ומה שאמרת הלכה למעשה בדברים שהן במחלוקת בין חכמי הפוסקים שזה אוסר וזה מתיר נאמר כדאי הוא פלוני המיקל לסמוך עליו או נאמר כיון שהרב האלפסי והר"מ במז"ל שוין בכל לדעת אחת זולתי במקומות ישנו דין מן החיוב הוא שנסמוך עליהם בין בקילהן בין בחומריהן ולא נסמוך על פוסק אחר להקל.
Regarding biblical law, we follow the stringent position, as [the existence of multiple views is like having] a doubt concerning a biblical law. Regarding rab-binic law, we follow the lenient position, as is found in the first chapter of Avodah Zarah (7a). One who relies on the lenient position regarding biblical law, trans-gresses. He is among those about whom it is said “its stick directs it” (Hoshea 4:12), as we have said. However, if there is a rabbi in their place who has taught them, they follow his words. This is [seen in the case of] the difference between the land of Israel and the land of Bavel re-garding a certain fat on the innards –these prohibit eating it and those permit it. One may even eat it in secret in Bavel, if he plans on returning to be counted among the people of his place [Israel], even though it is a biblically forbidden fat according to those in Bavel.
2
תשובה תחלת כל דבר אומר שאין אומרין כדאי הוא פלוני לסמוך עליו בזמן שיש גדול ממנו בחכמה ובמנין דהלכה פסוקה היא דהולכי' אחר הגדול בחכמה ובמנין ואפילו בשעת הדחק אין סומכין על הקטן בחכמה ובמנין וכן במקום מחלקת יחיד ורבים אלא אם כן שעת הדחק שיש בו הפסד מרובה או כיוצא בזה וכמו שאמרו בפ' קמא דנדה (דף ט ב) ועשה רבי כרבי אליעזר לאחר שנזכר אמר כדאי הוא ר' אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק ואקשי' מאי לאחר שנזכר אילימא לאחר שנזכר דאין הלכה כרבי אלעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביד כותיה אלא דלא איתמר לא הלכתא כמר ולא הלכתא כמר ומאי לאחר שנזכר דלאו יחיד פליג עליה אלא רבים פליגי עליה אמר כדאי הוא רבי אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק ואמרינן התם מאי שעת הדחק איכא דאמרי שעת בצורת הואי. איכא דאמרי אפיש עובדא וחשו רבנן לפסידא דטהרות. ומכל מקום עיקרי דברים אלו שאמרת יש בהן חלוקין שאין כל הפוסקי' והחכמים שוים ולא כל המקומות שוים מן הדין. כיצד שורת הדין אם שנים הפוסקים באחד זה אוסר וזה מתיר אם נודע האחד גדול בחכמה ובמנין ויצא שמו כן הולכי' אחריו בין להחמיר בין להקל היו שניהם שוין ולא נודע מי גדול משניהם בשל תורה הולכין אחר המחמיר דהוה ליה כספיקא דאוריית' ובשל סופרים הולכין אחר המקל וכדאיתא בריש פרק קמא דעבודה זרה (דף ז). ומי שסומך על המקל בשל תורה עובר וזה מאותן שנאמר עליהן (הושע ד׳:י״ב) ומקלו יגיד לו כמו שאמר' אבל אם היה רב אחד במקומם ולמדם הן הולכים אחר דבריו זהו חלוקת ארץ ישראל ובבל בתרבא דאיתרא דאלו אוסרין ואלו מתירי' ואוכלין בחשאי אפילו בבבל אם דעתו לחזור ולהמנות עם אנשי מקומו ואף על פי שהוא חלב דארייתא לדברי בני בבל. והנה במקומו של רבי אליעזר כורתין עצים לעשות פחמין לעשות אזמל ולא מיחו בידם חכמים לפי שהן עושין כדברי רבם: ובפרק כל הבשר (דף קיו) אמרינן לוי איקלע לבי יוסף רישבא איתיאו ליה רישא דטוסא בחלבא ולא אכל ולא אמר להו ולא מידי. כי אתא קמיה דרב אמר ליה אמאי לא תשמתינהו. אמר ליה אתריה דר' יהודה בן בתירא הוה ואמינא דילמא דרש להו כרבי יוסי הגלילי דאמר יצא בשר עוף שאין לו חלב. וכן רבים. ומן הדרך הזה כל שנהגו לעשות כל מעשיהם על פי אחד מגדולי הפוסקים במקום שנהגו לעשות כל מעשיהם על פי הלכות הרב אלפסי ז"ל ובמקומות שנהגו לעשות כל מעשיהם על פי חבור הר"מ במז"ל והרי עשו אלו הגדולים כרבם. ומיהו אם יש שם אחד חכם וראוי להוראה ורואה ראיה לאסור מה שהם מתירין נוהג בו איסור שאין אלו כרבם ממש דבמקום רבם אלו יעשו שלא כדבריו יקלו בכבוד רבם במקומו תרבא דאיתרא דבארץ ישראל שכלם נוהגין בו היתר כרבם שלמדם כל חלב לרבות חלב שעל הקרב. ובמקום שיש שנים שוים שהולכין אחר המחמי' בשל תורה דוקא בשהם אחד כנגד אחד אבל אם שנים הם כנגד האחד הולכין אחר הרוב. ואם יש תלמיד חכם ראוי להוראה ורואה דברי המקל בזה אפשר שיעשה כקילו מפני שהוא מסכים כהוראתו עם המיק' והם רבים כנגד היחיד. זהו שנראה לי בענינים אלו.
In Rabbi Eliezer’s region, they would cut wood [on Shabbat] to make charcoal to make the knife [for circumcision], and the sages did not protest as they were acting like their teacher. And in the chapter Kol HaBasar (Chullin Chapter 8, 116a) it says, “Levi visited the town of Yosef Rishba. They served a head of fowl cooked in milk. He did not eat, and said nothing. When [Levi] returned to Rav, he said, “Why didn’t you excommunicate them?!” He replied, “That is the town of Rabbi Judah ben Beteira. I thought per-haps he expounds like Rabbi Yossi the Galilean’s opinion, who says ‘poultry meat is excluded [from the prohibition of meat and milk] for it does not produce milk.’” And so too in many cases. In a similar way, people who have accus-tomed themselves based on one of the great authorities, [such as] the places where they act in all their actions based on the laws of Rif z”l, and the places where they always act based on Ram-bam’s code -they have made these great ones their teachers. However, if there is a sage worthy of ruling, and he sees a proof to forbid what they permitted, he can forbid it, for this [deceased figure] is not actually their teacher, and if they were to act differently than their actual teacher in his place, it would be lessening the honor of their teacher in his place... In a place where there are two equal ones, they follow the strict one regarding biblical law, but only if it is one against one. However, it if is two against one, we follow the majority. And if a student worthy of issuing halachic rulings agrees with the posi-tion of the lenient one, perhaps they may follow his leniency because he agrees with the ruling of the lenient one and then it is majority against an individual.
ומה שאמרת הלכה למעשה בדברים שהן במחלוקת בין חכמי הפוסקים שזה אוסר וזה מתיר נאמר כדאי הוא פלוני המיקל לסמוך עליו או נאמר כיון שהרב האלפסי והר"מ במז"ל שוין בכל לדעת אחת זולתי במקומות ישנו דין מן החיוב הוא שנסמוך עליהם בין בקילהן בין בחומריהן ולא נסמוך על פוסק אחר להקל.
Regarding biblical law, we follow the stringent position, as [the existence of multiple views is like having] a doubt concerning a biblical law. Regarding rab-binic law, we follow the lenient position, as is found in the first chapter of Avodah Zarah (7a). One who relies on the lenient position regarding biblical law, trans-gresses. He is among those about whom it is said “its stick directs it” (Hoshea 4:12), as we have said. However, if there is a rabbi in their place who has taught them, they follow his words. This is [seen in the case of] the difference between the land of Israel and the land of Bavel re-garding a certain fat on the innards –these prohibit eating it and those permit it. One may even eat it in secret in Bavel, if he plans on returning to be counted among the people of his place [Israel], even though it is a biblically forbidden fat according to those in Bavel.
תשובה תחלת כל דבר אומר שאין אומרין כדאי הוא פלוני לסמוך עליו בזמן שיש גדול ממנו בחכמה ובמנין דהלכה פסוקה היא דהולכי' אחר הגדול בחכמה ובמנין ואפילו בשעת הדחק אין סומכין על הקטן בחכמה ובמנין וכן במקום מחלקת יחיד ורבים אלא אם כן שעת הדחק שיש בו הפסד מרובה או כיוצא בזה וכמו שאמרו בפ' קמא דנדה (דף ט ב) ועשה רבי כרבי אליעזר לאחר שנזכר אמר כדאי הוא ר' אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק ואקשי' מאי לאחר שנזכר אילימא לאחר שנזכר דאין הלכה כרבי אלעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביד כותיה אלא דלא איתמר לא הלכתא כמר ולא הלכתא כמר ומאי לאחר שנזכר דלאו יחיד פליג עליה אלא רבים פליגי עליה אמר כדאי הוא רבי אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק ואמרינן התם מאי שעת הדחק איכא דאמרי שעת בצורת הואי. איכא דאמרי אפיש עובדא וחשו רבנן לפסידא דטהרות. ומכל מקום עיקרי דברים אלו שאמרת יש בהן חלוקין שאין כל הפוסקי' והחכמים שוים ולא כל המקומות שוים מן הדין. כיצד שורת הדין אם שנים הפוסקים באחד זה אוסר וזה מתיר אם נודע האחד גדול בחכמה ובמנין ויצא שמו כן הולכי' אחריו בין להחמיר בין להקל היו שניהם שוין ולא נודע מי גדול משניהם בשל תורה הולכין אחר המחמיר דהוה ליה כספיקא דאוריית' ובשל סופרים הולכין אחר המקל וכדאיתא בריש פרק קמא דעבודה זרה (דף ז). ומי שסומך על המקל בשל תורה עובר וזה מאותן שנאמר עליהן (הושע ד׳:י״ב) ומקלו יגיד לו כמו שאמר' אבל אם היה רב אחד במקומם ולמדם הן הולכים אחר דבריו זהו חלוקת ארץ ישראל ובבל בתרבא דאיתרא דאלו אוסרין ואלו מתירי' ואוכלין בחשאי אפילו בבבל אם דעתו לחזור ולהמנות עם אנשי מקומו ואף על פי שהוא חלב דארייתא לדברי בני בבל. והנה במקומו של רבי אליעזר כורתין עצים לעשות פחמין לעשות אזמל ולא מיחו בידם חכמים לפי שהן עושין כדברי רבם: ובפרק כל הבשר (דף קיו) אמרינן לוי איקלע לבי יוסף רישבא איתיאו ליה רישא דטוסא בחלבא ולא אכל ולא אמר להו ולא מידי. כי אתא קמיה דרב אמר ליה אמאי לא תשמתינהו. אמר ליה אתריה דר' יהודה בן בתירא הוה ואמינא דילמא דרש להו כרבי יוסי הגלילי דאמר יצא בשר עוף שאין לו חלב. וכן רבים. ומן הדרך הזה כל שנהגו לעשות כל מעשיהם על פי אחד מגדולי הפוסקים במקום שנהגו לעשות כל מעשיהם על פי הלכות הרב אלפסי ז"ל ובמקומות שנהגו לעשות כל מעשיהם על פי חבור הר"מ במז"ל והרי עשו אלו הגדולים כרבם. ומיהו אם יש שם אחד חכם וראוי להוראה ורואה ראיה לאסור מה שהם מתירין נוהג בו איסור שאין אלו כרבם ממש דבמקום רבם אלו יעשו שלא כדבריו יקלו בכבוד רבם במקומו תרבא דאיתרא דבארץ ישראל שכלם נוהגין בו היתר כרבם שלמדם כל חלב לרבות חלב שעל הקרב. ובמקום שיש שנים שוים שהולכין אחר המחמי' בשל תורה דוקא בשהם אחד כנגד אחד אבל אם שנים הם כנגד האחד הולכין אחר הרוב. ואם יש תלמיד חכם ראוי להוראה ורואה דברי המקל בזה אפשר שיעשה כקילו מפני שהוא מסכים כהוראתו עם המיק' והם רבים כנגד היחיד. זהו שנראה לי בענינים אלו.
In Rabbi Eliezer’s region, they would cut wood [on Shabbat] to make charcoal to make the knife [for circumcision], and the sages did not protest as they were acting like their teacher. And in the chapter Kol HaBasar (Chullin Chapter 8, 116a) it says, “Levi visited the town of Yosef Rishba. They served a head of fowl cooked in milk. He did not eat, and said nothing. When [Levi] returned to Rav, he said, “Why didn’t you excommunicate them?!” He replied, “That is the town of Rabbi Judah ben Beteira. I thought per-haps he expounds like Rabbi Yossi the Galilean’s opinion, who says ‘poultry meat is excluded [from the prohibition of meat and milk] for it does not produce milk.’” And so too in many cases. In a similar way, people who have accus-tomed themselves based on one of the great authorities, [such as] the places where they act in all their actions based on the laws of Rif z”l, and the places where they always act based on Ram-bam’s code -they have made these great ones their teachers. However, if there is a sage worthy of ruling, and he sees a proof to forbid what they permitted, he can forbid it, for this [deceased figure] is not actually their teacher, and if they were to act differently than their actual teacher in his place, it would be lessening the honor of their teacher in his place... In a place where there are two equal ones, they follow the strict one regarding biblical law, but only if it is one against one. However, it if is two against one, we follow the majority. And if a student worthy of issuing halachic rulings agrees with the posi-tion of the lenient one, perhaps they may follow his leniency because he agrees with the ruling of the lenient one and then it is majority against an individual.