ושנסתפקתם במלתא דאיכא פלוגתא דרבוותא אם יש לכם לעשות שודא. לא עבדינן שודא אלא מי שהוא גדול ומומחה לרבים. ותדע דב"ספ מי שהיה נשוי (דף צד) דאמר ליה רב ששת לרב נחמן מאי טעמא עביד מר הכי. אמר ליה שודא. א"ל אנא נמי שודא. אלא רב נחמן דדיין מומחה הוה דהלכתא כוותיה בדיניה. ועוד דלא עבדי שודא אלא היכא דאיתמר בהדיא בגמרא. והיכא דלא אתמר הממ"עה:
Q. When we are confronted with a case regarding which authorities differ in their decisions, are we permitted to exercise our discretion in adjudicating such a case? A. Only the outstanding scholar of the age and an authorized judge are permitted to exercise judicial discretion (שׁודא דדיינא) in a few cases prescribed by the Talmud. Otherwise the rule prevails that the burden of proof is upon the person seeking to collect money from his friend. SOURCES: Cr. 274; L. 241; Mord. Ket. 243.
ושנסתפקתם במלתא דאיכא פלוגתא דרבוותא אם יש לכם לעשות שודא. לא עבדינן שודא אלא מי שהוא גדול ומומחה לרבים. ותדע דב"ספ מי שהיה נשוי (דף צד) דאמר ליה רב ששת לרב נחמן מאי טעמא עביד מר הכי. אמר ליה שודא. א"ל אנא נמי שודא. אלא רב נחמן דדיין מומחה הוה דהלכתא כוותיה בדיניה. ועוד דלא עבדי שודא אלא היכא דאיתמר בהדיא בגמרא. והיכא דלא אתמר הממ"עה:
Q. When we are confronted with a case regarding which authorities differ in their decisions, are we permitted to exercise our discretion in adjudicating such a case?
A. Only the outstanding scholar of the age and an authorized judge are permitted to exercise judicial discretion (שׁודא דדיינא) in a few cases prescribed by the Talmud. Otherwise the rule prevails that the burden of proof is upon the person seeking to collect money from his friend.
SOURCES: Cr. 274; L. 241; Mord. Ket. 243.