נראה אם הקהל שכרו חזן לג' שנים. ולאחר זמן חזרו אם מתחלה היה מוצא החזן להשתכר במקום אחר. ועכשיו אינו מוצא אחרי שהטעוהו ועלייהו סמך וגרמו לו הפסד זה. נותנין לו כל שכרו כפועל בטל. כדתניא בפרק האומנין (בבא מציעא דף עו) השוכר האומנין והטעו את בעל הבית. או בעל הבית הטעה אותן אין להם זה על זה אלא תרעומת. בד"א בזמן שלא הלכו. אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה. או פועלים ונמצא שדה שהיא לחה נותן להם שכרו משלם. ומסיק עלה כפועל בטל. ופר"י דלאו דוקא הלכו או לא הלכו. אלא בין הלכו בין לא הלכו. אם אין מוצאין עוד להשתכר במקום אחר נותן להם כפועל בטל כר' מאיר דדאין דינא דגרמי וקיימא לן כוותיה. ובין הלכו ובין לא הלכו. משום מילתא דפשיטא נקט. דכי הלכו כבר עבר מקצת היום. וכבר השכירו פועלים כל מי שרוצה להשכיר. הנה בנדון זה אם אינו מוצא להשתכר חייבין הקהל לתת שכרו כדפרישית. ואם ימצא להשתכר ישכיר עצמו במקום אחר. סוף סוף ממה נפשך אין לך בו על שמעון שום חיוב ממון. דאפילו עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה. אין לו עליו ממון. אלא מיקרי רשע. והכא דרשע נמי מיקרי שמעון. מיהו תרעומת איכא עליה כיון דאטרחיה למיקם בדינא ודיינא. וגם שצריך לטרוח ולהשכיר עצמו במקום אחר. ונפקא מינה לשינוי דעתא. וקרוב בעיני דמעט יש הפרש בין זה לעני המהפך וכו'. דנקרא רשע אף על גב דאיפשר לזבוני במקום אחר רשע מיקרי. ה"נ אף על גב דאשכח לאוגורי הוא הנדון והוא התשובה. וכמו שכתבתי דאם מוצא עוד להשתכר הקהל פטורים ואין לו עליהם אלא תרעומת ונ"ל דאין לחלוק בין התחיל במלאכה בין לא התחיל. דאפילו התחיל במלאכה אשכחנא דיכול לחזור בו בעל הבית היכא דפועל מוצא להשתכר דאמר בפ' האומנין (בבא מציעא דף עט) השוכר הספינה ופרקה לה בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך. ואין לו עליו אלא תרעומת. ומוקמינן ליה בשכיח לאוגורי. ותרעומת הוי לאשלא יתירתא ולשינוי דעתא. ופירש ריב"ם ופירקה בחצי הדרך והספן משכירה לאדם אחר שרוצה להרבות בחבילות. וצריך הספן חבילות יתרים לקנות ביוקר ואף על פי שכנגד היוקר מוסיף לו השיני מכל מקום איכא תרעומת עליה. שאם היה מודיעו זה מתחלה בעירו היה קונה אותם בזול: ואם ראובן מוצא להשתכר במקום אחר שהטורח מרובה שם ביותר. אם השכר לפי הטורח. נ"ל דהקהל פטורים. אף על גב דאמרינן פר' האומנין (בבא מציעא דף עו) האי מאן דאוגר אגירי לעבידתייהו ושלם עבידתייהו בפלגא דיומא אי אית ליה עבידתא דניחא מיניה. א"נ דכוותה. יהיב ליה. דקשיא מיניה לא יהיב ליה אלמא לא מצי לדמויי אעבידתא דקשיה מיניה. נרא' היינו היכא דאינו רוצה להוסיף על שכרו. ובעי לדחויי אעבידתא דקשי' מיניה בשכר הראשון שפסק לו לאותו היום. הא ודאי לא מצי למעבד. אבל אם רצה להוסיף על שכרו לפי מה שמלאכה שנייה כבידה מן הראשונה הרשות ביד בעל הבית לחזור בו ובלבד שיתן לו מלאכה שיוכל בטובל לעשותה. ודרך פועלים לעשותה כדאשכחנ' גבי ספינה דרשאי לפורקה בדרך היכא דמשכח לאוגורי. אף על פי ששיני מרבה בחבילות. ובלבד שלא ישנה ממנהג הספנין. ואין לחלק ולומר דדוקא לעניין ספינה רשאי לעשות כן. דלאו מלאכה דאיהו גופיה עביד לא מצי לדחויי אעבידתא אחרינא אפילו על מנת להרבות בשכרו. אבל הכא דמצי א"ל ניחא לי דאטרח כולי האי דהא ליתא שהרי גבי ספינ' נמי לפי מה שירבה השיני בחבילות צריך הספן לטרוח יותר למושכה מלמטה למעלה. ובזמן שהיא גוששת וכמה מיני טורח יש יותר בספינה טעונה. מבשאינה טעונה כל כך. אפילו הכי ליכא עליה אלא תרעומת:
Q. The community of T engaged A as cantor for a three years' period, but soon retracted, discharging A and hiring B in his place. Now A institutes suit against B. Q. A has no legal claim against B though he does have a claim against the community. Not having been asked regarding A's case against the community, I shall refrain from passing judgment thereon. Should the discussion that follows reveal any just claims A may have against the community, I rely on you not to disclose them to A, lest the community accuse me of encouraging claimants and inciting them against the community thus damaging its interests. It seems, however, that if A could have obtained another position, had he not been engaged by the community of T, and now can no longer obtain that, or a similar, position, the community ought to pay A the wages of an "idle laborer" (i. e. the wages a cantor would be willing to accept for abstaining from practicing his profession for a given period). But, if A is able to obtain another position even now, he has no legal claim against the community, though he has cause for reproof. Should the latter position require more effort than the position with the community of T, if there be also an increase in remuneration commensurate with the increase in effort, the community of T would be free from obligation to A; otherwise, the community of T would have to compensate A for the increase in effort. In any event, A has no legal claim against B, though he has cause for reproof, and the latter may perhaps be called "wicked". SOURCES: Cr. 292; Am II, 234; B. p. 298 no. 392.
נראה אם הקהל שכרו חזן לג' שנים. ולאחר זמן חזרו אם מתחלה היה מוצא החזן להשתכר במקום אחר. ועכשיו אינו מוצא אחרי שהטעוהו ועלייהו סמך וגרמו לו הפסד זה. נותנין לו כל שכרו כפועל בטל. כדתניא בפרק האומנין (בבא מציעא דף עו) השוכר האומנין והטעו את בעל הבית. או בעל הבית הטעה אותן אין להם זה על זה אלא תרעומת. בד"א בזמן שלא הלכו. אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה. או פועלים ונמצא שדה שהיא לחה נותן להם שכרו משלם. ומסיק עלה כפועל בטל. ופר"י דלאו דוקא הלכו או לא הלכו. אלא בין הלכו בין לא הלכו. אם אין מוצאין עוד להשתכר במקום אחר נותן להם כפועל בטל כר' מאיר דדאין דינא דגרמי וקיימא לן כוותיה. ובין הלכו ובין לא הלכו. משום מילתא דפשיטא נקט. דכי הלכו כבר עבר מקצת היום. וכבר השכירו פועלים כל מי שרוצה להשכיר. הנה בנדון זה אם אינו מוצא להשתכר חייבין הקהל לתת שכרו כדפרישית. ואם ימצא להשתכר ישכיר עצמו במקום אחר. סוף סוף ממה נפשך אין לך בו על שמעון שום חיוב ממון. דאפילו עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה. אין לו עליו ממון. אלא מיקרי רשע. והכא דרשע נמי מיקרי שמעון. מיהו תרעומת איכא עליה כיון דאטרחיה למיקם בדינא ודיינא. וגם שצריך לטרוח ולהשכיר עצמו במקום אחר. ונפקא מינה לשינוי דעתא. וקרוב בעיני דמעט יש הפרש בין זה לעני המהפך וכו'. דנקרא רשע אף על גב דאיפשר לזבוני במקום אחר רשע מיקרי. ה"נ אף על גב דאשכח לאוגורי הוא הנדון והוא התשובה. וכמו שכתבתי דאם מוצא עוד להשתכר הקהל פטורים ואין לו עליהם אלא תרעומת ונ"ל דאין לחלוק בין התחיל במלאכה בין לא התחיל. דאפילו התחיל במלאכה אשכחנא דיכול לחזור בו בעל הבית היכא דפועל מוצא להשתכר דאמר בפ' האומנין (בבא מציעא דף עט) השוכר הספינה ופרקה לה בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך. ואין לו עליו אלא תרעומת. ומוקמינן ליה בשכיח לאוגורי. ותרעומת הוי לאשלא יתירתא ולשינוי דעתא. ופירש ריב"ם ופירקה בחצי הדרך והספן משכירה לאדם אחר שרוצה להרבות בחבילות. וצריך הספן חבילות יתרים לקנות ביוקר ואף על פי שכנגד היוקר מוסיף לו השיני מכל מקום איכא תרעומת עליה. שאם היה מודיעו זה מתחלה בעירו היה קונה אותם בזול: ואם ראובן מוצא להשתכר במקום אחר שהטורח מרובה שם ביותר. אם השכר לפי הטורח. נ"ל דהקהל פטורים. אף על גב דאמרינן פר' האומנין (בבא מציעא דף עו) האי מאן דאוגר אגירי לעבידתייהו ושלם עבידתייהו בפלגא דיומא אי אית ליה עבידתא דניחא מיניה. א"נ דכוותה. יהיב ליה. דקשיא מיניה לא יהיב ליה אלמא לא מצי לדמויי אעבידתא דקשיה מיניה. נרא' היינו היכא דאינו רוצה להוסיף על שכרו. ובעי לדחויי אעבידתא דקשי' מיניה בשכר הראשון שפסק לו לאותו היום. הא ודאי לא מצי למעבד. אבל אם רצה להוסיף על שכרו לפי מה שמלאכה שנייה כבידה מן הראשונה הרשות ביד בעל הבית לחזור בו ובלבד שיתן לו מלאכה שיוכל בטובל לעשותה. ודרך פועלים לעשותה כדאשכחנ' גבי ספינה דרשאי לפורקה בדרך היכא דמשכח לאוגורי. אף על פי ששיני מרבה בחבילות. ובלבד שלא ישנה ממנהג הספנין. ואין לחלק ולומר דדוקא לעניין ספינה רשאי לעשות כן. דלאו מלאכה דאיהו גופיה עביד לא מצי לדחויי אעבידתא אחרינא אפילו על מנת להרבות בשכרו. אבל הכא דמצי א"ל ניחא לי דאטרח כולי האי דהא ליתא שהרי גבי ספינ' נמי לפי מה שירבה השיני בחבילות צריך הספן לטרוח יותר למושכה מלמטה למעלה. ובזמן שהיא גוששת וכמה מיני טורח יש יותר בספינה טעונה. מבשאינה טעונה כל כך. אפילו הכי ליכא עליה אלא תרעומת:
Q. The community of T engaged A as cantor for a three years' period, but soon retracted, discharging A and hiring B in his place. Now A institutes suit against B.
Q. A has no legal claim against B though he does have a claim against the community. Not having been asked regarding A's case against the community, I shall refrain from passing judgment thereon. Should the discussion that follows reveal any just claims A may have against the community, I rely on you not to disclose them to A, lest the community accuse me of encouraging claimants and inciting them against the community thus damaging its interests. It seems, however, that if A could have obtained another position, had he not been engaged by the community of T, and now can no longer obtain that, or a similar, position, the community ought to pay A the wages of an "idle laborer" (i. e. the wages a cantor would be willing to accept for abstaining from practicing his profession for a given period). But, if A is able to obtain another position even now, he has no legal claim against the community, though he has cause for reproof. Should the latter position require more effort than the position with the community of T, if there be also an increase in remuneration commensurate with the increase in effort, the community of T would be free from obligation to A; otherwise, the community of T would have to compensate A for the increase in effort. In any event, A has no legal claim against B, though he has cause for reproof, and the latter may perhaps be called "wicked".
SOURCES: Cr. 292; Am II, 234; B. p. 298 no. 392.