מבחר הפנינים 43

אמר החכם. בני אל תקבל שררה על אנשי עירך. ואל תבזה לדבר הקטן. כי יבא לדבר הגדול:

443. THE sage addressed his son: Consent not to rule over thy townsmen; nor despise trifles, for they may become of importance.

ואל תחלוק עם אדם כעסן. כי אתה מצער אותו. ואל יקבצו במושבך [שני] אנשים שחולקים לנצוח. ואל תשמח בנפול אויבך. כי לא תדע מה יבואך:

444. Contend not with the passionate man, lest thou vex him, nor admit into thy society those who dispute merely to oppose; rejoice not at the fall of thine enemies, for thou knowest not what may befal thee.

ואל תראה היכולת בעת הגבורה כי אינך יודע איך יחזור הזמן עליך:

445. Evince not thy superiority, though thou hast power to exercise it, for alas! thou knowest not what time has in store for thee.

ואל תלעג לטעות זולתך. כי אינך מושל בדבור פיך. וקבל טעות בני אדם בדמות הנכונה כפי יכולתך:

446. Deride not the errors of thy fellow-man, for thou canst scarcely control the words of thine own mouth, and be to the utmost lenient to the faults of others.

ואל תתן אהבתך לאוהבך בפעם אחת. ושים האמת תמיד לעומתך. תנצל כל ימיך ותהיה לעולם מבני חורין:

447. Confer not hastily thy friendship; let truth be ever before thee; thus thou wilt be safe and unshackled all thy days.

ואמר החכם לבנו דע כי ראש האמונה יראת האלהים ושמור מצותיו:

448. The sage continued, Know that the fear of God and the observance of his commandments constitute the summit of faith.

בני דע כי האלהים יעד הגבוהים להשפילם. והשפלים להגביהם. על כן השפל עצמך כדי שינשאך האלהים:

449. Reflect that God ordains the elevation of the lowly and the humbling of the great, therefore, humble thyself, in order that God may exalt thee.

בני אל תאחר מהתשובה. כי יבא הפגע פתאום:

450. Delay not repentance, for death comes unawares.

בני הרבה מהאוהבים ואל תתן לבך למעשה למי שהרע לך:

451. Increase the number of thy friends, and set not thine heart against him who wronged thee.

בני אל תמכור אשתך ביופי אשת זולתך. כי החשק מתעה השכל. וכבר התעה מי שהיה חכם ממך:

452. Barter not thy wife for the charms of another; for lust deludes the intellect and alas! it misled one who was wiser than thou art.

בני חשוב עצמך רש ואם תהיה עשיר. מפני שאתה נפרד מהעושר:

453. Deem thyself poor, though thou art rich; for thou wilt once be separated from riches.

בני אל תעמוד לפני המלך כשהוא כועס. ולא בפני הנהר כשהוא שוטף:

454. Stand not before the king, when he is in anger, nor before a river when it is overflowing.

בני אל תגזור דבר עד שתועץ את מי שיישר אותך. בני ירא מרעי בני אדם והזהר מטוביהם:

455. Decide not without mature and trustworthy counsel; dread the wicked^*Or, Be mindful not to forfeit the regard of the good. and be wary of their favours.

בני שם קניניך בעולמך אשה טובה וחבר טוב. תנוח אל האשה בבאך ואל החבר בצאתך:

456. My son, seek to acquire a good wife and a kind friend; the one brings thee tranquillity within, and the other without.

בני אין עושר כבריאות. ולא נעימות כלב טוב:

457. There is no greater riches than health, no greater pleasure than a cheerful heart.

ואמר מי שקפץ ידו מהדלים ישליט האלהים המלכים בממונו:

458. God gives to despots power over the wealth of those whose hands are shut against the poor.

ואמר הנדיבות ההרגשה. הטובה עם קבלה התעלומות:

459. Magnanimity may be defined, as the due appreciation of benevolent sentiments, combined with^*With a submission to the hidden decrees of Providence; or, Not to betray intrusted secrets. secrecy in the performance of good action.

ואמר הענינים שלשה. ענין שטובתו נראה. דבק בו ענין שרעתו נראת. סור ממנו. וענין שיש בו ספק. השלך על ה׳ יהבך:

460. Human affairs may be considered from three points of view: 1st. Such as are obviously good; 2nd. Such as are overtly bad; and 3rd. Such as are doubtful. Adhere to the first, dismiss the second, and in the third cast thy burthen on God.

ואמר אל תרבו לדבר מבלי זכר האלהים פן יקשה לבבכם. כי הלב הקשה רחוק מאלהים.

461. The sage saith, Exclude not wholly the name of God from thy speech, lest thine heart become obdurate; for the obdurate heart is distant from God.

ואל תביטו בחטאי [בני] האדם מפני שאתם גדולים ותשכחו חטאיכם:

462. Censure not the faults of others on the assumption of superiority, lest you be unmindful of your own faults.

ואמר מי שנקה מן השלשה לא יחסר שלשה. מי שנקה מן הכעס. יגיע אל היקר. ומי שנקה מן העברות יגיע אל הכבוד. ומי שנקה מן הכילות יגיע אל הגדולה:

463. The sage was want to observe, He who is exempt from the following three errors will never lack three advantages: 1st. He who is free from anger will obtain esteem; 2nd. He who is pure from transgressions will gain honour; and 3rd. He who is free from avarice will earn dignity.

ואמר כפירת הטובה נבלה. וחברת הכסיל רעה חולה:

464. Ingratitude is wickedness, and the society of the ignorant a sore disease.

ואמר לא נוקש אדם שהכיר [מעלתו וערך] עצמו. ולא התחרט מי שעצם עיניו:

465. He used to say, He was never ensnared who knew his own position, nor has regret ever followed the closing of the eyes against evil.

ואמר מדת האדם [כפי]. מקראי לבו וכפי [עצת האדם] ושכלו תהיינה מדותיו:

466. ^*The morals of man depend on the dictates of his heart, hence his demeanour and disposition are formed by his counsel and intellect.The characteristics of man are the reflex of his heart; hence they are recognized by his counsel and intellect.

ואמר מי שחשב טוב על בני אדם אינו מבין ענייני הזמן:

467. He who overrates the worth of mankind has an erroneous conception of the world.

ואמר מי שהתעצל לא יגיע אל הרפואה:

468. The neglectful is past remedy.

ואמר לא תשלם חכמת האדם עד שיהא מוקדם בשלשה. מאוחר בשלשה. נקי משלשה. סומך על שלשה. השלשה המוקדמות השכל והענוה והדבור. והמאוחרות החנף והמהירות ועזיבת המועצה. והשלשה שיהא נקי מהם. החמדה והחשק והכזב. כי מי שיחמוד יארוב. ומי שחשק תועה. ודברי. רוח וכזב מה יועילו כי אף על האמת יחשד. והשלשה שיסמוך עליהם. המתון והשתיקה והסבל:

469. Wisdom can never be termed perfect in man, unless attended by intellect, meekness, and reverence for God; unless it reject flattery, forwardness, and pertinacity, and is exempt from covetousness, lust, and falsehood; for he who covets will also lie in wait, and he who is addicted to lust is sure to err, and the liar will forfeit all faith and ever incur suspicion; and, lastly, it must be based on clemency, silence, and deliberation.

ואמר מי שיוכל למנוע עצמו מארבע. ניצל מארבע. נמנע מארבע. המהירות והעקשות. והגאוה. והעצלות. כי פרי המהירות חרטה. ופרי העקשות העזות. ופרי הגאוה השנאה. ופרי העצלות הכשלון:

470. The sage observes, He who avoids rashness, perverseness, and indolence will escape their four evil consequences; for the result of rashness is regret; that of perverseness audacity; the end of pride hatred; and that of indolence ruin.

מי שמתקן את סתרו. יתקן הקדוש ברוך הוא גלויו. ומי שמתקן עניני אחריתו. יתקן הבורא עולמו ואחריתו. ומי שמתקן מה שבינו לבין הבורא. יתקן הבורא מה שבינו ובין בני אדם:

471. God will raise the renown of him who purifies his heart from secret errors, and establish the temporal and spiritual happiness of him who is solicitous for his own future welfare; and he who seeks to be reconciled to God, will by the help of his Maker be reconciled to his fellow-men.

ואמר שלשה דברים אין מרגישין עמהם בגרת. המוסר הטוב. והתרחק מן ההזיק. וסור מן העברות:

472. The sage observes, The practice of the following three things will never weary:^*According to another reading, Will never be ascribed to sinister motives. 1st. Good morals; 2nd. The avoidance of inflicting injury; and 3rd. To keep from transgression.

ואמר החכם לבנו. בני הכן כספך ומחיתך ותורתך ליום מועדך:

473. The sage addressed his son: My son, reserve thy coin for charity, thy provision to feed the hungry, and thy knowledge of the law for the appointed day.

ואמר ירא מישיבת הכסיל. כאשר תבטח בישיבת הדעתן:

474. As thou shouldst dread the society of the simpleton, so thou mayest rest secure in that of the wise.

ואמר מי שהוא סובל חברת הכזבן הוא רע ממנו. והרשע אינו שם על לבו מה שידבר. והירא אינו פוקד את דבריו:

475. He who tolerates the society of the liar is worse than he; for his words are unquestioned by the godless, but the god-fearing will ponder on them.

ואמר מי שמשמר עצמו מהכזב מושל בלשונו וימעט חטאו:

476. He who shuns falsehood will control his tongue and diminish his failings.

כאשר ישבחוך בני אדם במה שאין בך. דאג ואל תשמח:

477. Undeserved encomiums should produce sorrow rather than joy.

ואמרו מי שהתרחק מהחוטאים נצל מהמומים:

478. He who shuns sinners will escape degradation.

ואמר טוב רחוק נאמן. מקרוב מרמה:

479. A trustworthy stranger is preferable to a deceitful relative.

ואמר [ההרגל] על כל דבר שלטון. ואין התחבר לנכונה כשאלת העצה. ולא התמדת הטובות בדבר כהענקה:

480. Habit governs all things; sound conclusion can be attained only by consultation, and happiness perpetuated by kindness seasonably performed.

מי שגנה ענין עצמו בגלוי ישבחו לו בסתר. ומי שהראה מום בנפשו כבר שכחה:

481. The public avowal of error will insure praise in private, and he who conceals not his faults will consign them to oblivion.

ואמר כשתראה אדם מספר בך טובה שאין בך. אל תבטח בו:

482. Be certain, that he who attributes to thee merit that is not thine is unworthy of reliance.

וכשתראה שני בני אדם מתחברים שלא לשם שמים סופם להתפרד [שלא לשם שמים]:

483. An ungodly meeting is sure to result in an ungodly separation.

ואמר. דין הכסיל שהוא משבח להפך מה שיודע המשובח מעצמו:

484. The simpleton is wont to bestow praise where censure is obviously due.

ואמר מי שהיו בו שלשה דברים כבר נשלמה אמונתו. כשהוא רוצה אין רצונו מוציא אותו אל השקר. וכשהוא כועס אין כעסו מוציא אותו מן האמת. וכשהוא יכול אינו שולח יד במה שאינו שלו:

485. He who possesses the following three qualities may be said to be fully entitled to the claim to truthfulness: 1st. That temptation will never lead him to falsehood; 2nd. That anger will not prompt him to prevaricate; and 3rd. That power will never induce him to lay hand on that which is not his.

ואמר שני דברים לא יתחברו. הנפש הטוב והכילות [והדלות]:

486. These two are essentially incompatible,—an easy mind and avarice.

ואמר. ששה אין נמלטין מן הדאגה. עשיר שנורש. ועשיר שמפחד על ממונו. והנוטר. והחומד. ומי שמבקש חכמה שאינה ראויה. ומי שמתחבר עם אנשי המוסר מבלעדי מוסר:

487. The following six cannot escape vexation: 1st. The wealthy reduced to poverty: 2nd. The affluent anxious for his wealth; 3rd. The vindictive; 4th. The covetous; 5th. The aspirant to unmerited rank; and (6th. The immoral in companionship with moral men.

ואמר שלשה דברים ראוי לחמול עליהם מכל אדם. דעתן שמנהיג [אותו] משוגע. וצדיק שמושל בו רשע. ונדיב שהוא צריך לנבל.

488. Three persons claim our utmost compassion: 1st. The learned controlled by the infatuated;^*Eccentric 2nd. The righteous ruled by the wicked; 3rd. and the noble-minded dependent on the worthless.

ואמר שאדם תפס את חבירו בקהל. אמר לו הגעני כי דברת בגנותי. ואמר לו חברת הרעים מביאה לחשוב רע על הטובים.

489. It was related of one who publicly remonstrated with his friend, exclaiming, I was told thou didst make me the object of thy slander. Alas! replied the other, that the association with the wicked should occasion the calumniation of the virtuous.

ואמר שלשה אינם נודעים אלא בשלשה דברים. העניו בעת שכועס. והגבור במלחמה. והאוהב בעת הצורך עליו:

490. Three characters can best be judged by three tests: 1st. The meek in anger; 2nd. The hero in battle: and 3rd. The friend in need.

ואמר על מלך אחד שהרג אחד משריו. ומצא כתוב בחגורתו אם הגזרה אמת. החריצות שקר. ואם הבגד בטבע. הבטחון בבלתי אנשי האמונה עצלה. ואם המוות אורב לבני אדם. הבטחה בעולם שגעון:

491. There was a king who commanded the execution of one of his ministers, on whose girdle was the following inscription: "Since the decree of God is irrevocable, the efforts of men are vain; since treachery is inherent in nature, reliance on untried friends is idle; and since death waylays mankind, the trust in this world is mere madness."^*In the original the sentence is in the conditional.

ואמר אין רש ורעב כחריצות ורעבון הנפש. ואין עושר כרצון וההסתפקות. ואין שכל כמו ההנהגה [הטובה]. ואין חסידות כיראה. ולא יופי כדעת נוחה:

492. The sage observes, Poverty and hunger are more endurable than over-exertion caused by the cravings of an insatiable disposition; no wealth can surpass contentment; no intellect is equivalent to good demeanour; and no charms can be compared to an affable mind.

ואמר אל תשיב אל הכסיל בטעותו כי אם תלמדנו [חכמה]. ישנאך:

493. Answer not the fool in his error, for thine attempt to instruct him will rouse his hatred.

ואמר אני ירא מחמוס מי שאינו מוציא עליו עוזר זולתי האלהים:

494. I dread to wrong those, said the sage, whose sole advocate is God.

ואמר החל נפשך למונעה מתעותה. וכאשר תמנע תקרא חכם. ותהיה תוכחתך נשמעת. אם תוכיח ישמעו בני אדם דבריך וילמדו ממעשיך:

495. Inure thy soul to shun error, thus shalt thou be termed wise, thine instruction will be obeyed, mankind will imitate thee, and profit by thine example.

ואמר כשיתקבצו לאדם היראה והצדק אין מזיק לו החסרון:

496. He is invulnerable to all mundane privation, in whom are combined piety and rectitude.