ראיתי בקונטרסו הנפוץ "פרדס רמונים" שכבודו כתב "בזמן הגמרא נדחתה חזרת הווסת בדרך כלל עד ל־24 חדשים מתחילת ההריון. המנהג הרווח אז של הנקת הוולד למשך שנתיים שמשה גורם נוסף בעכובו של הווסת. בימינו, על כל פנים, אפילו אצל אמהות מניקות מתחיל ווסת סדיר תוך שישה חדשים מהלידה. רמות התזונה והבריאות המשופרות של דורינו הקטינו את הקשיים הגופניים שבהריון, בלידה ובהנקה. האם המינקת, כמו האמא שאינה מיניקה, חייבת איפא, לשמור את כל הלכות נדה...".
I read in a widely circulated pamphlet:
In the time of the Gemara, a woman's period generally did not return until 24 months after the onset of pregnancy. The then-common practice of nursing the baby for two years was a further factor in delaying the period. Today, at any rate, even among nursing mothers, regular periods begin within six months of childbirth. Our generation's improved standards of nutrition and health-care have diminished the physical difficulties of pregnancy, childbirth, and nursing. The nursing mother, like the mother who does not nurse, is therefore required to follow all the laws of nidah.
5
דברים אלה אינם נכונים, וכנראה כבודו אינו מכיר נשים מניקות זולת אותן המאכילות את התינוק גם בקבוקי חלב ומיץ ופירות בצד ההנקה כבר בשבועות וחודשים הראשונים שאצלן באמת חוזר הווסת במוקדם. אבל נשים המניקות באופן בלעדי במשך ששה החדשים הראשונים ועל ידי כך מייצרים גופיהן חלב בשפע, ורק אחרי ששה חדשים מוסיפות מאכלים אחרים בצד ההנקה אבל ממשיכות להניק כרצון התינוק, לרוב אין נשים אלה חוזרות לווסתן עד לשנה או שנתיים כבימי הגמרא ולא נשתנו הזמנים, והדברים אינם קשורים לרמת התזונה אלא להורמונים שבגוף האשה. מציאות זו מפורסמת וכן ראיתי באשתי ושמעתי בהרבה נשים מניקות אחרות, ורק בארה"ב עד לפני עשור שנים כמעט ששכחו את תורת ההנקה אבל לאחרונה גם שם התחילו לחזור אליה.
This is not so, and perhaps the author only knew mothers who fed their babies formula and juice along with nursing them; in their case, menstruation would indeed resume a few months after childbirth. But women who nurse exclusively for the first six months and afterwards continue to nurse as much as the baby demands while adding solid foods, may not resume menstruation for up to eighteen months, as in the time of the Gemara. It is not a question of nutrition but of hormones. I have seen this in my own family and heard so from other nursing mothers.
6
לכן ראוי לכבודו לתקן את הדברים בהוצאת קונטרסו לעתיד ובפרט כיון שכתב בו במקום אחר "בדרך כלל, רק צורך בריאותי של האשה, גופני או נפשי, יכול להשפיע על התנגדות ההלכה לכל אמצעי המניעה" של ההריון. לפי הנראה דבריו אלה הם על פי שו"ת אגרות משה חלק אבן העזר חלק ראשון סימן ס"ד שכתב שלא ראה למי שמתיר לאשה למנוע הריון זולת במקום סכנה. ברם שאלתי וראיתי כמה פעמים שהגאון מו"ז הרי"א הענקין זצלה"ה התיר הלכה למעשה לנשים למנוע הריון בשמוש באמצעים המותרים כשלעצמם למשך שנתיים ויותר אחרי לידת ולד חי, וכן שמעתי בארץ ישראל שהורה כן גדול אחד [הערות ותיקונים: נ.ב., וכן מורה הגרי"י רודרמן (שליט"א) [זצ"ל]], והרבה נוהגים כן.
It should be corrected in future printings, especially since the pamphlet also states, "In general, only the health needs of the woman, physical or mental, can influence the Halachah's opposition to all means of birth control." This follows the opinion of Resp. Igrot Moshe, Even haEzer, part I, no. 64, who wrote that he never saw anyone who permitted birth control except in the case of danger to the mother. However, I heard otherwise from my grandfather, the gaon R. Yosef Eliyahu Henkin zt"l, and was present a number of times when he ruled that a mother may use contraceptives for two or more years after a live birth. I also heard this in the name of a gadol in Eretz Yisrael, and many follow this in practice.
7
אבל כיון שדעת כבודו כדעת חותנו הגרמ"פ שליט"א שוב לא נותר לדעתו אופן מניעת הריון אלא על ידי ההנקה ולכן ראוי לו לפרסם שהדבר מועיל גם היום. ובודאי המצב של היום שנשים עוברות רוב שנותיהן כל חודש בראית נדות לא היה נשמע כמותו בימי התנ"ך והתלמוד, שכיון שהיו יולדות כמה וכמה וולדות ומניקות בין כל אחד ואחד הרי היו עוברות חמש עשרה ועשרים שנה מבלי להיות טמאות זולת אחרי הלידות וראית נדות פעמים בודדות. וגם לא היו יולדות יתר על המדה [הערות ותיקונים: נ.ב., בספר חסידים סי' תשצ"ב כתב על כל דברים שאין רגיל להיות צריך להתחנן עליו וכו' אם ילדה שנים בתוך שנה משום עין רעה עכ"ל. ועיין בספרי זוטא פר' נשא על הכתוב ונזרעה זרע ר' יהודה אומר היתה יולדת לשתי שנים תלד בכל שנה עכ"ל ומשמע דהוי ברכה, וי"ל דדרך נס שאני] שהיכן מצינו שהיו להן עשרה בנים ויותר, וכן מליצת הכתוב עד עקרה ילדה שבעה [הערות ותיקונים: נ.ב., ובמגילת רות פרק ד' טובה לך משבעה בנים עכ"ל] וכן חנה ושבעת בניה בתלמוד ולא יותר מזה. ועשרת בני פפא שבהדרן למסכתות אינם מאותו איש כמו שהביא האשכול בשם רב האי גאון.
But since the pamphlet follows Resp. Igrot Moshe's opinion, the only birth control it can permit is nursing, and therefore it is important to publicize that nursing often serves as a contraceptive.
The usual situation today, of women having monthly periods for much of their married lives, was unusual in the time of the Bible and the Talmud. When women fully nursed their babies, fifteen or twenty years could pass with their only rarely being nidot other than after childbirth. Nor did they have an inordinate number of pregnancies. Where do we find mention of women with ten or twelve children? Scripture says "until a barren women gives birth to seven" (I Samuel 2:5), and this was considered a large number.3 Milkah's eight sons in Bereishit 22:23 are the most that the Bible attributes to one mother. The ten sons of Haman were not necessarily from the same mother, nor were the ten sons of R. Yohanan in Berachot 5b, nor the ten sons of Papa mentioned in the hadran, as Sefer haEshkol wrote in the name of R. Hai Gaon. Elkanah's statement to Chanah, "am I not better to you than ten sons?" (I Samuel 1:8) means, "am I not better to you more than any number of sons you could possibly have?" and does not prove that women actually had that many. However, the midrash in Psikta Rabati 43 does state that Peninah had ten sons. A woman who married young, had her first child at age fourteen or fifteen, and nursed full-time would have a baby every three years or so, and ten children in the course of thirty years of childbearing. Today, women do not marry before they are eighteen to twenty years old, and at the above rate they would have no more than seven or eight children. The rate of one child every three years or so also explains Chanah's song, "until a barren woman gives birth to seven." Why not ten? The answer is that a barren woman (akarah) is one whose first ten years of marriage passed without issue, as in Bereishit 16:2–3. By then a woman would normally have had three children. If after ten years an akarah became fertile, she would have twenty or so childbearing years left, enough to bear seven offspring at the above rate.
8
וריבוי הווסתות יש בו הרבה מכשולים לזוגות צעירים היום כמובן וכן רבוי הלידות יתר על המדה ולכן ראוי לפרסם שאינו מצב הכרחי. וכבר כתבתי שהיום יותר נשים מניקות והן הצעירות המושכלות יותר דוקא, ותבוא עליהן ברכה כי הדבר בריא לולד ולאם.
Repeated monthly periods create problems and stress, especially for young couples, as do too-frequent births, and it is important that women know that neither is inevitable. The women who nurse today are often the younger and more educated ones, and they should be encouraged to do so, as it is healthy for mother and child.
הנקה ומניעת הריון
Nursing and Birth Control
ב"ה, י' אלול תשל"ז
לרב אחד
ראיתי בקונטרסו הנפוץ "פרדס רמונים" שכבודו כתב "בזמן הגמרא נדחתה חזרת הווסת בדרך כלל עד ל־24 חדשים מתחילת ההריון. המנהג הרווח אז של הנקת הוולד למשך שנתיים שמשה גורם נוסף בעכובו של הווסת. בימינו, על כל פנים, אפילו אצל אמהות מניקות מתחיל ווסת סדיר תוך שישה חדשים מהלידה. רמות התזונה והבריאות המשופרות של דורינו הקטינו את הקשיים הגופניים שבהריון, בלידה ובהנקה. האם המינקת, כמו האמא שאינה מיניקה, חייבת איפא, לשמור את כל הלכות נדה...".
I read in a widely circulated pamphlet:
In the time of the Gemara, a woman's period generally did not return until 24 months after the onset of pregnancy. The then-common practice of nursing the baby for two years was a further factor in delaying the period. Today, at any rate, even among nursing mothers, regular periods begin within six months of childbirth. Our generation's improved standards of nutrition and health-care have diminished the physical difficulties of pregnancy, childbirth, and nursing. The nursing mother, like the mother who does not nurse, is therefore required to follow all the laws of nidah.
דברים אלה אינם נכונים, וכנראה כבודו אינו מכיר נשים מניקות זולת אותן המאכילות את התינוק גם בקבוקי חלב ומיץ ופירות בצד ההנקה כבר בשבועות וחודשים הראשונים שאצלן באמת חוזר הווסת במוקדם. אבל נשים המניקות באופן בלעדי במשך ששה החדשים הראשונים ועל ידי כך מייצרים גופיהן חלב בשפע, ורק אחרי ששה חדשים מוסיפות מאכלים אחרים בצד ההנקה אבל ממשיכות להניק כרצון התינוק, לרוב אין נשים אלה חוזרות לווסתן עד לשנה או שנתיים כבימי הגמרא ולא נשתנו הזמנים, והדברים אינם קשורים לרמת התזונה אלא להורמונים שבגוף האשה. מציאות זו מפורסמת וכן ראיתי באשתי ושמעתי בהרבה נשים מניקות אחרות, ורק בארה"ב עד לפני עשור שנים כמעט ששכחו את תורת ההנקה אבל לאחרונה גם שם התחילו לחזור אליה.
This is not so, and perhaps the author only knew mothers who fed their babies formula and juice along with nursing them; in their case, menstruation would indeed resume a few months after childbirth. But women who nurse exclusively for the first six months and afterwards continue to nurse as much as the baby demands while adding solid foods, may not resume menstruation for up to eighteen months, as in the time of the Gemara. It is not a question of nutrition but of hormones. I have seen this in my own family and heard so from other nursing mothers.
לכן ראוי לכבודו לתקן את הדברים בהוצאת קונטרסו לעתיד ובפרט כיון שכתב בו במקום אחר "בדרך כלל, רק צורך בריאותי של האשה, גופני או נפשי, יכול להשפיע על התנגדות ההלכה לכל אמצעי המניעה" של ההריון. לפי הנראה דבריו אלה הם על פי שו"ת אגרות משה חלק אבן העזר חלק ראשון סימן ס"ד שכתב שלא ראה למי שמתיר לאשה למנוע הריון זולת במקום סכנה. ברם שאלתי וראיתי כמה פעמים שהגאון מו"ז הרי"א הענקין זצלה"ה התיר הלכה למעשה לנשים למנוע הריון בשמוש באמצעים המותרים כשלעצמם למשך שנתיים ויותר אחרי לידת ולד חי, וכן שמעתי בארץ ישראל שהורה כן גדול אחד [הערות ותיקונים: נ.ב., וכן מורה הגרי"י רודרמן (שליט"א) [זצ"ל]], והרבה נוהגים כן.
It should be corrected in future printings, especially since the pamphlet also states, "In general, only the health needs of the woman, physical or mental, can influence the Halachah's opposition to all means of birth control." This follows the opinion of Resp. Igrot Moshe, Even haEzer, part I, no. 64, who wrote that he never saw anyone who permitted birth control except in the case of danger to the mother. However, I heard otherwise from my grandfather, the gaon R. Yosef Eliyahu Henkin zt"l, and was present a number of times when he ruled that a mother may use contraceptives for two or more years after a live birth. I also heard this in the name of a gadol in Eretz Yisrael, and many follow this in practice.
אבל כיון שדעת כבודו כדעת חותנו הגרמ"פ שליט"א שוב לא נותר לדעתו אופן מניעת הריון אלא על ידי ההנקה ולכן ראוי לו לפרסם שהדבר מועיל גם היום. ובודאי המצב של היום שנשים עוברות רוב שנותיהן כל חודש בראית נדות לא היה נשמע כמותו בימי התנ"ך והתלמוד, שכיון שהיו יולדות כמה וכמה וולדות ומניקות בין כל אחד ואחד הרי היו עוברות חמש עשרה ועשרים שנה מבלי להיות טמאות זולת אחרי הלידות וראית נדות פעמים בודדות. וגם לא היו יולדות יתר על המדה [הערות ותיקונים: נ.ב., בספר חסידים סי' תשצ"ב כתב על כל דברים שאין רגיל להיות צריך להתחנן עליו וכו' אם ילדה שנים בתוך שנה משום עין רעה עכ"ל. ועיין בספרי זוטא פר' נשא על הכתוב ונזרעה זרע ר' יהודה אומר היתה יולדת לשתי שנים תלד בכל שנה עכ"ל ומשמע דהוי ברכה, וי"ל דדרך נס שאני] שהיכן מצינו שהיו להן עשרה בנים ויותר, וכן מליצת הכתוב עד עקרה ילדה שבעה [הערות ותיקונים: נ.ב., ובמגילת רות פרק ד' טובה לך משבעה בנים עכ"ל] וכן חנה ושבעת בניה בתלמוד ולא יותר מזה. ועשרת בני פפא שבהדרן למסכתות אינם מאותו איש כמו שהביא האשכול בשם רב האי גאון.
But since the pamphlet follows Resp. Igrot Moshe's opinion, the only birth control it can permit is nursing, and therefore it is important to publicize that nursing often serves as a contraceptive.
The usual situation today, of women having monthly periods for much of their married lives, was unusual in the time of the Bible and the Talmud. When women fully nursed their babies, fifteen or twenty years could pass with their only rarely being nidot other than after childbirth. Nor did they have an inordinate number of pregnancies. Where do we find mention of women with ten or twelve children? Scripture says "until a barren women gives birth to seven" (I Samuel 2:5), and this was considered a large number.3 Milkah's eight sons in Bereishit 22:23 are the most that the Bible attributes to one mother. The ten sons of Haman were not necessarily from the same mother, nor were the ten sons of R. Yohanan in Berachot 5b, nor the ten sons of Papa mentioned in the hadran, as Sefer haEshkol wrote in the name of R. Hai Gaon. Elkanah's statement to Chanah, "am I not better to you than ten sons?" (I Samuel 1:8) means, "am I not better to you more than any number of sons you could possibly have?" and does not prove that women actually had that many. However, the midrash in Psikta Rabati 43 does state that Peninah had ten sons. A woman who married young, had her first child at age fourteen or fifteen, and nursed full-time would have a baby every three years or so, and ten children in the course of thirty years of childbearing. Today, women do not marry before they are eighteen to twenty years old, and at the above rate they would have no more than seven or eight children.
The rate of one child every three years or so also explains Chanah's song, "until a barren woman gives birth to seven." Why not ten? The answer is that a barren woman (akarah) is one whose first ten years of marriage passed without issue, as in Bereishit 16:2–3. By then a woman would normally have had three children. If after ten years an akarah became fertile, she would have twenty or so childbearing years left, enough to bear seven offspring at the above rate.
וריבוי הווסתות יש בו הרבה מכשולים לזוגות צעירים היום כמובן וכן רבוי הלידות יתר על המדה ולכן ראוי לפרסם שאינו מצב הכרחי. וכבר כתבתי שהיום יותר נשים מניקות והן הצעירות המושכלות יותר דוקא, ותבוא עליהן ברכה כי הדבר בריא לולד ולאם.
Repeated monthly periods create problems and stress, especially for young couples, as do too-frequent births, and it is important that women know that neither is inevitable. The women who nurse today are often the younger and more educated ones, and they should be encouraged to do so, as it is healthy for mother and child.
יהודה הרצל הנקין
רב אזורי