זה אשר שאל ה"ר יחיאל הכהן, יודיעני מורי אפטרופוס של היתומים טוען על ראובן שאשתו שהיתה אלמנת אביהם הכניסה לו בנדוניא יותר ממה שהיה בכתובתה מבעלה הראשון ועוד שלא נשבעה על כתובתה וטוען על כל הנדוניא והאשה אינה רוצה לישבע כי נפלה קטטה בינה ובין בעלה, ועוד אומרת שאינה זכורה מה שהוציאה שלא לצורך ועוד אומר ראובן אחר שיש בידי לברר וכן היא מודה שהכניסה לו יותר מכתובתה הויא גזלנית ואינו רוצה להאמינה בשבועה. ועוד תודיעני כי אשתו של ראובן מורדת בו ואומרת שאי אפשר לה כלל להיות עמו מפני כמה דברים שעשה לה ואי אפשר לה לפרש והוא תפס כל הנדוניא. ומה"ר אליעזר זצ"ל הנהיג בזה המלכות להחזיר כל הנדוניא אפילו תפס כאלפסי וכרבינו מאיר זצ"ל והוא היה ראש המלכות ומנהיגו, והודיעני אם יש לעשות כאשר הנהיג הזקן אי לאו ועוד הודיעני על שטר אחד שנראה לרוב בני המדינה שהוא מזויף מכח כמה דברים אכן אין בירור שהוא מזויף אם יש להגבות בו. מים קרים, נקיים וברים, דבריך הברורים, חברי ידיד נפשי מה"ר יחיאל הכהן, ואמת כי עתה לבי בל עמי ואעפ"כ לא אמנע מלהשיב לך כי אהבתך נפלאת עלי, על דבר האשה שכתבת, מורי רבינו מאיר זצוקל"ה השיב אלמנה שנשאת ומתה ולא נשבעה על כתובתה ליורשי בעלה הראשון, שכל דברים הידועים שהיו של בעלה הראשון צריך בעלה השני להחזיר ליורשי הראשון אבל דברים שאם היתה בחיים היתה נשבעת שהם שלה לא יחזיר, משמע מתוך דבריו שמשביעין אלמנה שנשאת, אבל יש תשובות בידי שפסק רב צמח גאון ושאר גאונים כיון שנשאת בלא שבועה ומסרה הממון לבעל השני הרי היא גזלנית ופסולה לשבועה, אכן לפי עניות דעתי הפחותה איני דן כך, כיון שהיתה סבורה לעשות בהיתר לתפוס בכתובתה ואם תשבע שאין לה כי אם כדי כתובתה יכולה לישבע אחר שנשאת אבל אם יתברר שהכניסה לו יותר מכתובתה, לא תשבע דגזלנית היא וכגון שידוע שמה שהכניסה לו יותר מכתובתה היה של בעלה הראשון שאם לא כן תוכל לישבע שמציאה מצאה ולא לקחה משלהם ואפילו אם היא מודה לו, לא תחוב בהודאה לבעל כמו קבל מן האשה יחזיר לאשה דאע"פ שלכתחלה אין מקבלין פקדונות מן הנשים שמא גנבו מ"מ יחזיר לה אם קבל דשמא נתנו לה על מנת שאין לבעלה רשות בו אכן לעניות דעתי כתבתי בתשובה אחת שאינה יכולה לומר מציאה מצאתי כיון שהיא נושאת ונותנת בבית בכל הנכסים ואפילו אם מצאה מציאה היא של היתומים ובזה אין להאריך עתה כיון שהיא מורדת. ומורי הר"ר אליה הנהיג במדינתכם כאלפסי וכרבינו מאיר ז"ל וצריך להחזיר לה כל מה שהכניסה לו וא"כ דברים הידועים שהיו של בעלה הראשון יחזיר ליתומים אם אינה רוצה לישבע שהמותר על כתובתה מצאה או באה לה ממקום אחר או שהדבר ידוע שאינה יכולה לישבע על כך, ודברים שאינם ידועים שהיו של בעלה הראשון יתן ביד נאמן כי שמא אם היו בידה היתה מעכבתם בלא שבועה כיון שאינה רוצה לישבע או אינה יכולה לישבע ונפסלה לשבועה עבור שהכניסה ממון היתומים לבעלה היתה אומרת מה שהוא בידי שלי הוא שניתן לי או מצאתיו אחר מות אביכם ואם היתה כשרה לישבע היתה נשבעת ופטורה לפי דברי רבינו ועכשיו שהיא פסולה תתפוס בלא שבועה כי היא תוכל לומר מה שהיה של בעלי הראשון אני תופסת בכתובתי והשאר מצאתי ונמצא שהיא כופרת הכל ואין עליה אלא שבועה דרבנן ותקנתא לתקנתא לא עבדינן, ואעפ"י שאינה יכולה לגבות בכתובתה כלום בלא שבועה מ"מ היא כופרת הכל ואין עליה שבועה דאורייתא, אבל אם היא מודה בעצמה שמה שיש בידה משל בעלה הראשון הוא על היתומים ולא תוכל לגבותו בכתובתה לפי שהיא מודה שכבר נפרעת מכתובתה היה הדין מתוך שאינה יכולה לישבע משלמת דדוקא בשבועה דאורייתא אמרינן הכי ולא בשבועה דרבנן ואפילו לפי דברי שאינה יכולה לומר מצאתי וצריכה ליתן הכל ליורשין זהו בשביל תקנה כדפירשתי לעיל בתשובה אחת. ובשביל זה לא נחשיב אותה גזלנית כי היא סבורה ששלה היא ותשבע ותגבה הכל בכתובתה והמותר תחזיר ליורשין ומעתה ליתא למה שכתבתי לעיל שהיא פסולה אם הכניסה לו יותר על כתובתה אם לא שהכניסה לו יותר על כתובתה מנכסים הידועים שהיו של בעלה הראשון.
Q - (1) A married L, a widow. The trustees of the heirs of L's former husband claim that the dowry which L brought to A, was worth more than the value of her ketubah, and in addition, L had not taken the customary widow's oath regarding her ketubah due her from her former husband. The trustees, therefore, demand that A return the entire dowry to them. L refuses to take an oath, because of an altercation she had with A. L asserts that she does not remember which valuables were needlessly taken by her. Since it is necessary to clarify the proper ownership of thevaluables in the dowry, A refuses to accept the veracity of L's oath. A claims that L is a thief, inasmuch as she had admitted that the dowry which she brought to the former, was in excess of the value of her ketubah. Furthermore, L rebelled against A and avers that she can not live with him for numerous reasons, which she could not explain. A is in possession of the entire dowry. It was customary for R. Eliezer, who was the leader of this province, to follow the ruling of R. Alfasi and R. Meir [b. Baruch], and to return, in such cases, the entire dowry, even if it was seized by the woman's husband. Should the ruling of this sage be followed in this case? (2) A certain contract seemed, to a majority of the people in the province, to be a forgery for several reasons. However, definite proof was lacking. Should this contract be considered valid? signed: R. Yechiel HaCohen A - Insofar as L rebelled against A, and it was customary, in your province for R. Eliah to follow the dictums of R. Alfasi and R. Meir, then A must return the entire dowry to L. If L can not, for one reason or another, take an oath that she legally acquired the valuables in excess of her ketubah, all valuables that were recognized as having belonged to L's former husband must be returned to the heirs. Valuables which are undistinquishable and can not be recognized as having belonged to her former husband should be placed in the possession of a 3rd party, to forestall any possibility of L's acquiring them without taking an oath. However, if L conceded that some of the valuables belonged to her former husband, they are awarded to the heirs.
זה אשר שאל ה"ר יחיאל הכהן, יודיעני מורי אפטרופוס של היתומים טוען על ראובן שאשתו שהיתה אלמנת אביהם הכניסה לו בנדוניא יותר ממה שהיה בכתובתה מבעלה הראשון ועוד שלא נשבעה על כתובתה וטוען על כל הנדוניא והאשה אינה רוצה לישבע כי נפלה קטטה בינה ובין בעלה, ועוד אומרת שאינה זכורה מה שהוציאה שלא לצורך ועוד אומר ראובן אחר שיש בידי לברר וכן היא מודה שהכניסה לו יותר מכתובתה הויא גזלנית ואינו רוצה להאמינה בשבועה. ועוד תודיעני כי אשתו של ראובן מורדת בו ואומרת שאי אפשר לה כלל להיות עמו מפני כמה דברים שעשה לה ואי אפשר לה לפרש והוא תפס כל הנדוניא. ומה"ר אליעזר זצ"ל הנהיג בזה המלכות להחזיר כל הנדוניא אפילו תפס כאלפסי וכרבינו מאיר זצ"ל והוא היה ראש המלכות ומנהיגו, והודיעני אם יש לעשות כאשר הנהיג הזקן אי לאו ועוד הודיעני על שטר אחד שנראה לרוב בני המדינה שהוא מזויף מכח כמה דברים אכן אין בירור שהוא מזויף אם יש להגבות בו. מים קרים, נקיים וברים, דבריך הברורים, חברי ידיד נפשי מה"ר יחיאל הכהן, ואמת כי עתה לבי בל עמי ואעפ"כ לא אמנע מלהשיב לך כי אהבתך נפלאת עלי, על דבר האשה שכתבת, מורי רבינו מאיר זצוקל"ה השיב אלמנה שנשאת ומתה ולא נשבעה על כתובתה ליורשי בעלה הראשון, שכל דברים הידועים שהיו של בעלה הראשון צריך בעלה השני להחזיר ליורשי הראשון אבל דברים שאם היתה בחיים היתה נשבעת שהם שלה לא יחזיר, משמע מתוך דבריו שמשביעין אלמנה שנשאת, אבל יש תשובות בידי שפסק רב צמח גאון ושאר גאונים כיון שנשאת בלא שבועה ומסרה הממון לבעל השני הרי היא גזלנית ופסולה לשבועה, אכן לפי עניות דעתי הפחותה איני דן כך, כיון שהיתה סבורה לעשות בהיתר לתפוס בכתובתה ואם תשבע שאין לה כי אם כדי כתובתה יכולה לישבע אחר שנשאת אבל אם יתברר שהכניסה לו יותר מכתובתה, לא תשבע דגזלנית היא וכגון שידוע שמה שהכניסה לו יותר מכתובתה היה של בעלה הראשון שאם לא כן תוכל לישבע שמציאה מצאה ולא לקחה משלהם ואפילו אם היא מודה לו, לא תחוב בהודאה לבעל כמו קבל מן האשה יחזיר לאשה דאע"פ שלכתחלה אין מקבלין פקדונות מן הנשים שמא גנבו מ"מ יחזיר לה אם קבל דשמא נתנו לה על מנת שאין לבעלה רשות בו אכן לעניות דעתי כתבתי בתשובה אחת שאינה יכולה לומר מציאה מצאתי כיון שהיא נושאת ונותנת בבית בכל הנכסים ואפילו אם מצאה מציאה היא של היתומים ובזה אין להאריך עתה כיון שהיא מורדת. ומורי הר"ר אליה הנהיג במדינתכם כאלפסי וכרבינו מאיר ז"ל וצריך להחזיר לה כל מה שהכניסה לו וא"כ דברים הידועים שהיו של בעלה הראשון יחזיר ליתומים אם אינה רוצה לישבע שהמותר על כתובתה מצאה או באה לה ממקום אחר או שהדבר ידוע שאינה יכולה לישבע על כך, ודברים שאינם ידועים שהיו של בעלה הראשון יתן ביד נאמן כי שמא אם היו בידה היתה מעכבתם בלא שבועה כיון שאינה רוצה לישבע או אינה יכולה לישבע ונפסלה לשבועה עבור שהכניסה ממון היתומים לבעלה היתה אומרת מה שהוא בידי שלי הוא שניתן לי או מצאתיו אחר מות אביכם ואם היתה כשרה לישבע היתה נשבעת ופטורה לפי דברי רבינו ועכשיו שהיא פסולה תתפוס בלא שבועה כי היא תוכל לומר מה שהיה של בעלי הראשון אני תופסת בכתובתי והשאר מצאתי ונמצא שהיא כופרת הכל ואין עליה אלא שבועה דרבנן ותקנתא לתקנתא לא עבדינן, ואעפ"י שאינה יכולה לגבות בכתובתה כלום בלא שבועה מ"מ היא כופרת הכל ואין עליה שבועה דאורייתא, אבל אם היא מודה בעצמה שמה שיש בידה משל בעלה הראשון הוא על היתומים ולא תוכל לגבותו בכתובתה לפי שהיא מודה שכבר נפרעת מכתובתה היה הדין מתוך שאינה יכולה לישבע משלמת דדוקא בשבועה דאורייתא אמרינן הכי ולא בשבועה דרבנן ואפילו לפי דברי שאינה יכולה לומר מצאתי וצריכה ליתן הכל ליורשין זהו בשביל תקנה כדפירשתי לעיל בתשובה אחת. ובשביל זה לא נחשיב אותה גזלנית כי היא סבורה ששלה היא ותשבע ותגבה הכל בכתובתה והמותר תחזיר ליורשין ומעתה ליתא למה שכתבתי לעיל שהיא פסולה אם הכניסה לו יותר על כתובתה אם לא שהכניסה לו יותר על כתובתה מנכסים הידועים שהיו של בעלה הראשון.
Q - (1) A married L, a widow. The trustees of the heirs of L's former husband claim that the dowry which L brought to A, was worth more than the value of her ketubah, and in addition, L had not taken the customary widow's oath regarding her ketubah due her from her former husband. The trustees, therefore, demand that A return the entire dowry to them.
L refuses to take an oath, because of an altercation she had with A. L asserts that she does not remember which valuables were needlessly taken by her. Since it is necessary to clarify the proper ownership of thevaluables in the dowry, A refuses to accept the veracity of L's oath. A claims that L is a thief, inasmuch as she had admitted that the dowry which she brought to the former, was in excess of the value of her ketubah.
Furthermore, L rebelled against A and avers that she can not live with him for numerous reasons, which she could not explain. A is in possession of the entire dowry.
It was customary for R. Eliezer, who was the leader of this province, to follow the ruling of R. Alfasi and R. Meir [b. Baruch], and to return, in such cases, the entire dowry, even if it was seized by the woman's husband. Should the ruling of this sage be followed in this case?
(2) A certain contract seemed, to a majority of the people in the province, to be a forgery for several reasons. However, definite proof was lacking. Should this contract be considered valid? signed: R. Yechiel HaCohen
A - Insofar as L rebelled against A, and it was customary, in your province for R. Eliah to follow the dictums of R. Alfasi and R. Meir, then A must return the entire dowry to L. If L can not, for one reason or another, take an oath that she legally acquired the valuables in excess of her ketubah, all valuables that were recognized as having belonged to L's former husband must be returned to the heirs. Valuables which are undistinquishable and can not be recognized as having belonged to her former husband should be placed in the possession of a 3rd party, to forestall any possibility of L's acquiring them without taking an oath. However, if L conceded that some of the valuables belonged to her former husband, they are awarded to the heirs.