דפוס פראג 718

תשיח. וששאלת אם אדם קובע זמן לחבירו לדין שאם לא יזמינו לדין עד אותו יום שלא יזמינו עוד ועבר הזמן נ"ל מאחר שלא קבל בקנין כי אם בדברי' בעלמא דיכול לחזור דע"כ ל"פ ר"מ ורבנן בפ' זה בורר (סנהדרין כ"ד ע"א) גבי נאמן עלי אבא וכו' וגבי דור לי כו' אם יכול לחזור בו או לא אלא לאחר גמר דין אבל לפני גמר דין ד"ה יכול לחזור בו כדאמר [התם] והיינו טעמא כאן דליכא אלא דברי' בעלמא ואף לא ירדו עדיין לדין ולא עשו שום מעשה ע"פ דבורו ומשו"ה יכול לחזור והא דאמרי' פ"ק דקידושי' (ט"ז ע"א) לימה ליה באפי תרי זיל משמע דא"צ קנין זהו כשמוכחל לו מיד מה שבידו ומה שתופס משלו וזה פשוט וידוע אם אדם מוחל לחבירו מה שיש לו משלו שא"צ קנין אבל הכא שלא מחל לו מיד אלא שאמר אם לא אבוא אח"כ עד אותו זמן לדין שלא אערער עליכם ובדעתו היה לעשות כדבריו נראה דצריך קנין דקיי"ל (סנהדרי' ו' ע"א) פשרה צריכה קנין.

Q. A promised B that he would not summon him to court at all if he did not do so before a certain date. The specified date passed and A did not summon B to court. May A summon B to court hereafter?
A. A verbal release does not require a kinyan, but a conditional promise of release is not binding unless accompanied by a kinyan.
SOURCES: Pr. 718; cf. Mord. Sanhedrin, 677.