דפוס לבוב 341

^סארוכות סי' ל"א קצרות סי' ס"ט מרדכי שבת פי"א סי' שע"ה שו"ת הרשב"א שם. זאת התשובה על אבן שוקת שקורין ווסר שטיין ששופכין ברה"י והשופכין מקלחין לרשות הרבים אם אינו קמור פי' מכוסה ד' אמות ברה"ר אסורה כדתנן פ' כיצד משתתפין (עירובין פ"ח.)^עצ"ל ביב. בית שהוא קמור ד"א ברה"ר שופכין לתוכו וכו' ואע"ג דאין לנו עתה רשות הרבים אלא א"כ רחב י"ו אמה ומפולש משער לשער וס' ריבוא בוקעין בו וכיון דכרמלית נינהו היה להתיר^פצ"ל דכחו בכרמלית. דכח כוחו בכרמלית לא גזרו כדאי' פ' הזורק (שבת דף ק':) גבי ספינה שופכים היכ' שדי להו ומשני אדופנו דכוחו בכרמלית לא גזור הא ליתא דה"מ התם בספינה שבים או בנהר דלא אתי למיחלף בר"ה דליכא הכא רה"ר אבל בעיר אפילו כרמלית גזרו דגזרינן אטו רשות הרבים כדמשני בסוף כיצד משתתפין (עירובין דף פ"ח.) לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור ואפי' לאיכא דאמרי התם לשפוך שרי והלכה כאיכא דאמרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל (ע"ז ז'.) וא"ה אסור דשאני התם דאין מתכוון שיצא לחוץ אבל הכא מתכוון להוציאם:

On the Sabbath, a Jew is not permitted to pour sewage into a stone-trough, which is situated partly in his yard and partly in the public domain (used to carry off sewage into the street), unless the trough is covered for four cubits length in the public domain.
SOURCES: Cr. 69; Pr. 31; L. 341; Rashba I, 850; Mord. Shabb. 375.