וארוכות סי' תצ"ג חסירה ומוטעת. קצרות סי' ש' בקיצור מרדכי ב"ק פ"ד סי' מ"ד בשינוי ובאריכות. אמנם לפי שהיא אסמכתא דכל דאי אסמכת' היא כבר נשאלתי ע"ז מגדול אחד מצרפת שהוא רוצה לומר נהי דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט (קידושין ד' כח:) מ"מ לא עדיפא ממסירה להדיוט דאילו מסר להדיוט וא"ל אם אוביר ולא איעבד אשלם לךזצ"ל אלפא זוזי לא כו' ממיטב (ב"מ ד' ק"ד:) אלמה מיהא לא קני בלא קנין ב"ד חשוב (נדרים ד' כ"ז:) ה"נ לא קנה רשות גבוה באמירה וכן נמצא בתשובות רבי' שמשון ז"לחהובאת לקמן סי' תקכ"ו. והשבתי דאסמכתא קניא במילי דהקדש וצדקה ונדר דרוב נדרים דאי נינהו אם יהי' ה' עמדי וכן אם נתון תתן את העם הזה וגו' וכהנה רבות ואין להאריך והא דאמרינן אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט פי' במסירה המועלת להדיוט בקנין ב"ד חשוב והכי הוי פי' כמו דברי שכיב מרע ככתובין ומסורין דמו (גיטין ד' יג.) דקיי"ל דתקינו היכא דאפי' מסורה לא קניא דהיינו בדאי אלא ע"כ ה"ק כמסורים כמו מסירה המועלת וכן נמצא בתשובת רב נטרונאי בר מר הילאי דאסמכתא קני במילי דצדקה וכן דננו כמה פעמים במעשים שבאו לפנינו. ושלום מאיר בר' ברוך זלה"ה:
Q. A vowed to quit gambling and promised to give one mark for a holy cause should he break his vow. He subsequently gave money to a friend to gamble for him. Must he pay the promised mark? A. Vows are interpreted according to common parlance. If the phrase "I will not gamble again" includes, in common parlance, gambling by proxy, he must pay the fine. If, however, the implications of the phrase in common speech can not be determined, we must follow Biblical use of terms. In Biblical law a person is responsible for the acts of his agent unless the agent himself commits a sin by carrying out his mission. Although A's vow was made in the form of Asmakta, it is binding since all promises to a holy cause, even when made in the form of Asmakta, are binding. SOURCES: Cr. 299, 300; Pr. 493, 494; L. 211, 212; Mordecai Hagadol p. 337b. Cf. Asher, Responsa 13, 2; Agudah B.K. 51.
וארוכות סי' תצ"ג חסירה ומוטעת. קצרות סי' ש' בקיצור מרדכי ב"ק פ"ד סי' מ"ד בשינוי ובאריכות. אמנם לפי שהיא אסמכתא דכל דאי אסמכת' היא כבר נשאלתי ע"ז מגדול אחד מצרפת שהוא רוצה לומר נהי דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט (קידושין ד' כח:) מ"מ לא עדיפא ממסירה להדיוט דאילו מסר להדיוט וא"ל אם אוביר ולא איעבד אשלם לךזצ"ל אלפא זוזי לא כו' ממיטב (ב"מ ד' ק"ד:) אלמה מיהא לא קני בלא קנין ב"ד חשוב (נדרים ד' כ"ז:) ה"נ לא קנה רשות גבוה באמירה וכן נמצא בתשובות רבי' שמשון ז"לחהובאת לקמן סי' תקכ"ו. והשבתי דאסמכתא קניא במילי דהקדש וצדקה ונדר דרוב נדרים דאי נינהו אם יהי' ה' עמדי וכן אם נתון תתן את העם הזה וגו' וכהנה רבות ואין להאריך והא דאמרינן אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט פי' במסירה המועלת להדיוט בקנין ב"ד חשוב והכי הוי פי' כמו דברי שכיב מרע ככתובין ומסורין דמו (גיטין ד' יג.) דקיי"ל דתקינו היכא דאפי' מסורה לא קניא דהיינו בדאי אלא ע"כ ה"ק כמסורים כמו מסירה המועלת וכן נמצא בתשובת רב נטרונאי בר מר הילאי דאסמכתא קני במילי דצדקה וכן דננו כמה פעמים במעשים שבאו לפנינו. ושלום מאיר בר' ברוך זלה"ה:
Q. A vowed to quit gambling and promised to give one mark for a holy cause should he break his vow. He subsequently gave money to a friend to gamble for him. Must he pay the promised mark?
A. Vows are interpreted according to common parlance. If the phrase "I will not gamble again" includes, in common parlance, gambling by proxy, he must pay the fine. If, however, the implications of the phrase in common speech can not be determined, we must follow Biblical use of terms. In Biblical law a person is responsible for the acts of his agent unless the agent himself commits a sin by carrying out his mission. Although A's vow was made in the form of Asmakta, it is binding since all promises to a holy cause, even when made in the form of Asmakta, are binding.
SOURCES: Cr. 299, 300; Pr. 493, 494; L. 211, 212; Mordecai Hagadol p. 337b. Cf. Asher, Responsa 13, 2; Agudah B.K. 51.