הביא האיש את אשתו אל הכהן מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן, אלא אמרו מוסרים לו שני תלמידי חכמים בדרך שלא יבא עליה. ורבי [יוסי] אומר בעלה נאמן עליה מקל וחומר. ומה נדה שחיבים על ביאתה כרת בעלה נאמן עליה, סוטה שאין חיבים על ביאתה כרת אינו דין שיהא בעלה נאמן עליה. אמרו לו כל שכן הואיל ואין חיבים על ביאתה כרת לא יהא בעלה נאמן עליה. [דבר אחר] אמרו לו לא, אם אמרת בנדה שיש לה היתר אחר איסורה, תאמר בסוטה שאין לה היתר אחר איסורה. דבר אחר נחשדו ישראל על הסוטות ולא נחשדו על הנדות. והביא את קרבנה עליה כל קרבן שעליה דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים קרבן שמכשירה לו כגון זבה ויולדת, הרי זו מביאה משלו ואין מקיץ מכתובתה, וקרבן שאין מכשירה לו כגון שקפחה נזירות בראשה או שחללה את השבת, הרי זו מביאה משלה ומקיץ מכתובתה. עשירית האיפה אחד מעשירית באיפה. קמח (שעורים) למה נאמר, שהיה בדין הואיל ומנחת חוטא באה על חטא ומנחה זו באה על חטא, אם למדתי למנחת חוטא שאינה באה אלא סולת, אף זו לא תבוא אלא סולת תלמוד לומר קמח. שעורים למה נאמר שהיה בדין הואיל ומנחת חוטא באה על חטא וזו באה על חטא, אם למדתי למנחת חוטא שאינה באה אלא חטים אף זו לא תבא אלא חטים תלמוד לומר שעורים. אמר ר' (שמעון בן) גמליאל הניחו לי סופרים ואומר כמין חומר (אבל נראה הוא) כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה. לא ישים עליה שמן מגיד שאם נתן עליה שמן ולבונה עובר בלא תעשה. (או) כשם שעובר על שמנו כך עובר על לבונתו, אמרת על השמן יהא עובר שאין יכול לחזור וללקט על לבונה לא יהיה עובר שיכול לחזור וללקטה, תלמוד לומר לא (ישים) [יצק] עליו שמן ולא יתן עליו לבונה. מגיד שאם נתן עליו שמן ולבונה עובר בלא תעשה. מפני מה? טעמו של דבר (מגיד) [כי] מנחת קנאות הוא. שתי קנאות, כשם שקנאה לבעל כך קנאה לבועל כשם שקנאה למטה כך קנאה למעלה. מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי ר' טרפון. ר"ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נטמאה האשה [וגו']. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר' ישמעאל אומר מנחת זכרון כלל מזכרת עון פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, (שהיה בדין) ויש לבעל דין לחלוק, וכי איזה מדה מרובה מדת טובה או מדת פורענות, הוי אומר מדת טובה. אם מדת פורענות מעטה הרי היא מזכרת עון, מדה טובה מרובה דין הוא שתהה מזכרת זכות. זאת היא מדה בתורה כל כלל ופרט שדרך הדין לוקה בו יתקיימו זה וזה אל תלקה דרך הדין. כיצד יתקיימו זה וזה ואל תלקה דרך הדין, אם היתה טמאה פורענות פוקדה מיד ואם יש לה זכות תולה לה (ששה) [שלשה] חדשים, מפני תיקון הולד דברי אבא יוסי בן חנן. ר' אליעזר בן יצחק (איש הדרת) איש כפר דרום אומר, תשעה חדשים שנאמר ונקתה ונזרעה זרע, מה זרע בן ט' חדשים אף זכות ט' חדשים. ר' ישמעאל אומר ,שנים עשר חודש ואף על פי שאין ראיה לדבד זכר לדבר (דניאל ד) להן מלכא מלכי ישפר עלך כלא מטא על נ"נ לקצת ירחין תרי עשר. רשב"י אומר אין זכות תולה במים המרים אם אתה אומר שהזכות תולה במים המרים מדחה אתה את המים בפני כל הנשים ושותות ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו ויאמרו טמאות היו אלא שתלתה להן זכות. רבי אומר אני אכריע אם היתה טהורה. סופה למות כדרך בני אדם, ואם היתה טמאה סופה למות וצבתה בטנה ונפלה ירכה. רשב"י אומר וכי מי מודיע לכל העומדים שסוף זו למות וצבתה בטנה ונפלה ירכה, אלא כיון שהיתה שותה פניה מוריקות ועיניה בולטות וכמין שרביטין היו מורקים בה והם אומרים מהרו והוציאוה שלא תטמא העזרה:
(Bamidbar 5:15) "Then the man shall bring his wife to the Cohein": According to the Torah, the man brings his wife to the Cohein. But they said: He is given two Torah scholars (as chaperones) on the way so that he not live with her. R. Yossi says: Her husband is trusted with her, a fortiori, viz. If he is trusted (to be alone) with his wife when she is a niddah, though the punishment for cohabiting with her is kareth, how much more so is he to be trusted with her when she is a sotah, cohabitation with whom is not liable to kareth! They replied: How much more so (is he not to be trusted with her!) If he is not liable to kareth he will not be deterred! Variantly: (The instance of niddah is no refutation). He may be trusted (to be alone with her) when she is a niddah, for she is permitted to him afterwards, but not with a sotah, who may not be permitted to him afterwards. According to the Torah, the husband brings his wife, it being written "and the man (i.e., her husband) brings his wife to the Cohein." "and he shall bring her offering for her": Every offering devolving upon her. These are the words of R. Yehudah. The sages say: Any offering that permits her to him, such as that of a zavah and that of a woman who has given birth, she brings of what is his and it is not deducted from her kethubah. And any offering that does not permit her to him, such as that for taking a Nazirite vow or desecrating the Sabbath, she brings of what is hers and he deducts it from her kethubah. "one-tenth of an ephah of meal": Why state ("of meal")? For it would follow, since the offering of a sinner comes for a sin and this comes for a sin, that since the first comes only of fine flour, this, too, is to be only of fine flour; it is, therefore, written "meal." "barley": Why? For it would follow, since the offering of a sinner comes for a sin and this comes for a sin, then this, too, should come only from wheat; it is, therefore, written "barley." R. Gamliel said: Scribes, allow me, and I will interpret it symbolically, viz.: Just as her deeds were those of a beast, so, her food shall be that of a beast." He shall not pour oil upon it": If he does, he transgresses a negative commandment. Would you say, then, that just as he transgresses (a negative commandment) with his oil so, he transgresses with his frankincense? Would you say that? (I would say that) he transgresses with oil, for he cannot remove it, but not with frankincense, for he can remove it." It is, therefore, written "He shall not pour oil upon it" and "He shall not place frankincense upon it" — so that if he places either oil or frankincense upon it he transgresses a negative commandment. Why is that? "For it is an offering of rancors." "rancors": two rancors: rancor against her and rancor against her husband (and) just as there is rancor below, there is rancor Above. "an offering of memorial": I hear (from this, a "memorial" [i.e., a "reminder"] both of) merit and of liability; it is, therefore, written (afterwards, to negate this) "a reminder of sin." All of the "memorials" in the Torah are for the good, except for this one, which is for punishment. These are the words of R. Tarfon. R. Akiva says: This one, too, is for the good, as it is written (Ibid. 28) "And if the woman had not been defiled (in this concealment), and she be clean, then she shall be absolved (of the blighting waters), and she will sow seed." This (verse) tells me only "a reminder of sin." Whence do I derive (that it is also) a reminder of merit? From "an offering of memorial" — in any event. R. Yishmael says: "an offering of memorial" — general; "a reminder of sin" — specific. (This is an instance of "general-specific," (where the resolution is) — "There obtains in the general only what is stated in the specific," (i.e., that it is a memorial of sin and not of merit.) For, (if not for this principle) the "contender" could argue. Which attribute (of the L-rd) is stronger? That for good or that for punishment? Certainly, that for good (viz. Shemot 34:7) If the attribute of punishment diminished (that of good), it would be a reminder of sin, but since the attribute of good is stronger, it follows that it should be a reminder of merit. This is an attribute of the Torah: Whenever a "general-specific" (application) defeats an a fortiori (application [as in the above]) — If both can be satisfied, the a fortiori (application) is not to be defeated. How can both be satisfied (in our instance) without the a fortiori (application) being defeated? (As follows:) If she had been defiled, then punishment visits her immediately. And if she has a certain merit, that merit may suspend (the operation of the bitter waters) for three months so that the fetus is recognizable. These are the words of Abba Yossi b. Channan. R. Eliezer b. Yitzchak of Kfar Darom says: For nine months, as it is written (Ibid. 28) "and if she is clean, then she will sow seed. Just as "seed" connotes nine months, so, merit (can suspend for) nine months. R. Yishmael says: Twelve months. And even though there is no proof for this, there is intimation of it in (Daniel 4:24-26) "O king, let my counsel be acceptable to you … All this befell King Nevuchadnezzar. At the end of twelve months, etc." R. Shimon b. Yochai says: Merit does not suspend (the operation of) the blighting waters. For if you say that it does, you "dilute" the (deterrence of the) bitter waters before all women, and they will drink them; and you cast an evil name upon the clean ones who drank. For people will say: They were really defiled, but their merit suspended (the operation of the waters). Rebbi says: I can determine (whether or not she was clean). If she were clean, in the end, she will die, as all men do, and if she had been defiled, she will die as depicted by Scripture, viz. (Bamidbar 5:27) "and her belly will swell and her thigh will fall." R. Shimon says: Who is going to inform all of the standersby that she will die and her belly will swell and her thigh will fall? But (if she were guilty), then as soon as she drank, her face would turn green and her eyes would bulge, and her veins would swell in her, and they would say: Hurry and take her out so that she not defile the azarah (the Temple court)!
הביא האיש את אשתו אל הכהן מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן, אלא אמרו מוסרים לו שני תלמידי חכמים בדרך שלא יבא עליה. ורבי [יוסי] אומר בעלה נאמן עליה מקל וחומר. ומה נדה שחיבים על ביאתה כרת בעלה נאמן עליה, סוטה שאין חיבים על ביאתה כרת אינו דין שיהא בעלה נאמן עליה. אמרו לו כל שכן הואיל ואין חיבים על ביאתה כרת לא יהא בעלה נאמן עליה. [דבר אחר] אמרו לו לא, אם אמרת בנדה שיש לה היתר אחר איסורה, תאמר בסוטה שאין לה היתר אחר איסורה. דבר אחר נחשדו ישראל על הסוטות ולא נחשדו על הנדות. והביא את קרבנה עליה כל קרבן שעליה דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים קרבן שמכשירה לו כגון זבה ויולדת, הרי זו מביאה משלו ואין מקיץ מכתובתה, וקרבן שאין מכשירה לו כגון שקפחה נזירות בראשה או שחללה את השבת, הרי זו מביאה משלה ומקיץ מכתובתה. עשירית האיפה אחד מעשירית באיפה. קמח (שעורים) למה נאמר, שהיה בדין הואיל ומנחת חוטא באה על חטא ומנחה זו באה על חטא, אם למדתי למנחת חוטא שאינה באה אלא סולת, אף זו לא תבוא אלא סולת תלמוד לומר קמח. שעורים למה נאמר שהיה בדין הואיל ומנחת חוטא באה על חטא וזו באה על חטא, אם למדתי למנחת חוטא שאינה באה אלא חטים אף זו לא תבא אלא חטים תלמוד לומר שעורים. אמר ר' (שמעון בן) גמליאל הניחו לי סופרים ואומר כמין חומר (אבל נראה הוא) כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה. לא ישים עליה שמן מגיד שאם נתן עליה שמן ולבונה עובר בלא תעשה. (או) כשם שעובר על שמנו כך עובר על לבונתו, אמרת על השמן יהא עובר שאין יכול לחזור וללקט על לבונה לא יהיה עובר שיכול לחזור וללקטה, תלמוד לומר לא (ישים) [יצק] עליו שמן ולא יתן עליו לבונה. מגיד שאם נתן עליו שמן ולבונה עובר בלא תעשה. מפני מה? טעמו של דבר (מגיד) [כי] מנחת קנאות הוא. שתי קנאות, כשם שקנאה לבעל כך קנאה לבועל כשם שקנאה למטה כך קנאה למעלה. מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי ר' טרפון. ר"ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נטמאה האשה [וגו']. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר' ישמעאל אומר מנחת זכרון כלל מזכרת עון פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, (שהיה בדין) ויש לבעל דין לחלוק, וכי איזה מדה מרובה מדת טובה או מדת פורענות, הוי אומר מדת טובה. אם מדת פורענות מעטה הרי היא מזכרת עון, מדה טובה מרובה דין הוא שתהה מזכרת זכות. זאת היא מדה בתורה כל כלל ופרט שדרך הדין לוקה בו יתקיימו זה וזה אל תלקה דרך הדין. כיצד יתקיימו זה וזה ואל תלקה דרך הדין, אם היתה טמאה פורענות פוקדה מיד ואם יש לה זכות תולה לה (ששה) [שלשה] חדשים, מפני תיקון הולד דברי אבא יוסי בן חנן. ר' אליעזר בן יצחק (איש הדרת) איש כפר דרום אומר, תשעה חדשים שנאמר ונקתה ונזרעה זרע, מה זרע בן ט' חדשים אף זכות ט' חדשים. ר' ישמעאל אומר ,שנים עשר חודש ואף על פי שאין ראיה לדבד זכר לדבר (דניאל ד) להן מלכא מלכי ישפר עלך כלא מטא על נ"נ לקצת ירחין תרי עשר. רשב"י אומר אין זכות תולה במים המרים אם אתה אומר שהזכות תולה במים המרים מדחה אתה את המים בפני כל הנשים ושותות ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו ויאמרו טמאות היו אלא שתלתה להן זכות. רבי אומר אני אכריע אם היתה טהורה. סופה למות כדרך בני אדם, ואם היתה טמאה סופה למות וצבתה בטנה ונפלה ירכה. רשב"י אומר וכי מי מודיע לכל העומדים שסוף זו למות וצבתה בטנה ונפלה ירכה, אלא כיון שהיתה שותה פניה מוריקות ועיניה בולטות וכמין שרביטין היו מורקים בה והם אומרים מהרו והוציאוה שלא תטמא העזרה:
(Bamidbar 5:15) "Then the man shall bring his wife to the Cohein": According to the Torah, the man brings his wife to the Cohein. But they said: He is given two Torah scholars (as chaperones) on the way so that he not live with her. R. Yossi says: Her husband is trusted with her, a fortiori, viz. If he is trusted (to be alone) with his wife when she is a niddah, though the punishment for cohabiting with her is kareth, how much more so is he to be trusted with her when she is a sotah, cohabitation with whom is not liable to kareth! They replied: How much more so (is he not to be trusted with her!) If he is not liable to kareth he will not be deterred! Variantly: (The instance of niddah is no refutation). He may be trusted (to be alone with her) when she is a niddah, for she is permitted to him afterwards, but not with a sotah, who may not be permitted to him afterwards. According to the Torah, the husband brings his wife, it being written "and the man (i.e., her husband) brings his wife to the Cohein." "and he shall bring her offering for her": Every offering devolving upon her. These are the words of R. Yehudah. The sages say: Any offering that permits her to him, such as that of a zavah and that of a woman who has given birth, she brings of what is his and it is not deducted from her kethubah. And any offering that does not permit her to him, such as that for taking a Nazirite vow or desecrating the Sabbath, she brings of what is hers and he deducts it from her kethubah. "one-tenth of an ephah of meal": Why state ("of meal")? For it would follow, since the offering of a sinner comes for a sin and this comes for a sin, that since the first comes only of fine flour, this, too, is to be only of fine flour; it is, therefore, written "meal." "barley": Why? For it would follow, since the offering of a sinner comes for a sin and this comes for a sin, then this, too, should come only from wheat; it is, therefore, written "barley." R. Gamliel said: Scribes, allow me, and I will interpret it symbolically, viz.: Just as her deeds were those of a beast, so, her food shall be that of a beast." He shall not pour oil upon it": If he does, he transgresses a negative commandment. Would you say, then, that just as he transgresses (a negative commandment) with his oil so, he transgresses with his frankincense? Would you say that? (I would say that) he transgresses with oil, for he cannot remove it, but not with frankincense, for he can remove it." It is, therefore, written "He shall not pour oil upon it" and "He shall not place frankincense upon it" — so that if he places either oil or frankincense upon it he transgresses a negative commandment. Why is that? "For it is an offering of rancors." "rancors": two rancors: rancor against her and rancor against her husband (and) just as there is rancor below, there is rancor Above. "an offering of memorial": I hear (from this, a "memorial" [i.e., a "reminder"] both of) merit and of liability; it is, therefore, written (afterwards, to negate this) "a reminder of sin." All of the "memorials" in the Torah are for the good, except for this one, which is for punishment. These are the words of R. Tarfon. R. Akiva says: This one, too, is for the good, as it is written (Ibid. 28) "And if the woman had not been defiled (in this concealment), and she be clean, then she shall be absolved (of the blighting waters), and she will sow seed." This (verse) tells me only "a reminder of sin." Whence do I derive (that it is also) a reminder of merit? From "an offering of memorial" — in any event. R. Yishmael says: "an offering of memorial" — general; "a reminder of sin" — specific. (This is an instance of "general-specific," (where the resolution is) — "There obtains in the general only what is stated in the specific," (i.e., that it is a memorial of sin and not of merit.) For, (if not for this principle) the "contender" could argue. Which attribute (of the L-rd) is stronger? That for good or that for punishment? Certainly, that for good (viz. Shemot 34:7) If the attribute of punishment diminished (that of good), it would be a reminder of sin, but since the attribute of good is stronger, it follows that it should be a reminder of merit. This is an attribute of the Torah: Whenever a "general-specific" (application) defeats an a fortiori (application [as in the above]) — If both can be satisfied, the a fortiori (application) is not to be defeated. How can both be satisfied (in our instance) without the a fortiori (application) being defeated? (As follows:) If she had been defiled, then punishment visits her immediately. And if she has a certain merit, that merit may suspend (the operation of the bitter waters) for three months so that the fetus is recognizable. These are the words of Abba Yossi b. Channan. R. Eliezer b. Yitzchak of Kfar Darom says: For nine months, as it is written (Ibid. 28) "and if she is clean, then she will sow seed. Just as "seed" connotes nine months, so, merit (can suspend for) nine months. R. Yishmael says: Twelve months. And even though there is no proof for this, there is intimation of it in (Daniel 4:24-26) "O king, let my counsel be acceptable to you … All this befell King Nevuchadnezzar. At the end of twelve months, etc." R. Shimon b. Yochai says: Merit does not suspend (the operation of) the blighting waters. For if you say that it does, you "dilute" the (deterrence of the) bitter waters before all women, and they will drink them; and you cast an evil name upon the clean ones who drank. For people will say: They were really defiled, but their merit suspended (the operation of the waters). Rebbi says: I can determine (whether or not she was clean). If she were clean, in the end, she will die, as all men do, and if she had been defiled, she will die as depicted by Scripture, viz. (Bamidbar 5:27) "and her belly will swell and her thigh will fall." R. Shimon says: Who is going to inform all of the standersby that she will die and her belly will swell and her thigh will fall? But (if she were guilty), then as soon as she drank, her face would turn green and her eyes would bulge, and her veins would swell in her, and they would say: Hurry and take her out so that she not defile the azarah (the Temple court)!