תשובה: בקצרה אשיבה נראה בעיני כיון שאשתו נחבשה על ידי גוים חייב הבעל בפרקונה ואפילו עד עשרה בדמיה כדאיתא פרק נערה (כתובות דף נב) ואין הפרש בין נישבית ברחוק מקום בין נשבית בקרוב מקום בין לגוים בין לבית עצמה הרי כשתפוסה בידם. אשר שמו עליהם עבדי הפקיד בביתה שאינה רשאי לצאת ולבא אפילו פסיעה אחת בלא רשותם מה לי נשבית מה לי נחבשת. מה לי הורהנה. אידי ואידי חד טעמא הוא. שלא תטמע ושלא תטמא ולא דמי למי שהלך למדינת הים. ועמד אחד ופירנס את אשתו. דקיימא לן כחנן דהניח מעותיו על קרן הצבי כיון שהלוה לה שלא מדעת בעלה. ודמי למבריח ארי מנכסי חבירו. שאין הבעל חייב לשלם לו. אבל אם הלוה לאשה שאם הבעל לא היה משלם היתה היא צריכה לשלם לו. כל כי האי גונא הבעל חייב לשלם לו. לפי שהוא תובע אותה והיא תתבע מן הבעל לפיכך הבעל חייב לשלם לו מדר' נתן. וכן פי' רש"י מההיא דחנן. והביא ראייה ממאנת דאמר בפרק בתרא דכתובות (דף קז) שאם לותה ואכלה ושוב מיאנה אין לה מזונות. כלומר לא ישלם הבעל מה שלותה ואכלה. מכלל דאשה דעלמא חייב הבעל לשלם. הילכך הכא נמי בנדון זה כיון דעלה דידה סמך ונתערב בשבילה לפדותה מידי גוים. שאם לא הבעל מסלקו היתה היא צריכה לסלקו נתחייב לסלק הבעל מעליו כל ערעורי ועלולי דמטו ליה מן הגוים מחמתה דאיהי אריא ארבעא אמצריה ועליה דבעל רמיא לסלוקי שכל מי שמעמי' חבירו נגד הגוים עליה רמי לסלוקי כל מיני עלולי וערעורי הבאים לו מתוך כך מאות' גוים כיון דארי' ארבעא אמצרי עליה לסלוקי כיון דמחייב בפרקונה. אפילו אם הפקיד תופס עלילות שלא כדין מתוך כך עליה לסלוקי כדאמר בהגוזל בתרא (דף קיד) האי בר ישראל וכו' ומשמתינן ליה וכו' מאי טעמא אריא ארבעת אמצריה וכו'. סוף דבר כל מה שיברר ראובן בעדים שהפסיד מחמת ערבות זה צריך שמעון לפרוע לו: מאיר בר ברוך:
Q. [While B was out of town] B's wife was put under house arrest by the officer. The latter's servants kept constant watch over her not letting her take a single step outside of her house without their permission. She asked A to go surety for her to the officer. A complied with her wishes, and she was released. The officer, however, made unjust and extravagant demands on A, with which demands he was forced to comply. A now demands that B make good the losses he has suffered because of his suretyship. A. B was under obligation to ransom his wife, for there was no practical difference between her being taken captive or her being placed under house arrest. When B's wife asked A to ransom her, she assumed responsibility for all damages A might suffer on this account. Since A is entitled to collect such damages from B's wife, and she is entitled to collect them from her husband B, A is entitled to collect such damages directly from B through "R. Nathan's lien" (garnishee proceedings). SOURCES: Cr. 164. Cf. Agudah B. K. 138.
תשובה:
בקצרה אשיבה נראה בעיני כיון שאשתו נחבשה על ידי גוים חייב הבעל בפרקונה ואפילו עד עשרה בדמיה כדאיתא פרק נערה (כתובות דף נב) ואין הפרש בין נישבית ברחוק מקום בין נשבית בקרוב מקום בין לגוים בין לבית עצמה הרי כשתפוסה בידם. אשר שמו עליהם עבדי הפקיד בביתה שאינה רשאי לצאת ולבא אפילו פסיעה אחת בלא רשותם מה לי נשבית מה לי נחבשת. מה לי הורהנה. אידי ואידי חד טעמא הוא. שלא תטמע ושלא תטמא ולא דמי למי שהלך למדינת הים. ועמד אחד ופירנס את אשתו. דקיימא לן כחנן דהניח מעותיו על קרן הצבי כיון שהלוה לה שלא מדעת בעלה. ודמי למבריח ארי מנכסי חבירו. שאין הבעל חייב לשלם לו. אבל אם הלוה לאשה שאם הבעל לא היה משלם היתה היא צריכה לשלם לו. כל כי האי גונא הבעל חייב לשלם לו. לפי שהוא תובע אותה והיא תתבע מן הבעל לפיכך הבעל חייב לשלם לו מדר' נתן. וכן פי' רש"י מההיא דחנן. והביא ראייה ממאנת דאמר בפרק בתרא דכתובות (דף קז) שאם לותה ואכלה ושוב מיאנה אין לה מזונות. כלומר לא ישלם הבעל מה שלותה ואכלה. מכלל דאשה דעלמא חייב הבעל לשלם. הילכך הכא נמי בנדון זה כיון דעלה דידה סמך ונתערב בשבילה לפדותה מידי גוים. שאם לא הבעל מסלקו היתה היא צריכה לסלקו נתחייב לסלק הבעל מעליו כל ערעורי ועלולי דמטו ליה מן הגוים מחמתה דאיהי אריא ארבעא אמצריה ועליה דבעל רמיא לסלוקי שכל מי שמעמי' חבירו נגד הגוים עליה רמי לסלוקי כל מיני עלולי וערעורי הבאים לו מתוך כך מאות' גוים כיון דארי' ארבעא אמצרי עליה לסלוקי כיון דמחייב בפרקונה. אפילו אם הפקיד תופס עלילות שלא כדין מתוך כך עליה לסלוקי כדאמר בהגוזל בתרא (דף קיד) האי בר ישראל וכו' ומשמתינן ליה וכו' מאי טעמא אריא ארבעת אמצריה וכו'. סוף דבר כל מה שיברר ראובן בעדים שהפסיד מחמת ערבות זה צריך שמעון לפרוע לו: מאיר בר ברוך:
Q. [While B was out of town] B's wife was put under house arrest by the officer. The latter's servants kept constant watch over her not letting her take a single step outside of her house without their permission. She asked A to go surety for her to the officer. A complied with her wishes, and she was released. The officer, however, made unjust and extravagant demands on A, with which demands he was forced to comply. A now demands that B make good the losses he has suffered because of his suretyship.
A. B was under obligation to ransom his wife, for there was no practical difference between her being taken captive or her being placed under house arrest. When B's wife asked A to ransom her, she assumed responsibility for all damages A might suffer on this account. Since A is entitled to collect such damages from B's wife, and she is entitled to collect them from her husband B, A is entitled to collect such damages directly from B through "R. Nathan's lien" (garnishee proceedings).
SOURCES: Cr. 164. Cf. Agudah B. K. 138.