ראובן טוען על שמעון שהלך אצלו ואמר לו אם אתה חפץ לקנות קרקע אני יודע קרקע שרוצים למכור ואומר לך לפנים שתצטרך לידור לי שלא תגמור הקניה כי אם על ידי ואפילו אם תגמור הקנין על ידי אחר אתה צריך ליתן לי הסרסרות ו' ליטרות לייש כי קדמתי בדבר והשיב לי ברצון ונדר לי שלא יגמור הדבר כי אם על ידי ועל זה טרחתי ושלחתי שליח אחר המוכר י"ד פרסאות והבאתי אותם יחד הקונה והמוכר בבית אחד זה לקנות וזה למכור וקרוביו של שמעון אמרו לי אם תתן לנו חלק מסרסרותך אז נגמר הדבר ואם לאו אז לא יוכל לגמור ועניתים זה אינו יכול להיות כי הקונה והמוכר נדרו לי שלא לגמור כי אם על ידי, וכשראו קרוביו של שמעון שלא רציתי אז אמרו קרוביו של שמעון הקרקע הוא משועבד לגוים ודחו אותי בקש ואמרתי להם אחקור אחר השעבוד וכשנפרדתי מהם אז גמרו הדבר וקיימו יחד הקנין בלא ידיעתי ותבעתי המוכר לדין עבור הסרסרות וזכיתי בדין.
Q - A claims that he approached B and informed him about a parcel of land that was for sale. A requested B to pledge that the transaction would be completed only through A and that A would still receive a commission of 6 pounds (Layish) even if the deal would be consummated through the efforts of another person. B agreed and A sent a messenger 14 miles, in order to contact the seller. A succeeded in bringing both the seller and B together. B's relatives demanded from A a share of his commission. They threatened to stop the sale unless A would comply with their demand. When A refused to be intimidated, they declared that this parcel was mortgaged to gentiles. While A was investigating this claim, the transaction was completed without him. A brought suit against the seller and the decision was in his favor. A now wants his commission from B.
2
ושמעון משיב יש לי עדים שלא קניתי שום קרקע ולמה אתן לו כלום מאחר שהוא עצמו טען שחמר לי שאם הייתי רוצה לקנות קרקע שאתן לו והרי שלא חפצתי לקנות קרקע ולא קניתי שום קרקע וגם לא שלח אחר המוכר והמוכר שמכר לאדם אחר ולא פרע לו שכר השליח וראובן זה לא היה לו עסק באותה מכירה ולא נעשה סרסור בה כי שיקר במוכר וכשבא המוכר כעס עליו ואמר אי אפשי בסרסרותו ולא אמכור על ידו. ומה שטען שזכה בדין נגד המוכר להד"ם, כי המורה לא ידע שזה ראובן עשיר ולא הפסיד בזה כלום שהרי לא יצא מן העיר לעסק זה ואין אומנותו בכך וזה לא ידע המורה. ושכר טורחו פסק לו ולא יותר וכשידע המורה שעשיר הוא ואין אומנותו בכך יפטור את המוכר מכל וכל ועוד אפילו אם היה כך שנדרתי לו המעות עבור מכירה זו השטיתי בו ולא היה שם לא קנין ולא עדים ואף כי לא היה יכול לגמור המקח שמכר המוכר זה לאדם אחר כאשר יש לי עדים כי שיקר במוכר והודיעו שהיה לו משכון מן הקונה לגמור המקח ואמר לקונה שהיה הקרקע בשופי פטור מכל ערעור וכשבא המוכר וראה שרימהו וגם הקונה ראה שיצאו עליה עסיקין ונפרדו מכל וכל ונתבטל סרסרותו כי המוכר לא רצה למוכרו על ידו אחרי שכיחש בו, ע"כ עיקר הטענות.
B claims that he should not be required to pay A any commission because of the following reasons: He did not purchase the land. Furthermore, even if he did make a promise to B (as B claims), this promise was not accompanied by an act of Kinyan (an act that creates obligations and rights), nor were there any witnesses present. B disputes A's claim that A sent for the seller, and as a proof he cites the fact, that although the sale was completed, the seller did not pay A for the messenger. B maintains that this land was sold to someone else and A had nothing to do with the sale because the seller refused to have A act as his agent upon learning that A lied when he said that the buyer had deposited with him valuables as a pledge, which of course was not true. As for A's claim that he won the verdict in a suit against the seller, B says that the judge merely awarded A money for the effort he expended. This decision was based on misinformation, because A is a rich man, and is not an agent by profession. A incurred no expenses in this transaction, because he did not even leave the city. Finally, when both B and the seller discovered that A lied to them, they refused to have A represent them as their agent.
3
וזו התשובה. הדברים יגיעים למצוא מרגועים למרבי ריעים וחוזרים ונפשעים לאמור לא הוא, ודברי תוהו לומר שכר שדכנות וסרסרות צריך קנין ולא היא כי רשב"א כתב שאין צריך וכן כתב רבינו אבא מארי זצ"ל בשמו וזה מקצת לשונו השדכנים והסרסורי' נוטלים שכרם שנדרו להם משלם ואין כאן משום דין אסמכתא כי קונה שכרו בפעולתו אם היה תנאי לתת לו שכרו חצי זקוק על מנת שיתפייס לכונסה הרי גמר פעולתו כשנתפייס ע"כ. וכל אורך חשובה אינו בידי אך ידעתי שבזה תלה כי יש אדם שהמוכר והקונה שומעים לו יותר מאדם אחר וגם יש אדם שלא היה מראה בכך להיות שדכן וסרסור אם לא בשכר גדול נגד בזיונו וגם יודע להטעים דברים למוכר ולקונה וסומכים עליו יותר מעל אחרים ואין זה דומה למעבורת וחליצה שאין נותן לו אלא שכר טורחו אעפ"י שאחר לא היה כאן מזומן להעבירו וכן חליצה אי אפשר באחר, שלשם שכר הפעולה לא עדיפא שכל אדם היה יכול להעבירו אם היה כאן והיה לו מעבורת וגם הוא מעביר אחרים שאין השעה דחוקה להם בזה בשכר מועט אלא שלזה שרואה שהשעה דחוקה לו רוצה להתיקר להרבות לו שכר וכן לחלוץ כל אדם היה עושה בקל אם היה כשר הרי אין אומנות המעביר והחולץ גורם להרבות השכר אלא דוחק העובר והחולצת, אבל כאן שבאומנתו יודע לעשות מה שאין כל אדם יכול לעשות הרי הוא כנוקב מרגליות וכיוצא בו שאין שייך שם לומר טול שכר טורחך ולא יותר. ומדתניא פרק הגוזל בתרא (ד' קי"ו) השוכר את הפועל להביא כרוב ודורמסקנין לחולה נותן לו שכרו משלם וכתבו התוס' וז"ל ששכרוהו בשביל החולה יותר ממה שהיה ראוי לשוכרו דהכי משמע לשון ונותן לו שכרו משלם וצריך לומר דמיירי כגון דליכא למימר משטה אני בך שהיה מפסיד במקום אחר כיוצא בזה עכ"ל משמע דאפילו בכל מלאכה שייך לומר משטה אני בך אם שכר את הפועל ביותר מן הראוי לו ושמא דוקא במקום שהשוכר הוא דחוק לשכור.
A - Any person who makes an agreement with an agent (or in case of marriage with a matchmaker) and binds himself by mere verbal promise, must pay in full for the services rendered, even if it was not accompanied by an act of Kinyan. An agent is entitled to the full amount agreed upon, and not merely for his expenses, or for the actual work that he has performed.
ראובן טוען על שמעון שהלך אצלו ואמר לו אם אתה חפץ לקנות קרקע אני יודע קרקע שרוצים למכור ואומר לך לפנים שתצטרך לידור לי שלא תגמור הקניה כי אם על ידי ואפילו אם תגמור הקנין על ידי אחר אתה צריך ליתן לי הסרסרות ו' ליטרות לייש כי קדמתי בדבר והשיב לי ברצון ונדר לי שלא יגמור הדבר כי אם על ידי ועל זה טרחתי ושלחתי שליח אחר המוכר י"ד פרסאות והבאתי אותם יחד הקונה והמוכר בבית אחד זה לקנות וזה למכור וקרוביו של שמעון אמרו לי אם תתן לנו חלק מסרסרותך אז נגמר הדבר ואם לאו אז לא יוכל לגמור ועניתים זה אינו יכול להיות כי הקונה והמוכר נדרו לי שלא לגמור כי אם על ידי, וכשראו קרוביו של שמעון שלא רציתי אז אמרו קרוביו של שמעון הקרקע הוא משועבד לגוים ודחו אותי בקש ואמרתי להם אחקור אחר השעבוד וכשנפרדתי מהם אז גמרו הדבר וקיימו יחד הקנין בלא ידיעתי ותבעתי המוכר לדין עבור הסרסרות וזכיתי בדין.
Q - A claims that he approached B and informed him about a parcel of land that was for sale. A requested B to pledge that the transaction would be completed only through A and that A would still receive a commission of 6 pounds (Layish) even if the deal would be consummated through the efforts of another person. B agreed and A sent a messenger 14 miles, in order to contact the seller. A succeeded in bringing both the seller and B together. B's relatives demanded from A a share of his commission. They threatened to stop the sale unless A would comply with their demand. When A refused to be intimidated, they declared that this parcel was mortgaged to gentiles. While A was investigating this claim, the transaction was completed without him. A brought suit against the seller and the decision was in his favor. A now wants his commission from B.
ושמעון משיב יש לי עדים שלא קניתי שום קרקע ולמה אתן לו כלום מאחר שהוא עצמו טען שחמר לי שאם הייתי רוצה לקנות קרקע שאתן לו והרי שלא חפצתי לקנות קרקע ולא קניתי שום קרקע וגם לא שלח אחר המוכר והמוכר שמכר לאדם אחר ולא פרע לו שכר השליח וראובן זה לא היה לו עסק באותה מכירה ולא נעשה סרסור בה כי שיקר במוכר וכשבא המוכר כעס עליו ואמר אי אפשי בסרסרותו ולא אמכור על ידו. ומה שטען שזכה בדין נגד המוכר להד"ם, כי המורה לא ידע שזה ראובן עשיר ולא הפסיד בזה כלום שהרי לא יצא מן העיר לעסק זה ואין אומנותו בכך וזה לא ידע המורה. ושכר טורחו פסק לו ולא יותר וכשידע המורה שעשיר הוא ואין אומנותו בכך יפטור את המוכר מכל וכל ועוד אפילו אם היה כך שנדרתי לו המעות עבור מכירה זו השטיתי בו ולא היה שם לא קנין ולא עדים ואף כי לא היה יכול לגמור המקח שמכר המוכר זה לאדם אחר כאשר יש לי עדים כי שיקר במוכר והודיעו שהיה לו משכון מן הקונה לגמור המקח ואמר לקונה שהיה הקרקע בשופי פטור מכל ערעור וכשבא המוכר וראה שרימהו וגם הקונה ראה שיצאו עליה עסיקין ונפרדו מכל וכל ונתבטל סרסרותו כי המוכר לא רצה למוכרו על ידו אחרי שכיחש בו, ע"כ עיקר הטענות.
B claims that he should not be required to pay A any commission because of the following reasons: He did not purchase the land. Furthermore, even if he did make a promise to B (as B claims), this promise was not accompanied by an act of Kinyan (an act that creates obligations and rights), nor were there any witnesses present. B disputes A's claim that A sent for the seller, and as a proof he cites the fact, that although the sale was completed, the seller did not pay A for the messenger. B maintains that this land was sold to someone else and A had nothing to do with the sale because the seller refused to have A act as his agent upon learning that A lied when he said that the buyer had deposited with him valuables as a pledge, which of course was not true. As for A's claim that he won the verdict in a suit against the seller, B says that the judge merely awarded A money for the effort he expended. This decision was based on misinformation, because A is a rich man, and is not an agent by profession. A incurred no expenses in this transaction, because he did not even leave the city. Finally, when both B and the seller discovered that A lied to them, they refused to have A represent them as their agent.
וזו התשובה. הדברים יגיעים למצוא מרגועים למרבי ריעים וחוזרים ונפשעים לאמור לא הוא, ודברי תוהו לומר שכר שדכנות וסרסרות צריך קנין ולא היא כי רשב"א כתב שאין צריך וכן כתב רבינו אבא מארי זצ"ל בשמו וזה מקצת לשונו השדכנים והסרסורי' נוטלים שכרם שנדרו להם משלם ואין כאן משום דין אסמכתא כי קונה שכרו בפעולתו אם היה תנאי לתת לו שכרו חצי זקוק על מנת שיתפייס לכונסה הרי גמר פעולתו כשנתפייס ע"כ. וכל אורך חשובה אינו בידי אך ידעתי שבזה תלה כי יש אדם שהמוכר והקונה שומעים לו יותר מאדם אחר וגם יש אדם שלא היה מראה בכך להיות שדכן וסרסור אם לא בשכר גדול נגד בזיונו וגם יודע להטעים דברים למוכר ולקונה וסומכים עליו יותר מעל אחרים ואין זה דומה למעבורת וחליצה שאין נותן לו אלא שכר טורחו אעפ"י שאחר לא היה כאן מזומן להעבירו וכן חליצה אי אפשר באחר, שלשם שכר הפעולה לא עדיפא שכל אדם היה יכול להעבירו אם היה כאן והיה לו מעבורת וגם הוא מעביר אחרים שאין השעה דחוקה להם בזה בשכר מועט אלא שלזה שרואה שהשעה דחוקה לו רוצה להתיקר להרבות לו שכר וכן לחלוץ כל אדם היה עושה בקל אם היה כשר הרי אין אומנות המעביר והחולץ גורם להרבות השכר אלא דוחק העובר והחולצת, אבל כאן שבאומנתו יודע לעשות מה שאין כל אדם יכול לעשות הרי הוא כנוקב מרגליות וכיוצא בו שאין שייך שם לומר טול שכר טורחך ולא יותר. ומדתניא פרק הגוזל בתרא (ד' קי"ו) השוכר את הפועל להביא כרוב ודורמסקנין לחולה נותן לו שכרו משלם וכתבו התוס' וז"ל ששכרוהו בשביל החולה יותר ממה שהיה ראוי לשוכרו דהכי משמע לשון ונותן לו שכרו משלם וצריך לומר דמיירי כגון דליכא למימר משטה אני בך שהיה מפסיד במקום אחר כיוצא בזה עכ"ל משמע דאפילו בכל מלאכה שייך לומר משטה אני בך אם שכר את הפועל ביותר מן הראוי לו ושמא דוקא במקום שהשוכר הוא דחוק לשכור.
A - Any person who makes an agreement with an agent (or in case of marriage with a matchmaker) and binds himself by mere verbal promise, must pay in full for the services rendered, even if it was not accompanied by an act of Kinyan. An agent is entitled to the full amount agreed upon, and not merely for his expenses, or for the actual work that he has performed.