ונדר אלמנה וגרושה – מן הנישואין. אתה אומר מן הנישואין, או אינו אלא מן האירוסין? הרי אתה דן: הואיל ובעולה אין אביה מיפר נדריה, ואלמנה אין אביה מיפר נדריה; מה בעולה שיצאת מרשות אביה – אף אלמנה וגרושה שיצאת מרשות אביה. או אפילו נתארמלה או נתגרשה וניסת, לזה קורא אני עליה, ונדר אלמנה וגרושה – באלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט? ת"ל ואם בית אישה נדרה, מכל מקום: ואם בית אישה נדרה – זו נשואה, או אינו אלא ארוסה? כשהוא אומר ואם היו תהיה לאיש – הא ארוסה אמורה. ומה ת"ל ואם בית אישה נדרה? זו נשואה, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: זו יתומה בחיי האב:
(Bamidbar 30:10) "And the vow of a widow or of a divorced woman": widowed or divorced after marriage. You say after marriage, but perhaps it is after betrothal? You reason thus: Since a father cannot annul the vows of his daughter once she has come of age (bogereth [twelve and a half years]), and he cannot annul the vows of his widowed daughter, then just as a bogereth is one who has entirely left her father's domain, so, the widowed and divorced woman in question must be one who has left her father's domain (i.e., widowed and divorced after marriage, as opposed to after betrothal, in which instance she is still partially in his domain.) R. Akiva says: She is called "an orphan in her father's lifetime" (in respect to vows.) — But perhaps even if she were widowed or divorced (after marriage) and married another, I "pronounce" over her "and the vow of a widow or of a divorced woman" (her vows shall stand)? It is, therefore, written (to negate this, Ibid. 11) "and if in the house of her husband, etc." This tells me only of a woman who married an Israelite. Whence do I derive (the same for) a widow who married a high-priest or a divorcée or a chalutzah (one who had received release from levirate marriage), who married an ordinary Cohein? From "And if in the house of her husband" — in any event. "And if in the house of her husband she vowed": This refers to a married woman. — But perhaps it refers only to a betrothed woman? (This cannot be,) for (Ibid. 7) "And if she be (betrothed) to a man" already refers to a betrothed woman. How, then, am I to understand "And if in the house of her husband she vowed"? As referring to a married woman.
2
ושמע אישה – להוציא את החרש. ושמע אישה – אין לי אלא ששמע הוא; השמיעוהו אחרים מנין? ת"ל וקמו כל נדריה: והחריש לה – זו חרישה לקיים. אתה אומר זו חרישה לקיים, או אינו אלא חרישה למיקט? כשהוא אומר אם החרש יחריש לה אישה הרי חרישה למיקט אמורה; ומה ת"ל והחריש לה? זו חרישה לקיים: וקמו כל נדריה – שאם נדרה וקיים, וחזר והפר, שומע אני יהיה מופר? ומה אני מקיים וקמו כל נדריה – עד שלא יפר, או אף משיפר? ומה אני מקיים והפר את נדריה – עד שלא קיים, או אינו אלא אף משקיים? ת"ל יקום, מגיד הכתוב שנתנה רשות להפר כל היום.
(Bamidbar 30:12) "and her husband heard": to exclude one who was deaf. "And her husband heard": This tells me only of one who himself heard (the vow). Whence do I derive (the same for) his being informed by others? From (13) "on the day of his hearing," "and he was silent to her": to (the end of) confirmation. You say this, but perhaps (the "silence" intended is the silence of) taunting. (This cannot be, for (Ibid. 15) "And if her husband be silent to her from day to day" already speaks of (the silence of) taunting. How, then, am I to understand "and he was silent to her"? As referring to (the silence of) confirmation. (Ibid. 12) "then all of her vows shall stand": If she vowed and he confirmed (her vow by his silence), and he later annulled it, I might think that it is annulled. And how would I understand "then all of her vows shall stand"? If he did not annul them. Or, even if he did annul them, and how would I understand "and he annul her vow"? If he had not confirmed it. Or, even if he did confirm it? It is, therefore, written (Ibid. 12) "shall stand."
3
כל מוצא שפתיה לנדריה ולאיסר נפשה לא יקום – להוציא את אפוטרופוס. אישה הפרם וה' יסלח לה – אם הבעל מיפר מופר, ואם לאו אינו מופר. אמרה: יודעת אני שכל נדרים שהיה בעלי שומע היה מפר, שומע אני יהיה מופר? ת"ל אישה הפרם: אם יפר הבעל מופר, ואם לאו אינו מופר. אמר לאפוטרופוס: כל נדרים שהיא נודרת אשתי מכאן עד שאבוא ממקום פלוני הפר לה, והפר לה; שומע אני יהיה מופר? ת"ל אישה הפרם: אם הפר הבעל מופר, ואם לאו אינו מופר, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו:
(Bamidbar 30:13) "Her husband has annulled them": If the husband annuls, they are annulled; if not, they are not annulled. If she said: "I know that any vow of mine that my husband would hear of he would annul," I might think that it is annulled. It is, therefore, written "Her husband has annulled them." If the husband annuls, they are annulled; if not, they are not annulled. If he said to a caretaker: "Annul all the vows that my wife makes from now until I return from that place," and he did so, I might think that they would be annulled. It is, therefore, written "Her husband has annulled them." If the husband annuls, they are annulled; if not, they are not annulled. These are the words of R. Yoshiyah. R. Yonathan says: We find in all places that a man's messenger is like the man himself. "and the L-rd will forgive her": If she vowed and he annulled it in his heart, and she went and broke (the vow wilfully), whence do we derive that she (still) requires forgiveness? From "and the L-rd will forgive her."
ונדר אלמנה וגרושה – מן הנישואין. אתה אומר מן הנישואין, או אינו אלא מן האירוסין? הרי אתה דן: הואיל ובעולה אין אביה מיפר נדריה, ואלמנה אין אביה מיפר נדריה; מה בעולה שיצאת מרשות אביה – אף אלמנה וגרושה שיצאת מרשות אביה. או אפילו נתארמלה או נתגרשה וניסת, לזה קורא אני עליה, ונדר אלמנה וגרושה – באלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט? ת"ל ואם בית אישה נדרה, מכל מקום: ואם בית אישה נדרה – זו נשואה, או אינו אלא ארוסה? כשהוא אומר ואם היו תהיה לאיש – הא ארוסה אמורה. ומה ת"ל ואם בית אישה נדרה? זו נשואה, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: זו יתומה בחיי האב:
(Bamidbar 30:10) "And the vow of a widow or of a divorced woman": widowed or divorced after marriage. You say after marriage, but perhaps it is after betrothal? You reason thus: Since a father cannot annul the vows of his daughter once she has come of age (bogereth [twelve and a half years]), and he cannot annul the vows of his widowed daughter, then just as a bogereth is one who has entirely left her father's domain, so, the widowed and divorced woman in question must be one who has left her father's domain (i.e., widowed and divorced after marriage, as opposed to after betrothal, in which instance she is still partially in his domain.) R. Akiva says: She is called "an orphan in her father's lifetime" (in respect to vows.) — But perhaps even if she were widowed or divorced (after marriage) and married another, I "pronounce" over her "and the vow of a widow or of a divorced woman" (her vows shall stand)? It is, therefore, written (to negate this, Ibid. 11) "and if in the house of her husband, etc." This tells me only of a woman who married an Israelite. Whence do I derive (the same for) a widow who married a high-priest or a divorcée or a chalutzah (one who had received release from levirate marriage), who married an ordinary Cohein? From "And if in the house of her husband" — in any event. "And if in the house of her husband she vowed": This refers to a married woman. — But perhaps it refers only to a betrothed woman? (This cannot be,) for (Ibid. 7) "And if she be (betrothed) to a man" already refers to a betrothed woman. How, then, am I to understand "And if in the house of her husband she vowed"? As referring to a married woman.
ושמע אישה – להוציא את החרש. ושמע אישה – אין לי אלא ששמע הוא; השמיעוהו אחרים מנין? ת"ל וקמו כל נדריה: והחריש לה – זו חרישה לקיים. אתה אומר זו חרישה לקיים, או אינו אלא חרישה למיקט? כשהוא אומר אם החרש יחריש לה אישה הרי חרישה למיקט אמורה; ומה ת"ל והחריש לה? זו חרישה לקיים: וקמו כל נדריה – שאם נדרה וקיים, וחזר והפר, שומע אני יהיה מופר? ומה אני מקיים וקמו כל נדריה – עד שלא יפר, או אף משיפר? ומה אני מקיים והפר את נדריה – עד שלא קיים, או אינו אלא אף משקיים? ת"ל יקום, מגיד הכתוב שנתנה רשות להפר כל היום.
(Bamidbar 30:12) "and her husband heard": to exclude one who was deaf. "And her husband heard": This tells me only of one who himself heard (the vow). Whence do I derive (the same for) his being informed by others? From (13) "on the day of his hearing," "and he was silent to her": to (the end of) confirmation. You say this, but perhaps (the "silence" intended is the silence of) taunting. (This cannot be, for (Ibid. 15) "And if her husband be silent to her from day to day" already speaks of (the silence of) taunting. How, then, am I to understand "and he was silent to her"? As referring to (the silence of) confirmation. (Ibid. 12) "then all of her vows shall stand": If she vowed and he confirmed (her vow by his silence), and he later annulled it, I might think that it is annulled. And how would I understand "then all of her vows shall stand"? If he did not annul them. Or, even if he did annul them, and how would I understand "and he annul her vow"? If he had not confirmed it. Or, even if he did confirm it? It is, therefore, written (Ibid. 12) "shall stand."
כל מוצא שפתיה לנדריה ולאיסר נפשה לא יקום – להוציא את אפוטרופוס. אישה הפרם וה' יסלח לה – אם הבעל מיפר מופר, ואם לאו אינו מופר. אמרה: יודעת אני שכל נדרים שהיה בעלי שומע היה מפר, שומע אני יהיה מופר? ת"ל אישה הפרם: אם יפר הבעל מופר, ואם לאו אינו מופר. אמר לאפוטרופוס: כל נדרים שהיא נודרת אשתי מכאן עד שאבוא ממקום פלוני הפר לה, והפר לה; שומע אני יהיה מופר? ת"ל אישה הפרם: אם הפר הבעל מופר, ואם לאו אינו מופר, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו:
(Bamidbar 30:13) "Her husband has annulled them": If the husband annuls, they are annulled; if not, they are not annulled. If she said: "I know that any vow of mine that my husband would hear of he would annul," I might think that it is annulled. It is, therefore, written "Her husband has annulled them." If the husband annuls, they are annulled; if not, they are not annulled. If he said to a caretaker: "Annul all the vows that my wife makes from now until I return from that place," and he did so, I might think that they would be annulled. It is, therefore, written "Her husband has annulled them." If the husband annuls, they are annulled; if not, they are not annulled. These are the words of R. Yoshiyah. R. Yonathan says: We find in all places that a man's messenger is like the man himself. "and the L-rd will forgive her": If she vowed and he annulled it in his heart, and she went and broke (the vow wilfully), whence do we derive that she (still) requires forgiveness? From "and the L-rd will forgive her."