תרכה. מסקנא דמלתא אשה שיש לה וסת אין לה לבדוק אלא ביום וסתה בשעת וסתה ואז היא מחוייבת לבדוק ואם לא בדקה טמאה ואפי' אם אחר הוסת בדקה ומצאת טהורה ואשה שאין לה וסת לפירש"י ור"ת צריכה לבדוק [אבל רשב"ם ור"י פסקו דכל לבעלה לא בעי' בדיקה] וכ"פ בס' התרומה וס' המצות ובכל יום שהצריכוה רבותינו בדיקה כגון ביום וסתה או כשסופרת ז' ימים נקיים צריכה להכניס מוך באותו מקום בעומק ולהוציאו ולראות בו אם ניכר שום אדמומית וה"ה בגד פשתן לבן ישן שהוא רך ולא חדש שהוא קשה ואין הדם נדבק דאמר אביי (נדה י"ז ע"א) הני שחקי דכיתנא מעלי לבדיקה וצריכה שתכניס הבגד [שהיא] בודקת בו לחורין ולסדקין כדאמר פ"ק דנדה (ה' ע"א) אר"י אמר שמואל עד שלפני התשמיש אינה ממעט [כפקידה] מ"ט אמר רב קטינא מתוך שמהומה לביתה אינה מכניסה לחורי' ולסדקי' אלמא הכנסת חורי' וסדקי' הוי' בדיקה מעליא ובע"א לא.
Q. A lived normally with his wife L for some time. Later, however, L detected discharges of blood during copulation on three occasions. Should L "examine herself" (Niddah 66a, with a lead tube, in order to discover whether the blood flows from the interior of the womb or from the walls of the vagina) or must A divorce her immediately? In case of divorce, is L entitled to her ketubah? A. Rashi and Ri hold opposite views on this subject. We are not at liberty to disregard Rashi's view and, therefore, can not permit A to live with L even if an "examination" will produce favorable results. However, we must make the following distinction: If the three acts of copulation during which blood was detected were consecutive, A must divorce L forthwith; but, if they were not consecutive and between each act there were other acts during which no trace of blood was detected, A is permitted to live with L. If the copulations during which blood was detected, occurred on specific dates, or at regular intervals, A must refrain from copulation on such dates. Moreover, if A is not anxious to remarry, and is willing to allow L to live away from him in another district and to deal with her through an intermediary or only in the presence of a third party, he does not have to divorce her. In case of divorce, however, L is entitled to the Ikkar-ketubah and to her dowry, but she cannot collect the additional jointure, since some authorities are of the opinion that under the circumstances she is not entitled to the additional jointure. This Resp. is addressed to "my relative Rabbi Baruch ha-Kohen." SOURCES: Am II, 49; Rashba I, 839, 40; Pr. 625; Mord. Niddah, 735; Hag. Maim., Isurei Biah 8, 3. Cf. Sefer ha Terumah 106–7; Maharil, Responsa 173.
2
בריש פ' תינוקת (נדה ס"ו ע"א) ת"ר נישאת וראתה דם מחמת תשמיש וכו' מכאן ואילך לא תשמש דג' זימני הוי חזקה אלא תתגרש דדלמא מזלא דהאי גברא גרים [כיצד בודקת] מביאה שפופרת קנה חלול ובתוכה מכחול היינו קיסם ארוך ומוך מונח לו על ראשו של קיסם ותכניס באותו מקום והשפופרת מגינה שלא יגע המוך בצדדין ואם נמצא הדם על מוך בראשו בידוע שהוא מן המקור וטמאה ואם לא נמצא על המוך בידוע שדם שרואה מן הצדדי' הוא ולא מן המקור וטהורה היא. ואם יש לה וסת קבוע [שהיא] רואה נדה תולה בוסתה שיכולה לומר הדם שהיא רואה טהור הוא דעדיין לא הגיע וסתה [ותולה] במכתה שיכולה לומר מן מכתה הוא בא וטהורה ואם הי' מראה [דם] מכתה משונה מזה הדם שהיא רואה [אינה] תולה במכתה. [ותבדוק עצמה לאחר ביאה ג' של בעל ראשון ואמאי אמרי' תתגרש לאלתר בלא בדיקה] לפי שאין כל האצבעות שוות דחיישי' שמא אברו של זה משונה וגדול והוא גרם לה לפיכך תתגרש ותתנשא לאחר עד לבעל שלישי ואי תו חזיא הוחזקה להיות רואה בתשמיש ומש"ה צריכה בדיקה. ותבדוק לאחר ביאה ראשונה של בעל שלישי לאלתר לפי שאין הכחות של אדם שוות דאיכא למיחש שמא עכשיו הטיח בבכח יותר ושמא לביאה שנייה ישמש בנחת או לשלישית ולא תראה אבל אם ראתה בביאה שלישית צריכה שוב בדיקה ע"כ פרש"י ז"ל. והספר התרומה האריך. ואם יש רופה שסבור [לרפאותה] לעצור הדם מלבא ע"י תשמיש טוב הדבר לנסות הרפואה אחר פעם ראשונה ושנייה קודם שהוחזקה אבל לאחר פעם שלישית שכבר הוחזקה צ"ע אם יכולה היא לסמוך על הרפואה אפי' הוא רופא מומחה לשמש אחריה פעם רביעית.
תרכה. מסקנא דמלתא אשה שיש לה וסת אין לה לבדוק אלא ביום וסתה בשעת וסתה ואז היא מחוייבת לבדוק ואם לא בדקה טמאה ואפי' אם אחר הוסת בדקה ומצאת טהורה ואשה שאין לה וסת לפירש"י ור"ת צריכה לבדוק [אבל רשב"ם ור"י פסקו דכל לבעלה לא בעי' בדיקה] וכ"פ בס' התרומה וס' המצות ובכל יום שהצריכוה רבותינו בדיקה כגון ביום וסתה או כשסופרת ז' ימים נקיים צריכה להכניס מוך באותו מקום בעומק ולהוציאו ולראות בו אם ניכר שום אדמומית וה"ה בגד פשתן לבן ישן שהוא רך ולא חדש שהוא קשה ואין הדם נדבק דאמר אביי (נדה י"ז ע"א) הני שחקי דכיתנא מעלי לבדיקה וצריכה שתכניס הבגד [שהיא] בודקת בו לחורין ולסדקין כדאמר פ"ק דנדה (ה' ע"א) אר"י אמר שמואל עד שלפני התשמיש אינה ממעט [כפקידה] מ"ט אמר רב קטינא מתוך שמהומה לביתה אינה מכניסה לחורי' ולסדקי' אלמא הכנסת חורי' וסדקי' הוי' בדיקה מעליא ובע"א לא.
Q. A lived normally with his wife L for some time. Later, however, L detected discharges of blood during copulation on three occasions. Should L "examine herself" (Niddah 66a, with a lead tube, in order to discover whether the blood flows from the interior of the womb or from the walls of the vagina) or must A divorce her immediately? In case of divorce, is L entitled to her ketubah?
A. Rashi and Ri hold opposite views on this subject. We are not at liberty to disregard Rashi's view and, therefore, can not permit A to live with L even if an "examination" will produce favorable results. However, we must make the following distinction: If the three acts of copulation during which blood
was detected were consecutive, A must divorce L forthwith; but, if they were not consecutive and between each act there were other acts during which no trace of blood was detected, A is permitted to live with L. If the copulations during which blood was detected, occurred on specific dates, or at regular intervals, A must refrain from copulation on such dates. Moreover, if A is not anxious to remarry, and is willing to allow L to live away from him in another district and to deal with her through an intermediary or only in the presence of a third party, he does not have to divorce her. In case of divorce, however, L is entitled to the Ikkar-ketubah and to her dowry, but she cannot collect the additional jointure, since some authorities are of the opinion that under the circumstances she is not entitled to the additional jointure.
This Resp. is addressed to "my relative Rabbi Baruch ha-Kohen."
SOURCES: Am II, 49; Rashba I, 839, 40; Pr. 625; Mord. Niddah, 735; Hag. Maim., Isurei Biah 8, 3. Cf. Sefer ha Terumah 106–7; Maharil, Responsa 173.
בריש פ' תינוקת (נדה ס"ו ע"א) ת"ר נישאת וראתה דם מחמת תשמיש וכו' מכאן ואילך לא תשמש דג' זימני הוי חזקה אלא תתגרש דדלמא מזלא דהאי גברא גרים [כיצד בודקת] מביאה שפופרת קנה חלול ובתוכה מכחול היינו קיסם ארוך ומוך מונח לו על ראשו של קיסם ותכניס באותו מקום והשפופרת מגינה שלא יגע המוך בצדדין ואם נמצא הדם על מוך בראשו בידוע שהוא מן המקור וטמאה ואם לא נמצא על המוך בידוע שדם שרואה מן הצדדי' הוא ולא מן המקור וטהורה היא. ואם יש לה וסת קבוע [שהיא] רואה נדה תולה בוסתה שיכולה לומר הדם שהיא רואה טהור הוא דעדיין לא הגיע וסתה [ותולה] במכתה שיכולה לומר מן מכתה הוא בא וטהורה ואם הי' מראה [דם] מכתה משונה מזה הדם שהיא רואה [אינה] תולה במכתה. [ותבדוק עצמה לאחר ביאה ג' של בעל ראשון ואמאי אמרי' תתגרש לאלתר בלא בדיקה] לפי שאין כל האצבעות שוות דחיישי' שמא אברו של זה משונה וגדול והוא גרם לה לפיכך תתגרש ותתנשא לאחר עד לבעל שלישי ואי תו חזיא הוחזקה להיות רואה בתשמיש ומש"ה צריכה בדיקה. ותבדוק לאחר ביאה ראשונה של בעל שלישי לאלתר לפי שאין הכחות של אדם שוות דאיכא למיחש שמא עכשיו הטיח בבכח יותר ושמא לביאה שנייה ישמש בנחת או לשלישית ולא תראה אבל אם ראתה בביאה שלישית צריכה שוב בדיקה ע"כ פרש"י ז"ל. והספר התרומה האריך. ואם יש רופה שסבור [לרפאותה] לעצור הדם מלבא ע"י תשמיש טוב הדבר לנסות הרפואה אחר פעם ראשונה ושנייה קודם שהוחזקה אבל לאחר פעם שלישית שכבר הוחזקה צ"ע אם יכולה היא לסמוך על הרפואה אפי' הוא רופא מומחה לשמש אחריה פעם רביעית.