"ושמו את שמי" – למה נאמר? לפי שהוא אומר "כה תברכו את בני ישראל" – בשם המפורש. אתה אומר בשם המפורש או אינו אלא בכינוי? תלמוד לומר "ושמו את שמי". במקדש בשם המפורש, במדינה בכינוי (סוטה לג). "ואני אברכם" – למה נאמר? לפי שהוא אומר "כה תברכו", אין לי אלא ברכה לישראל, ברכה לכהנים מנין? תלמוד לומר "ואני אברכם". "ואני אברכם" – שלא יהיו ישראל אומרים ברכותיהם תלויות בכהניהם, תלמוד לומר "ואני אברכם". שלא יהיו הכהנים אומרים אנו נברך ישראל, תלמוד לומר "ואני אברכם". אני אברך את עמי ישראל, שנאמר (דברים ט״ו:ו׳): "כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידך כאשר דבר לך". ואומר (דברים כ״ח:ג׳): "ברוך תהיה מכל העמים". ואומר (דברים כ״ח:י״ב): "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים". ואומר (יחזקאל לד): "במרעה טוב ארעה אותם". ואומר (יחזקאל לד): "אני ארעה את צאני".
(Bamidbar 6:27) "And they shall place My name": Why is this stated? It is written (Ibid. 23) "Thus shall you bless the children of Israel" — with the explicit Name (the Tetragrammaton). — But perhaps with an epithet (only). It is, therefore, written "And they shall place My name" — My distinctive name (Yod-Keh-Vav-Keh). I might think, even in the borders (of Jerusalem). It is, therefore, written here "And they shall place My name," and elsewhere (Devarim 12:5) "to place My name there." Just as there, the Temple; here, too, the Temple. In the sanctuary, with the explicit Name; in the province, with an epithet. "and I shall bless them": Why is this stated? (Ibid. 23) "Thus shall you bless, etc." tells us only of a blessing [by the Cohanim] to Israel. Whence do I derive a blessing for the Cohanim themselves? From "and I shall bless them." Variantly: "and I shall bless them": So that Israel not say that their blessings are dependent upon the Cohanim; it is written "and I shall bless them." So that the Cohanim not say We shall bless Israel, it is written "and I shall bless them." I shall bless My people Israel, as it is written (Devarim 2:7) "For the L-rd your G-d has blessed you in all the work of your hands," (15:6) "as He spoke to you," viz. (7:13) "And He will love you and bless you and multiply you, and bless etc.", and (28:12) "The L-rd will open for you His goodly treasure, the heavens," and (Ezekiel 34:14) "In a goodly pasture will I graze them," and (Ibid. 15) "I will feed My flock."
"ושמו את שמי" – למה נאמר? לפי שהוא אומר "כה תברכו את בני ישראל" – בשם המפורש. אתה אומר בשם המפורש או אינו אלא בכינוי? תלמוד לומר "ושמו את שמי". במקדש בשם המפורש, במדינה בכינוי (סוטה לג). "ואני אברכם" – למה נאמר? לפי שהוא אומר "כה תברכו", אין לי אלא ברכה לישראל, ברכה לכהנים מנין? תלמוד לומר "ואני אברכם". "ואני אברכם" – שלא יהיו ישראל אומרים ברכותיהם תלויות בכהניהם, תלמוד לומר "ואני אברכם". שלא יהיו הכהנים אומרים אנו נברך ישראל, תלמוד לומר "ואני אברכם". אני אברך את עמי ישראל, שנאמר (דברים ט״ו:ו׳): "כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידך כאשר דבר לך". ואומר (דברים כ״ח:ג׳): "ברוך תהיה מכל העמים". ואומר (דברים כ״ח:י״ב): "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים". ואומר (יחזקאל לד): "במרעה טוב ארעה אותם". ואומר (יחזקאל לד): "אני ארעה את צאני".
(Bamidbar 6:27) "And they shall place My name": Why is this stated? It is written (Ibid. 23) "Thus shall you bless the children of Israel" — with the explicit Name (the Tetragrammaton). — But perhaps with an epithet (only). It is, therefore, written "And they shall place My name" — My distinctive name (Yod-Keh-Vav-Keh). I might think, even in the borders (of Jerusalem). It is, therefore, written here "And they shall place My name," and elsewhere (Devarim 12:5) "to place My name there." Just as there, the Temple; here, too, the Temple. In the sanctuary, with the explicit Name; in the province, with an epithet. "and I shall bless them": Why is this stated? (Ibid. 23) "Thus shall you bless, etc." tells us only of a blessing [by the Cohanim] to Israel. Whence do I derive a blessing for the Cohanim themselves? From "and I shall bless them." Variantly: "and I shall bless them": So that Israel not say that their blessings are dependent upon the Cohanim; it is written "and I shall bless them." So that the Cohanim not say We shall bless Israel, it is written "and I shall bless them." I shall bless My people Israel, as it is written (Devarim 2:7) "For the L-rd your G-d has blessed you in all the work of your hands," (15:6) "as He spoke to you," viz. (7:13) "And He will love you and bless you and multiply you, and bless etc.", and (28:12) "The L-rd will open for you His goodly treasure, the heavens," and (Ezekiel 34:14) "In a goodly pasture will I graze them," and (Ibid. 15) "I will feed My flock."