ראובן עשה צינור לגגו וכשיש מטר סוחף מקלח צינורו מימיו על גג שמעון שכנגדו זה אשר כתב מורי ה"ר חיים ב"ר משה זצ"ל יוסף ושמעון שכינים והגביה שמעון קרקע חצרו ועשהו מודרן וכל הגשמים יורדין דרך חצרו לחצר יוסף נ"ל דאפילו אם היה שמעון חייב להרחיק היזקו זהו דוקא השופכין ששופך בידו דהוי כגירי דיליה אבל עבור מי גשמים אינו חייב לעשות שום תקנה דבשעה שהגביה חצרו לא היו גשמים ומה שאחרי כן באים הוי כשרשי אילן הבאים אחר כך דקיימא לן כר' יוסי (ב"ב כ"ה ב') דעל הניזק להרחיק עצמו עכ"ל. וזה אשר השיב לי מורינו הרב ר' אביגדור כהן צדק זצ"ל אבל גשמים היורדין לתוך חצירו ושותתין והולכין משם לחצר חברו אינו יכול למחות דהיינו דר' יוסי דאמר זה נוטע בתוך שלו אעפ"י שלבסוף מתפשטין השרשין ומוקי לבור לא איכפת הואיל ומעיקרא בדידיה עביד עכ"ל. הרי לפי דברי שניהם אינו חייב להסיר צינורו המקלח מי גשמים לבית חבירו ואיני מבין איך נפרש (שם כ"ו א') מאי דאמר רב יוסף לרבא בר חנן לקוץ דיקלי דהוי לי אמיצרא דפרדיס. משום ציפרא דיתבי אדיקלא ונחתי ומפסדי בפרדיסא שמשמע אע"פ שכבר נטע הדקלים צריך לקוצם משום גרמא בנזקין דאסור ולא דמי לאילן ובור שמתיר ר' יוסי דהתם האילן שהוא נוטע אינו מזיק ולא גורם היזק אלא שרשין הגדלים אחר כך אבל כאן מעשה ידיו דהיינו המודרין והצינור הם גורמים ההיזק ויצטרך להסיר כמו דקלי דרבה בר רב חנן וזה הכלל לקרות גירי דיליה כל היכא שמעשה שלו היזק מיד אם סילוק ידיו אם יבא המזיק לאלתר הוי גירי דיליה וכן סולם לשובך מיד כשהניחו סמוך לשובך מזומן לבא היזק אם תבא נמיה וכן קורקור וכל הנך דמתניתן ויהא כן פי' (שם כ"ב ב') זימנן דבהדי דמנח לי' קפצה ולא כמו שכתוב בתוס' שמקרב אותה בידים מיהו לא הבנתי מנא ליה לרב יוסף לאוקמי מתני' אילנות לאילנות והא לשדה חברו סתם קתני וגם אמאי אמר אלנות לגפנים לא יזכור גפנים יאמר אילנות גבוהים לאילנות נמוכים בעי טפי ומתוך כך רציתי לומר דדוקא אילנות לגפנים בעי טפי משום דפעמים מחבשי בהו טובא כדאמר שמואל לאריסיה למחר אייתי מקורייהו ומ"מ כיון דעדיין לא הכחישו כל כך לא היה רב יוסף אומר לקוצם אי לאו משום ציפרי דמפסדי ליה וניחא שבשביל גרמא שכבר עשה לא יצטרך לקוץ ולא דמי לקורקור ולרקתא, דהתם מעשה מאומנים המקיזים בכל יום וכן הנהו דנפצי כיתנא הוא הגורם ועל כן יכול למחות בידם שלא לעשות עוד. ושוב אמר לי מה"ר פסח ששמע משם הרב ר' יונה מספרד שפי' גירי דיליה כאשר כתבתי ומסייע מילתיה מהיזק ראיה שאם פתחו חלונות לחצר חברו צריך לסותמו אפילו הוא באופן שבעצמו לא יראה ואחרים יבואו ויראו דרך אותן חלונות וגבי לא יסמוך אדם כותלו סמוך לכותל חברו אא"כ הרחיק ממנו ד' אמות משום דוושא דוקא אמרו התוס' כי מיד מונע הדוושא ומחמת כן נקרא גירי דיליה הרי ע"כ הפי' כאשר כתבתי.
Q - A built a drainpipe for his roof, and as a result, whenever it would rain, the water from the drainpipe would pour on the roof of his neighbor's house. Must A move the drainpipe? A - R. Hayyim b. Moses maintains that it is not necessary to move the drainpipe because it was not raining when the pipe was erected. Therefore, any damage that might result from the rain is considered to be indirect. R. Avigdor Cohen Zedek replied to my inquiry with a similiar reason. However, I feel that such action constitutes direct damage, and A therefore must move the drainpipe. R. Pesach informed me that he heard a decision similiar to mine, quoted in the name of Yonah of Spain.
ראובן עשה צינור לגגו וכשיש מטר סוחף מקלח צינורו מימיו על גג שמעון שכנגדו זה אשר כתב מורי ה"ר חיים ב"ר משה זצ"ל יוסף ושמעון שכינים והגביה שמעון קרקע חצרו ועשהו מודרן וכל הגשמים יורדין דרך חצרו לחצר יוסף נ"ל דאפילו אם היה שמעון חייב להרחיק היזקו זהו דוקא השופכין ששופך בידו דהוי כגירי דיליה אבל עבור מי גשמים אינו חייב לעשות שום תקנה דבשעה שהגביה חצרו לא היו גשמים ומה שאחרי כן באים הוי כשרשי אילן הבאים אחר כך דקיימא לן כר' יוסי (ב"ב כ"ה ב') דעל הניזק להרחיק עצמו עכ"ל. וזה אשר השיב לי מורינו הרב ר' אביגדור כהן צדק זצ"ל אבל גשמים היורדין לתוך חצירו ושותתין והולכין משם לחצר חברו אינו יכול למחות דהיינו דר' יוסי דאמר זה נוטע בתוך שלו אעפ"י שלבסוף מתפשטין השרשין ומוקי לבור לא איכפת הואיל ומעיקרא בדידיה עביד עכ"ל. הרי לפי דברי שניהם אינו חייב להסיר צינורו המקלח מי גשמים לבית חבירו ואיני מבין איך נפרש (שם כ"ו א') מאי דאמר רב יוסף לרבא בר חנן לקוץ דיקלי דהוי לי אמיצרא דפרדיס. משום ציפרא דיתבי אדיקלא ונחתי ומפסדי בפרדיסא שמשמע אע"פ שכבר נטע הדקלים צריך לקוצם משום גרמא בנזקין דאסור ולא דמי לאילן ובור שמתיר ר' יוסי דהתם האילן שהוא נוטע אינו מזיק ולא גורם היזק אלא שרשין הגדלים אחר כך אבל כאן מעשה ידיו דהיינו המודרין והצינור הם גורמים ההיזק ויצטרך להסיר כמו דקלי דרבה בר רב חנן וזה הכלל לקרות גירי דיליה כל היכא שמעשה שלו היזק מיד אם סילוק ידיו אם יבא המזיק לאלתר הוי גירי דיליה וכן סולם לשובך מיד כשהניחו סמוך לשובך מזומן לבא היזק אם תבא נמיה וכן קורקור וכל הנך דמתניתן ויהא כן פי' (שם כ"ב ב') זימנן דבהדי דמנח לי' קפצה ולא כמו שכתוב בתוס' שמקרב אותה בידים מיהו לא הבנתי מנא ליה לרב יוסף לאוקמי מתני' אילנות לאילנות והא לשדה חברו סתם קתני וגם אמאי אמר אלנות לגפנים לא יזכור גפנים יאמר אילנות גבוהים לאילנות נמוכים בעי טפי ומתוך כך רציתי לומר דדוקא אילנות לגפנים בעי טפי משום דפעמים מחבשי בהו טובא כדאמר שמואל לאריסיה למחר אייתי מקורייהו ומ"מ כיון דעדיין לא הכחישו כל כך לא היה רב יוסף אומר לקוצם אי לאו משום ציפרי דמפסדי ליה וניחא שבשביל גרמא שכבר עשה לא יצטרך לקוץ ולא דמי לקורקור ולרקתא, דהתם מעשה מאומנים המקיזים בכל יום וכן הנהו דנפצי כיתנא הוא הגורם ועל כן יכול למחות בידם שלא לעשות עוד. ושוב אמר לי מה"ר פסח ששמע משם הרב ר' יונה מספרד שפי' גירי דיליה כאשר כתבתי ומסייע מילתיה מהיזק ראיה שאם פתחו חלונות לחצר חברו צריך לסותמו אפילו הוא באופן שבעצמו לא יראה ואחרים יבואו ויראו דרך אותן חלונות וגבי לא יסמוך אדם כותלו סמוך לכותל חברו אא"כ הרחיק ממנו ד' אמות משום דוושא דוקא אמרו התוס' כי מיד מונע הדוושא ומחמת כן נקרא גירי דיליה הרי ע"כ הפי' כאשר כתבתי.
Q - A built a drainpipe for his roof, and as a result, whenever it would rain, the water from the drainpipe would pour on the roof of his neighbor's house. Must A move the drainpipe?
A - R. Hayyim b. Moses maintains that it is not necessary to move the drainpipe because it was not raining when the pipe was erected. Therefore, any damage that might result from the rain is considered to be indirect. R. Avigdor Cohen Zedek replied to my inquiry with a similiar reason.
However, I feel that such action constitutes direct damage, and A therefore must move the drainpipe. R. Pesach informed me that he heard a decision similiar to mine, quoted in the name of Yonah of Spain.