וכבר שלח לי רבי' שמחה ז"ל כי היישוב והחזנות יכול יחיד למחות ולעכב ושרא לי' מריה כי איך וכיצד נתקיים בהם המנהג הרע הזה כי איני חולק עליו כשיש רבים הממאנים אפי' אם הם מועטים שלשה או ארבע בני אדם אך יחיד כל דהוא איך יכול למחות וריב"ם ז"ל נמצאת תשובתו בשפירא וכתוב בה כי רוב הציבור אם התירו לאחד היישוב רובן ככולן והביא ראיי' מהוריות (ד' ג':) ורבותינו כתבו בתוס' ב"ב כי ר"ת ז"ל לא היה מודה בחרם היישובים כי אמר קדמונינו לא הנהיגו חרם היישוב אלא בשביל אלמים ומוסרים ושאינם רוצים לפנות לתקנת הקהל ושאינם רוצים לפרוע מס עמהם אבל על אחר אין חרם. ויש לי תשובה מה"ר אליעזר מאורליש ז"ל שכתב ששמע כן עדות מפי ר"ת כשיצא מבית הכנסת של טריוש ויש תמהון במנהגים שיש אנשים חטאים שמוחים יישוב לאדם שיש בו צורכי ציבור ואינו יורד לחייהם ומי שעושה זה יש בידו מידת סדום ולא יזכה להיות במחיצת הצדיקים והעכו"ם נקראו מתקוממי ה' הקמים על ישראל וזהאבהכ"י שכיונ'. שיכונה לעובדי ה' כ"ש יקעקע ביצתן וכבר אמרו רבותינו שבירושלמי (מ"ק פ"ג הל' א'.) המעכב את הרביםבלעשות מצוה. צריך נידוי. ושלום משה בר' חסדאי נ"ע: נ"ל אם רצוי לרוב אחיו אין לעכבו מלהתפלל באקראי בשביל אחד מן הקהל שהוא שונאו זולתי בראש השנה וביוה"כ נהגו שלא להעמיד חזן אלא המקובל לכל הקהל. וה"ה בתעניות וראייתי מהא דאמר פ"ב דתעניו' (ד' ט"ז) דבתעניו' ובמעמדו' לא מוקמינן אלא זקן ורגיל ופירקו נאה ומרוצה לעם וכו'. מאיר בר' ברוך שיחי':
R. Jacob, the cantor of Magdeburg, died and left a son, Hizkiyahu, who was worthy to succeed his father as cantor of Magdeburg, though inferior to him in some qualities. A majority of the membership of the Magdeburg community wanted the son to succeed his father, but a minority of possibly one or more strongly objected to the son. R. Moses b. Hisdai was asked for his opinion in the matter. He advised Hizkiyahu to try any measure in his power to ingratiate himself with the objectors. He asked the leaders of the community to direct their efforts toward effecting a reconciliation with the opposing faction, and expressed his opinion that a single person could not defy the will of the entire community. R. Isaac b. Moses (of Vienna) stated that according to Biblical Law a community could not hire a cantor to whom there was objection even by a single person. R. Meir stated his opinion that a cantor might officiate throughout the year even though not acceptable to a few congregants, but that he was not permitted to officiate on Rosh Hashanah and Yom Kippur or on fast days, if even a single congregant found him objectionable. SOURCES: L. 109–11; Or Zarua I, 21a.
וכבר שלח לי רבי' שמחה ז"ל כי היישוב והחזנות יכול יחיד למחות ולעכב ושרא לי' מריה כי איך וכיצד נתקיים בהם המנהג הרע הזה כי איני חולק עליו כשיש רבים הממאנים אפי' אם הם מועטים שלשה או ארבע בני אדם אך יחיד כל דהוא איך יכול למחות וריב"ם ז"ל נמצאת תשובתו בשפירא וכתוב בה כי רוב הציבור אם התירו לאחד היישוב רובן ככולן והביא ראיי' מהוריות (ד' ג':) ורבותינו כתבו בתוס' ב"ב כי ר"ת ז"ל לא היה מודה בחרם היישובים כי אמר קדמונינו לא הנהיגו חרם היישוב אלא בשביל אלמים ומוסרים ושאינם רוצים לפנות לתקנת הקהל ושאינם רוצים לפרוע מס עמהם אבל על אחר אין חרם. ויש לי תשובה מה"ר אליעזר מאורליש ז"ל שכתב ששמע כן עדות מפי ר"ת כשיצא מבית הכנסת של טריוש ויש תמהון במנהגים שיש אנשים חטאים שמוחים יישוב לאדם שיש בו צורכי ציבור ואינו יורד לחייהם ומי שעושה זה יש בידו מידת סדום ולא יזכה להיות במחיצת הצדיקים והעכו"ם נקראו מתקוממי ה' הקמים על ישראל וזהאבהכ"י שכיונ'. שיכונה לעובדי ה' כ"ש יקעקע ביצתן וכבר אמרו רבותינו שבירושלמי (מ"ק פ"ג הל' א'.) המעכב את הרביםבלעשות מצוה. צריך נידוי. ושלום משה בר' חסדאי נ"ע: נ"ל אם רצוי לרוב אחיו אין לעכבו מלהתפלל באקראי בשביל אחד מן הקהל שהוא שונאו זולתי בראש השנה וביוה"כ נהגו שלא להעמיד חזן אלא המקובל לכל הקהל. וה"ה בתעניות וראייתי מהא דאמר פ"ב דתעניו' (ד' ט"ז) דבתעניו' ובמעמדו' לא מוקמינן אלא זקן ורגיל ופירקו נאה ומרוצה לעם וכו'. מאיר בר' ברוך שיחי':
R. Jacob, the cantor of Magdeburg, died and left a son, Hizkiyahu, who was worthy to succeed his father as cantor of Magdeburg, though inferior to him in some qualities. A majority of the membership of the Magdeburg community wanted the son to succeed his father, but a minority of possibly one or more strongly objected to the son. R. Moses b. Hisdai was asked for his opinion in the matter. He advised Hizkiyahu to try any measure in his power to ingratiate himself with the objectors. He asked the leaders of the community to direct their efforts toward effecting a reconciliation with the opposing faction, and expressed his opinion that a single person could not defy the will of the entire community. R. Isaac b. Moses (of Vienna) stated that according to Biblical Law a community could not hire a cantor to whom there was objection even by a single person. R. Meir stated his opinion that a cantor might officiate throughout the year even though not acceptable to a few congregants, but that he was not permitted to officiate on Rosh Hashanah and Yom Kippur or on fast days, if even a single congregant found him objectionable.
SOURCES: L. 109–11; Or Zarua I, 21a.