שכא. תאיר עינינו על ראובן הבא לסמוך כותלו כנגד חלונותיו של שמעון מן הצד ועתה צריך להרחיק מלא רוחב החלון ופסקנו להרחיק ולמדוד החלון מבחוץ כל רוחב שקיפתו מבחוץ כדרך חלוני הדיוט כדאי' בחלוני הבית שקופים מבפנים א"כ השקיפה עשויה להכניס האורה ופסקנו להרחיק כנגד כל השקיפה ויש מרבותי' נחלקו ולא הצריכו למדוד מבחוץ אלא כמלא רוחב חלון עוביו מבפנים וראיי' מן האלפס דקאמר וכמה טפח וכן בהלכות פסוקות ורוצי' לומר לפ"ז דלא ירחיק אלא טפח.
Q. A's window is narrow on the inside and wide on the outside. B, his neighbor, wants to build a wall alongside A's wall and extend it, as far as he is permitted, up to A's window. But, what is considered the window proper? Is it the narrow, inside, opening or the wide, outside, opening? We are inclined to the opinion that the wide, outside, opening is the window proper; some of our Rabbis (colleagues) disagree with us but their reasons for disagreeing are not convincing. Therefore, we want your opinion. Signed: Eliezer b. Shlumiel, Mordecai b. Joseph, Simon Solomon b. Baruch. A. The narrow part of the window is the window proper, for two reasons. First, anything a person can build in his house without his neighbor being able to object to it, can not be used as a restriction on such neighbor when he wants to build on his own property. Secondly, a person may increase his lights by beveling the outside border of his window as long as he does not touch the inside border of the window (or vice versa) without his neighbor being able to object to it. Surely one may make his wall very thin without his neighbor being able to object to it; the thinning of the wall has the same effect on the visibility of the window as the bevelling of the border of the window. If one is permissible, so is the other. The neighbor, then, cannot be restrained from placing his wall exactly in the same position he could have placed it before the person widened the outside of his window. B, therefore, may extend his wall up to one tefah of the narrow part of A's window. SOURCES: Cr. 11; Pr. 321; P. 528; Mord. B. B. 523; Hag. Maim., Shekenim, 7, 3. Cf. Agudah B. B. 49.
2
על דבר השקיפה שנראה לכם שיש לראובן הבא לסמך מן הצד כותלו שיש להרחיק כמלא רוחב החלון [ושקיפתו כיון] דשקיפה צריכה לאורה כך דעת תלמידכם נוטה דא"צ להרחיק מן השקיפה אלא מן החלון דכל היכא דאם בא למחות אינו מוחה אין לו חזקה והכא אם שמעון היה לו חלון פתוח לחצרו של ראובן ולא הי' לו שקיפה ובא לאחר זמן לעשות חלונותיו שקופי' אין ראובן יכול לעכב עליו דדוקא תנן (ב"ב ס' ע"א) אחד לא יעשנו שנים קטן לא יעשנו גדול דמצי אמר בפתחא זוטא מצינו לאטצנועי אבל בשקיפה לא שייך האי טעמא [דליכא למימר דבשקיפה נמי שייך האי טעמא דמתוך] שהוא שוקף מבחוק רואה ברחוק לצדדין [יותר] דהא ליתא דלהא לא חשו רבנן תדע דא"כ אפי' בא להשקיפו מבפנים חבירו מעכב עליו דמתוך שהוא שוקף עומד מן הצד ורואה ברחוק יותר. ועוד לדבריכם אם בא להקליש כל החומה מבחוץ עד החלון חבירו יעכב עליו מה"ט אלא ודאי אינו יכול למחות השקיפה וכיון דאין יכול למחות אין לו חזקה כדאמר בחזקת הבתים (נ"ט ע"א) למעלה מד' אמות אין לו חזקה ואין יכול למחות דהא בהא תלי' וא"כ לא ירחיק מן החלון אלא כמלא רוחב החלון [ולא השקיפה]. ומה שדקדקתם מבחוץ מיירי דומיא דמכנגדם דמתני' [ב"ב פ"ב ע"א] [מה מכנגדם ד' אמות דהיינו מבחוץ ה"נ מלא רוחב מן הצד מיירי מן החלון מבחוץ דהיינו מן חור החלון ושקיפתו] מה דיוק הוא זה דמכנגדם אין לחלק בין חור החלון לשקיפה ואדרבא [דוק] לאידך גיסא מה שכנגדם אינו מרחיק אלא כנגד חור החלון דכל עובי החומה עד לחוץ חור החלון הוא [ה"נ מן הצד וק"ל. ועוד לפי פירושיכם ע"כ מתני' נמי מן הצד מרוח אחת כי נ"ל לפרש מדקתני שלא יאפיל ולא קתני שלא יציץ אלמא דא"צ להרחיק אלא שלא יאפיל [וכיון] דמוקמת מן הצד פשיטא דא"צ להרחיק ד' אמות דהואיל וכנגדו ממש סגי לי' בד' אמות א"כ מן הצד לא בעי כולי האי וכמה כמלא רוחב החלון כדי שלא יאפיל [והלא] מציץ אע"ג [דגבוה] ד' אמות מה יועיל הואיל ורחוק מן כותל החלון כמלא רוחב החלון ואם יעמוד לראש השני של כותל הנסמך יראה בחלון ומשני [בממדיר] את כותלו. ושכתבתם [כמלא רוחב החלון] כמה הוא טפח כן הוא שאין לו להרחיק מן החלון אלא טפח כשהוא בונה מן הצד וכן משמע מדברי הערוך בערך מדר' וז"ל א"ר זביד בממדיר את כותלו פי' לא אמר בטפח לחוד סגי אלא במשפע כותלו ויורד שיאן יכול לעמוד ומחליק ונופל עכ"ל הרי משמע שהרחקה לא הוי אלא טפח בין שהוא [חלון קטן] בין שהוא גדול. ומה שהקשה הר"ר שמואל על תי' ר"י גבי מכרן וקידש בדמיהן (קידושין נ"ח ע"ב) דהלוקח גמר לתנו במתנה [מאי פריך בגמרא אי מה קדש תופס את דמיו כו' הא טעמא משום דגמר לתנו במתנה] י"ל כיון דמפרש בפיו לשון מכר נגמר מקדש דאם פירוש בפיו שיתחלל על דמיו ובלבו לא היה כפיו שיתחלל דברים שבלב אינם דברים כדאמר פ"ג דשבועות (כ"ו ע"ב) ומקרא יליף. ושלום מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.
שכא. תאיר עינינו על ראובן הבא לסמוך כותלו כנגד חלונותיו של שמעון מן הצד ועתה צריך להרחיק מלא רוחב החלון ופסקנו להרחיק ולמדוד החלון מבחוץ כל רוחב שקיפתו מבחוץ כדרך חלוני הדיוט כדאי' בחלוני הבית שקופים מבפנים א"כ השקיפה עשויה להכניס האורה ופסקנו להרחיק כנגד כל השקיפה ויש מרבותי' נחלקו ולא הצריכו למדוד מבחוץ אלא כמלא רוחב חלון עוביו מבפנים וראיי' מן האלפס דקאמר וכמה טפח וכן בהלכות פסוקות ורוצי' לומר לפ"ז דלא ירחיק אלא טפח.
Q. A's window is narrow on the inside and wide on the outside. B, his neighbor, wants to build a wall alongside A's wall and extend it, as far as he is permitted, up to A's window. But, what is considered the window proper? Is it the narrow, inside, opening or the wide, outside, opening? We are inclined to the opinion that the wide, outside, opening is the window proper; some of our Rabbis (colleagues) disagree with us but their reasons for disagreeing are not convincing. Therefore, we want your opinion.
Signed: Eliezer b. Shlumiel, Mordecai b. Joseph, Simon Solomon b. Baruch.
A. The narrow part of the window is the window proper, for two reasons. First, anything a person can build in his house without his neighbor being able to object to it, can not be used as a restriction on such neighbor when he wants to build on his own property. Secondly, a person may increase his lights by beveling the outside border of his window as long as he does not touch the inside border of the window (or vice versa) without his neighbor being able to object to it. Surely one may make his wall very thin without his neighbor being able to object to it; the thinning of the wall has the same effect on the visibility of the window as the bevelling of the border of the window. If one is permissible, so is the other. The neighbor, then, cannot be restrained from placing his wall exactly in the same position he could have placed it before the person widened the outside of his window. B, therefore, may extend his wall up to one tefah of the narrow part of A's window.
SOURCES: Cr. 11; Pr. 321; P. 528; Mord. B. B. 523; Hag. Maim., Shekenim, 7, 3. Cf. Agudah B. B. 49.
על דבר השקיפה שנראה לכם שיש לראובן הבא לסמך מן הצד כותלו שיש להרחיק כמלא רוחב החלון [ושקיפתו כיון] דשקיפה צריכה לאורה כך דעת תלמידכם נוטה דא"צ להרחיק מן השקיפה אלא מן החלון דכל היכא דאם בא למחות אינו מוחה אין לו חזקה והכא אם שמעון היה לו חלון פתוח לחצרו של ראובן ולא הי' לו שקיפה ובא לאחר זמן לעשות חלונותיו שקופי' אין ראובן יכול לעכב עליו דדוקא תנן (ב"ב ס' ע"א) אחד לא יעשנו שנים קטן לא יעשנו גדול דמצי אמר בפתחא זוטא מצינו לאטצנועי אבל בשקיפה לא שייך האי טעמא [דליכא למימר דבשקיפה נמי שייך האי טעמא דמתוך] שהוא שוקף מבחוק רואה ברחוק לצדדין [יותר] דהא ליתא דלהא לא חשו רבנן תדע דא"כ אפי' בא להשקיפו מבפנים חבירו מעכב עליו דמתוך שהוא שוקף עומד מן הצד ורואה ברחוק יותר. ועוד לדבריכם אם בא להקליש כל החומה מבחוץ עד החלון חבירו יעכב עליו מה"ט אלא ודאי אינו יכול למחות השקיפה וכיון דאין יכול למחות אין לו חזקה כדאמר בחזקת הבתים (נ"ט ע"א) למעלה מד' אמות אין לו חזקה ואין יכול למחות דהא בהא תלי' וא"כ לא ירחיק מן החלון אלא כמלא רוחב החלון [ולא השקיפה]. ומה שדקדקתם מבחוץ מיירי דומיא דמכנגדם דמתני' [ב"ב פ"ב ע"א] [מה מכנגדם ד' אמות דהיינו מבחוץ ה"נ מלא רוחב מן הצד מיירי מן החלון מבחוץ דהיינו מן חור החלון ושקיפתו] מה דיוק הוא זה דמכנגדם אין לחלק בין חור החלון לשקיפה ואדרבא [דוק] לאידך גיסא מה שכנגדם אינו מרחיק אלא כנגד חור החלון דכל עובי החומה עד לחוץ חור החלון הוא [ה"נ מן הצד וק"ל. ועוד לפי פירושיכם ע"כ מתני' נמי מן הצד מרוח אחת כי נ"ל לפרש מדקתני שלא יאפיל ולא קתני שלא יציץ אלמא דא"צ להרחיק אלא שלא יאפיל [וכיון] דמוקמת מן הצד פשיטא דא"צ להרחיק ד' אמות דהואיל וכנגדו ממש סגי לי' בד' אמות א"כ מן הצד לא בעי כולי האי וכמה כמלא רוחב החלון כדי שלא יאפיל [והלא] מציץ אע"ג [דגבוה] ד' אמות מה יועיל הואיל ורחוק מן כותל החלון כמלא רוחב החלון ואם יעמוד לראש השני של כותל הנסמך יראה בחלון ומשני [בממדיר] את כותלו. ושכתבתם [כמלא רוחב החלון] כמה הוא טפח כן הוא שאין לו להרחיק מן החלון אלא טפח כשהוא בונה מן הצד וכן משמע מדברי הערוך בערך מדר' וז"ל א"ר זביד בממדיר את כותלו פי' לא אמר בטפח לחוד סגי אלא במשפע כותלו ויורד שיאן יכול לעמוד ומחליק ונופל עכ"ל הרי משמע שהרחקה לא הוי אלא טפח בין שהוא [חלון קטן] בין שהוא גדול. ומה שהקשה הר"ר שמואל על תי' ר"י גבי מכרן וקידש בדמיהן (קידושין נ"ח ע"ב) דהלוקח גמר לתנו במתנה [מאי פריך בגמרא אי מה קדש תופס את דמיו כו' הא טעמא משום דגמר לתנו במתנה] י"ל כיון דמפרש בפיו לשון מכר נגמר מקדש דאם פירוש בפיו שיתחלל על דמיו ובלבו לא היה כפיו שיתחלל דברים שבלב אינם דברים כדאמר פ"ג דשבועות (כ"ו ע"ב) ומקרא יליף. ושלום מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.