ואשר שאלת על ראובן ועל אשתו שנהרגו ביום הגזירה והניחו בת והמירה דתה ולו יש אח ולה יש אח מי וקדום בנחלה כתב מר רב צדוק גאון זצ"ל דישראל מומר אינו יורש את אביו כלל. והא דאמר בפ"ק דקידושין (דף יח) דילמא ישראל מומר שאני ה"פ דילמא ישראל מומר מוריש לבניו דכתי' כי ירושה לעשו נתתי הר שעיר להוריש לבניו. ואם ידוע בבירור שלאחר שנהרגו ראובן ואשתו שוב נלקחה הבת והמירה או אחיו של ראובן יורש כי מיד שנהרגו ירשתה הבת. וכשהמירה יורשין ממנה קרובי האב. דישראל מומר מוריש לבניו ולקרוביו את אשר לו. כי ההיא דעשו. אבל גבי כזה שמסופקים אם מומרה קודם אם לאו או הוה ליה כנפל הבית עליו ועל אשתו בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קנח) דב"ה אמ' נכסי' בחזקתן פי' נדונייא והלכה כבר קפרא דאמר הואיל והללו באים לירש והללו באי' לירש יחלוקו יורשי הבעל ויורשי האשה וכל מה שהכניסה לו הן כסף הן זהב הן שוה כסף הכל בכלל זה. שהרי כותבין ודא נדונייא דהנעלת וכו'. אלמא הכל בכלל ולא מצינו יותר מג' מיני ממונות הנדוניא. דינא כדפרי' כתובה בחזקת יורשי הבעל. ונכסים הנכנסים ויוצאי' עמה. פירו' נכסי מלוג בחזקת יורשי האשה ואם אין שם נכסים כנגד הנדוניא והכתובה ותוספתא אז שיעור הנדוניא וחלוקו יורשי הבעל ויורשי האשה כיון שאחריותו על הבעל והמותר בחזקת יורשי הבעל וליכא למימר כיון דיורשין של הבעל באין משני כחות שמא מת הבעל באחרונה או שמא הבת מומרה באחרונה אחר הריגת שניהם ויורשי האשה אינם באים אלא מכח אחד שמא אחותם מתה אחרונה. א"כ יטלו יורשי הבעל שני שלישים ממון או יטלו הכל דהא ליתא. וראה תשובתי עם זה הכתב שציויתי להעתיק לך שהשבתי בשכבר על גזירת וורנק"פורט על מעשה כזה וממנה תשכיל בדבר זה. מיהו אם הבת עדיין קטנה אז אין לתת הממון עד שתגדיל דפתוי קטנה אונס הוא. ובשביל אונס לא מפסדא ירושתה ומיהו לאלתר לא יהבינן לה דאכלה ואזלה בגיותא עע"ז כדאיתא פ"ק דכתובות (דף יא) וכשתגדיל שעה אחת ולא תשוב לדתינו. אז יתנו הממון ליורשין כדפיר' לעיל:
Q. During a riot and massacre A and his wife, L, were killed and their daughter apostatized. A's brother and L's brother have survived them. Who is the rightful heir to A's property? A. An apostate forfeits his rights as an heir, although he has the power to transmit his property to his Jewish heirs. Since it is not known whether A's daughter apostatized after her parents were killed, and thus inherited the property from either parent and upon apostatizing transferred it to A's brother, or that she apostatized before they were killed, her survival does not change the status of the estate. Therefore, the estate should be divided in the following manner: The amount recorded in L's ketubah as dowry, shall be divided equally between her brother and A's brother; L's private property, if any, shall go to her brother, while the remaining property shall go to A's brother. However, if A's daughter is still a minor, the estate should not be divided until she reaches majority. Then, if she still persists in her apostasy for one hour, the estate must be divided between the brothers; for a minor does not forfeit her rights as an heir upon apostatizing, since the persuasion of a minor is tantamount to inexorable compulsion. The author adds: For further details see the Responsum appended therewith which I have sent long ago to Frankfort regarding a similar question. SOURCES: Cr. 82.
ואשר שאלת על ראובן ועל אשתו שנהרגו ביום הגזירה והניחו בת והמירה דתה ולו יש אח ולה יש אח מי וקדום בנחלה כתב מר רב צדוק גאון זצ"ל דישראל מומר אינו יורש את אביו כלל. והא דאמר בפ"ק דקידושין (דף יח) דילמא ישראל מומר שאני ה"פ דילמא ישראל מומר מוריש לבניו דכתי' כי ירושה לעשו נתתי הר שעיר להוריש לבניו. ואם ידוע בבירור שלאחר שנהרגו ראובן ואשתו שוב נלקחה הבת והמירה או אחיו של ראובן יורש כי מיד שנהרגו ירשתה הבת. וכשהמירה יורשין ממנה קרובי האב. דישראל מומר מוריש לבניו ולקרוביו את אשר לו. כי ההיא דעשו. אבל גבי כזה שמסופקים אם מומרה קודם אם לאו או הוה ליה כנפל הבית עליו ועל אשתו בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קנח) דב"ה אמ' נכסי' בחזקתן פי' נדונייא והלכה כבר קפרא דאמר הואיל והללו באים לירש והללו באי' לירש יחלוקו יורשי הבעל ויורשי האשה וכל מה שהכניסה לו הן כסף הן זהב הן שוה כסף הכל בכלל זה. שהרי כותבין ודא נדונייא דהנעלת וכו'. אלמא הכל בכלל ולא מצינו יותר מג' מיני ממונות הנדוניא. דינא כדפרי' כתובה בחזקת יורשי הבעל. ונכסים הנכנסים ויוצאי' עמה. פירו' נכסי מלוג בחזקת יורשי האשה ואם אין שם נכסים כנגד הנדוניא והכתובה ותוספתא אז שיעור הנדוניא וחלוקו יורשי הבעל ויורשי האשה כיון שאחריותו על הבעל והמותר בחזקת יורשי הבעל וליכא למימר כיון דיורשין של הבעל באין משני כחות שמא מת הבעל באחרונה או שמא הבת מומרה באחרונה אחר הריגת שניהם ויורשי האשה אינם באים אלא מכח אחד שמא אחותם מתה אחרונה. א"כ יטלו יורשי הבעל שני שלישים ממון או יטלו הכל דהא ליתא. וראה תשובתי עם זה הכתב שציויתי להעתיק לך שהשבתי בשכבר על גזירת וורנק"פורט על מעשה כזה וממנה תשכיל בדבר זה. מיהו אם הבת עדיין קטנה אז אין לתת הממון עד שתגדיל דפתוי קטנה אונס הוא. ובשביל אונס לא מפסדא ירושתה ומיהו לאלתר לא יהבינן לה דאכלה ואזלה בגיותא עע"ז כדאיתא פ"ק דכתובות (דף יא) וכשתגדיל שעה אחת ולא תשוב לדתינו. אז יתנו הממון ליורשין כדפיר' לעיל:
Q. During a riot and massacre A and his wife, L, were killed and their daughter apostatized. A's brother and L's brother have survived them. Who is the rightful heir to A's property?
A. An apostate forfeits his rights as an heir, although he has the power to transmit his property to his Jewish heirs. Since it is not known whether A's daughter apostatized after her parents were killed, and thus inherited the property from either parent and upon apostatizing transferred it to A's brother, or that she apostatized before they were killed, her survival does not change the status of the estate. Therefore, the estate should be divided in the following manner: The amount recorded in L's ketubah as dowry, shall be divided equally between her brother and A's brother; L's private property, if any, shall go to her brother, while the remaining property shall go to A's brother. However, if A's daughter is still a minor, the estate should not be divided until she reaches majority. Then, if she still persists in her apostasy for one hour, the estate must be divided between the brothers; for a minor does not forfeit her rights as an heir upon apostatizing, since the persuasion of a minor is tantamount to inexorable compulsion.
The author adds: For further details see the Responsum appended therewith which I have sent long ago to Frankfort regarding a similar question.
SOURCES: Cr. 82.