Teshuvot Maharam · Berlin Edition, Part II, Chapter 66
1
וששאלת על מלוה שעל משכון שמשכנו בשעת הלואתו אי שקיל בה בכור פי שנים ואי אשה גובה כתובתה ממנו אי חשוב ראוי או לא. לא מבעי' אשה ובע"ח דגובי' ממלוה ואפי' ממלוה בלא משכון כמו שמוכיח ר"י ממתני' דפ' הכותב (כתובות פ"ד ע"א) דתנן מי שמת והי' עליו אשה ובע"ח ויורשי' והי' לו פקדון או מלוה ביד אחרי' ר"ט אומר ינתנו לכושל שבהן ואיכא דאמרי בגמרא לכלתו' אשה משום חינא ואפי' מאן דמפרש לכושל שבראי' הוא שינתנו לאשה אם היא כושל בראי' ואפי' לר"ע דאמר ינתנו ליורשי' היינו משום דכולן צריכי' שבועה ואן היורשי' צריכי' שבועה אבל משום דלחשוב ראוי לא אמר ובזה"ז דתקון רבנן סבוראי דכתו' ובע"ח גובין ממטלטלי דיתמי בשבועה גובין ממלוה ביד אחרי' כיון דאי אפי' אתי ליד היורשים גובין מהם כי איתנהו ביד אחרי' נמי גבי' דאפוכי מטרתא למה לי. ואע"פ שיש לדחות אותה ראי' ואין פנאי להאריך מ"מ כך נהגו להגבות כתו' ממטלטלי דיתמי וממה שהלוה אביהם בין שגבו קרקע בין שגבו מעות ואפי' ממלוה שהלוה אביהם לגוים ויש לסמוך טעם מנהג זה משום דעיקר משא ומתן שלנו באשראי ודמי לגמלים של ערביא ושקי דתרומודי ואשלי דקמחוניא וארנקי דמחוזא דאפי' בימיהם אשה גובה פורנא מהם משום דאסמכתיהו עליהו (כתובות ס"ז ע"א) אלא אפי' לענין בכור דמלוה בלא משכון חשוב ראוי ולא שקיל בה פי שנים נראה במלוה על המשכון דשקיל בה פי שנים וז"ל רבי' יהודה מפרי"ש זצ"ל פסקו ר"ח ור"ש דדוקא במלוה בלא משכון לא שקיל בכור פי שנים אבל במלוה שעל המשכון שקיל כבמוחזק מדר' יצחק דאמר ר"י בע"ח קונה משכון ואע"ג דבסוף פ' השוכר (פ"ב ע"א) אמרי' אימר דאמר ר"י שלא בשעת הלואתו בשעת הלואתו מי אמר מ"מ כיון דאלים כ"כ שקונה שלא בשעת הלואתו מהני מיהו בשעת הלואתו לענין שיחשב כמוחזק כמו שפי' בפ' כל שעה (פסחים ל"א ע"ב) דאלים תפיסת המשכון לענין זה דלגבי חמץ קרי' בי' שלך אי אתה רואה ולגבי שמיטה קרי' ביה את אחיך בידך והא דאמר באיזהו נשך (ס"ז ע"ב) משכנתא באתרא דמסלקי אי בע"ח גובה ממנה ואין בכור נוטל בה פי שנים ה"מ במשכנתא דקרקע אבל במשכנתא דמטלטלי הוא מוחזק יותר עכ"ל רבי' יהודה מפרי"ש מפי' ר"י.
Q. Does a woman collect her ketubah from a loan that has been secured by a pledge at the time the loan was contracted? Does a first-born son receive a double share from such a loan? A. A woman may collect her ketubah from all loans, even from loans that are not secured by pledges. Nowadays especially, since a woman may collect her ketubah from movables — and even after the loan is repaid to the orphans she may demand the money thus repaid in payment of her ketubah — she is entitled to collect directly from the debtor. Moreover, the custom of collecting the ketubah from movables and from loans, is well established in our time. Such a custom may be justified by the fact that the major part of our business consists of loans and investments. Similarly a first-born is entitled to a double share from a loan that had been secured by a pledge, since such a loan is not considered raui (a potential asset) but constitutes a real asset of the estate. SOURCES: Am II, 66.
וששאלת על מלוה שעל משכון שמשכנו בשעת הלואתו אי שקיל בה בכור פי שנים ואי אשה גובה כתובתה ממנו אי חשוב ראוי או לא. לא מבעי' אשה ובע"ח דגובי' ממלוה ואפי' ממלוה בלא משכון כמו שמוכיח ר"י ממתני' דפ' הכותב (כתובות פ"ד ע"א) דתנן מי שמת והי' עליו אשה ובע"ח ויורשי' והי' לו פקדון או מלוה ביד אחרי' ר"ט אומר ינתנו לכושל שבהן ואיכא דאמרי בגמרא לכלתו' אשה משום חינא ואפי' מאן דמפרש לכושל שבראי' הוא שינתנו לאשה אם היא כושל בראי' ואפי' לר"ע דאמר ינתנו ליורשי' היינו משום דכולן צריכי' שבועה ואן היורשי' צריכי' שבועה אבל משום דלחשוב ראוי לא אמר ובזה"ז דתקון רבנן סבוראי דכתו' ובע"ח גובין ממטלטלי דיתמי בשבועה גובין ממלוה ביד אחרי' כיון דאי אפי' אתי ליד היורשים גובין מהם כי איתנהו ביד אחרי' נמי גבי' דאפוכי מטרתא למה לי. ואע"פ שיש לדחות אותה ראי' ואין פנאי להאריך מ"מ כך נהגו להגבות כתו' ממטלטלי דיתמי וממה שהלוה אביהם בין שגבו קרקע בין שגבו מעות ואפי' ממלוה שהלוה אביהם לגוים ויש לסמוך טעם מנהג זה משום דעיקר משא ומתן שלנו באשראי ודמי לגמלים של ערביא ושקי דתרומודי ואשלי דקמחוניא וארנקי דמחוזא דאפי' בימיהם אשה גובה פורנא מהם משום דאסמכתיהו עליהו (כתובות ס"ז ע"א) אלא אפי' לענין בכור דמלוה בלא משכון חשוב ראוי ולא שקיל בה פי שנים נראה במלוה על המשכון דשקיל בה פי שנים וז"ל רבי' יהודה מפרי"ש זצ"ל פסקו ר"ח ור"ש דדוקא במלוה בלא משכון לא שקיל בכור פי שנים אבל במלוה שעל המשכון שקיל כבמוחזק מדר' יצחק דאמר ר"י בע"ח קונה משכון ואע"ג דבסוף פ' השוכר (פ"ב ע"א) אמרי' אימר דאמר ר"י שלא בשעת הלואתו בשעת הלואתו מי אמר מ"מ כיון דאלים כ"כ שקונה שלא בשעת הלואתו מהני מיהו בשעת הלואתו לענין שיחשב כמוחזק כמו שפי' בפ' כל שעה (פסחים ל"א ע"ב) דאלים תפיסת המשכון לענין זה דלגבי חמץ קרי' בי' שלך אי אתה רואה ולגבי שמיטה קרי' ביה את אחיך בידך והא דאמר באיזהו נשך (ס"ז ע"ב) משכנתא באתרא דמסלקי אי בע"ח גובה ממנה ואין בכור נוטל בה פי שנים ה"מ במשכנתא דקרקע אבל במשכנתא דמטלטלי הוא מוחזק יותר עכ"ל רבי' יהודה מפרי"ש מפי' ר"י.
Q. Does a woman collect her ketubah from a loan that has been secured by a pledge at the time the loan was contracted? Does a first-born son receive a double share from such a loan?
A. A woman may collect her ketubah from all loans, even from loans that are not secured by pledges. Nowadays especially, since a woman may collect her ketubah from movables — and even after the loan is repaid to the orphans she may demand the money thus repaid in payment of her ketubah — she is entitled to collect directly from the debtor. Moreover, the custom of collecting the ketubah from movables and from loans, is well established in our time. Such a custom may be justified by the fact that the major part of our business consists of loans and investments. Similarly a first-born is entitled to a double share from a loan that had been secured by a pledge, since such a loan is not considered raui (a potential asset) but constitutes a real asset of the estate.
SOURCES: Am II, 66.