קמ. וששאלת ראובן ששאל ספר משמעון לשעה אחת ולא יותר וא"ל אתה תשלח אחריו או אני אביאנו לך ובתוך כך נפלה דליקה ונשרף הספר בבית ראובן וראובן מיד כשהתחילה הדליקה הוצרך לברוח מפני הסכרנה פן ישליכהו הגויים באש ולא הי' יכול להציל נראה דכיון דלא השאיל אלא שעה אחת וכבר כלה זמן שאילתו אע"פ שנשרף בבית השואל פטור כדאי'פ' האומנים (בבא מציעא פ' ע"ב) שלח ושלחה ומתה חייב וכן בשעה שמחזירה אמר דפרם בר פפא אר"ח ל"ש אלא שמחזירה תוך ימי שאילתה אבל לאח ימי שאילתה אפי' מתה ביד השואל [פטור] ואפי' לא אמר משאיל לשואל שלח ולא אמר שואל אשלח. מיהו בזה יש לדקדק נהי דלא הי' רשאי להיות שם בעצמו [ולהציל] מפני סכנת הגוי' שזורקי' באש את היהודי שמתחלת ממנו הדליקה מ"מ אם הי' יכול להשכיר שאר גוים או יהודי' שיצילו ולא עשה חייב דאע"ג דכלו ימי השאלה מ"מ חשוב עליה כש"ש עד דאתי הספר ליד השמאיל הואיל ונהנה מהנה כדאי' פ' האומנין (בבא מציעא פ"א ע"א) הלכך כיון דכש"ש הוי הי' לו להשכיר בני אדם שיצילו דקיי"ל פ' הפועלים (בבא מציעא צ"ג ע"ב) ש"ש שהי' לו לקדם ברועים ובמקלות ולא קידם חייב ה"נ הדין דינא.
Q. A borrowed a book from B for one hour with the understanding that after the hour B would send for it, and if not, he should bring the book back to B. A few hours later a fire broke out in A's house, as a result of which, A was compelled to flee for his life, as the Gentiles were accustomed to throw into the fire Jews in whose houses a fire broke out. A could not, therefore, save B's book. A. After the period, for which A borrowed the book, had passed, A's responsibility for the book became that of a hired watchman. Therefore, if, before he fled, A could have hired somebody to save the book, and did not do so, he was liable for its loss. But if this was impossible, he was free from obligation. SOURCES: Pr. 140; Mord. B. M. 376; Agudah B. M. 152.
קמ. וששאלת ראובן ששאל ספר משמעון לשעה אחת ולא יותר וא"ל אתה תשלח אחריו או אני אביאנו לך ובתוך כך נפלה דליקה ונשרף הספר בבית ראובן וראובן מיד כשהתחילה הדליקה הוצרך לברוח מפני הסכרנה פן ישליכהו הגויים באש ולא הי' יכול להציל נראה דכיון דלא השאיל אלא שעה אחת וכבר כלה זמן שאילתו אע"פ שנשרף בבית השואל פטור כדאי'פ' האומנים (בבא מציעא פ' ע"ב) שלח ושלחה ומתה חייב וכן בשעה שמחזירה אמר דפרם בר פפא אר"ח ל"ש אלא שמחזירה תוך ימי שאילתה אבל לאח ימי שאילתה אפי' מתה ביד השואל [פטור] ואפי' לא אמר משאיל לשואל שלח ולא אמר שואל אשלח. מיהו בזה יש לדקדק נהי דלא הי' רשאי להיות שם בעצמו [ולהציל] מפני סכנת הגוי' שזורקי' באש את היהודי שמתחלת ממנו הדליקה מ"מ אם הי' יכול להשכיר שאר גוים או יהודי' שיצילו ולא עשה חייב דאע"ג דכלו ימי השאלה מ"מ חשוב עליה כש"ש עד דאתי הספר ליד השמאיל הואיל ונהנה מהנה כדאי' פ' האומנין (בבא מציעא פ"א ע"א) הלכך כיון דכש"ש הוי הי' לו להשכיר בני אדם שיצילו דקיי"ל פ' הפועלים (בבא מציעא צ"ג ע"ב) ש"ש שהי' לו לקדם ברועים ובמקלות ולא קידם חייב ה"נ הדין דינא.
Q. A borrowed a book from B for one hour with the understanding that after the hour B would send for it, and if not, he should bring the book back to B. A few hours later a fire broke out in A's house, as a result of which, A was compelled to flee for his life, as the Gentiles were accustomed to throw into the fire Jews in whose houses a fire broke out. A could not, therefore, save B's book.
A. After the period, for which A borrowed the book, had passed, A's responsibility for the book became that of a hired watchman. Therefore, if, before he fled, A could have hired somebody to save the book, and did not do so, he was liable for its loss. But if this was impossible, he was free from obligation.
SOURCES: Pr. 140; Mord. B. M. 376; Agudah B. M. 152.