תתמד. ראובן ושמעון באו לדין וטען ראובן גנב אחד בא לביתי והביא לי זהב וקניתי ממנו ולאחר שיצא הלכתי לפני ביתו של זה שמעון וראיתי מקצת הקהל יוצאי' עמו ואומרי' זה לזה וראיתי אותו גלח היום וראיתי בכיסו ו' דינרי' משפיטי' חדשי' ומצאתיו בבית זונה ואני ידוע שלעולם לא יחזור לבית אביו על שהוא ריק ועל גנבה שגנב לשם ומכרה בכאן באותן פשיטי' שראיתיו בכיסו ענה שמעון אם ילך שום אדם ויגזול ממנו [השפיטים-] לא יפסיד שהוא מפחד [מפני] שיצא עליו שם גניבה ויברח וישלי בלבי שאלך למערופיא שלי [ואומר] לו שיגזול ממנו וישלם לי ג' דינר שהוא חייב לי וששמעתי הדבר מפי שמעון פחדתי ואמרתי לו דע כי קניתי מאותו גניבה שמכר אותו [גנב] אם תלשין עליו שמא יצא הקול עלי ואני מתרה בך שאם אפסיד אתה תפרע לי וענה שמעון איני מקבל התראתך ועוד השר הזה אוהבני ואם אני אתראה בו שלא יזיקני אלא מן הפשיטי' שיגזול לו ברור שלא יזיקני יותר ולא יתפרסם הלך שמעון ועבר על התראתי לאחר שהנמיחו השר יצא הקול על [אותו הגנב] ותפסו הסרדיוט ודחקו עד אשר גילה הכל מה שגנב ומכר ועל דבר זה הפסדתי ממון תפרע לי כל הפסד מן הקרע ומן הריוח ענה שמעון מכל זה אינני פושע כלום שלא הלשנתי מכל מה שבידך ולא נתכונתי להפסידך אלא רציתי לקח מציאה מיד [גנב] זה דכל הקודם במציאה זכה ועוד שמאותו שדברתי עמו לא בא לך שום הפסד אלא קול שיחצא גרם לו שנתפס והפסדת מה [שהפסדת].
Q. A thief came to A's house and sold him some gold. A, then, passed B's house and heard people say that the thief had money in his pocket. B said to his friends, that anyone who would rob the thief of his money would lose nothing since the latter was afraid of being caught. B further remarked that he would suggest to his Gentile customer, a chieftain, to rob the thief and then repay him (B) the three schillings the chieftain owed him. A warned B not to do so lest it become known that he, A, bought the stolen goods from the thief. A further warned B that he would hold him responsible for any loss he might suffer because of B's being involved in this matter. B, however, did not heed A's warning, saying that his Gentile customer, the chieftain, was his friend and that he would ask him not to demand from the thief any explanation after taking his money. After B's customer robbed the thief and released him, the latter was arrested by the authorities and was forced to confess to whom he sold the stolen gold, which caused A a heavy loss. A, therefore, demands that B make good that loss. A. B's act was only an indirect cause of A's loss; therefore, B owes nothing to A. SOURCES: Pr. 844.
2
תשובה נראה שאין לראובן על שמעון מאותו הפסד כלום ואע"ג דדייני' דינא דגרמי גורם דגורם לא אשכחן דמחייב והאי גורם דגורם הוא וראי' מפ' שבועת העדות (שבועות ל"ב ע"א) הכל מודי' בעדי סוטה בעדי קינוי דפטור דכי גורם דגורם הוא משם יש להוכיח דגורם [דגורם] פטור מכל.
תתמד. ראובן ושמעון באו לדין וטען ראובן גנב אחד בא לביתי והביא לי זהב וקניתי ממנו ולאחר שיצא הלכתי לפני ביתו של זה שמעון וראיתי מקצת הקהל יוצאי' עמו ואומרי' זה לזה וראיתי אותו גלח היום וראיתי בכיסו ו' דינרי' משפיטי' חדשי' ומצאתיו בבית זונה ואני ידוע שלעולם לא יחזור לבית אביו על שהוא ריק ועל גנבה שגנב לשם ומכרה בכאן באותן פשיטי' שראיתיו בכיסו ענה שמעון אם ילך שום אדם ויגזול ממנו [השפיטים-] לא יפסיד שהוא מפחד [מפני] שיצא עליו שם גניבה ויברח וישלי בלבי שאלך למערופיא שלי [ואומר] לו שיגזול ממנו וישלם לי ג' דינר שהוא חייב לי וששמעתי הדבר מפי שמעון פחדתי ואמרתי לו דע כי קניתי מאותו גניבה שמכר אותו [גנב] אם תלשין עליו שמא יצא הקול עלי ואני מתרה בך שאם אפסיד אתה תפרע לי וענה שמעון איני מקבל התראתך ועוד השר הזה אוהבני ואם אני אתראה בו שלא יזיקני אלא מן הפשיטי' שיגזול לו ברור שלא יזיקני יותר ולא יתפרסם הלך שמעון ועבר על התראתי לאחר שהנמיחו השר יצא הקול על [אותו הגנב] ותפסו הסרדיוט ודחקו עד אשר גילה הכל מה שגנב ומכר ועל דבר זה הפסדתי ממון תפרע לי כל הפסד מן הקרע ומן הריוח ענה שמעון מכל זה אינני פושע כלום שלא הלשנתי מכל מה שבידך ולא נתכונתי להפסידך אלא רציתי לקח מציאה מיד [גנב] זה דכל הקודם במציאה זכה ועוד שמאותו שדברתי עמו לא בא לך שום הפסד אלא קול שיחצא גרם לו שנתפס והפסדת מה [שהפסדת].
Q. A thief came to A's house and sold him some gold. A, then, passed B's house and heard people say that the thief had money in his pocket. B said to his friends, that anyone who would rob the thief of his money would lose nothing since the latter was afraid of being caught. B further remarked that he would suggest to his Gentile customer, a chieftain, to rob the thief and then repay him (B) the three schillings the chieftain owed him. A warned B not to do so lest it become known that he, A, bought the stolen goods from the thief. A further warned B that he would hold him responsible for any loss he might suffer because of B's being involved in this matter. B, however, did not heed A's warning, saying that his Gentile customer, the chieftain, was his friend and that he would ask him not to demand from the thief any explanation after taking his money. After B's customer robbed the thief and released him, the latter was arrested by the authorities and was forced to confess to whom he sold the stolen gold, which caused A a heavy loss. A, therefore, demands that B make good that loss.
A. B's act was only an indirect cause of A's loss; therefore, B owes nothing to A.
SOURCES: Pr. 844.
תשובה נראה שאין לראובן על שמעון מאותו הפסד כלום ואע"ג דדייני' דינא דגרמי גורם דגורם לא אשכחן דמחייב והאי גורם דגורם הוא וראי' מפ' שבועת העדות (שבועות ל"ב ע"א) הכל מודי' בעדי סוטה בעדי קינוי דפטור דכי גורם דגורם הוא משם יש להוכיח דגורם [דגורם] פטור מכל.