ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור כו' (שמות לה, ל). פקח עיניך וראה מי שזוכה להיות מנהיג בישראל איך צריך להיות מלא בחכמה ותבונה ודעת, וגם צריך להיות הגון בעני אלהים ואדם. בפרק הרואה (ברכות נה, א) א"ר יוחנן אין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכין בציבור, שנאמר (שמות לה, ל) ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי, א"ל הקב"ה כו' עיין שם. וקשה במה שאמרו ישראל אם לפני הקב"ה ולפניך הגון, האי ולפניך כיודא ועוד לקרא. עוד קשה לפנינו לא כל שכן, מה זה כל שכן, לימא כן הוא כדבריך:
ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור. Anyone who is a leader of the Jewish people has to be endowed with superior wisdom and needs to be approved for his task by both G–d and the people whom he represents. Rabbi Yochanan made the appointment of communal leaders subject to a referendum (Berachot 55). He based this ruling on the verse quoted above (31,2). If the leader has found G–d's approval, why would he also need the people's approval? The Talmud describes there that G–d asked Moses if Betzalel was acceptable to him to which Moses replied "If he is acceptable to You how can he not be acceptable to me?" G–d explained that Betzalel must also have his approval. When Moses subsequently asked the Israelites if Betzalel was acceptable to them they answered that if he was the choice of both G–d and Moses he must certainly be their choice also. Israel's response seemed to lack logic, especially the statement that if a leader was acceptable to G–d he must be even more acceptable to them!
ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור כו' (שמות לה, ל). פקח עיניך וראה מי שזוכה להיות מנהיג בישראל איך צריך להיות מלא בחכמה ותבונה ודעת, וגם צריך להיות הגון בעני אלהים ואדם. בפרק הרואה (ברכות נה, א) א"ר יוחנן אין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכין בציבור, שנאמר (שמות לה, ל) ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי, א"ל הקב"ה כו' עיין שם. וקשה במה שאמרו ישראל אם לפני הקב"ה ולפניך הגון, האי ולפניך כיודא ועוד לקרא. עוד קשה לפנינו לא כל שכן, מה זה כל שכן, לימא כן הוא כדבריך:
ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור. Anyone who is a leader of the Jewish people has to be endowed with superior wisdom and needs to be approved for his task by both G–d and the people whom he represents. Rabbi Yochanan made the appointment of communal leaders subject to a referendum (Berachot 55). He based this ruling on the verse quoted above (31,2). If the leader has found G–d's approval, why would he also need the people's approval? The Talmud describes there that G–d asked Moses if Betzalel was acceptable to him to which Moses replied "If he is acceptable to You how can he not be acceptable to me?" G–d explained that Betzalel must also have his approval. When Moses subsequently asked the Israelites if Betzalel was acceptable to them they answered that if he was the choice of both G–d and Moses he must certainly be their choice also. Israel's response seemed to lack logic, especially the statement that if a leader was acceptable to G–d he must be even more acceptable to them!