תתלג. ראובן הי' מלמד תינוקות ושמעון התנ עמו ללמד בנו שנה וכשלמד ד' חדשים הוליכו אביו למדינה אחרת ועכב ב' חדשים וחזר ולמד ג' חדשים ובשעת הגיתות הוליכו לכפר ולא חזר וראובן טוען הואיל ועסקתי במלאכתי עם הנשארים תן לי שכרי משלם ועכשיו יבאר הרב אותו ביטל שביטל התינוק על מי בין מה שהלך וחזר ובין מה שלא חזר.
Q. B hired A as tutor for his son for one year. A taught B's son together with other students. After four months of study, B took his son on a journey to a foreign country, for a period of two months. B's son returned to his studies at which he continued for three more months until the time of vintage, and then B took his son to the country and kept him there till the end of the year. A demands his wages for the whole year. A. Since B's son studied under A for the major part of the year, and since A taught other students the whole year [and thus the absence of B's son did not result in A's being free from his labors] A is entitled to be paid for the whole year. SOURCES: Pr. 833.
2
ראובן הי' לו שני בתים מושכרות מגוי בידו ובא שמעון ותבע ממנו לשכור אחד ושכר לו והתנו יחד כשיהא ראובן פורע שכר ביתו שיפרע גם שמעון שכר ביתו אע"פ שלא יוציא שנתן כדי שיתן ראובן שכר שניהם יחד לגוי ולזמן פרע ראובן [ושמעון] לא אבה א"ל ראובן הואיל שכפרת בתנאי צא מן הבית ענה [לו שמעון] לג' שנים שכרתיו וראובן טוען לשנה והכריע השליש לב' שנים ועכשיו דר שמעון בבית שנה ומשניי' לא דר בו כ"א ד' חדשים ויצא ממנו ולא רצה לתן משכר שנה שנייה אלא שכר ד' חדשי' וטען ראובן הואיל ולא יצאת בתחלת שנתך תן לי שכר כל השנה ועוד שדברת בעודך בבית שהשכרתי לך לג' שנים ואע"פ שיצא [שמעון] מן הבית כלי תשמישו ]נשתיירו] בבית כל השנה ועכשיו [יבאר] הרב אם עליו לשלם שכר כל השנה.
3
התשובה. נראה שיש למלמד כל שכרו משלם שרי לימד לנער רוב שנתו וישב עם הנשארי' שבאו לפניו כל שנתו ושנו רבותינו (ב"מ ע"ה ע"ב וע"ו) השוכר את [האומני'] והטעו את בעה"ב [או בעה"ב הטעה אותם] אין להם זה על זה אלא תערומות בד"א שלא הלכו חמרים אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה נותן להם שכרם משלם וכ"ש זה שלימד ותולא מידי. ועלשכירת הבית נראה שחייב שמעון לתת לראובן שכר הבית של כל השנה שנייה ולא מיבעי' בית זה שדר בו שמעון ד' חדשים וכלי תשמישו היה בו כל השנה שמחויב בשכרו אלא אפי' [לא] דר בו ולא הי' בו כליו חייב לפי שהי' לו להודיע לראובן קודם הגעת זמן יציאתו כדי לבקש אדם אחר לדור בו דאמר בפ' השואל בבבא [מציעא] (ק"א ע"ב) המשכיר בית לחבירו כו' אין יכול להוציא וקאמר בגמרא להודיעו קאמר.
תתלג. ראובן הי' מלמד תינוקות ושמעון התנ עמו ללמד בנו שנה וכשלמד ד' חדשים הוליכו אביו למדינה אחרת ועכב ב' חדשים וחזר ולמד ג' חדשים ובשעת הגיתות הוליכו לכפר ולא חזר וראובן טוען הואיל ועסקתי במלאכתי עם הנשארים תן לי שכרי משלם ועכשיו יבאר הרב אותו ביטל שביטל התינוק על מי בין מה שהלך וחזר ובין מה שלא חזר.
Q. B hired A as tutor for his son for one year. A taught B's son together with other students. After four months of study, B took his son on a journey to a foreign country, for a period of two months. B's son returned to his studies at which he continued for three more months until the time of vintage, and then B took his son to the country and kept him there till the end of the year. A demands his wages for the whole year.
A. Since B's son studied under A for the major part of the year, and since A taught other students the whole year [and thus the absence of B's son did not result in A's being free from his labors] A is entitled to be paid for the whole year.
SOURCES: Pr. 833.
ראובן הי' לו שני בתים מושכרות מגוי בידו ובא שמעון ותבע ממנו לשכור אחד ושכר לו והתנו יחד כשיהא ראובן פורע שכר ביתו שיפרע גם שמעון שכר ביתו אע"פ שלא יוציא שנתן כדי שיתן ראובן שכר שניהם יחד לגוי ולזמן פרע ראובן [ושמעון] לא אבה א"ל ראובן הואיל שכפרת בתנאי צא מן הבית ענה [לו שמעון] לג' שנים שכרתיו וראובן טוען לשנה והכריע השליש לב' שנים ועכשיו דר שמעון בבית שנה ומשניי' לא דר בו כ"א ד' חדשים ויצא ממנו ולא רצה לתן משכר שנה שנייה אלא שכר ד' חדשי' וטען ראובן הואיל ולא יצאת בתחלת שנתך תן לי שכר כל השנה ועוד שדברת בעודך בבית שהשכרתי לך לג' שנים ואע"פ שיצא [שמעון] מן הבית כלי תשמישו ]נשתיירו] בבית כל השנה ועכשיו [יבאר] הרב אם עליו לשלם שכר כל השנה.
התשובה. נראה שיש למלמד כל שכרו משלם שרי לימד לנער רוב שנתו וישב עם הנשארי' שבאו לפניו כל שנתו ושנו רבותינו (ב"מ ע"ה ע"ב וע"ו) השוכר את [האומני'] והטעו את בעה"ב [או בעה"ב הטעה אותם] אין להם זה על זה אלא תערומות בד"א שלא הלכו חמרים אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה נותן להם שכרם משלם וכ"ש זה שלימד ותולא מידי. ועלשכירת הבית נראה שחייב שמעון לתת לראובן שכר הבית של כל השנה שנייה ולא מיבעי' בית זה שדר בו שמעון ד' חדשים וכלי תשמישו היה בו כל השנה שמחויב בשכרו אלא אפי' [לא] דר בו ולא הי' בו כליו חייב לפי שהי' לו להודיע לראובן קודם הגעת זמן יציאתו כדי לבקש אדם אחר לדור בו דאמר בפ' השואל בבבא [מציעא] (ק"א ע"ב) המשכיר בית לחבירו כו' אין יכול להוציא וקאמר בגמרא להודיעו קאמר.