אות י: יראה - יראה לאו מלתא זוטרתי היא, כי בה תלוי השמירה מכל דבר רע. וידוע דאית יראה ואית יראה, האחת נקראת יראה חיצונה, שירא מענשים בעולם הזה ובעולם הבא, כי רבים מכאובים לרשע ותוכחות על עוון, עד כדי שאין אדם יכול לשער בדעתו הרעה הגדולה אשר נפש הרשע סובלת בעולם הבא, עד כדי שאמרו שאם יהיו לאדם יסורין בחייו כיסורין של איוב, אינו כטפה מן הים נגד צער יום המיתה, וכל צער יום המיתה אינו כטפה מן הים נגד יסורי עולם הבא, שנותנים כח ברשעים לסבלם, ועוברי בעמק הבכה מעין ישיתוהו (תהילים סד ז). ופרשו רבותינו זכרונם לברכה (עירובין יט, א), שמורידין נהרי נחלי דמעה. הנה כי כן צריך האדם בעודנו באבו לחוס על נפשו ולהיות מחשב שכר עברה כנגד הפסדה, ויאמין באמונה שלמה, שאין הקדוש ברוך הוא ותרן ואינו מותר אפלו דקה מן הדקה:
The letter "Yud": REVERENCE - with reverence you cannot go wrong because it to guards against all evil. It is known that there is an external reverence, which fears punishment in this world and the next, for many pains afflict the wicked and reproofs for sin, to the extent that no one can fathom the great evil that the soul of the wicked endures in the world to come. They say that if a person were to suffer in his life as Job suffered, it would not be as a drop in the sea against the anguish of the day of death. And all the anguish of the day of death is not as a drop in the sea against the sufferings of the world to come, which empower the wicked to endure their suffering. Those who pass through the valley of weeping shall turn it into a spring (Psalm 84:7). Our sages, may their memory be a blessing, interpreted (Eruvin 19a) that we cause rivers of tears to flow. Indeed, a person must, while in this world, protection for his soul and consider the benefit for a transgression relative to its loss. He should have complete faith and believe that the Holy One, blessed be He, doesn’t become permissive even for the smallest moment.
2
וכבר גלתה נשמה אחת להרב הקדוש בעל ראשית חכמה, שמדקדקין על האדם מן השמים הרבה יותר ממה שהוא חושב, והאלקים יביא במשפט על כל. ולכן האיש הירא ורך הלבב יזהר וישמר מכל חטא כמפני חרב, ואם חטא יחיש מפלט לו, עד אשר לא יבואו ימי הרעה וימים אשר לא יועיל החרטה, ובעוד יש בו כח, כל אשר בכחו לעשות יעשה. אמנם יראה זו קורא אותה בזהר הקדוש יראה רעה, שנמצא שאינו ירא את ה', אלא ירא לנפשו, ואפלו הכי גם יראה זו היא טובה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אמנם יראת ה' טהורה היא, שירא יראת הרוממות בגין דאיהו רב ושליט וכו', כי גדול ה', ולגדלתו ולשלמות מדותיו וידיעתו אין חקר ואין מספר. ולא כל אדם זוכה ליראה זו, אלא הכל לפי התעוררותו ולפי מעשיו של אדם, ילפי שקידת למודו בספרים המלמדין לאדם דעת ויראת ה':
And so it was that a single soul was developed to the Holy Rabbi Reishit Chochma, Hashem diligently scrutinizes humanity from the realm above far more than one could fathom, and it is the divine decree to mete out justice upon all. Therefore, the man who possesses reverence and a tender heart shall be cautious and guard against every transgression as if evading a sword. And if by chance he stumbles and falls into sin, let him hasten to find refuge until the days of adversity and remorse shall no longer avail. As long as there remains strength within him, whatever he can accomplish, he shall indeed do. However, observe that this fear is referred to as "evil fear" in the Holy Zohar, for it is found that one does not fear the Lord Himself, but rather fears for his own soul. Nevertheless, even this type of fear is considered good, for through acting ‘not for the sake of Heaven’ turns into ‘acting for the sake of Heaven,’ one attains righteousnes. But truly pure is the fear of the Lord, which is the awe of His supernal majesty, for He is great, mighty, and beyond comprehension. His attributes and knowledge are immeasurable and incalculable. Yet not all individuals merit to attain such fear; rather, it depends on their awakening and deeds. It is contingent upon their diligent study of spiritual books on the Wisdom and on the reverence of the Lord.
3
ועקר גדול לכל דבר שבקדשה הוא ההשתדלות והשקידה. וידוע, שמצוה לירא את ה' הנכבד והנורא היא אחת מתרי"ג מצוות, ורבה היא, והיא מצוה תדירית, שבכל עת ורגע שיזכר ליראה את ה', מקים מצוה דאוריתא. וזו אחד מן הדברים שלא יוכל האדם לומר בשום רגע שהיה רוצה לקים מצוה, אבל אין בידו, כי יש המצוות התלויות במחשבה ובזכירה דסגי בידה לקימן תדיר. בשבתו בבית ובלכתו בדרך ובהיותו בחברת אנשים, או טרוד בעסקיו ויושב בחנות וכדומה לא יפנה לבו לבטלה, אלא יחשב מחשבות טהורות, ובזה מקים מצוות, והקדוש ברוך הוא קובע לו שכר:
The essence beheld in all matters of sanctity lies within one's utmost diligence and vigilance. It is known that the commandment to fear the revered and awe-inspiring Lord is one of the 613 commandments, and abundant it is. This is a constant commandment, for at any given moment when one remembers to fear the Lord, they fulfill a direct biblical commandment. A person cannot claim that they wished to fulfill a commandment but were unable to do so, for there are commandments that are dependent on thought and remembrance, which are within one's capacity to fulfill every moment. Whether at home on the Sabbath, while traveling on the road, amidst the company of others, or engrossed in one's business affairs while seated in a shop or the like, one should not incline their heart towards idleness, but rather cultivate pure thoughts, thereby fulfilling a commandment. The Holy One, blessed be He, rewards such endeavors.
4
ומה טוב שיהיה שגור בפיו לומר כפעם בפעם פסוק שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז ח). ויציר את השם נגד עיניו נקוד בנקוד יראה או בנקוד שכינה, כי כן כתבו משם האר"י ז"ל שהוא מסגל ליראה. (ואני ראיתי אנשי מעשה, שהיו כותבים בקלף או בניר שלשה תבות הללו: יהוה, אהבה, יראה והיו קושרין אותו תחת אצבעותיהם באפן שלא יראה חוצה, להיות לזכרון בין עיניהם תמיד בשבתם בבית ובלכתם בדרך.) והנה מצוה זו של היראה, רעותיה מובאות אחריה, שעל ידה ישמר מכל דבר רע. ואשרי אדם מפחד תמיד. שמא חס ושלום יגרם צער וכעס למלך רם ונשא, אים ונורא. ויחרד האיש וילפת, ויסור מרע ויעשה טוב לעשות נחת רוח ליוצרו:
What a pleasure it is to utter, again and again, the timeless verse "I have set the Lord always before me" (Psalms 16:8). It is truly exceptional how the Divine Name can be inscribed within one's consciousness, in a manner that fosters a sense of reverence. Indeed, the holy Ari, may his memory be a blessing, taught that it is possible to cultivate such awe-inspiring awareness. (I have witnessed individuals who would write these three sacred words – YHVH, ahava (love), and yir'ah (fear) – on a piece of parchment or paper, binding it beneath their fingers in a way that it remains concealed, serving as a constant reminder in their midst during Shabbat in their homes and journeys as well.) This commandment of reverence leads to further benefits, as it safeguards one from all evil. Fortunate is the person who harbors perpetual fear, for it is within this state that they prevent any anguish or wrath from affecting the exalted and awesome King. They tremble and repent from wrongdoing, choosing to do good and bring solace to their Creator.
אות י: יראה - יראה לאו מלתא זוטרתי היא, כי בה תלוי השמירה מכל דבר רע. וידוע דאית יראה ואית יראה, האחת נקראת יראה חיצונה, שירא מענשים בעולם הזה ובעולם הבא, כי רבים מכאובים לרשע ותוכחות על עוון, עד כדי שאין אדם יכול לשער בדעתו הרעה הגדולה אשר נפש הרשע סובלת בעולם הבא, עד כדי שאמרו שאם יהיו לאדם יסורין בחייו כיסורין של איוב, אינו כטפה מן הים נגד צער יום המיתה, וכל צער יום המיתה אינו כטפה מן הים נגד יסורי עולם הבא, שנותנים כח ברשעים לסבלם, ועוברי בעמק הבכה מעין ישיתוהו (תהילים סד ז). ופרשו רבותינו זכרונם לברכה (עירובין יט, א), שמורידין נהרי נחלי דמעה. הנה כי כן צריך האדם בעודנו באבו לחוס על נפשו ולהיות מחשב שכר עברה כנגד הפסדה, ויאמין באמונה שלמה, שאין הקדוש ברוך הוא ותרן ואינו מותר אפלו דקה מן הדקה:
The letter "Yud": REVERENCE - with reverence you cannot go wrong because it to guards against all evil. It is known that there is an external reverence, which fears punishment in this world and the next, for many pains afflict the wicked and reproofs for sin, to the extent that no one can fathom the great evil that the soul of the wicked endures in the world to come. They say that if a person were to suffer in his life as Job suffered, it would not be as a drop in the sea against the anguish of the day of death. And all the anguish of the day of death is not as a drop in the sea against the sufferings of the world to come, which empower the wicked to endure their suffering. Those who pass through the valley of weeping shall turn it into a spring (Psalm 84:7). Our sages, may their memory be a blessing, interpreted (Eruvin 19a) that we cause rivers of tears to flow. Indeed, a person must, while in this world, protection for his soul and consider the benefit for a transgression relative to its loss. He should have complete faith and believe that the Holy One, blessed be He, doesn’t become permissive even for the smallest moment.
וכבר גלתה נשמה אחת להרב הקדוש בעל ראשית חכמה, שמדקדקין על האדם מן השמים הרבה יותר ממה שהוא חושב, והאלקים יביא במשפט על כל. ולכן האיש הירא ורך הלבב יזהר וישמר מכל חטא כמפני חרב, ואם חטא יחיש מפלט לו, עד אשר לא יבואו ימי הרעה וימים אשר לא יועיל החרטה, ובעוד יש בו כח, כל אשר בכחו לעשות יעשה. אמנם יראה זו קורא אותה בזהר הקדוש יראה רעה, שנמצא שאינו ירא את ה', אלא ירא לנפשו, ואפלו הכי גם יראה זו היא טובה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אמנם יראת ה' טהורה היא, שירא יראת הרוממות בגין דאיהו רב ושליט וכו', כי גדול ה', ולגדלתו ולשלמות מדותיו וידיעתו אין חקר ואין מספר. ולא כל אדם זוכה ליראה זו, אלא הכל לפי התעוררותו ולפי מעשיו של אדם, ילפי שקידת למודו בספרים המלמדין לאדם דעת ויראת ה':
And so it was that a single soul was developed to the Holy Rabbi Reishit Chochma, Hashem diligently scrutinizes humanity from the realm above far more than one could fathom, and it is the divine decree to mete out justice upon all. Therefore, the man who possesses reverence and a tender heart shall be cautious and guard against every transgression as if evading a sword. And if by chance he stumbles and falls into sin, let him hasten to find refuge until the days of adversity and remorse shall no longer avail. As long as there remains strength within him, whatever he can accomplish, he shall indeed do. However, observe that this fear is referred to as "evil fear" in the Holy Zohar, for it is found that one does not fear the Lord Himself, but rather fears for his own soul. Nevertheless, even this type of fear is considered good, for through acting ‘not for the sake of Heaven’ turns into ‘acting for the sake of Heaven,’ one attains righteousnes. But truly pure is the fear of the Lord, which is the awe of His supernal majesty, for He is great, mighty, and beyond comprehension. His attributes and knowledge are immeasurable and incalculable. Yet not all individuals merit to attain such fear; rather, it depends on their awakening and deeds. It is contingent upon their diligent study of spiritual books on the Wisdom and on the reverence of the Lord.
ועקר גדול לכל דבר שבקדשה הוא ההשתדלות והשקידה. וידוע, שמצוה לירא את ה' הנכבד והנורא היא אחת מתרי"ג מצוות, ורבה היא, והיא מצוה תדירית, שבכל עת ורגע שיזכר ליראה את ה', מקים מצוה דאוריתא. וזו אחד מן הדברים שלא יוכל האדם לומר בשום רגע שהיה רוצה לקים מצוה, אבל אין בידו, כי יש המצוות התלויות במחשבה ובזכירה דסגי בידה לקימן תדיר. בשבתו בבית ובלכתו בדרך ובהיותו בחברת אנשים, או טרוד בעסקיו ויושב בחנות וכדומה לא יפנה לבו לבטלה, אלא יחשב מחשבות טהורות, ובזה מקים מצוות, והקדוש ברוך הוא קובע לו שכר:
The essence beheld in all matters of sanctity lies within one's utmost diligence and vigilance. It is known that the commandment to fear the revered and awe-inspiring Lord is one of the 613 commandments, and abundant it is. This is a constant commandment, for at any given moment when one remembers to fear the Lord, they fulfill a direct biblical commandment. A person cannot claim that they wished to fulfill a commandment but were unable to do so, for there are commandments that are dependent on thought and remembrance, which are within one's capacity to fulfill every moment. Whether at home on the Sabbath, while traveling on the road, amidst the company of others, or engrossed in one's business affairs while seated in a shop or the like, one should not incline their heart towards idleness, but rather cultivate pure thoughts, thereby fulfilling a commandment. The Holy One, blessed be He, rewards such endeavors.
ומה טוב שיהיה שגור בפיו לומר כפעם בפעם פסוק שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז ח). ויציר את השם נגד עיניו נקוד בנקוד יראה או בנקוד שכינה, כי כן כתבו משם האר"י ז"ל שהוא מסגל ליראה. (ואני ראיתי אנשי מעשה, שהיו כותבים בקלף או בניר שלשה תבות הללו: יהוה, אהבה, יראה והיו קושרין אותו תחת אצבעותיהם באפן שלא יראה חוצה, להיות לזכרון בין עיניהם תמיד בשבתם בבית ובלכתם בדרך.) והנה מצוה זו של היראה, רעותיה מובאות אחריה, שעל ידה ישמר מכל דבר רע. ואשרי אדם מפחד תמיד. שמא חס ושלום יגרם צער וכעס למלך רם ונשא, אים ונורא. ויחרד האיש וילפת, ויסור מרע ויעשה טוב לעשות נחת רוח ליוצרו:
What a pleasure it is to utter, again and again, the timeless verse "I have set the Lord always before me" (Psalms 16:8). It is truly exceptional how the Divine Name can be inscribed within one's consciousness, in a manner that fosters a sense of reverence. Indeed, the holy Ari, may his memory be a blessing, taught that it is possible to cultivate such awe-inspiring awareness. (I have witnessed individuals who would write these three sacred words – YHVH, ahava (love), and yir'ah (fear) – on a piece of parchment or paper, binding it beneath their fingers in a way that it remains concealed, serving as a constant reminder in their midst during Shabbat in their homes and journeys as well.) This commandment of reverence leads to further benefits, as it safeguards one from all evil. Fortunate is the person who harbors perpetual fear, for it is within this state that they prevent any anguish or wrath from affecting the exalted and awesome King. They tremble and repent from wrongdoing, choosing to do good and bring solace to their Creator.