מתחילה אקדים דברי האלהי בעל שערי אורה מה שכתב בדרך כלל על ענין בית הבחירה. וזה לשונו בשער הראשון בכינוי שכינה, והיא היתה שוכנת עם ישראל תמיד משעת עשיית המשכן, כאמרו (שמות כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. וצריך אתה לדעת עיקר גדול. דע בתחלת בריאת העולם עיקר שכינה בתחתונים היתה, שהרי מערכת כל הנבראים על סדר המעלות היו עליונים כנגד עליונים, תחתונים כנגד תחתונים, ולפיכך היתה שכינה שרויה בתחתונים, ובהיות השכינה למטה, נמצאו שמים וארץ אחרים. וזהו לשון (בראשית ב, א) ויכלו השמים והארץ וכל צבאם, שנשתכללו אלו מאלו ונתמלאו אלו מאלו והיו הצנורות והמקורות פועלים בשלמות ונמשכים מלמעלה למטה, נמצא ה' ית' ממלא מלמעלה למטה, וסימנך (ישעיה סו, א) השמים כסאי והארץ הדום רגלי, נמצא שהשי"ת היה שרוי במצוע שוה בין העליונים ובין התחתונים:
Let me first quote some words of the saintly author of Shaarey Or on the subject of the Holy Temple. The following is a quotation from the first chapter of his book entitled Shechinah: After the erection of the Tabernacle the שכינה, manifestation of G–d's Presence, was visible at all times over the camp of the Israelites. We derive this from the verse: "They shall make a Temple for Me so that I may dwell in their midst" (25,8). You need to appreciate an important rule. G–d's principal residence was in our world when He first created the universe and man. Although the "upper" regions had been allocated to the creatures of those regions and the "lower" regions to the creatures of the terrestrial universe, because G–d had His principal residence on earth, He thereby provided the unification of heaven and earth, allowed for unimpeded communication and transfer to our world of sources of blessing from the inexhaustible pools of the upper regions. All this is alluded to in the verse: "And the heavens and the earth were completed together with all their hosts" (Genesis 2,1). This means that each part of the "lower" universe was also a part of the "higher" universe and thus contributed to the other's existence. The conduits supplying sources from one region to the other worked perfectly without hindrance. This is what the prophet referred to in Isaiah 66,1: "The heaven is My throne and the earth is My footstool." G–d is perceived as halfway between the earth and heaven, or, between terrestrial and celestial beings.
מתחילה אקדים דברי האלהי בעל שערי אורה מה שכתב בדרך כלל על ענין בית הבחירה. וזה לשונו בשער הראשון בכינוי שכינה, והיא היתה שוכנת עם ישראל תמיד משעת עשיית המשכן, כאמרו (שמות כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. וצריך אתה לדעת עיקר גדול. דע בתחלת בריאת העולם עיקר שכינה בתחתונים היתה, שהרי מערכת כל הנבראים על סדר המעלות היו עליונים כנגד עליונים, תחתונים כנגד תחתונים, ולפיכך היתה שכינה שרויה בתחתונים, ובהיות השכינה למטה, נמצאו שמים וארץ אחרים. וזהו לשון (בראשית ב, א) ויכלו השמים והארץ וכל צבאם, שנשתכללו אלו מאלו ונתמלאו אלו מאלו והיו הצנורות והמקורות פועלים בשלמות ונמשכים מלמעלה למטה, נמצא ה' ית' ממלא מלמעלה למטה, וסימנך (ישעיה סו, א) השמים כסאי והארץ הדום רגלי, נמצא שהשי"ת היה שרוי במצוע שוה בין העליונים ובין התחתונים:
Let me first quote some words of the saintly author of Shaarey Or on the subject of the Holy Temple. The following is a quotation from the first chapter of his book entitled Shechinah: After the erection of the Tabernacle the שכינה, manifestation of G–d's Presence, was visible at all times over the camp of the Israelites. We derive this from the verse: "They shall make a Temple for Me so that I may dwell in their midst" (25,8). You need to appreciate an important rule. G–d's principal residence was in our world when He first created the universe and man. Although the "upper" regions had been allocated to the creatures of those regions and the "lower" regions to the creatures of the terrestrial universe, because G–d had His principal residence on earth, He thereby provided the unification of heaven and earth, allowed for unimpeded communication and transfer to our world of sources of blessing from the inexhaustible pools of the upper regions. All this is alluded to in the verse: "And the heavens and the earth were completed together with all their hosts" (Genesis 2,1). This means that each part of the "lower" universe was also a part of the "higher" universe and thus contributed to the other's existence. The conduits supplying sources from one region to the other worked perfectly without hindrance. This is what the prophet referred to in Isaiah 66,1: "The heaven is My throne and the earth is My footstool." G–d is perceived as halfway between the earth and heaven, or, between terrestrial and celestial beings.