תשצה. מה ששאלתם אם ישראל הלוה את [נכרי] בכך וכך לחדש על משכון ששוה כפלים ולאחר ימים נצטרכו לו מעות והביאו לישראל חבירו ואמר כך וכך יש לי על משכון זה מגוי פלוני תנם לי עליו ומהיום והלאה יהא שלך ונשתקע המשכון ביד ישראל השני שלא פדאו הגוי אם יכול לבא ישראל הראשון הממשכן ולפדותו ולתת לו הרבית לישראל בהתירא כיון שהמשכון שוה הקרן והרבית נמצא שאין ישראל שני עומד ממעותיו אלא על המשכון ולא על ישראל הראשון ואין כאן מלוה מישראל לישראל או דלמא כיון דקיי"ל (פסחי' ל"א ע"ב) דישראל מגוי לא קנה [משכון] כרבנן דפליגי עלי' דר"מ אשתכח דישראל הוא דקא מוזיף ברבית או דלמא יכול השני לומר לראשון לא אקח ממך הפדיון כי מכרת לי כל זכותך שהי' לך בו ונסתלקת מכל הפסד שיכול לבא על המשכון ונכנסתי באחריותן ע"כ המשכון שלי. הנני משיב לאדוני כי כמו שאינו קונה משכונו של גוי אין המלוה הראשון הממשכן לשני [נושה] בכך יותר כלום מן השני אפי' לא יהא [שלו] למוכרו לו כי כיון שנותן לו השני מעות על המשכון פטרו הראשון לשני מזה המשכון [הוי כמוכרו] וסמוך עליו שמדעתו יחזור המשכון לגוי אם יפדנו [וכיון] שישראל הראשון אינו יכול להוציאו מידו של שני ואינו יכו לתובעו כלום כי התנה עמו שזה פוטרו לגמרי הואיל וכן נמצאי' מסולקים זה מזה כאלו הי' המשכון של ישראל ראשון וקנוי לו לגמרי ומוכרו לישראל שני. ואין חילוק בין אם יהא ראשון קונה משכון מן הגוי בין אם לא יהא [קונה] דבין הכי ובין הכי אם יכול הראשון לתבעו המשכון כדי להחזירו לגוי כשיפדנו הרי לוה הגוי מישראל על משכונו וחייב לו בין קרן ובין רבית ואם יקבל ישראל שני הרבית שהגוי חייב לישראל ראשון ה"ז רבית מישראל ראשון לישראל שני ואם פוטר ישראל ראשון את השני מלהחזיר המשכון לגוי כאלו הי' של ישראל ראשון המשכון ומכרו לישראל שני אין כאן רבית מישראל לישראל שהיששראל ראשון אין חייב לישראל שני כלום כיון שאיונ יכול לתובעו המשכון ע"י פריעת ממון אלא מסולק הימנו לגמרי ולכך אין חילוק בין אם ישנו המשכון קנוי לו בין שאינו קנוי לו. ובדידי הוי עובדא שפעם אחת הי' לרבינו יעקב משכון מגוי והוצרך למעות ונתן המשכון בידי ללות המעות ממני ויהי' החוב שלי ואמרתי לפניו היאך אהיה מותר ברבית הגוי לוה ממך ולך חייב הרבית ואתה לוה ממני על [משכונו] ונמצאתי מקבל רבית שלך ממנו על המלוה שאתה לוה ממני וענני אני מוכר לך כל המשכון ולא תענה לי עוד ממנו אם אינך רוצה ואני [פוטרך] שלא תענני עוד ולא אתחייב לך המעות ואתה לא תתחייב להחזיר לי המשכון וכזו עשה עמי ]רבינו] עכ"ל הרי פי' להדי' דבעי' שיסתלק הישראל בפי' מן המשכון. מיהו מדברי רבי' יצחק ז"ל עצמו יש לי ללמוד שישראל שהלוה לגוי ברבית על המשכון ולקח המשכון ואמר לישראל אחר המשכון זה עומד לי מן הגוי ברבית תלוה עליו כך וכך שמותר ישראל שני לקח רבית מן ישראל ראשון דמסתמא להתירא נתכוין אע"פ שלא פי' כך הי' דעתו שיהא מסולק הימנו לגמרי שאם ירצה לא יחזור המשכון לו אלא שהוא סומך עליו שמעצמו יחזור לו ויניחו לפדותו ויקבל הימנו קרן ורבית כדפיח' לעיל דמסתמא דעתו להתירא אע"ג דלא פירש שהוא מסתלק מן המשכון כמאן דפירש דמי הלכך הלכה למעשה ישראל שהלוה מעות לגוי ברבית על המשכון ולקח המשכון ומשכנו לישראל אחרי ברבית שיהא לו הרבית [וא}"ל] מן היום והלאה תקבל הרבית שיעלה עליו הרי ישראל הראשון מסולק הימנו ואע"פ [שלא] אמר בשעת הלואה ואם רוצה ישראל שני אל יחזיר לו לישראל כלום דהוי כאלו מכרו לו הלכך אם בא ישראל ראשון לפדותו ונתרצה ישראל שני להחזיר לו הרי ישראל שני מקבל מן הראשון כל הרבית דהו"ל חוזר ומכרו לו ואם ישראל ראשון בא לפדותו מן השני ואינו רוצה להחזיר לו שרוצה לעכבו גם רבינו יצחק גופי' מודה בזה דכי מעיינת בלשונו לא מיעט אא"כ פירש ע"מ שאינו מסתלק אבל בסתמא הוי ודאי לגמרי מסולק.
Q. A lent money to a Gentile on a monthly rate of interest and received as security a pledge worth double the amount of the loan. A, needing money, asked B to take over the Gentile's loan and collect the interest. B paid A the amount due the latter from the Gentile and A said: "From now on it is yours." Subsequently, the Gentile failed to redeem the pledge. Is A permitted to recover the pledge and pay B the principal plus the interest accumulated during the time the pledge was in B's possession, or would such payment of interest constitute usury? Moreover, since a Jew does not gain title to a Gentile's pledge (Pesach. 31b), may B refuse to return the pledge to A on the ground that A sold his rights in that pledge to B? A. Since A did not gain title to the pledge, it is assumed that he surrendered all his rights to the pledge upon handing it to B. Therefore, B became the creditor of the gentile (and not A's creditor) and was entitled to the interest on his loan. Thus B, upon surrendering the pledge to A, has a right to receive from A the principal plus the interest due B from the Gentile; and B has the further right to keep the pledge for himself. SOURCES: Pr. 795; cf. Mord. B.M. 338.
תשצה. מה ששאלתם אם ישראל הלוה את [נכרי] בכך וכך לחדש על משכון ששוה כפלים ולאחר ימים נצטרכו לו מעות והביאו לישראל חבירו ואמר כך וכך יש לי על משכון זה מגוי פלוני תנם לי עליו ומהיום והלאה יהא שלך ונשתקע המשכון ביד ישראל השני שלא פדאו הגוי אם יכול לבא ישראל הראשון הממשכן ולפדותו ולתת לו הרבית לישראל בהתירא כיון שהמשכון שוה הקרן והרבית נמצא שאין ישראל שני עומד ממעותיו אלא על המשכון ולא על ישראל הראשון ואין כאן מלוה מישראל לישראל או דלמא כיון דקיי"ל (פסחי' ל"א ע"ב) דישראל מגוי לא קנה [משכון] כרבנן דפליגי עלי' דר"מ אשתכח דישראל הוא דקא מוזיף ברבית או דלמא יכול השני לומר לראשון לא אקח ממך הפדיון כי מכרת לי כל זכותך שהי' לך בו ונסתלקת מכל הפסד שיכול לבא על המשכון ונכנסתי באחריותן ע"כ המשכון שלי. הנני משיב לאדוני כי כמו שאינו קונה משכונו של גוי אין המלוה הראשון הממשכן לשני [נושה] בכך יותר כלום מן השני אפי' לא יהא [שלו] למוכרו לו כי כיון שנותן לו השני מעות על המשכון פטרו הראשון לשני מזה המשכון [הוי כמוכרו] וסמוך עליו שמדעתו יחזור המשכון לגוי אם יפדנו [וכיון] שישראל הראשון אינו יכול להוציאו מידו של שני ואינו יכו לתובעו כלום כי התנה עמו שזה פוטרו לגמרי הואיל וכן נמצאי' מסולקים זה מזה כאלו הי' המשכון של ישראל ראשון וקנוי לו לגמרי ומוכרו לישראל שני. ואין חילוק בין אם יהא ראשון קונה משכון מן הגוי בין אם לא יהא [קונה] דבין הכי ובין הכי אם יכול הראשון לתבעו המשכון כדי להחזירו לגוי כשיפדנו הרי לוה הגוי מישראל על משכונו וחייב לו בין קרן ובין רבית ואם יקבל ישראל שני הרבית שהגוי חייב לישראל ראשון ה"ז רבית מישראל ראשון לישראל שני ואם פוטר ישראל ראשון את השני מלהחזיר המשכון לגוי כאלו הי' של ישראל ראשון המשכון ומכרו לישראל שני אין כאן רבית מישראל לישראל שהיששראל ראשון אין חייב לישראל שני כלום כיון שאיונ יכול לתובעו המשכון ע"י פריעת ממון אלא מסולק הימנו לגמרי ולכך אין חילוק בין אם ישנו המשכון קנוי לו בין שאינו קנוי לו. ובדידי הוי עובדא שפעם אחת הי' לרבינו יעקב משכון מגוי והוצרך למעות ונתן המשכון בידי ללות המעות ממני ויהי' החוב שלי ואמרתי לפניו היאך אהיה מותר ברבית הגוי לוה ממך ולך חייב הרבית ואתה לוה ממני על [משכונו] ונמצאתי מקבל רבית שלך ממנו על המלוה שאתה לוה ממני וענני אני מוכר לך כל המשכון ולא תענה לי עוד ממנו אם אינך רוצה ואני [פוטרך] שלא תענני עוד ולא אתחייב לך המעות ואתה לא תתחייב להחזיר לי המשכון וכזו עשה עמי ]רבינו] עכ"ל הרי פי' להדי' דבעי' שיסתלק הישראל בפי' מן המשכון. מיהו מדברי רבי' יצחק ז"ל עצמו יש לי ללמוד שישראל שהלוה לגוי ברבית על המשכון ולקח המשכון ואמר לישראל אחר המשכון זה עומד לי מן הגוי ברבית תלוה עליו כך וכך שמותר ישראל שני לקח רבית מן ישראל ראשון דמסתמא להתירא נתכוין אע"פ שלא פי' כך הי' דעתו שיהא מסולק הימנו לגמרי שאם ירצה לא יחזור המשכון לו אלא שהוא סומך עליו שמעצמו יחזור לו ויניחו לפדותו ויקבל הימנו קרן ורבית כדפיח' לעיל דמסתמא דעתו להתירא אע"ג דלא פירש שהוא מסתלק מן המשכון כמאן דפירש דמי הלכך הלכה למעשה ישראל שהלוה מעות לגוי ברבית על המשכון ולקח המשכון ומשכנו לישראל אחרי ברבית שיהא לו הרבית [וא}"ל] מן היום והלאה תקבל הרבית שיעלה עליו הרי ישראל הראשון מסולק הימנו ואע"פ [שלא] אמר בשעת הלואה ואם רוצה ישראל שני אל יחזיר לו לישראל כלום דהוי כאלו מכרו לו הלכך אם בא ישראל ראשון לפדותו ונתרצה ישראל שני להחזיר לו הרי ישראל שני מקבל מן הראשון כל הרבית דהו"ל חוזר ומכרו לו ואם ישראל ראשון בא לפדותו מן השני ואינו רוצה להחזיר לו שרוצה לעכבו גם רבינו יצחק גופי' מודה בזה דכי מעיינת בלשונו לא מיעט אא"כ פירש ע"מ שאינו מסתלק אבל בסתמא הוי ודאי לגמרי מסולק.
Q. A lent money to a Gentile on a monthly rate of interest and received as security a pledge worth double the amount of the loan. A, needing money, asked B to take over the Gentile's loan and collect the interest. B paid A the amount due the latter from the Gentile and A said: "From now on it is yours." Subsequently, the Gentile failed to redeem the pledge. Is A permitted to recover the pledge and pay B the principal plus the interest accumulated during the time the pledge was in B's possession, or would such payment of interest constitute usury? Moreover, since a Jew does not gain title to a Gentile's pledge (Pesach. 31b), may B refuse to return the pledge to A on the ground that A sold his rights in that pledge to B?
A. Since A did not gain title to the pledge, it is assumed that he surrendered all his rights to the pledge upon handing it to B. Therefore, B became the creditor of the gentile (and not A's creditor) and was entitled to the interest on his loan. Thus B, upon surrendering the pledge to A, has a right to receive from A the principal plus the interest due B from the Gentile; and B has the further right to keep the pledge for himself.
SOURCES: Pr. 795; cf. Mord. B.M. 338.