תניא (ב"מ ע"ט א') השוכר את הספינה להילוך לו יין וטבעה לו בחצי הדרך אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן. ושם לשון התוס' על זה אמאי יש לו ליתן לו שכירות על מה שלא הלך עדיין והלא השוכר אנוס הוא שנטבע יינו. ולעיל אמרינן דהיכא דהשוכר אנוס הוא כגון דאתא מטרא ואין צריך להשקותו אבדה פסידא דפועלים ואפילו כפועל בטיל לית ליה. ופי' הריב"ן זצ"ל שהפועל לא איבד שום דבר, רק בטלתם אבל הכא שהמשכיר איבד ספינתו כפועל בטל מיהא אית ליה, כיון שמזומן לקיים תנאו. הא למדת היכא שהפועל לא הפסיד כלום אפילו כפועל בטל לית ליה. ועוד כתבו התוס' שם יותר וזה לשונו אם תאמר הלא השכירות אינה משתלמת אלא לבסוף א"כ כמה שלא הלך עדיין אמאי לא יחזיר וכי בשביל שהוא מוחזק הרויח ויש לומר כיון שהקדים לו כל שכרו נתרצה שיהיה שלו כל זמן שישאר בידו, ולענין זה קנאו לאלתר דמדעת כן נתן לו. הא למדת דחזקה לשם בשביל שהשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף היה בידו לשמור כל השכירות עד סוף השנה והוא לא עשה כן אלא הקדים לו שם שייך לומר גילה בדעתו. אבל היכא שראובן השכיר את שמעון ללמוד בפניו זמן אחד ושמעון לא רצה להשתכר אם לא שהיה מקדים לו כל השכירות תחילה והקדים לו ראובן כל השכירות תחלה ואחר כך מת ראובן בתחלת הזמן שם אין שייך לומר גילה בדעתו וגם שמעון לא הפסיד כלום רק בטלתו אפי' כפועל בטל לית ליה ומה שקיבל חייב להחזיר לו הכל, זה נראה לפי עניות דעתי.
Q - A engaged B as a tutor, for a season. B refused to accept the position unless the entire salary would be paid in advance. A thereupon complied with B's request. At the beginning of the season, A died. Is B entitled to the complete salary? A - B must return the money he received. He is not entitled to receive for the remaining time, even the wages paid an idle worker, since he encountered no loss.
תניא (ב"מ ע"ט א') השוכר את הספינה להילוך לו יין וטבעה לו בחצי הדרך אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן. ושם לשון התוס' על זה אמאי יש לו ליתן לו שכירות על מה שלא הלך עדיין והלא השוכר אנוס הוא שנטבע יינו. ולעיל אמרינן דהיכא דהשוכר אנוס הוא כגון דאתא מטרא ואין צריך להשקותו אבדה פסידא דפועלים ואפילו כפועל בטיל לית ליה. ופי' הריב"ן זצ"ל שהפועל לא איבד שום דבר, רק בטלתם אבל הכא שהמשכיר איבד ספינתו כפועל בטל מיהא אית ליה, כיון שמזומן לקיים תנאו. הא למדת היכא שהפועל לא הפסיד כלום אפילו כפועל בטל לית ליה. ועוד כתבו התוס' שם יותר וזה לשונו אם תאמר הלא השכירות אינה משתלמת אלא לבסוף א"כ כמה שלא הלך עדיין אמאי לא יחזיר וכי בשביל שהוא מוחזק הרויח ויש לומר כיון שהקדים לו כל שכרו נתרצה שיהיה שלו כל זמן שישאר בידו, ולענין זה קנאו לאלתר דמדעת כן נתן לו. הא למדת דחזקה לשם בשביל שהשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף היה בידו לשמור כל השכירות עד סוף השנה והוא לא עשה כן אלא הקדים לו שם שייך לומר גילה בדעתו. אבל היכא שראובן השכיר את שמעון ללמוד בפניו זמן אחד ושמעון לא רצה להשתכר אם לא שהיה מקדים לו כל השכירות תחילה והקדים לו ראובן כל השכירות תחלה ואחר כך מת ראובן בתחלת הזמן שם אין שייך לומר גילה בדעתו וגם שמעון לא הפסיד כלום רק בטלתו אפי' כפועל בטל לית ליה ומה שקיבל חייב להחזיר לו הכל, זה נראה לפי עניות דעתי.
Q - A engaged B as a tutor, for a season. B refused to accept the position unless the entire salary would be paid in advance. A thereupon complied with B's request. At the beginning of the season, A died. Is B entitled to the complete salary?
A - B must return the money he received. He is not entitled to receive for the remaining time, even the wages paid an idle worker, since he encountered no loss.