והיו לכם לחקת משפט - שינהוג הדבר לדורות: בכל מושבותיכם - בארץ ובח"ל: כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרוצח - למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח... גואל הדם הוא ימיתנו, שומע אני יהרגנו בינו לבין עצמו? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגים אלא בעדים, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: כל מכה נפש - למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח, שומע אני יהרגנו בב"ד ושלא בעדים? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגו אלא בב"ד ובעדים: ועד אחד לא יענה בנפש למות - עונה הוא בו לזכות. ועד אחד - עונה הוא בשבועה. ועד אחד - זה בנה אב: כל מקום שנאמר עד - הרי הוא בכלל שנים, עד שיפרוט לך הכתוב עד אחד: ולא תקחו כופר לנפש רוצח - למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות כא אם כופר יושת עליו, או כשם שנותנים פדיון למומתים בידי שמים - כך יהיו נותנים למומתים בידי אדם? ת"ל ולא תקחו כופר. ר' יאשיה אומר: הרי שיצא ליהרג וחבל באחרים - חייב. חבלו בו אחרים - פטורים בגופו, ולא בממונו. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו - חייב, משנגמר דינו - פטור. ר' יונתן אומר: הרי שיצא ליהרג, וקדם אחר והרגו - פטור. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו - חייב, משנגמר דינו - פטור:
(Bamidbar 35:29) "And these shall be for you a statute of judgment": to obtain throughout the generations": in Eretz Yisrael and outside of it. (30) "Whoever would kill a soul, by the testimony of witnesses shall he kill the slayer": What is the intent of this? From (19) "The avenger, he shall kill him," I might think that he may kill him in beth-din without witnesses. It is, therefore, written "Whoever would kill a soul, by the testimony of witnesses, etc." He kills him only in beth-din and by witnesses. "and one witness shall not testify against a soul to have him put to death": (but) he can testify towards acquittal. And one witness can testify towards (imposing) an oath. "and one witness": This is a prototype, viz.: Wherever "witness" is written, two are understood, unless "one" is specified. (31) "And you shall not take ransom for the soul of a murderer": What is the intent of this? From (Shemot 21:30) "When ransom is set for him" (one whose ox killed a man), I might think that just as "redemption" is given for those subject to death at the hands of Heaven, so, is it given for those liable to death by man (i.e., beth-din). It is, therefore, written "And you shall not take ransom." R. Yoshiyah says: If one were taken out to be executed and he injured others, he is liable. If others injured him, they are not liable for (injuring) his person, (for he is considered "dead"), but they are liable for (damage to) his property. Whence is this derived? From "And you shall not take ransom," (indicating that he is regarded as "dead.") — But perhaps this obtains even if his verdict has not yet been consummated? It is, therefore, written "who is liable to die." Until his verdict has been consummated, he (i.e., one who injures him) is liable. Once his verdict has been consummated, he is not liable. R. Yonathan says: If one were being taken out to be executed, and another came forward and killed him, he is not liable. Even if his verdict has not yet been consummated? It is, therefore, written "until he is liable to die." Until his verdict has been consummated, he (i.e., one who kills him) is liable. Once his verdict has been consummated, he is not liable.
2
ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו - הרי שהרג את הנפש במזיד, שומע אני אם יתן ממון ויגלה? ת"ל לא תקחו כופר לנוס שמה:
(Bamidbar 35:32) "And you shall not take ransom for one who fled to the city of his refuge, etc.": If one killed unwittingly, I might think that if he gave money (i.e., "ransom"), he would not be exiled. It is, therefore, written "And you shall not take ransom for one who has fled, etc."
3
ולא תחניפו הארץ - הרי אזהרה לחניפים. ד"א ולא תחניפו - אל תגרמו את הארץ שתהא מחנפת לכם: כי הדם הוא יחניף - ר' יאשיה היה אומר לשון נוטריקון: כי הדם יחון אף בארץ: ולארץ לא יכופר - למה נאמר? לפי שהוא אומר דברים כא וערפו שם את העגלה; הרי שנתערפה עגלה, ואחר כך נמצא ההורג, שומע אני יתכפר להם? תלמוד לומר לארץ לא יכופר: ולא תטמא הארץ אשר אתם יושבים בה - מגיד ששפיכות דמים מטמא הארץ ומסלקת את השכינה, ומפני שפיכות דמים חרב בית המקדש:
(Bamidbar 35:33) "Velo tachanifu the land": This is an exhortation against flatterers ("chanafim"). Variantly: Do not cause the land to "flatter" you (i.e., not to produce fruit). "ki hadam hu yachanif eth ha'aretz": Rabbi Yoshiyah interpreted this acronymically, viz.: "ki hadam hu yachon af ba'aretz" ("for the blood will repose wrath upon the land." "and the land will not have atonement." What is the intent of this? Because it is written (Devarim 21:4) "and they shall break there the neck of the heifer in the river-bed," I might think that if its neck were broken and afterwards the murderer were found, it would effect atonement. It is, therefore, written "and the land will not have atonement." We are hereby taught that the spilling of blood defiles the land and removes the Shechinah. And because of the spilling of blood the Temple was destroyed.
4
מעשה בשני כהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש וקדם אחד מהם לחבירו ברחוק ארבע אמות, נטל סכין ותקע לו בלבו. בא ר' צדוק ועמד על מעלות האולם ואמר: שמעוני אחינו בית ישראל, הרי הוא אומר דברים כא כי ימצא חלל באדמה... בואו ונמדוד על מי ראוי להביא את העגלה: על ההיכל או על העזרה? געו כל ישראל בבכייה. ואחר כך בא אביו של תינוק, אמר להם: אחינו, הריני כפרתכם! עדיין בני מפרפר ולא נטמאת הסכין! ללמדך שטומאת סכינים חביבה להם יותר משפיכות דמים. וכן הוא אומר (מלכים ב כא) וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד כי מלא את ירושלם פה לפה, מכאן אמרו: בעון שפיכות דמים שכינה מסתלקת ומקדש מטמא:
Once, the Cohanim of equal station were running up the ramp (to perform the sacrifice), when one of them caught up with the other in his four ells, took his knife, and thrust it into his heart. R. Tzaddok ascended the steps of the Temple hall and said: It is written (Devarim 21:1) "If there be found a slain one on the earth, etc." Come and let us measure for whom it is incumbent to bring the heifer (of the broken neck) — the Temple or the azarah (the Temple court) — whereupon all of the people burst into tears. After that the father of the young Cohein came and said to them: "My brothers, let him be your atonement. My son is still palpitating and the (sacrificial) knife has not become unclean" — whereby we are taught that the defilement of knives was of more moment to them than the spilling of blood. And thus is it written (II Kings 21:16) "And Menasheh also shed very much innocent blood until it filled Jerusalem from mouth to mouth."
5
אשר אני שוכן בתוכה - חביבים ישראל, שאף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם; שנאמר כי אני שוכן בתוכה, ואומר ולא יטמאו עוד את מחניהם, ולא תטמא הארץ. רבי נתן אומר: חביבים ישראל שבכל מקום שגלו שכינה עמהם: גלו למצרים שכינה עמהם, שנאמר (שמואל א ב) הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה; גלו לבבל שכינה עמהם, שנאמר (ישעיה מג) למענכם שולחתי בבלה; גלו לעילם שכינה עמהם, שנאמר (ירמיה מט) ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים; גלו לאדום שכינה עמהם, שנאמר (ישעיה סג) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה. וכשהם חוזרים שכינה עמהם, שנאמר (דברים ל) ושב ה' את שבותך ורחמך. והשיב לא נאמר, אלא ושב ה' אלהיך. ואומר (שיר השירים ד) אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממעונות אריות ומהררי נמרים. ר' אומר: משל למה הדבר דומה? למלך שאמר לעבדיו, אם תבקשוני הריני אצל בני. כל זמן שאתה מבקשני הריני אצל בני. וכן הוא אומר (ויקרא טז) השוכן אתם בתוך טומאותם. ואומר (ויקרא טו) בטמאם את משכני אשר בתוכם. ואומר ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם, ואומר (במדבר לה) ולא תטמאו את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה, כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל: סליק להו ספר במדבר סיני ברוך הגבר אשר יבטח באדני:
(Bamidbar 35:34) "in whose midst I dwell": Beloved are Israel, for even when they are tamei the Shechinah reposes among them — (Vayikra 16:16) "who dwells with them in the midst of their uncleanliness," and (Ibid. 15:31) "… when they defile My sanctuary which is in their midst," and (Bamidbar 5:3) "and they shall not make unclean their camps in whose midst I dwell." (Ibid. 35:34) "for I the L-rd dwell in the midst of the children of Israel." R. Nathan says: Beloved are Israel, for wherever they are exiled the Shechinah is with them. They were exiled to Egypt — the Shechinah was with them, viz. (I Samuel 2:27) "Did I not reveal Myself to the house of your father when they were in Egypt (enslaved to) the house of Pharaoh?" They were exiled to Bavel — the Shechinah was with them, viz. (Isaiah 43:14) "Because of you I was sent to Bavel." They were sent to Eilam — the Shechinah was with them, viz. (Jeremiah 49:38) "I placed My throne in Eilam, and banished from there king and officers." They were exiled to Edom — the Shechinah was with them, viz. (Isaiah 63:1) "Who is This, who comes from Edom, with sullied vestments, from Batzrah?" And when they return, the Shechinah will be with them, viz. (Devarim 30:3) "Then the L-rd your G-d will return with your captivity and He will have mercy upon you." It is not written "and He will return to you," but "and He will return with you!" And it is written (Song of Songs 4:8) "With Me from the Levanon, My bride — with Me from the Levanon shall you come. You will look from the top of Amanah, from the top of Senir and Chermon, from the dens of lions, from the mountains of leopards." Rebbi says: An analogy: A king says to his servant: Why do you search for me? I am with my son. Whenever you need me, I am with my son. "For I, the L-rd dwell in the midst of the children of Israel."
והיו לכם לחקת משפט - שינהוג הדבר לדורות: בכל מושבותיכם - בארץ ובח"ל: כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרוצח - למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח... גואל הדם הוא ימיתנו, שומע אני יהרגנו בינו לבין עצמו? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגים אלא בעדים, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: כל מכה נפש - למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח, שומע אני יהרגנו בב"ד ושלא בעדים? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגו אלא בב"ד ובעדים: ועד אחד לא יענה בנפש למות - עונה הוא בו לזכות. ועד אחד - עונה הוא בשבועה. ועד אחד - זה בנה אב: כל מקום שנאמר עד - הרי הוא בכלל שנים, עד שיפרוט לך הכתוב עד אחד: ולא תקחו כופר לנפש רוצח - למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות כא אם כופר יושת עליו, או כשם שנותנים פדיון למומתים בידי שמים - כך יהיו נותנים למומתים בידי אדם? ת"ל ולא תקחו כופר. ר' יאשיה אומר: הרי שיצא ליהרג וחבל באחרים - חייב. חבלו בו אחרים - פטורים בגופו, ולא בממונו. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו - חייב, משנגמר דינו - פטור. ר' יונתן אומר: הרי שיצא ליהרג, וקדם אחר והרגו - פטור. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו - חייב, משנגמר דינו - פטור:
(Bamidbar 35:29) "And these shall be for you a statute of judgment": to obtain throughout the generations": in Eretz Yisrael and outside of it. (30) "Whoever would kill a soul, by the testimony of witnesses shall he kill the slayer": What is the intent of this? From (19) "The avenger, he shall kill him," I might think that he may kill him in beth-din without witnesses. It is, therefore, written "Whoever would kill a soul, by the testimony of witnesses, etc." He kills him only in beth-din and by witnesses. "and one witness shall not testify against a soul to have him put to death": (but) he can testify towards acquittal. And one witness can testify towards (imposing) an oath. "and one witness": This is a prototype, viz.: Wherever "witness" is written, two are understood, unless "one" is specified. (31) "And you shall not take ransom for the soul of a murderer": What is the intent of this? From (Shemot 21:30) "When ransom is set for him" (one whose ox killed a man), I might think that just as "redemption" is given for those subject to death at the hands of Heaven, so, is it given for those liable to death by man (i.e., beth-din). It is, therefore, written "And you shall not take ransom." R. Yoshiyah says: If one were taken out to be executed and he injured others, he is liable. If others injured him, they are not liable for (injuring) his person, (for he is considered "dead"), but they are liable for (damage to) his property. Whence is this derived? From "And you shall not take ransom," (indicating that he is regarded as "dead.") — But perhaps this obtains even if his verdict has not yet been consummated? It is, therefore, written "who is liable to die." Until his verdict has been consummated, he (i.e., one who injures him) is liable. Once his verdict has been consummated, he is not liable. R. Yonathan says: If one were being taken out to be executed, and another came forward and killed him, he is not liable. Even if his verdict has not yet been consummated? It is, therefore, written "until he is liable to die." Until his verdict has been consummated, he (i.e., one who kills him) is liable. Once his verdict has been consummated, he is not liable.
ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו - הרי שהרג את הנפש במזיד, שומע אני אם יתן ממון ויגלה? ת"ל לא תקחו כופר לנוס שמה:
(Bamidbar 35:32) "And you shall not take ransom for one who fled to the city of his refuge, etc.": If one killed unwittingly, I might think that if he gave money (i.e., "ransom"), he would not be exiled. It is, therefore, written "And you shall not take ransom for one who has fled, etc."
ולא תחניפו הארץ - הרי אזהרה לחניפים. ד"א ולא תחניפו - אל תגרמו את הארץ שתהא מחנפת לכם: כי הדם הוא יחניף - ר' יאשיה היה אומר לשון נוטריקון: כי הדם יחון אף בארץ: ולארץ לא יכופר - למה נאמר? לפי שהוא אומר דברים כא וערפו שם את העגלה; הרי שנתערפה עגלה, ואחר כך נמצא ההורג, שומע אני יתכפר להם? תלמוד לומר לארץ לא יכופר: ולא תטמא הארץ אשר אתם יושבים בה - מגיד ששפיכות דמים מטמא הארץ ומסלקת את השכינה, ומפני שפיכות דמים חרב בית המקדש:
(Bamidbar 35:33) "Velo tachanifu the land": This is an exhortation against flatterers ("chanafim"). Variantly: Do not cause the land to "flatter" you (i.e., not to produce fruit). "ki hadam hu yachanif eth ha'aretz": Rabbi Yoshiyah interpreted this acronymically, viz.: "ki hadam hu yachon af ba'aretz" ("for the blood will repose wrath upon the land." "and the land will not have atonement." What is the intent of this? Because it is written (Devarim 21:4) "and they shall break there the neck of the heifer in the river-bed," I might think that if its neck were broken and afterwards the murderer were found, it would effect atonement. It is, therefore, written "and the land will not have atonement." We are hereby taught that the spilling of blood defiles the land and removes the Shechinah. And because of the spilling of blood the Temple was destroyed.
מעשה בשני כהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש וקדם אחד מהם לחבירו ברחוק ארבע אמות, נטל סכין ותקע לו בלבו. בא ר' צדוק ועמד על מעלות האולם ואמר: שמעוני אחינו בית ישראל, הרי הוא אומר דברים כא כי ימצא חלל באדמה... בואו ונמדוד על מי ראוי להביא את העגלה: על ההיכל או על העזרה? געו כל ישראל בבכייה. ואחר כך בא אביו של תינוק, אמר להם: אחינו, הריני כפרתכם! עדיין בני מפרפר ולא נטמאת הסכין! ללמדך שטומאת סכינים חביבה להם יותר משפיכות דמים. וכן הוא אומר (מלכים ב כא) וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד כי מלא את ירושלם פה לפה, מכאן אמרו: בעון שפיכות דמים שכינה מסתלקת ומקדש מטמא:
Once, the Cohanim of equal station were running up the ramp (to perform the sacrifice), when one of them caught up with the other in his four ells, took his knife, and thrust it into his heart. R. Tzaddok ascended the steps of the Temple hall and said: It is written (Devarim 21:1) "If there be found a slain one on the earth, etc." Come and let us measure for whom it is incumbent to bring the heifer (of the broken neck) — the Temple or the azarah (the Temple court) — whereupon all of the people burst into tears. After that the father of the young Cohein came and said to them: "My brothers, let him be your atonement. My son is still palpitating and the (sacrificial) knife has not become unclean" — whereby we are taught that the defilement of knives was of more moment to them than the spilling of blood. And thus is it written (II Kings 21:16) "And Menasheh also shed very much innocent blood until it filled Jerusalem from mouth to mouth."
אשר אני שוכן בתוכה - חביבים ישראל, שאף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם; שנאמר כי אני שוכן בתוכה, ואומר ולא יטמאו עוד את מחניהם, ולא תטמא הארץ. רבי נתן אומר: חביבים ישראל שבכל מקום שגלו שכינה עמהם: גלו למצרים שכינה עמהם, שנאמר (שמואל א ב) הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה; גלו לבבל שכינה עמהם, שנאמר (ישעיה מג) למענכם שולחתי בבלה; גלו לעילם שכינה עמהם, שנאמר (ירמיה מט) ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים; גלו לאדום שכינה עמהם, שנאמר (ישעיה סג) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה. וכשהם חוזרים שכינה עמהם, שנאמר (דברים ל) ושב ה' את שבותך ורחמך. והשיב לא נאמר, אלא ושב ה' אלהיך. ואומר (שיר השירים ד) אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממעונות אריות ומהררי נמרים. ר' אומר: משל למה הדבר דומה? למלך שאמר לעבדיו, אם תבקשוני הריני אצל בני. כל זמן שאתה מבקשני הריני אצל בני. וכן הוא אומר (ויקרא טז) השוכן אתם בתוך טומאותם. ואומר (ויקרא טו) בטמאם את משכני אשר בתוכם. ואומר ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם, ואומר (במדבר לה) ולא תטמאו את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה, כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל: סליק להו ספר במדבר סיני ברוך הגבר אשר יבטח באדני:
(Bamidbar 35:34) "in whose midst I dwell": Beloved are Israel, for even when they are tamei the Shechinah reposes among them — (Vayikra 16:16) "who dwells with them in the midst of their uncleanliness," and (Ibid. 15:31) "… when they defile My sanctuary which is in their midst," and (Bamidbar 5:3) "and they shall not make unclean their camps in whose midst I dwell." (Ibid. 35:34) "for I the L-rd dwell in the midst of the children of Israel." R. Nathan says: Beloved are Israel, for wherever they are exiled the Shechinah is with them. They were exiled to Egypt — the Shechinah was with them, viz. (I Samuel 2:27) "Did I not reveal Myself to the house of your father when they were in Egypt (enslaved to) the house of Pharaoh?" They were exiled to Bavel — the Shechinah was with them, viz. (Isaiah 43:14) "Because of you I was sent to Bavel." They were sent to Eilam — the Shechinah was with them, viz. (Jeremiah 49:38) "I placed My throne in Eilam, and banished from there king and officers." They were exiled to Edom — the Shechinah was with them, viz. (Isaiah 63:1) "Who is This, who comes from Edom, with sullied vestments, from Batzrah?" And when they return, the Shechinah will be with them, viz. (Devarim 30:3) "Then the L-rd your G-d will return with your captivity and He will have mercy upon you." It is not written "and He will return to you," but "and He will return with you!" And it is written (Song of Songs 4:8) "With Me from the Levanon, My bride — with Me from the Levanon shall you come. You will look from the top of Amanah, from the top of Senir and Chermon, from the dens of lions, from the mountains of leopards." Rebbi says: An analogy: A king says to his servant: Why do you search for me? I am with my son. Whenever you need me, I am with my son. "For I, the L-rd dwell in the midst of the children of Israel."