תתריז. ראובן תבע שמעון חמיו לדין ואמר שחייב לו כ"ה זקוקי' כי זקנו [חמיך נתן לב' בנותיך] חלק אחד משלו על תנאי אם תמות האחת בלא זרע תירשה אחותה ואם ח"ו תמות אף השנייה בלא זרע יחזרו הנכסים לבניו היורשים הראשונים ואתה היית מוחזק בנכסי' של זקיני ויהי אחרי שנשאתי את בתך שנתים מת בתך [אחרת] בעודה קטנה ע"כ אני שואל ממך כ"ה זקוקי' י"ב זקוק' וחצי עבור ירושת אשתי וי"ב זקוקי' וחצי עבור ירושה ראשונה אשר מתה וירשתה אשתי ושמעון משיב אותם כ"ה זקוקי' ששאלת מאתי שנפלו לאשתך מאחותה ומחלקה הנה נתתים לה לנדן כאשר נשאת בתי וראובן משיב כשנתשאתי בתך לא הוזכר לי אותו ממון כלום בנדוניתא ועוד איך תוכל לומר שנתת לי אותו ממון והלא התנה ואמר [שאם] ח"ו תמותו שתיהן שיחזרו אות' כ"ה זקוקי' ליורשי' הראשונים ועוד איך נתת לי חלק השנייה שהיתה קטנה ושמעון משיב מה היה לי להזכיר מאיזה מון אני נותן לבתי נשאת בממונה שכבר היתה גדולה ומה שאתה שואל איך נתתי לך חלק זוגתך וחלק אחותה [חלק הקטנה כי אמרתי כאשר תעמוד על פרקה להנשא אתן לה משלי ע"כ נתתי לך חלק זוגתך וחלק אחותה] ועוד מה דין יש לך עלי כל זמן שאין לך זרע מבתי והלא התנה זקינה של בי שאם "ו תמות בתי בלא זרע שיחזור הממון ליורשי' הראשונים והם יחזרו עליהם ואפי' אם הממון הי' בידי לא אתנהו כי יחזרו עלי' יורשי' הראושנים וע"כ זאת נתתיו לבתי בנדוניא. וראובן משיב מה שאתה ירא שאם מות בלא זרע יחזרו היורשי' הראשוני' עליך מזה אבטיחך מהם ושמעון משיב אפי' אם היה בידי לא אתנהו לך כי אני רוצה להחזיר להם [אם] ח"ו תמות אשתך בלא זרע [והרי] נתתיו לך ואני פטור ממך. נראה דשמעון נאמן במגו אי בעי אמר בתי הקטנה נתנה לי דהפעוטות כבר שית וכבר שבע מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלי' (גיטין נ"ט ע"א) וגם מתנתם מתנה ואפי' בלא שבועה כי מי יכול להכחישו אין ראובן חתנו יכול לטעון אלא טענת שמא ואין נשבעין בטענת שמ ואע"ג דאפטרופוס שלא בטענה נשבעי' האי אפטרופוס שמינהו זקינה לצורך הבנות הוי כאפטרופ' שמינהו אבי יתומי' [דלא] ישבע כמו [דאמר] אבא שאול דפסקי' כותי' בפ' הנזקין {גיטין נ"ב ע"א) ועוד [דל כל] זה מכאן הבת החיה אין לה כלום בחלק המתה דהא כיון דזיכה הזקן לקטנה י"ב זקוקי' וחצי זכתה בחייה והא דקאמר [ואחריה] ירשנה [אחותה] הא לא מצי ירתה לה לא מכח המתה ולא מהח של זקן מכח המתה לא ירתה לה דאדרבא אביה שמעון הוא דיריש לה דהאב קודם לכל יוצאי יריכו ומכח הזקן נמי לא דבבת בין הבנים לא אמר ר' יוחנן בן ברוקא (ב"ב ק"ל ע"א) דבריו קיימי' א"כ כי אמר ואחריה תירש [אחותה] הו"ל כאלו קאמר ואחריה יטול החמור דלא קנה אלא יורשי המתה דהיינו אביה ועוד איכא טענה אחרינא כמו שטוען שמעון שלא זיכה לאחותה אא"כ יהי' לה זרע מיהו אין אנו צריכי' לכל זה כלל [דאפי' אם] יהא לה זרע אין לחתנו עליו כלום כדפרי'. ועל הדין השני שטוען ראובן לשמעון לקחת מאבי ל' זקוקי' ויש לי עדים [והלה] משיב כל מה שלקחתי מאביך פרעתיך אם יש עדים שאותן ל' זקוקי' לקח בגזל הו"ל שמעון [גזלן] וכשנגדו דהיינו ראובן ישע שלא פרעו ויטול כדתנן (שבועות מ"ד ע"ב) באלו נשבעי' ונוטלי' כו' הנגזל אבל אם נטל אותן ל' זקוקי' ברשות אז שמעון נשבע ולא משלם דקיי"ל (שבועות מ"א ע"ב) המפקיד או המלוה בעדים א"צ לפורעו בעדים. ושלום מאיר ב"ב זלה"ה.
Q. A summoned his father-in-law, B, to court and claimed: 1) that B's father-in-law, C, (A's grandfather), bequeathed twenty-five marks to B's two daughters with the provision that if one daughter died childless, the other should inherit her part, and if the second daughter likewise died childless, the twenty-five marks were to go to C's male heirs; 2) that the money was deposited with B; and 3) that after he, A, had been married to B's daughter for two years, the other daughter died while still a minor. A, therefore, demanded the twenty-five marks from B. B, on the other hand, claimed that he had given the twenty-five marks to A as dowry upon the latter's marriage to his daughter. A, however, claimed that upon receiving his dowry he was not told about the twenty-five marks and that B could not have given him that money since the younger daughter was still alive. To this claim B answered that he expected to give his own money to his younger daughter. He further claims that A's wife has no children yet and, therefore, he, B, cannot give anything to A since in case A's wife dies childless, C's heirs will keep him responsible for the money. A. B is under no obligation to A for the following reasons: 1) We believe B's claim that he included the money of his departed daughter in A's dowry, since B could have claimed that his younger daughter gave him her money, and this latter claim would have been irrefutable; 2) the father is the rightful heir of the departed daughter since C's provision for the disposition of his gift in case the daughter die childless is void. Q. A claims that he has witnesses who will testify that B took from his (A's) father thirty marks. B claims that he returned to A whatever he had taken from his father. A. If the witnesses will testify that B robbed A's father, A should take an oath that B did not as yet return the money to him, and be entitled to collect the thirty marks from B. If, however, B received the money from A's father in a legitimate way, B should take an oath that he had paid all the money he owed to his father, and be free from obligation. SOURCES: Cr. 283–4; Pr. 1017; Mordecai Hagadol, p. 227a.
תתריז. ראובן תבע שמעון חמיו לדין ואמר שחייב לו כ"ה זקוקי' כי זקנו [חמיך נתן לב' בנותיך] חלק אחד משלו על תנאי אם תמות האחת בלא זרע תירשה אחותה ואם ח"ו תמות אף השנייה בלא זרע יחזרו הנכסים לבניו היורשים הראשונים ואתה היית מוחזק בנכסי' של זקיני ויהי אחרי שנשאתי את בתך שנתים מת בתך [אחרת] בעודה קטנה ע"כ אני שואל ממך כ"ה זקוקי' י"ב זקוק' וחצי עבור ירושת אשתי וי"ב זקוקי' וחצי עבור ירושה ראשונה אשר מתה וירשתה אשתי ושמעון משיב אותם כ"ה זקוקי' ששאלת מאתי שנפלו לאשתך מאחותה ומחלקה הנה נתתים לה לנדן כאשר נשאת בתי וראובן משיב כשנתשאתי בתך לא הוזכר לי אותו ממון כלום בנדוניתא ועוד איך תוכל לומר שנתת לי אותו ממון והלא התנה ואמר [שאם] ח"ו תמותו שתיהן שיחזרו אות' כ"ה זקוקי' ליורשי' הראשונים ועוד איך נתת לי חלק השנייה שהיתה קטנה ושמעון משיב מה היה לי להזכיר מאיזה מון אני נותן לבתי נשאת בממונה שכבר היתה גדולה ומה שאתה שואל איך נתתי לך חלק זוגתך וחלק אחותה [חלק הקטנה כי אמרתי כאשר תעמוד על פרקה להנשא אתן לה משלי ע"כ נתתי לך חלק זוגתך וחלק אחותה] ועוד מה דין יש לך עלי כל זמן שאין לך זרע מבתי והלא התנה זקינה של בי שאם "ו תמות בתי בלא זרע שיחזור הממון ליורשי' הראשונים והם יחזרו עליהם ואפי' אם הממון הי' בידי לא אתנהו כי יחזרו עלי' יורשי' הראושנים וע"כ זאת נתתיו לבתי בנדוניא. וראובן משיב מה שאתה ירא שאם מות בלא זרע יחזרו היורשי' הראשוני' עליך מזה אבטיחך מהם ושמעון משיב אפי' אם היה בידי לא אתנהו לך כי אני רוצה להחזיר להם [אם] ח"ו תמות אשתך בלא זרע [והרי] נתתיו לך ואני פטור ממך. נראה דשמעון נאמן במגו אי בעי אמר בתי הקטנה נתנה לי דהפעוטות כבר שית וכבר שבע מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלי' (גיטין נ"ט ע"א) וגם מתנתם מתנה ואפי' בלא שבועה כי מי יכול להכחישו אין ראובן חתנו יכול לטעון אלא טענת שמא ואין נשבעין בטענת שמ ואע"ג דאפטרופוס שלא בטענה נשבעי' האי אפטרופוס שמינהו זקינה לצורך הבנות הוי כאפטרופ' שמינהו אבי יתומי' [דלא] ישבע כמו [דאמר] אבא שאול דפסקי' כותי' בפ' הנזקין {גיטין נ"ב ע"א) ועוד [דל כל] זה מכאן הבת החיה אין לה כלום בחלק המתה דהא כיון דזיכה הזקן לקטנה י"ב זקוקי' וחצי זכתה בחייה והא דקאמר [ואחריה] ירשנה [אחותה] הא לא מצי ירתה לה לא מכח המתה ולא מהח של זקן מכח המתה לא ירתה לה דאדרבא אביה שמעון הוא דיריש לה דהאב קודם לכל יוצאי יריכו ומכח הזקן נמי לא דבבת בין הבנים לא אמר ר' יוחנן בן ברוקא (ב"ב ק"ל ע"א) דבריו קיימי' א"כ כי אמר ואחריה תירש [אחותה] הו"ל כאלו קאמר ואחריה יטול החמור דלא קנה אלא יורשי המתה דהיינו אביה ועוד איכא טענה אחרינא כמו שטוען שמעון שלא זיכה לאחותה אא"כ יהי' לה זרע מיהו אין אנו צריכי' לכל זה כלל [דאפי' אם] יהא לה זרע אין לחתנו עליו כלום כדפרי'. ועל הדין השני שטוען ראובן לשמעון לקחת מאבי ל' זקוקי' ויש לי עדים [והלה] משיב כל מה שלקחתי מאביך פרעתיך אם יש עדים שאותן ל' זקוקי' לקח בגזל הו"ל שמעון [גזלן] וכשנגדו דהיינו ראובן ישע שלא פרעו ויטול כדתנן (שבועות מ"ד ע"ב) באלו נשבעי' ונוטלי' כו' הנגזל אבל אם נטל אותן ל' זקוקי' ברשות אז שמעון נשבע ולא משלם דקיי"ל (שבועות מ"א ע"ב) המפקיד או המלוה בעדים א"צ לפורעו בעדים. ושלום מאיר ב"ב זלה"ה.
Q. A summoned his father-in-law, B, to court and claimed: 1) that B's father-in-law, C, (A's grandfather), bequeathed twenty-five marks to B's two daughters with the provision that if one daughter died childless, the other should inherit her part, and if the second daughter likewise died childless, the twenty-five marks were to go to C's male heirs; 2) that the money was deposited with B; and 3) that after he, A, had been married to B's daughter for two years, the other daughter died while still a minor. A, therefore, demanded the twenty-five marks from B. B, on the other hand, claimed that he had given the twenty-five marks to A as dowry upon the latter's marriage to his daughter. A, however, claimed that upon receiving his dowry he was not told about the twenty-five marks and that B could not have given him that money since the younger daughter was still alive. To this claim B answered that he expected to give his own money to his younger daughter. He further claims that A's wife has no children yet and, therefore, he, B, cannot give anything to A since in case A's wife dies childless, C's heirs will keep him responsible for the money.
A. B is under no obligation to A for the following reasons: 1) We believe B's claim that he included the money of his departed daughter in A's dowry, since B could have claimed that his younger daughter gave him her money, and this latter claim would have been irrefutable; 2) the father is the rightful heir of the departed daughter since C's provision for the disposition of his gift in case the daughter die childless is void.
Q. A claims that he has witnesses who will testify that B took from his (A's) father thirty marks. B claims that he returned to A whatever he had taken from his father.
A. If the witnesses will testify that B robbed A's father, A should take an oath that B did not as yet return the money to him, and be entitled to collect the thirty marks from B. If, however, B received the money from A's father in a legitimate way, B should take an oath that he had paid all the money he owed to his father, and be free from obligation.
SOURCES: Cr. 283–4; Pr. 1017; Mordecai Hagadol, p. 227a.