I have also come to awaken ourselves to another thing that most men stumble in. It is well known that [the issur of] theft obtains both with others and with relatives, and even with one's father and mother, as we find in Bava Kamma 70a: "If one stole from his father, etc." And it is obvious that the negative commandment of "You shall not covet" also obtains with all. And see Choshen Mishpat that the negative commandment of "You shall not covet" does not obtain with desiring in the heart alone, but with one's being so profuse in blandishments of another that he finally consents to give him what he wants. Accordingly, if one joined another in a wedding agreement [tenaim] to wed his daughter to his son and they agreed what each would give [(For before they reach an agreement, each is entitled to ask whatever he wishes, stating that lacking this, he does not wish to sign)], and after this he heaped blandishments upon the other to extract more and more, apparently the negative commandment of "You shall not covet" obtains, and this with all such optional gifts [(as opposed to grants of charity)], where the other does not really wish to give but consents only under the pressure of the blandishments.
בְּעִנְיַן "לֹא תַחְמֹד" * וּבְסִפְרוֹ סֵפֶר הַמִּצְוֹת הַקָּצָר חֵלֶק לֹא תַעֲשֶׂה אוֹת מ' כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא לַחְמֹד דָּבָר שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ' ט"ו): "לֹא תַחְמֹד" וְכוּ', וְהַחֶמְדָּה הִיא שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְהוֹצִיא מַחֲשַׁבְתּוֹ לַפֹּעַל, וּמַרְבֶּה רֵעִים עַל חֲבֵרוֹ וּמַפְצִיר בּוֹ עַד שֶׁלּוֹקְחוֹ מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עָלָיו. וּמָצוּי זֶה בֶּחָתָן שֶׁמַּכְבִּיד עַל חוֹתְנוֹ קֹדֶם הַחֲתוּנָה, שֶׁיִּתֵּן לוֹ דָּבָר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, מַה שֶּׁלֹּא הִתְנוּ עַל זֶה בִּשְׁעַת כְּתִיבַת הַתְּנָאִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְנוֹ מְמַלֵּא מְבֻקָּשׁוֹ, אַף עַל פִּי כֵן עוֹבֵר הֶחָתָן עַל לָאו זֶה דְּלֹא תַחְמֹד, (וְעַיֵּן בָּרָאֲבַ"ד פֶּרֶק א' מֵהִלְכוֹת גְּזֵלָה). וְנוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן וּבִזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:
וּבְאוֹת מ"א כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא לְהִתְאַוּוֹת בַּלֵּב דָבָר שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה' י"ח): "לֹא תִּתְאַוֶּה". זֶה הַלָּאו הוּא חוּץ מִ"לֹּא תַחְמֹד", כִּי "לֹא תִתְאַוֶּה" עוֹבֵר כֵּיוָן שֶׁחָשַׁב בְּלִבּו, אֵיךְ יִקְנֶה דָּבָר זֶה וְנִפְתָּה בְּלִבּו בַּדָּבָר עָבַר בְּ', לֹא תִתְאַוֶּה", שֶׁאֵין תַּאֲוָה אֶלָּא בַּלֵּב בִּלְבַד. וְאִם יִקְנֶה הַדָּבָר הַהוּא, שֶׁהִפְצִיר בִּבְעָלָיו וְהִרְבָּה עָלָיו רֵעִים עַד שֶׁקָּנָהוּ, עוֹבֵר גַּם כֵּן בְּ"לֹא תַחְמֹד". וְנוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:
On "You shall not covet"
עוֹד אָמַרְתִּי לְעוֹרֵר עַל דָּבָר אֶחָד, שֶׁנִּכְשָׁלִין בּוֹ בְּנֵי אָדָם. הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁעֲוֹן גֶּזֶל הוּא בֵּין מֵאֲחֵרִים וּבֵין מִקִּרוֹבָיו, וַאֲפִלּוּ מֵאָבִיו וְאִמּוֹ, כִּדְאִיתָא בְּבָבָא קָמָא (דף ע.): גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְכוּ'. וּפָשׁוּט, דְּהוּא הַדִּין הַלָּאו (שמות כ' ט"ו) דְ"לֹא תַחְמֹד', שַׁיָּךְ גַּם כֵּן לַכֹּל. וְעַיֵּן בְּחֹשֶן מִשְׁפָּט, דְּהַלָּאו דְּ"לֹא תַחְמֹד" אֵינוֹ בַּחוֹמֵד בַּלֵּב לְבַד, כִּי אִם כְּשֶׁמַּרְבֶּה עָלָיו רֵעִים לְהַפְצִירוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ, וְאִם כֵּן לְפִי זֶה, אִם נִתְקַּשֵּׁר עִם אֶחָד בִּכְתִיבַת הַתְּנָאִים לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ, וְגָמְרוּ בֵּינֵיהֶם הַנְּתִינוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד, דְקֹדֶם הַגְּמָר רְשׁוּת בְּיַד כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ, דִּבְלֹא זֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְקַשֵּׁר עִמּוֹ, וּלְאַחַר זֶה הִרְבָּה רֵעִים לְהַפְצִיר בַּמְחֻתָּן שֶׁיּוֹסִיף לוֹ עוֹד וָעוֹד, לִכְאוֹרָה יֵשׁ בָּזֶה הַלָּאו דְּ"לֹא תַחְמֹד". וְכֵן כָּל כְּהַאי גַּוְנָא מַתָּנוֹת שֶׁל רְשׁוּת [לַאֲפוּקֵּי שֶׁל צְדָקָה], שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן לִתֵּן, כִּי אִם לְאַחַר הַפְצָרַת רֵעִים, יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם "לֹא תַחְמֹד".
I have also come to awaken ourselves to another thing that most men stumble in. It is well known that [the issur of] theft obtains both with others and with relatives, and even with one's father and mother, as we find in Bava Kamma 70a: "If one stole from his father, etc." And it is obvious that the negative commandment of "You shall not covet" also obtains with all. And see Choshen Mishpat that the negative commandment of "You shall not covet" does not obtain with desiring in the heart alone, but with one's being so profuse in blandishments of another that he finally consents to give him what he wants. Accordingly, if one joined another in a wedding agreement [tenaim] to wed his daughter to his son and they agreed what each would give [(For before they reach an agreement, each is entitled to ask whatever he wishes, stating that lacking this, he does not wish to sign)], and after this he heaped blandishments upon the other to extract more and more, apparently the negative commandment of "You shall not covet" obtains, and this with all such optional gifts [(as opposed to grants of charity)], where the other does not really wish to give but consents only under the pressure of the blandishments.
הֶעְתַּקְנוּ פֹּה אֶת הַהַגָּהָה מֵהַסֵּפֶר "אַהֲבַת חֶסֶד", שֶׁהִזְכִּירָהּ הֶחָפֵץ חַיִּים בְּעַמּוּד רס"ח.
אַגַּב רָאִיתִי לְהַזְכִּיר פֹּה עִנְיָן נָחוּץ: יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת יָד וָשֵׁם לְזֵכֶר עוֹלָם עַל נִשְׁמַת אֲבוֹתֵיהֶם וְעוֹשִׂים לָהֶם מַצֵּבָה שֶׁל אֶבֶן שַׁיִשׁ יְקָרָה וּמְפֻתַּחַת בְּפִתּוּחֵי חוֹתָם בְּאוֹתִיּוֹת מֻזְהָבוֹת וְכַדּוֹמֶה צִיּוּרִים וּפְרָחִים הַרְבֵּה, וְיֵשׁ שֶׁמּוֹסִיפִין לָזֶה נְטִיעוֹת יָפוֹת וְכַדּוֹמֶה מִתַּעֲנוּגֵי בְּנֵי הָאָדָם וּמְפַזְּרִין עַל אֵלּוּ הָעִנְיָנִים מָמוֹן הַרְבֵּה וְחוֹשְׁבִין שֶׁבָּזֶה עוֹשִׂין נַחַת רוּחַ גְּדוֹלָה לְנִשְׁמַת הַנִּפְטָר וְכַמָּה טָעוּת טוֹעִין אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים בַּמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת נֶפֶשׁ הַנִּפְטָר אַחַר פְּרֵדָתוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מַכִּיר שָׁם בְּעוֹלַם הָאֱמֶת אֶת הַתַּכְלִית הַנִּרְצָה שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְוֹת, כִּי הוּא רוֹאֶה שֶׁזּוֹ הִיא הַסְּחוֹדָה הַיְקָרָה הַמְהַלֶּכֶת שָׁם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וַעֲבוּרָם יִתְעַנֵּג הָאָדָם לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים, וְאָז יָקָר מִפָּז אֶצְלוֹ אֵיזֶה מִצְוָה קַלָּה שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִתְמַרְמֵר הַרְבֵּה עַל עַצְמוֹ, עַל שֶׁכִּלָּה יְמֵי חַיָּיו בְּהַשָּׂגַת תַּעֲנוּגֵי הֶבֶל וְכָבוֹד הַמְדֻמֶּה, שֶׁהוּא צָרִיךְ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עֲלֵיהֶם, וְאִם כֵּן, מַה נַּחַת רוּחַ יוּכַל לְהַגִּיעַ לוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁבָּנָיו, שֶׁכִּלָּה עֲלֵיהֶם כָּל כֹּחוֹתָיו, וְחָשַׁב עֲלֵיהֶם בְּחַיָּיו שֶׁהֵם יַצִּילוּ אוֹתוֹ מִן הַדִּין בִּפְעֻלּוֹתָיו הַנָּאוֹת וְהַיְשָׁרוֹת וּלְבַסּוֹף הֵם מוֹסִיפִין עוֹד תַּעֲנוּגֵי הֶבֶל כָּאֵלֶּה. ?
וְיוֹתֵר טוֹב הָיָה לָהֶם שֶׁיָּשִׂימוּ מַצֵּבָה שֶׁאֵינָהּ יְקָרָה כָּל כָּךְ וּבְאוֹתִיּוֹת פְּשׁוּטוֹת וְלֹא מֻזְהָבוֹת וּבְלִי צִיצִים וּפְרָחִים וּבְלִי נְטִיעוֹת (אֲבָל עֶצֶם הַמַּצֵּבָה הוּא עִנְיָן נִצְרָךְ לְנֶפֶשׁ הַמֵּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל בִּשְׁקָלִים), וְיֶתֶר הַהוֹצָאוֹת, שֶׁנּוֹפְלִין עַל זֶה, הָיָה לָהֶם לִקנוֹת שַׁ"ס וְלִתְּנוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְיִכְתְּבוּ עָלָיו שֶׁהוּא לְזֵכֶר נִשְׁמַת אֲבוֹתֵיהֶם, אוֹ לַעֲשׂוֹת מִזֶּה גְּמַ"ח קָבוּעַ לְזֵכֶר נִשְׁמַת אֲבוֹתֵיהֶם, וּבָזֶה הָיָה מִתְעַלֶּה נַפְשָׁם מְאֹד לְמַעְלָה, כִּי מִכָּל הַלְוָאָה וְהַלְוָאָה שֶׁנִּתּוֹסֵף לָהֶם מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא, מִמֵּילָא נִתּוֹסֵף זְכוּת לַאֲבוֹתֵיהֶם גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר "יֵשׁ נוֹחֲלִין", דִּזְכֻיּוֹת וּמִצְוֹת שֶׁעוֹשֶׂה הַבֵּן אַחַר מִיתַת אָבִיו, הוּא כַּפָּרָה לְנֶפֶשׁ אָבִיו, אַף עַל פִּי דְּמִנַּפְשֵׁהּ קָעָבֵד. וְכָתַב עַל זֶה בְּנוֹ, בַּעַל הַשְּׁלָ"ה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁמַּצִּיל אֶת אָבִיו מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וּמַתִּיר אוֹתוֹ מִן הַיִּסּוּרִין, אֶלָּא אַף זוֹ שֶׁמַּכְנִיסוֹ אַחַר כָּךְ לְגַן עֵדֶן וְנוֹתְנוֹ בִּמְחִצַּת הַצַּדִּיקַים, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר סוֹף פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי (מלאכי א' ו'). "בֵּן יְכַבֵּד אָב" אַף עַל גַּב שֶׁמֵּת, מְחֻיָּב יוֹתֵר לְכַבְּדוֹ, דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כ' י"ב) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ" דְּאִם אוֹתוֹ הַבֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רַע וּמִכְשׁוֹל, וַדַּאי מְבַזֶּה לְאָבִיו וְכוּ' וְאִם הַבֵּן הַהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב וּמַעֲשָׂיו מְתֻקָּנִים, וַדַּאי שֶׁהוּא מְכַבֵּד לְאָבִיו בְּזֶה הָעוֹלָם לְנֶגֶד בְּנֵי הָאָדָם וּמְכַכֵּד אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עַל הָאָב וּמוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, עַד כָּאן לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהִנֵּה אִם יָפֶה כֹּחַ הַבֵּן לַעֲשׂוֹת לְאָבִיו אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה וּלְהַכְנִיסוֹ לְגַן עֵדֶן, קַל וָחֹמֶר שֶׁיָּפֶה כֹּחוֹ לִגְרֹם לְאָבִיו שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִדּוֹן בְּגֵיהִנֹּם וּבְיִסּוּרִין. וּמַה שֶּׁכָּתַב בְּסֵפֶר "חֲסִידִים", שֶׁאֵין הַתְּפִלָּה וְהַצְּדָקָה מוֹעֶלֶת כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל אָדָם רָשָׁע, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁלֹּא אָמְרוּ כֵּן אֶלָּא לְגַבֵּי אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעוֹ הוּא, אֲבָל בְּנוֹ הוּא כַּרְעָא דַּאֲבוּהּ (הרגלים של אביו) בְּוַדַּאי יוֹעִיל עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ
וִיצַיֵּר הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ, אִלּוּ הָיָה הוּא בְּעַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֻשְׁלָךְ בָּאֵשׁ אוֹ בִּשְׁאָר יִסּוּרִים קָשִׁים, כַּמָּה הָיָה חֶפְצוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ שֶׁבָּנָיו יִכָּנְסוּ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה בַּעֲבוּרוֹ, בְּאֵיזֶה עֵצָה שֶׁיּוּכְלוּ לְהַצִּילוֹ מִזֶּה הָעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא. כָּזֶה וְכָזֶה יִרְאֶה הוּא בְּעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבוּר נִשְׁמַת אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁעָמְלוּ בְּכָל כֹּחוֹתֵיהֶם עָלָיו, עַד שֶׁעָשׂוּהוּ לְאִישׁ, לְהַצִּילָּם בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים מֵעֹנֶשׁ עֲוֹנוֹתֵיהֶם הַמַּר, כִּי בְּוַדַּאי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ וְגוֹ', וּבִפְרָט בְּתוֹךְ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשׁים, שֶׁאָז כֹּחַ הַדִּין מָתוּח יוֹתֵר, כַּיָּדוּעַ, יִרְאֶה לְהַרְבּוֹת עֲבוּרָם תּוֹרָה וּצְדָקָה וָחֶסֶד כְּפִי כֹּחוֹ, שֶׁבָּזֶה יַצִּילֵם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וִיבִיאֵם לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא כָּל זֶה יִתֵּן הַחַי אֶל לִבּוֹ, וּבְמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ יִמְדְּדוּ לוֹ כָּל זֶה הִתְבּוֹנַנְתִּי מִדְּבָרָיו הַקדוֹשִׁים וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כָּל מִצְוָה שֶׁהַבֵּן עוֹשֶׂה מוֹעִיל לְהַנִּפְטָר, כְּמוֹ שֶׁהוּבָא שָׁם בְּסֵפֶר "יֵשׁ נוֹחֲלִין" בְּשֵׁם הָרִאשׁוֹנִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנִּתְעוֹרֵר לְמַעְלָה עַל יְדֵי זֶה מִדַּת הַחֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בַּפְּרָקַים הָרִאשׁוֹנִים בְּשֵׁם חֲזַ"ל, כַּמָּה יוֹעִיל זֶה לְמַעְלָה לְנֶפֶשׁ הַנִּפְטָר, שֶׁיִּתְנַהֵג הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו גַּם כֵּן בְּמִדַּת הַחֶסֶד, גַּם שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכָּר שֵׁם שֶׁל אֲבוֹתָיו לְעֵינֵי הַכֹּל לְטוֹבָה, שֶׁאוֹמְרִים: אַשְׁרֵי שֶׁזֶּה יָלַד, אַשְׁרֵי שֶׁזֶּה גִּדֵּל! וּמִמֵּילָא נִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם זְכוּת וְרַחֲמִים גַּם כֵּן מִלְּמַעְלָה, וְעַיֵּן שָׁם עוֹד בְּדִבְרֵי בַּעַל הַשְּׁלָ"ה, שֶׁהֵבִיא כַּמָּה מַאַמְרֵי חֲזַ"ל, וּמְסַיֵּם שָׁם: דְּהָעוֹשֶׂה צְדָקָה בִּשְׁבִיל נֶפֶשׁ הַמֵּת (אֲפִלּוּ אִם אֵינֶנּוּ קרוֹבוֹ, רַק שֶׁאֵינֶנּוּ רָשָׁע, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא בְּנוֹ וּבִתּוֹ אוֹ אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ), בְּוַדַּאי הוּא עוֹשֶׂה הַצָּלָה גְּדוֹלָה וְנַחַת רוּחַ לְנִשְׁמָתוֹ, עַיֵּן שָׁם וְעִקַּר הָעִנְיָן הוּבָא גַּם כֵּן בְּ"יוֹרֶה דֵּעָה", סוֹף סִימָן רמ"ט, עַיֵּן שָׁם.
עַל כֵּן כְּשֶׁאֵרַע, חַס וְשָׁלוֹם, לְאֶחָד, שֶׁמֵּת לוֹ אֶחָד מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ בִּימֵי עֲלוּמָיו, וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ שֵׁם וּשְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, מֵהָרָאוּי שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ יָד וָשֵׁם לְזֵכֶר נִשְׁמָתוֹ בְּמִצְוָה הַקִּבוּעָה לְדוֹרוֹת, וְכַנַּ"ל, אִם יֵשׁ בְּכֹחוֹ, וְאָז לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין בְּכֹחוֹ לָזֶה, עַל כָּל פָּנִים יִתְנַדֵּב עֲבוּרוֹ אֵיזֶה סֵפֶר, הַצָּרִיךְ לָרַבִּים לִלְמֹד בּוֹ וְיִכְתֹּב עָלָיו אֶת שְׁמוֹ, וּבְכָל עֵת שֶׁיִּלְמְדוּ בּוֹ, יִהְיֶה לְנַחַת רוּחַ לְנִשְׁמַת הַנִּפְטָר וְכֵן רָאִיתִי רַבִּים נוֹהֲגִין יִתֵּן ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקֻיַּם בְּיָמֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (ישעיה כ"ה ח'): "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים" וְגוֹ'
תְּפִלָּה עַל הַדִּבּוּר וְעַל הַשְּׁמִיעָה, שֶׁחִבְּרָהּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצללה"ה, וְנִמְצֵאת בְּסֵפֶר "חוֹבַת הַשְּׁמִירָה":
נָכוֹן שֶׁיְּבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה זוֹ בַּבֹּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּה, וְגַם מִמֵּילָא בִּזְכִירָתוֹ בַּפֶּה יִהְיֶה לוֹ דָּבָר זֶה לְמַזְכֶּרֶת, שֶׁלֹּא יִלָּכֵד בָּם.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁתְּזַכֵּנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לִשְׁמֹר פִּי וּלְשׁוֹנִי לִבְלִי לְהִלָּכֵד בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים, דְהַיְנוּ מֵעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע כְּדִכְתִיב (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וּקְרִי בֵּהּ לֹא תַשִּׂיא, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה לְסַפֵּר וּלְקַבֵּל, וְגַם מֵעֲוֹן רְכִילוּת כְּדִכְתִיב (ויקרא י"ט ט"ז): "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ". וְאֶהְיֶה זָהִיר מִלְּדַבֵּר, אֲפִילוּ עַל אִישׁ יְחִידִי, וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּדַבֵּר דֵּלָטוֹרְיָא עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲוֹנוֹ חָמוּר מְאֹד. וְכָל שֶׁכֵּן לְהִזָּהֵר מִלְּהִתְרַעֵם עַל מִדוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא עָוֹן חָמוּר יוֹתֵר מִן הַכֹּל, וּכְדִכְתִיב בְּפָרָשַׁת חֻקַּת (במדבר כ"א ד'): "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדֶּרֶךְ וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶה", וַעֲבוּר זֶה נִשְׁלְחוּ עֲלֵיהֶם הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וְגוֹ'. (במדבר כ"א ז') "וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי דִּבַּרְנוּ בַּה' וָבָךְ". וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי שֶׁקֶר, כְּמוֹ דִּכְתִיב (שמות כ"ג ז'): "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֲנֻפָּה, שֶׁמְּיַפֶּה לְאִישׁ עֹל עַוְלוֹתָיו בְּפָנָיו, כְּמוֹ דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי (במדבר ל"ה ל"ג): "וְלֹא תַחֲנִיפוּ" וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי לֵיצָנוּת, כְּמוֹ דִּכְתִיב (ישעיה כ"ח כ"ב): "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם" וּמִלֵּישֵׁב בֵּין לֵיצָנִים, כְּדִכְתִיב (תהילים א' א'): "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" וְלִהְיוֹת זָהִיר מֵאוֹנָאַת דְּבָרִים, כְּמוֹ דִּכְתִיב (ויקרא כ"ה י"ז): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", וְקִּבְּלוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא קָאֵי עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים. וְלִהְיוֹת זָהִיר מֵהַלְבָּנַת פָּנִים, אֲפִילוּ בִּשְׁעַת תּוֹכָחָה כְּמוֹ דִּכְתִיב (ויקרא י"ט י"ז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" וְלִהְיוֹת זָהִיר מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי גַּאֲוָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב (דברים ו' י"ב): "הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ", וְקִבְּלוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא אַזְהָרָה לְגַסֵּי הָרוּחַ, וּכְמוֹ דִּכְתִיב (דברים ח' י"ד): "וְרָם לְבָבְךָ וְשָׁכַחְתָּ", וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (סוטה דַּף ה'): וְגַאֲוָה, אֲפִלּוּ בַּלֵּב אָסוּר, כְּדִכְתִיב (משלי ט"ז ה'). "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב". וְכֵן מִלְּדַבֵּר דִבְרֵי מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ז ה'): "וְלֹא יִהְיֶה כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ", וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, שֶׁהוּא אַזְהָרָה, שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת (סנהדרין דַּף ק"י). וְכֵן מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי כַּעַס, שֶׁהוּא גַּם כֵּן עָוֹן חָמוּר מְאֹד בְּעַצְמוּתוֹ, וְגַם מֵבִיא לִידֵי מַחֲלֹקֶת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל. כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא לְדַבֵּר, כִּי אִם דָּבָר הַצָּרִיךְ לְעִנְיְנֵי גּוּפִי אוֹ לְנַפְשִׁי, וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשַׂי וְדִבּוּרַי לְשֵׁם שָׁמַיִם.