רכח. וששאלת כי משהינן לה תריסא ירחי שתא אגיטא דל"ל מזוני מבעל והבעל יכול לעגנה מלתת לה גט כדברי ר"ת אם תחזור בה והוא מורד אם חייב במזונותיה אם לאו. דבר פשוט הוא כל היכא דמרדה כל כך עד דמפסידה כתובתה אפי' אי הדרה בה תו לא יהיה לה לא כתו' ולא תנאי כתו' דהא למ"ד (כתובות ס"ג ע"א) ממלאכה ע"כ היינו שמרדה מקצת ימיה ממלאכה דלא בעיא לעשות מלאכה ומתוך כך פוחתי' לה מכותובתה עד שתכלה לכי הדרה תו ואמרה רצוני לעשות מלאכה לא הועילה כלום דאלת"ה מה הועילו חכמי' בתקנתם לפחות מכתובתה והא כשמרדה עד כלות כתו' יכולה לומר עושה אני מכאן ולהבא דל"ל דחזרה אינו מועיל אלא א"כ אמרה עושה אני מכאן ואילך ומשתלמת אני כל מה שבטלתי למפרע דהא ליתא דהא דומי' דמורדת מתשמיש יש לנו לפרש מורדת ממלאכה ואי מהניא חזרה למורדת מתשמיש ע"כ מכאן ולהבא מהני' דהתם לא שייך לחזרה ותשלומי' למפרע וכי היכא דמורדת דמתני' עד שכלתה כל כתובתה דפחתה ז' דינר לשבת אי הדרה בה לית לה ה"נ כי הפחית' בהשההת י"ב חדש אי הדרה בה לית לה ולא מידי אא"כ נתרצה לה הבעל וכן המורד על אשתו מוסיפי' על כתובתה אי מהני' חזרה מה הנאה יש לה באותה תוספות כיון דמצי הדר ביה.
Q. A wife refused to have conjugal relations with her husband for a long time, with the result that she lost her ketubah according to Mishnaic law (M. Ket. 5, 7). She repented and wanted to resume marital relations with her husband, but the latter refused. Must he pay for her sustenance? A. When the woman lost her rights to the money she was entitled to under the ketubah she also lost her other rights enumerated therein, and her husband is under no obligation to support her any longer. SOURCES: Pr. 228, 946; Rashba I, 861; Hag. Maim. Ishut, 14, 8; Mord. Ket. 290; P. 242.
רכח. וששאלת כי משהינן לה תריסא ירחי שתא אגיטא דל"ל מזוני מבעל והבעל יכול לעגנה מלתת לה גט כדברי ר"ת אם תחזור בה והוא מורד אם חייב במזונותיה אם לאו. דבר פשוט הוא כל היכא דמרדה כל כך עד דמפסידה כתובתה אפי' אי הדרה בה תו לא יהיה לה לא כתו' ולא תנאי כתו' דהא למ"ד (כתובות ס"ג ע"א) ממלאכה ע"כ היינו שמרדה מקצת ימיה ממלאכה דלא בעיא לעשות מלאכה ומתוך כך פוחתי' לה מכותובתה עד שתכלה לכי הדרה תו ואמרה רצוני לעשות מלאכה לא הועילה כלום דאלת"ה מה הועילו חכמי' בתקנתם לפחות מכתובתה והא כשמרדה עד כלות כתו' יכולה לומר עושה אני מכאן ולהבא דל"ל דחזרה אינו מועיל אלא א"כ אמרה עושה אני מכאן ואילך ומשתלמת אני כל מה שבטלתי למפרע דהא ליתא דהא דומי' דמורדת מתשמיש יש לנו לפרש מורדת ממלאכה ואי מהניא חזרה למורדת מתשמיש ע"כ מכאן ולהבא מהני' דהתם לא שייך לחזרה ותשלומי' למפרע וכי היכא דמורדת דמתני' עד שכלתה כל כתובתה דפחתה ז' דינר לשבת אי הדרה בה לית לה ה"נ כי הפחית' בהשההת י"ב חדש אי הדרה בה לית לה ולא מידי אא"כ נתרצה לה הבעל וכן המורד על אשתו מוסיפי' על כתובתה אי מהני' חזרה מה הנאה יש לה באותה תוספות כיון דמצי הדר ביה.
Q. A wife refused to have conjugal relations with her husband for a long time, with the result that she lost her ketubah according to Mishnaic law (M. Ket. 5, 7). She repented and wanted to resume marital relations with her husband, but the latter refused. Must he pay for her sustenance?
A. When the woman lost her rights to the money she was entitled to under the ketubah she also lost her other rights enumerated therein, and her husband is under no obligation to support her any longer.
SOURCES: Pr. 228, 946; Rashba I, 861; Hag. Maim. Ishut, 14, 8; Mord. Ket. 290; P. 242.