מו. דקדקנו בטענותיהם ובשרש דבריהם שבא שמעון להחזיק בישוב מכח מחילה שמחלו לו היישוב כל הקהל שהיו דרים שם באותה שעה מכח התלמוד אין כח באותה מחילה כי אין שמעון יכול לומר לראובן קרקע מחול לך אם לא שיקנהו בקנין גמור והו"ל כמו דין ודברי' אין לי בשדה זו דלא אמר כלום (כתובות פ"ג ע"א) אמנם לגבי היתר יישוב נהגו בכל המקומות שמועיל לשון מחילה ודוקא היכא שהקהל מודים שמחלו לו או שיש עדים שהוא כך אבל בחזקה בלא עדים אפי' בשבועה שמחלו לו כח היישוב אין מחזיקין אותו בכל מלכוצתינו אע"ג דטעין חזקה שיש עמה טענה אתם נתתם לי במתנה כי הקהל הם מוחזקים כנגד היחוד הבא להחזיק עליהם ודמי' להני דבי ריש גלותא (ב"ב ל"ו ע"א) דלא מחזקי' בהו כיון שאין חוששי' למחות כדאמר בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא כ"ט ע"ב) ההוא דא"ל לחברי' מאי בעית בהאי ביתא א"ל ההוא ביתא מינך זבנתי' וכו' א"ל אנא בשכונה גואי הואי א"ל ר"נ זיל ברורו אכילתך כו' ואפי' [רבא] מודה היכא שידוע שהמערער הי' דר עמו בשכוני גואי לא הוי חזקה. ושכ השליח נראה דעל התובע והנתבע לתת השכירות מדאמר בפ' גט פשוט (בבא בתרא קס"ז ע"ב) אין כותבי' שטרי בירורין אלא מדעת שניהם ושניהם נותני' השכר ומפרש בגמרא (קס"ח ע"א) שטרי טענתא ולא אמרי' שהמתחייב יתן כל השכירות.
Q. A had lived undisturbed for more than three years in T when the community ordered him to leave the place because he had received no permission from it to establish a residence there. A claims that the settlement ban against new settlers had been waived for his benefit by all the members of the community who lived in T at the time. The latter deny A's claim. A. The removal of the ban against settlement by waiver is accepted by the communities as legally binding, although, in talmudic law, rights in real property cannot be waived or relinquished unless the waiver be accompanied by a formal act of possession. But since the community denies A's claim, A must produce proof that the ban against settlement had been waived in his favor. A community is in complete possession of its rights and does not have to protest any encroachments on such rights. Therefore one can not claim usucapion as a factor in obtaining possession of community rights. This law is accepted throughout this Kingdom. SOURCES: Pr. 46; L. 351; Mordecai Hagadol, p. 308a.
מו. דקדקנו בטענותיהם ובשרש דבריהם שבא שמעון להחזיק בישוב מכח מחילה שמחלו לו היישוב כל הקהל שהיו דרים שם באותה שעה מכח התלמוד אין כח באותה מחילה כי אין שמעון יכול לומר לראובן קרקע מחול לך אם לא שיקנהו בקנין גמור והו"ל כמו דין ודברי' אין לי בשדה זו דלא אמר כלום (כתובות פ"ג ע"א) אמנם לגבי היתר יישוב נהגו בכל המקומות שמועיל לשון מחילה ודוקא היכא שהקהל מודים שמחלו לו או שיש עדים שהוא כך אבל בחזקה בלא עדים אפי' בשבועה שמחלו לו כח היישוב אין מחזיקין אותו בכל מלכוצתינו אע"ג דטעין חזקה שיש עמה טענה אתם נתתם לי במתנה כי הקהל הם מוחזקים כנגד היחוד הבא להחזיק עליהם ודמי' להני דבי ריש גלותא (ב"ב ל"ו ע"א) דלא מחזקי' בהו כיון שאין חוששי' למחות כדאמר בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא כ"ט ע"ב) ההוא דא"ל לחברי' מאי בעית בהאי ביתא א"ל ההוא ביתא מינך זבנתי' וכו' א"ל אנא בשכונה גואי הואי א"ל ר"נ זיל ברורו אכילתך כו' ואפי' [רבא] מודה היכא שידוע שהמערער הי' דר עמו בשכוני גואי לא הוי חזקה. ושכ השליח נראה דעל התובע והנתבע לתת השכירות מדאמר בפ' גט פשוט (בבא בתרא קס"ז ע"ב) אין כותבי' שטרי בירורין אלא מדעת שניהם ושניהם נותני' השכר ומפרש בגמרא (קס"ח ע"א) שטרי טענתא ולא אמרי' שהמתחייב יתן כל השכירות.
Q. A had lived undisturbed for more than three years in T when the community ordered him to leave the place because he had received no permission from it to establish a residence there. A claims that the settlement ban against new settlers had been waived for his benefit by all the members of the community who lived in T at the time. The latter deny A's claim.
A. The removal of the ban against settlement by waiver is accepted by the communities as legally binding, although, in talmudic law, rights in real property cannot be waived or relinquished unless the waiver be accompanied by a formal act of possession. But since the community denies A's claim, A must produce proof that the ban against settlement had been waived in his favor. A community is in complete possession of its rights and does not have to protest any encroachments on such rights. Therefore one can not claim usucapion as a factor in obtaining possession of community rights. This law is accepted throughout this Kingdom.
SOURCES: Pr. 46; L. 351; Mordecai Hagadol, p. 308a.