חארוכות סי' צ"א קצרות סי' א'. שו"ת הרשב"א סי' אלף ק"ב. ראובן תבע את שמעון לדין ואמר מעות הלויתני על משכוני ואני רוצה לפדותו ושמעון משיב נחלט בידי כי הלויתיך עד יום אחד לפדותו או ליחלט ובקשתני זמן אחר ואמרת קני לך מעכשיו אם לא אפדנו לזמן הקצוב בינינו והלה אומר לא יצא דבר זה מפי לומר מעכשיו ודן מוה"ר מאיר שי' דאע"ג דבעלמא הוי אסמכתא ולא קניא התם קני כיון שהוא תפיס משכונו וגם עשה עמו טובה שהלוהו וישבע שמעון שא"ל ראובן קני מעכשיו ויקנה המשכוןטצ"ל ויהי'. והיה שלו וראיה מהאייצ"ל דאמר. בפ' איזהו נשך (בבא מציעא דף ס"ו.) גבי מתני' הלוהו על שדהו וכו' רב נחמןכצ"ל אמר. אפילו לאחר מתן מעות נמי קנה הכל ומסיק נמי דקאמר קני מעכשיו וכן פסק ר"י התם:
Q. A claims he deposited a pledge with B to secure a loan, and now wishes to redeem it. B claims that the pledge had to be redeemed before a certain date or become forfeited. When the time of payment arrived, A asked for an extension of time and said: "Take formal possession so that the pledge henceforth be yours if I do not repay you before that date". A made no payment on the date due after the extension; B, therefore, claims that the pledge became forfeited. A denies having said, "Take formal possession.……henceforth". A. Usually a statement, such as A is alleged to have made, is classified as Asmakhta and is not binding. But since B is in possession of the pledged articles, and since B has done a favor to A in lending him money, this satement is no longer classified as Asmakhta and is binding. Therefore, if B takes an oath that A made the statement: "Take formal possession..…henceforth", the pledge belongs to B. SOURCES: Cr. 1; Pr. 91; L. 333; Rashba I, 1103; Tashbetz, 490; cf. Mord. B. M. 321.
חארוכות סי' צ"א קצרות סי' א'. שו"ת הרשב"א סי' אלף ק"ב. ראובן תבע את שמעון לדין ואמר מעות הלויתני על משכוני ואני רוצה לפדותו ושמעון משיב נחלט בידי כי הלויתיך עד יום אחד לפדותו או ליחלט ובקשתני זמן אחר ואמרת קני לך מעכשיו אם לא אפדנו לזמן הקצוב בינינו והלה אומר לא יצא דבר זה מפי לומר מעכשיו ודן מוה"ר מאיר שי' דאע"ג דבעלמא הוי אסמכתא ולא קניא התם קני כיון שהוא תפיס משכונו וגם עשה עמו טובה שהלוהו וישבע שמעון שא"ל ראובן קני מעכשיו ויקנה המשכוןטצ"ל ויהי'. והיה שלו וראיה מהאייצ"ל דאמר. בפ' איזהו נשך (בבא מציעא דף ס"ו.) גבי מתני' הלוהו על שדהו וכו' רב נחמןכצ"ל אמר. אפילו לאחר מתן מעות נמי קנה הכל ומסיק נמי דקאמר קני מעכשיו וכן פסק ר"י התם:
Q. A claims he deposited a pledge with B to secure a loan, and now wishes to redeem it. B claims that the pledge had to be redeemed before a certain date or become forfeited. When the time of payment arrived, A asked for an extension of time and said: "Take formal possession so that the pledge henceforth be yours if I do not repay you before that date". A made no payment on the date due after the extension; B, therefore, claims that the pledge became forfeited. A denies having said, "Take formal possession.……henceforth".
A. Usually a statement, such as A is alleged to have made, is classified as Asmakhta and is not binding. But since B is in possession of the pledged articles, and since B has done a favor to A in lending him money, this satement is no longer classified as Asmakhta and is binding. Therefore, if B takes an oath that A made the statement: "Take formal possession..…henceforth", the pledge belongs to B.
SOURCES: Cr. 1; Pr. 91; L. 333; Rashba I, 1103; Tashbetz, 490; cf. Mord. B. M. 321.