תתקעב. ראובן הלוה מעות לשמעון לחצי ריוח והיו המעות ביד הלוה עד שעבר עליהם השמיטה לוה טען שמיטה והמלוה לא היה יודע לטעון פרוזבול הי' לי ואבד [נ"ל דלא טענינן ליה אע"ג דאמרי' בהשולח (ל"ז ע"ב) כי אתו לקמי' דרב אמר פרוזבול הי' לו ואבד בס' יראים פסק דדוקא בימיהם שהי' מצוי בכל יום כתיבת פרוזבול לפיכך אם יארע שלא נכתוב פותחי' לו לומר פרוזבול הי' לי ואבד] אבל בזה"ז שאינו מצוי לכתוב פרוזבול הוי כמו מלתא דלא שכיחא ולא עבדו רבנן תקנתא אבל [מ"מ] הוא עצמו יכול לטעון פרוזבול הי' לי ואבד שכן בזה"ז כותבי' כמו כן פרוזבול דדבר קל הוא הרבה כדאמר פ' השולח (גיטין ל"ז ע"א) רבנן דבי רב אשי מסרו מילייהו אהדדי וכן ר' נתן מסר מלתא לר' חייא בר אבא א"ל צריכנא מידי אחרינא א"ל לא צריכת משמע דבדבר קל יכולין לתקן שלא משמט וכן הלכה כאלו אמוראי בתראי ולא כמו אמוראי דאמרי לעיל באותו פרק דוקא [בי דינא] דרב אטי ורב אסי דאלימי [לאפקועי'] ממונא אבל בשאר [בי] דינא לא. מאיר בר' ברוך ז"ל.
Q. A lent money to B on condition that they share equally in the profits. After a Sabbatical year passed, B refused to pay his debt to A, claiming that the Sabbatical year released him from the obligation. A is ignorant of the fact that were he to claim that he had a prosbol, which was lost, he could collect his debt in full. May the judge inform A of his rights? A. No, he may not. In talmudic times, people often wrote prosbols; therefore, a judge was allowed to inform a creditor of his right to claim that he had had a prosbol but lost it. Nowadays, however, people rarely write prosbols and a judge is not permitted to suggest to a creditor to put forth an unusual claim. SOURCES: Pr. 972; L. 198; Rashba I, 1075; Tesh. Maim. to Mishpatim, 10; Mordecai Hagadol, p. 219d; ibid. 369a.
תתקעב. ראובן הלוה מעות לשמעון לחצי ריוח והיו המעות ביד הלוה עד שעבר עליהם השמיטה לוה טען שמיטה והמלוה לא היה יודע לטעון פרוזבול הי' לי ואבד [נ"ל דלא טענינן ליה אע"ג דאמרי' בהשולח (ל"ז ע"ב) כי אתו לקמי' דרב אמר פרוזבול הי' לו ואבד בס' יראים פסק דדוקא בימיהם שהי' מצוי בכל יום כתיבת פרוזבול לפיכך אם יארע שלא נכתוב פותחי' לו לומר פרוזבול הי' לי ואבד] אבל בזה"ז שאינו מצוי לכתוב פרוזבול הוי כמו מלתא דלא שכיחא ולא עבדו רבנן תקנתא אבל [מ"מ] הוא עצמו יכול לטעון פרוזבול הי' לי ואבד שכן בזה"ז כותבי' כמו כן פרוזבול דדבר קל הוא הרבה כדאמר פ' השולח (גיטין ל"ז ע"א) רבנן דבי רב אשי מסרו מילייהו אהדדי וכן ר' נתן מסר מלתא לר' חייא בר אבא א"ל צריכנא מידי אחרינא א"ל לא צריכת משמע דבדבר קל יכולין לתקן שלא משמט וכן הלכה כאלו אמוראי בתראי ולא כמו אמוראי דאמרי לעיל באותו פרק דוקא [בי דינא] דרב אטי ורב אסי דאלימי [לאפקועי'] ממונא אבל בשאר [בי] דינא לא. מאיר בר' ברוך ז"ל.
Q. A lent money to B on condition that they share equally in the profits. After a Sabbatical year passed, B refused to pay his debt to A, claiming that the Sabbatical year released him from the obligation. A is ignorant of the fact that were he to claim that he had a prosbol, which was lost, he could collect his debt in full. May the judge inform A of his rights?
A. No, he may not. In talmudic times, people often wrote prosbols; therefore, a judge was allowed to inform a creditor of his right to claim that he had had a prosbol but lost it. Nowadays, however, people rarely write prosbols and a judge is not permitted to suggest to a creditor to put forth an unusual claim.
SOURCES: Pr. 972; L. 198; Rashba I, 1075; Tesh. Maim. to Mishpatim, 10; Mordecai Hagadol, p. 219d; ibid. 369a.