שרי או לא
One provided an erub, which permits preparing meals for the Sabbath on a holiday occurring on a Friday.
Q. May he also slaughter an animal on that Friday, to use the meat on the Sabbath? In other words, does the erub that permits cooking on holidays for the Sabbath also include slaughtering?
תשובה יראה דבכה"ג אסור לשחוט אף שבכל י"ט אינני נוהג לשחוט ולא ראיתי נוהג אלא מן הבלעים ואיסטניסי' ואין כח בידי למחות אף שהיה ראוי למחות כי יש לחוש להשחזת הסכין כמו שאסרו לראות סכין לע"ה מהאי טעמא וגם אין הכל בקיאין בדיני מוקנה ויבא לכסות בעפר שאינו מוכן אלא שאינן נשמעי' בזה ואמרו שכך ראו מאבותיהם וזו היא עיקר שמחת י"ט שלהם אכן בכה"ג שהוא מכין מי"ט לשבת אסור ועירוב תבשילין לא מהני אלא למי שהתנה להדיא כמו שכתב האשיר"י והו' מן התו' וז"ל מדקאמ' ומדליקין לו את הנר משמע מי שלא ערב אף להדלי' אסור ומדליקי' לו את הנר דקאמר היינו נר אחד כמו פת אחת וקיתון אחד אעפ"י שלא פירש כן לכן נהגו כשמניחין עירוב לומר לאפויי ולבשולי ולאדלוקי ולאטמוני ע"כ ובנוסח עירוב תבשילין את' רואה שנוהגין כמותו ותופסין דבריו עיק' ואל תשגיח במה שכתב הרא"ש בתשובה שאינו יכול לשחוט מי"ט ראשון לשבת היכא שהניחו ע"ת אלא ישחוט בי"ט שהוא ששי בשבת אלמא מותר לשחוט כשהניח על תנאי אין זו ראייה דהוא כתב לפי אותן שמתירין כל המלאכות ע"י מה שאומר לאפויי ולבשולי כדעת הרי"ף וסיעתו ולא בא באותה תשובה אלא לפסוק שאסור לשחוט בי"ט ראשון אבל לדעת החולקים על הר"יף וסוברים כל מה שלא הותנה בפירו' אסור לעשות בי"ט לשבת א"כ פשיטא שאסור לשחוט ועוד אפשר שהרא"ש מיירי היכא שהתנה להדיא בע"ת ולשחוט דשרי לד"ה ואין לטעות ולומ' שבמה שאומר ולמעבד כל צרכנא כולל כל דבר ומ"מ צריך לומר לאפויי ולבשולי שהוא עיקר העירו' שנתקן על פי הפסוק אשר תאפו אפו ואשר תבשלו בשלו ועל זה סמכו ליקח ב' מיני' אפוי ומבושל לאפו' על האפוי ולבשל על המבושל זה אינו שהרי הה"ג כתבו למיפא ולבשולי ולמיעבד כל צרכנא ולאדלוקי את הנר ואם איתא דכל צרכנא כולל הכל א"כ למה לי לומ' ולאדלוקי וכ"ש לנוסח הטור שהזכיר להדי' ולמעבד כל צרכנ' וגם לאטמוני שהו' ממש כמו בישול ואפ"ה צריך להזכירו להדי' ולא אמרינן שכלל בלמיעבד כל צרכנא כ"ש שחיטה:
A. Since the erub specifies only cooking, baking, and lighting candles, slaughtering is not permitted. Even weak and delicate people ought to be denied the privilege of slaughtering on the holiday for the use of the Sabbath, in order to prevent them from sharpening the knives and from covering the blood with earth, not prepared before the holiday. Should the slaughtering be distinctly mentioned in the erub it would be permitted.