וששאלתם על יהודי שיש לו כרם אחר אם יכול ליטע בו זמורות שלא נשאו פרי אין חילוק בהן בין נשאו פרי ללא נשאו פרי דאפילו נשאו פרי שטענו ממקום אחר מחייבין בערלה ומונין להם משעת נטיעתן וכל פירות שגדלו בו תוך ג' שנים שמשעת נטיעתו אסור עולמות ושגדולים בו בכרם בשנה הרביעית מחללן על פרוטה ושוחק הפרוטה ומשליכה בנהר והפירות מותרים מיד לאחר החילול ודלא כה"ג שכתבוהלכות ערלה. ועי' תוס' ר"ה י'. דאסורין הפירות לאחר החילול עד השנה החמישיתזצ"ל דמההיא. ההיא דכל הנלקט מזה היום מחולל על המעות (ב"ק ד' ס"ט.) משמע דשרו לאלתר לאחר חילול ומ"מ מותר ליטע אפי' יחור של ערלה שלא נשא פרי מעולם כדתנן במס' ערלה (פ"א מ"ט.) ומייתי לה פ' הצלמים (דף מ"ח:) נוטעין יחור של ערלה וכו' מיהו יש לתת בו סימן שהוא ערלה שלא יטעו ויאכלו מפריו כדתנן במס' מעשר שני פ"ב ומייתי לה פ' מרובה (בבא קמא דף ס"ט.) כרם רבעי מציין אותו בקוזזות שלחבכ"י שלא דמה וט"ס הוא. אדמה ושל ערלה בחרסיס וכו' ואם לא נטע זמורות נטיעה גמורהטצ"ל אלא. של הבריך מן הזקינה לארץ ולא הפסיקה ועדיין הזקינהיצ"ל גדילה בשדה: אשדה אין פירות הבריכה אסורין משום ערלה דמזקינה ינקי ובתר זקינה גמרי אבל אם הפסיק הבריכה מן הזקינה מונה בבריכה שני ערלה. מאיר בר' ברוך זלה"ה:
Q. A is the owner of a vineyard. Is he permitted to plant in it branches of a vine that has not yet borne fruit? A. Whether the branches are taken from a vine that has already borne fruit, or from one that has not yet borne fruit makes no difference. For the life of the new vine begins with the time the branch is planted in the ground. Even if the branch bore fruit before it was replanted, nevertheless, its fruit after replanting will be Orlah for three years. The fruit of the fourth year may be eaten after redeeming it for a penny, grinding the penny and throwing it into the river. However, the fruit from a branch of an old vine, planted in the ground without severing it from the old vine, may be eaten even during the first year. SOURCES: L. 196; Tashbetz 365.
וששאלתם על יהודי שיש לו כרם אחר אם יכול ליטע בו זמורות שלא נשאו פרי אין חילוק בהן בין נשאו פרי ללא נשאו פרי דאפילו נשאו פרי שטענו ממקום אחר מחייבין בערלה ומונין להם משעת נטיעתן וכל פירות שגדלו בו תוך ג' שנים שמשעת נטיעתו אסור עולמות ושגדולים בו בכרם בשנה הרביעית מחללן על פרוטה ושוחק הפרוטה ומשליכה בנהר והפירות מותרים מיד לאחר החילול ודלא כה"ג שכתבוהלכות ערלה. ועי' תוס' ר"ה י'. דאסורין הפירות לאחר החילול עד השנה החמישיתזצ"ל דמההיא. ההיא דכל הנלקט מזה היום מחולל על המעות (ב"ק ד' ס"ט.) משמע דשרו לאלתר לאחר חילול ומ"מ מותר ליטע אפי' יחור של ערלה שלא נשא פרי מעולם כדתנן במס' ערלה (פ"א מ"ט.) ומייתי לה פ' הצלמים (דף מ"ח:) נוטעין יחור של ערלה וכו' מיהו יש לתת בו סימן שהוא ערלה שלא יטעו ויאכלו מפריו כדתנן במס' מעשר שני פ"ב ומייתי לה פ' מרובה (בבא קמא דף ס"ט.) כרם רבעי מציין אותו בקוזזות שלחבכ"י שלא דמה וט"ס הוא. אדמה ושל ערלה בחרסיס וכו' ואם לא נטע זמורות נטיעה גמורהטצ"ל אלא. של הבריך מן הזקינה לארץ ולא הפסיקה ועדיין הזקינהיצ"ל גדילה בשדה: אשדה אין פירות הבריכה אסורין משום ערלה דמזקינה ינקי ובתר זקינה גמרי אבל אם הפסיק הבריכה מן הזקינה מונה בבריכה שני ערלה. מאיר בר' ברוך זלה"ה:
Q. A is the owner of a vineyard. Is he permitted to plant in it branches of a vine that has not yet borne fruit?
A. Whether the branches are taken from a vine that has already borne fruit, or from one that has not yet borne fruit makes no difference. For the life of the new vine begins with the time the branch is planted in the ground. Even if the branch bore fruit before it was replanted, nevertheless, its fruit after replanting will be Orlah for three years. The fruit of the fourth year may be eaten after redeeming it for a penny, grinding the penny and throwing it into the river. However, the fruit from a branch of an old vine, planted in the ground without severing it from the old vine, may be eaten even during the first year.
SOURCES: L. 196; Tashbetz 365.