Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part II, Chapter 151
1
שאלה. ועל המעות שהלוה לך הבחור ואתה נותן לו ההוצאה והוא חוזר עם בנך אם מתחלה הי' התנאי ביניכם שילוה לך מעות ושאתה תתן לו ההוצאה והוא יחזיר עם בנך אע"פ שהיית בטוב נותן לו ההוצאה בשכר שחוזר עם בנך נמצא שההוצאה שאתה נותן לו אינה שכר המעות מ"מ כיון שהתנאי הי' כך שילוה לך מעות אסור כדאמ' בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ד ע"ב) הלוני ודר בחצרי צריך להעלות לו שכר אפי' בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר ואע"פ שהבחור קבל עליו האונסי' כיון דאחריות גניבה ואבדה עליך אסור משום רבית כיון שאתה קצבת עמו לתן לו ההוצאה הו"ל רבית קצוצה כדאמ' באיזהו נשך (ס"ט ע"ב) רב חמא הוי מוגר זוזי בפשיטי ביומא וכלו זוזי דרב חמא ופריך ומ"ש ממרא ומשני משום דלא הדרי בעיניהו ולא ידיע פחתיהו וכן משמע בתוספתא (ב"מ פ"ד) דגרסי' התם משכיר אדם מעותיו לשולחני להתנאות בהם ולהתלמד בהם נגנבו או שאבדו חייב באחריותן נטלו מלפניו באונס הרי הוא כנושא שכר וכו' אלמא דאפי' כה"ג דאחריות אונסין על הנותן ואחריות גנבה ואבדה על המקבל לא שרי לנותן לקבל שכר מעותיו אלא בכה"ג להתנאות בהם ולהתלמד בהם ולהתעטר בהם דהדרי זוזי דידי' בעיניהו אבל הלואה אפי' אם מקבל נותן אחריות נכסי' אסור לטול שכר מעותיו. ול"ד להא דאמ' בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ד ע"ב) דפריך האי קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא ומשני כיון דמקבל עלי' יוקרא וזולא קרוב לזה ולזה הוא ולההוא דרב (שם ע"ג ע"א) דיהיב זוזי לחמרא וקבל עלי' אונסא דאורחא ושקיל חמשה ופריך כיון דקבל עלי' אונסא לשקול שתא וכו' דשאני התם דדרך מקח וממכר הוא דכל דכותי' מקח וממכר רבית דרבנן הוא ובכה"ג שרו רבנן כיון דקבל עלי' נותן קצת אחריות או אזולא או אונסא אבל בהלואה דרבית קצוצה דהוי דאו' אסור אפי' קבל עלי' אונסא דלכ"ע שוכר לא מחייב באונסי' אפ"ה משמע דאסור. אבל אם כך הוא שנתן לו את הקרן במתנה גמורה כמו שכתבת' לבסוף שאם תרצה להשיב לו תעשה ואם תרצה לעכבן הרשות בידך כה"ג נראה דמותר ושלום לך ולכל כנותך כחשק אהבך נדבה מאיר בר' ברוך שיחיה.
Q. A young man lent money to A stipulating that the latter be responsible for the loss of it through theft, but not through unavoidable accident. The former also tutored A's son. In return for both services A paid the young man's living expenses. Is the lending of the aforesaid money considered a legitimate transaction? A. If while the arrangement was made with the young man to rehearse the lessons with A's son in return for receiving his sustenance, the stipulation was made that the young man lend money to A, the transaction is considered usurious, even though A would have been content to pay the young man's living expenses in return for his tutoring alone. The fact that the money was not given as an actual loan, since A was not to be responsible for its loss through unavoidable accident, does not materially change the situation, since the Talmud considers the renting of money a usurious transaction (B. M. 69b). But, if it is true, what you write at the end of your letter, that the young man gave A his money as an outright gift so that he is at liberty, should he so desire, never to return the money to the young man, the transaction is a legitimate one. SOURCES: Cr. 257; Am II, 151; Mord. B.M. 316; Tesh. Maim. to Mishpatim, 45; Agudah B.M. 88. Cf. Maharil, Responsa 37; Moses Minz, Responsa 72; Terumat Hadeshen 302.
שאלה. ועל המעות שהלוה לך הבחור ואתה נותן לו ההוצאה והוא חוזר עם בנך אם מתחלה הי' התנאי ביניכם שילוה לך מעות ושאתה תתן לו ההוצאה והוא יחזיר עם בנך אע"פ שהיית בטוב נותן לו ההוצאה בשכר שחוזר עם בנך נמצא שההוצאה שאתה נותן לו אינה שכר המעות מ"מ כיון שהתנאי הי' כך שילוה לך מעות אסור כדאמ' בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ד ע"ב) הלוני ודר בחצרי צריך להעלות לו שכר אפי' בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר ואע"פ שהבחור קבל עליו האונסי' כיון דאחריות גניבה ואבדה עליך אסור משום רבית כיון שאתה קצבת עמו לתן לו ההוצאה הו"ל רבית קצוצה כדאמ' באיזהו נשך (ס"ט ע"ב) רב חמא הוי מוגר זוזי בפשיטי ביומא וכלו זוזי דרב חמא ופריך ומ"ש ממרא ומשני משום דלא הדרי בעיניהו ולא ידיע פחתיהו וכן משמע בתוספתא (ב"מ פ"ד) דגרסי' התם משכיר אדם מעותיו לשולחני להתנאות בהם ולהתלמד בהם נגנבו או שאבדו חייב באחריותן נטלו מלפניו באונס הרי הוא כנושא שכר וכו' אלמא דאפי' כה"ג דאחריות אונסין על הנותן ואחריות גנבה ואבדה על המקבל לא שרי לנותן לקבל שכר מעותיו אלא בכה"ג להתנאות בהם ולהתלמד בהם ולהתעטר בהם דהדרי זוזי דידי' בעיניהו אבל הלואה אפי' אם מקבל נותן אחריות נכסי' אסור לטול שכר מעותיו. ול"ד להא דאמ' בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ד ע"ב) דפריך האי קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא ומשני כיון דמקבל עלי' יוקרא וזולא קרוב לזה ולזה הוא ולההוא דרב (שם ע"ג ע"א) דיהיב זוזי לחמרא וקבל עלי' אונסא דאורחא ושקיל חמשה ופריך כיון דקבל עלי' אונסא לשקול שתא וכו' דשאני התם דדרך מקח וממכר הוא דכל דכותי' מקח וממכר רבית דרבנן הוא ובכה"ג שרו רבנן כיון דקבל עלי' נותן קצת אחריות או אזולא או אונסא אבל בהלואה דרבית קצוצה דהוי דאו' אסור אפי' קבל עלי' אונסא דלכ"ע שוכר לא מחייב באונסי' אפ"ה משמע דאסור. אבל אם כך הוא שנתן לו את הקרן במתנה גמורה כמו שכתבת' לבסוף שאם תרצה להשיב לו תעשה ואם תרצה לעכבן הרשות בידך כה"ג נראה דמותר ושלום לך ולכל כנותך כחשק אהבך נדבה מאיר בר' ברוך שיחיה.
Q. A young man lent money to A stipulating that the latter be responsible for the loss of it through theft, but not through unavoidable accident. The former also tutored A's son. In return for both services A paid the young man's living expenses. Is the lending of the aforesaid money considered a legitimate transaction?
A. If while the arrangement was made with the young man to rehearse the lessons with A's son in return for receiving his sustenance, the stipulation was made that the young man lend money to A, the transaction is considered usurious, even though A would have been content to pay the young man's living expenses in return for his tutoring alone. The fact that the money was not given as an actual loan, since A was not to be responsible for its loss through unavoidable accident, does not materially change the situation, since the Talmud considers the renting of money a usurious transaction (B. M. 69b). But, if it is true, what you write at the end of your letter, that the young man gave A his money as an outright gift so that he is at liberty, should he so desire, never to return the money to the young man, the transaction is a legitimate one.
SOURCES: Cr. 257; Am II, 151; Mord. B.M. 316; Tesh. Maim. to Mishpatim, 45; Agudah B.M. 88. Cf. Maharil, Responsa 37; Moses Minz, Responsa 72; Terumat Hadeshen 302.