רלז. יורינו מורינו על אודות ראובן שיש לו חלק בבית ובחצר שמינית הבית והחצר ובאותה שמינית יש [בו] דין חלוקה דחהיינו שמינית בית שירש מאביו וחלק כ"ד אחר קנה [מאחיו שמעון ובחלק כ"ד אין בו כדי חלוקה ורוצה לחלוק ראובן עם השותפי' וללוי יש לו כמו כן דין חלוקה דהיינו חלק שמיני שירש מאביו וחלק כ"ד שקנה משמעון נמי] ועתה מוחה לוי לחלוק עם ראובן ואומר הואיל ובאתי מכח שנים איני חפץ שיהא חלקי ביחד כי [אם] אתרי מצרי כדי לבטל החלוקה כי איני חפץ בתקנ להיות שני חלקי יחד ועתה יורנו אם יכול למחות אם לאו ועוד יורנו מורינו כי הבית פתוח עתה לרה"ר לצד צפון ואם יחלקו הבית יצטרכו לפתחו למבוי אחד הסמך למערבו והחצר עומד לדרום הבית ובנין הבית עומד לצפונו סמוך לרה"ר טובא ואפי' אם הי' החצר והבית בנין שוה הי' אמה הסמוך לרה"ר שוה כפלים מאמה העומד' לדרומי כי זה רחוק מרה"ר וכ"ש שהבנין סמוך [לרה"ר] והחצר רחוק ממנו ואם נתן [בשוה] לכל א' לא היה הבנין עולה לג' אמות או פחות. עוד יורנו מורינו אם עובי החומה שאינה עומדת לסתור מכל וכל כי כל הבנין סמוך עליה אם היא מן החשבון כמו אויר הבית וחצר אם לאו ועוד יורנו מורינו אם מדת ששה טפוחים אם הוא למעלה מפרק העליון או למטה [ממש] מכוון ושלום תלמידי' שלמה, מאיר, יצחק בר' דוד.
Q. A father left a house and a yard to his many children, so that his children A, B, and C were each entitled to one-eighth of this property. His son, A, bought one-third of his brother B's part, and C bought another third. One-eighth of the property is large enough to form a "usable unit."*According to R. Isaac b. Samuel, a “usable unit” is an area of four cubits by six cubits. The law requires that property held in partnership can be partitioned (against the will of one or more partners) only if every partner is able to receive a usable part. A demands that it be partitioned in such a manner that he, A, receive his own part and the part he bought, as one unit. This division would be in accord with the rabbinical ordinance that upon division of property held in partnership, a partner should receive his part as one unit. C, however, desiring to block the partition of the property, is determined to waive the rabbinical ordinance originally intended in his favor, and demands that the part he bought from his brother be given to him separately. This would make the partition impossible, since one twenty-fourth of the property is too small a part to be used separately. Q. The house is situated near the public thoroughfare and its northern door opens into the thoroughfare; while the yard extends south of the house, away from the thoroughfare. Upon partitioning this house among the heirs, one heir would receive the more valuable front entrance, while the other would have to open up a door into the alley on the western side. Moreover, a square cubit of ground in the northern part of the yard, near the public thoroughfare, has double the value of a square cubit in the southern part of the yard, away from the thoroughfare. How, then, can this house be properly partitioned among the heirs? Q. Is the thickness of a wall, which can not be reduced without weakening the entire building, to be considered as space when the house is partitioned among heirs? Q. What is the length of a tefah, six of which make a cubit? A. C can not refuse to abide by a rabbinical ordinance, even though it was made in his favor, when such refusal inconveniences the other heirs. A. To answer this question one must know exactly the plan of the property. However, one must keep in mind the following rule: The advantages that some parts of said property have over other parts can be divided into two classes: a) positional advantages that can not be changed, i.e., some parts are near the street, others are away from it; b) artificial advantages caused by the presence of buildings, rooms, and doors in some parts, and their absence in others. Therefore, regarding the greater value of some parts of said property because of positional advantages, the size of each part should be, upon partitioning, inversely proportional to its value, thus equalizing the value of each part. As regard the greater value of some parts because of artificial advantages, the heir receiving the more valuable part should pay the difference, in money, to the heir receiving the less valuable part, for with the money he receives the latter may so improve his part so as to have all the advantages the former has in his part. A. No, the thickness of the above wall is not to be considered as space. A. A tefah is the size of four thumbs measured at the middle. SOURCES: Cr. 208; Pr. 237, 238, 239; Tesh. Maim. to Kinyan, 14; Agudah B. B. 25. Cf. Terumat Hadeshen 336.
2
תשובה איני כדאי ששלחתם לי בכך אך דעתי נוטה דלא מצי [לוי] למימר א"א בתקנת חכמי' להיות שני חלקי יחד דלא שייכא הא מלתא אלא היכא [דליכא] פסידא לאחריני והוא מוחזק כמו ששמעתי בשם ריב"א שהקשה פ"ק - דב"ק (ז' ע"ב) גבי הא דאמר ר' אחא בר יעקב אי שקלת [כדינך] שקול כי השתא ואי לא שקול כיוקרא דלקמי' והקשה ריב"א אמאי לא שקיל זיבורית [כדהשתא] לימא א"א בתקנת חכמי' שתקנולי בינונית ותירץ דל שייכא הא מלתא אלא היכא דליכא פסידא לאחריני והוא מוחזק וההיא דאיני ניזונת ואיני עושה (כתו' פ"ג ע"א) שאני התם מוחזקת במעשה ידיה מיהו הי' נראה לתרך בע"א דלא ישיך התם למימר א"א בתקנת חכמי' דלא ישיך אלא היכא [שתקנו התקנה לטובתו] אבל בינונית לאו לטובתו של מלוה נתקנה אלא לטובתו של לוה כדי שלא תנעול דלת בפני לוין ולא מצי למימר אי יהבית לי חלקי במקום [אחר] שפיר ואי לא מהדרינא [חלקי] הבא מב' בני אדם למריהו ותצטרך לחלוק חלקי לשנים דבר פשוט הוא דכל כה"ג אמרי' לכי תהדר דלא אמרי' הא מהדרי' שטרא למריה אלא לאחזוקי בממונא כגון ההוא דפ"ק דב"ק (ח' ע"א) ופ' בתרא דכתו' (ק"ט ע"ב) בפלוגתא דאדמון ורבנן דהשתא ומה טענה דא"א בתקנת חכמי' אע"ג דליכא מאן דפליג עלה [ולאו] מחוסר מעשה הוא אפ"ה כתב ריב"א דלא אמרי' אלא להחזיק ולא היכא דבא להוציא מטעם זה כ"ש בנדון זה דמחוסר מעשה הוא ולא סברה פשוטה היא כל כך דהא איכא אדמון דפליג עליה בסוף כתובות דאפי' רבנן דאית להו האי סברא אפ"ה לא אמרי' לה כדי להוצחיא ול"ל נמי כיון דאתא מכח תרי מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו ניתב ליה ב' חלקי' בב' מקומות דהא לאו זכות הוא לו ואע"פ שחפץ בזה בטלה דעתו וההיא דכתו' יש להקשות אמאי אצטריך ללומר אליבא דרבנן ואי לא מהדרינא שטרא למרייהו דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיהו לימא מה מכר ראשון לשני ועוד מ"ט דאדמון אטו לית ליה לאדמון מה מכר ראשון לשני וכו' וי"ל ה"מ היכא דאית לי' לראשון זכות זה בודאי אז אמרי' מה מכר ראשון וכו' אבל התם ראשון נמי לית ודאי זכות זה אלא מספק דכל חד מדחי לי' לחברי'. וששאלת' לפי שהבית פתוח עתה לרה"ר ואם יחלוקו יצטרכו לפתוח אותו למערב וכו' לא יכלתי להבין ולעמוד על [אופן] דבריכם כי לא [בארתם] למה יש לו לחלוק אותו כך שיהא כל בנין הבית מצד א' [ומלואה] של חצר מצד אחר אדרבא פליג הכי מדרום לצפון ויהא לכל א' חלק בבית ובחצר וזה יצא בצפון וזה במערב כמ"ש ואפי' אם א"א להיות מפני שום טעם המעכב לחלוק כך אם שניהם מתרצי' לחלוק בע"א הכל כמו שירצו יעשו ואם זה אומר בכה וזה אומר בכה למה לא יטול זה בבית ובחצר וזה בבית ובחצר וזה לצפון לרה"ר וזה למערב לצד המבוי כדאשכחנא בארעא בחד גיסא נהרא ובחד גיסא ניגרא דפלגי ליה [בקרנא זול] (ב"ב י"ג ע"א) ועוד כמה וכמה ספיקות מסופקני בדבריכם ודברי זה הי' ראוי לבאר באורך צורת הבית ומתך כך יתחוור הדבר ויתברר הדין לאורו ואנא לאו בתווני דליבא יתיבנא אם לא לתבארו לי הכל ואז אתן דעת להשיב אי גמירנא גמירנא.
רלז. יורינו מורינו על אודות ראובן שיש לו חלק בבית ובחצר שמינית הבית והחצר ובאותה שמינית יש [בו] דין חלוקה דחהיינו שמינית בית שירש מאביו וחלק כ"ד אחר קנה [מאחיו שמעון ובחלק כ"ד אין בו כדי חלוקה ורוצה לחלוק ראובן עם השותפי' וללוי יש לו כמו כן דין חלוקה דהיינו חלק שמיני שירש מאביו וחלק כ"ד שקנה משמעון נמי] ועתה מוחה לוי לחלוק עם ראובן ואומר הואיל ובאתי מכח שנים איני חפץ שיהא חלקי ביחד כי [אם] אתרי מצרי כדי לבטל החלוקה כי איני חפץ בתקנ להיות שני חלקי יחד ועתה יורנו אם יכול למחות אם לאו ועוד יורנו מורינו כי הבית פתוח עתה לרה"ר לצד צפון ואם יחלקו הבית יצטרכו לפתחו למבוי אחד הסמך למערבו והחצר עומד לדרום הבית ובנין הבית עומד לצפונו סמוך לרה"ר טובא ואפי' אם הי' החצר והבית בנין שוה הי' אמה הסמוך לרה"ר שוה כפלים מאמה העומד' לדרומי כי זה רחוק מרה"ר וכ"ש שהבנין סמוך [לרה"ר] והחצר רחוק ממנו ואם נתן [בשוה] לכל א' לא היה הבנין עולה לג' אמות או פחות. עוד יורנו מורינו אם עובי החומה שאינה עומדת לסתור מכל וכל כי כל הבנין סמוך עליה אם היא מן החשבון כמו אויר הבית וחצר אם לאו ועוד יורנו מורינו אם מדת ששה טפוחים אם הוא למעלה מפרק העליון או למטה [ממש] מכוון ושלום תלמידי' שלמה, מאיר, יצחק בר' דוד.
Q. A father left a house and a yard to his many children, so that his children A, B, and C were each entitled to one-eighth of this property. His son, A, bought one-third of his brother B's part, and C bought another third. One-eighth of the property is large enough to form a "usable unit."*According to R. Isaac b. Samuel, a “usable unit” is an area of four cubits by six cubits. The law requires that property held in partnership can be partitioned (against the will of one or more partners) only if every partner is able to receive a usable part. A demands that it be partitioned in such a manner that he, A, receive his own part and the part he bought, as one unit. This division would be in accord with the rabbinical ordinance that upon division of property held in partnership, a partner should receive his part as one unit. C, however, desiring to block the partition of the property, is determined to waive the rabbinical ordinance originally intended in his favor, and demands that the part he bought from his brother be given to him separately. This would make the partition impossible, since one twenty-fourth of the property is too small a part to be used separately.
Q. The house is situated near the public thoroughfare and its northern door opens into the thoroughfare; while the yard extends south of the house, away from the thoroughfare. Upon partitioning this house among the heirs, one heir would receive the more valuable front entrance, while the other would have to open up a door into the alley on the western side. Moreover, a square cubit of ground in the northern part of the yard, near the public thoroughfare, has double the value of a square cubit in the southern part of the yard, away from the thoroughfare. How, then, can this house be properly partitioned among the heirs?
Q. Is the thickness of a wall, which can not be reduced without weakening the entire building, to be considered as space when the house is partitioned among heirs?
Q. What is the length of a tefah, six of which make a cubit?
A. C can not refuse to abide by a rabbinical ordinance, even though it was made in his favor, when such refusal inconveniences the other heirs.
A. To answer this question one must know exactly the plan of the property. However, one must keep in mind the following rule: The advantages that some parts of said property have over other parts can be divided into two classes: a) positional advantages that can not be changed, i.e., some parts are near the street, others are away from it; b) artificial advantages caused by the presence of buildings, rooms, and doors in some parts, and their absence in others. Therefore, regarding the greater value of some parts of said property because of positional advantages, the size of each part should be, upon partitioning, inversely proportional to its value, thus equalizing the value of each part. As regard the greater value of some parts because of artificial advantages, the heir receiving the more valuable part should pay the difference, in money, to the heir receiving the less valuable part, for with the money he receives the latter may so improve his part so as to have all the advantages the former has in his part.
A. No, the thickness of the above wall is not to be considered as space.
A. A tefah is the size of four thumbs measured at the middle.
SOURCES: Cr. 208; Pr. 237, 238, 239; Tesh. Maim. to Kinyan, 14; Agudah B. B. 25. Cf. Terumat Hadeshen 336.
תשובה איני כדאי ששלחתם לי בכך אך דעתי נוטה דלא מצי [לוי] למימר א"א בתקנת חכמי' להיות שני חלקי יחד דלא שייכא הא מלתא אלא היכא [דליכא] פסידא לאחריני והוא מוחזק כמו ששמעתי בשם ריב"א שהקשה פ"ק - דב"ק (ז' ע"ב) גבי הא דאמר ר' אחא בר יעקב אי שקלת [כדינך] שקול כי השתא ואי לא שקול כיוקרא דלקמי' והקשה ריב"א אמאי לא שקיל זיבורית [כדהשתא] לימא א"א בתקנת חכמי' שתקנולי בינונית ותירץ דל שייכא הא מלתא אלא היכא דליכא פסידא לאחריני והוא מוחזק וההיא דאיני ניזונת ואיני עושה (כתו' פ"ג ע"א) שאני התם מוחזקת במעשה ידיה מיהו הי' נראה לתרך בע"א דלא ישיך התם למימר א"א בתקנת חכמי' דלא ישיך אלא היכא [שתקנו התקנה לטובתו] אבל בינונית לאו לטובתו של מלוה נתקנה אלא לטובתו של לוה כדי שלא תנעול דלת בפני לוין ולא מצי למימר אי יהבית לי חלקי במקום [אחר] שפיר ואי לא מהדרינא [חלקי] הבא מב' בני אדם למריהו ותצטרך לחלוק חלקי לשנים דבר פשוט הוא דכל כה"ג אמרי' לכי תהדר דלא אמרי' הא מהדרי' שטרא למריה אלא לאחזוקי בממונא כגון ההוא דפ"ק דב"ק (ח' ע"א) ופ' בתרא דכתו' (ק"ט ע"ב) בפלוגתא דאדמון ורבנן דהשתא ומה טענה דא"א בתקנת חכמי' אע"ג דליכא מאן דפליג עלה [ולאו] מחוסר מעשה הוא אפ"ה כתב ריב"א דלא אמרי' אלא להחזיק ולא היכא דבא להוציא מטעם זה כ"ש בנדון זה דמחוסר מעשה הוא ולא סברה פשוטה היא כל כך דהא איכא אדמון דפליג עליה בסוף כתובות דאפי' רבנן דאית להו האי סברא אפ"ה לא אמרי' לה כדי להוצחיא ול"ל נמי כיון דאתא מכח תרי מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו ניתב ליה ב' חלקי' בב' מקומות דהא לאו זכות הוא לו ואע"פ שחפץ בזה בטלה דעתו וההיא דכתו' יש להקשות אמאי אצטריך ללומר אליבא דרבנן ואי לא מהדרינא שטרא למרייהו דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיהו לימא מה מכר ראשון לשני ועוד מ"ט דאדמון אטו לית ליה לאדמון מה מכר ראשון לשני וכו' וי"ל ה"מ היכא דאית לי' לראשון זכות זה בודאי אז אמרי' מה מכר ראשון וכו' אבל התם ראשון נמי לית ודאי זכות זה אלא מספק דכל חד מדחי לי' לחברי'. וששאלת' לפי שהבית פתוח עתה לרה"ר ואם יחלוקו יצטרכו לפתוח אותו למערב וכו' לא יכלתי להבין ולעמוד על [אופן] דבריכם כי לא [בארתם] למה יש לו לחלוק אותו כך שיהא כל בנין הבית מצד א' [ומלואה] של חצר מצד אחר אדרבא פליג הכי מדרום לצפון ויהא לכל א' חלק בבית ובחצר וזה יצא בצפון וזה במערב כמ"ש ואפי' אם א"א להיות מפני שום טעם המעכב לחלוק כך אם שניהם מתרצי' לחלוק בע"א הכל כמו שירצו יעשו ואם זה אומר בכה וזה אומר בכה למה לא יטול זה בבית ובחצר וזה בבית ובחצר וזה לצפון לרה"ר וזה למערב לצד המבוי כדאשכחנא בארעא בחד גיסא נהרא ובחד גיסא ניגרא דפלגי ליה [בקרנא זול] (ב"ב י"ג ע"א) ועוד כמה וכמה ספיקות מסופקני בדבריכם ודברי זה הי' ראוי לבאר באורך צורת הבית ומתך כך יתחוור הדבר ויתברר הדין לאורו ואנא לאו בתווני דליבא יתיבנא אם לא לתבארו לי הכל ואז אתן דעת להשיב אי גמירנא גמירנא.