כי תשא. [א] רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג:ג). ר' שמואל בר אימי ורבנין. ר' שמו' בר אימי פתר קרייה בדואג ואחיתופל. רבים אומרים לנפשי, זה דואג ואחיתופל. ולמה היה קורא אותם רבים, שהיו רבים בתורה. אומרים לנפשי, אומ' לדוד, אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל ישר' בחרב יש לו תשועה, אין ישועתה לו באלהים סלה (שם). א' דוד, ואתה י"י הסכמת עמהם וכתבת בתורתך ואמרת מות יומת הנואף והנואפת (ויקרא כ:י). מגן בעדי (תהלים ג:ד), שהגנות עלי בזכות אבותי. כבודי (שם), שהחזרת אותי למלכות. ומרים ראשי (שם), תחת שהייתי חייב לך הרמת ראש נתת לי תלוי ראש על ידי נתן הנביא וא' לי, גם י"י העביר חטאתך ולא תמות (שמואל ב' יב:יג). ורבנין פתרין קרייה באומות העולם. רבים (תהלים ג:ג), אילו אומות העולם. ולמה קורא אותם רבים, דכת' הוי המון עמים רבים (ישעיה יז:יב). אומרים לנפשי (תהלים שם), אומרים לישר', אומה ששמעה מפי אלהיה בהר סיני לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ:ב), ולסוף ארבעים יום אמרה לעגל אלה אלהיך ישראל (שם לב:ד), יש לה תשועה, אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים שם). אמרו ישר' ואתה ה' הסכמתה עמהם וכתבתה בתורתך ואמרת זובח לאלהים יחרם (שמות כב:יט). מגן בעדי (תהלים ג:ד), שהגנת עלינו בזכות אבותינו. כבודי (שם), שהשריתה שכינתך בתוכינו, דכ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה:ח). ומרים ראשי (תהלים שם), תחת שהיינו חייבים לך הרמת ראש נתת לנו תלוי ראש על ידי משה ואמרת כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל:יב).
"When you take a census (Ex. 30:12)."*The Torah reading for Shabbat Shekalim, the first of the Arba Parshiot recited during the maftir on the four Shabbats preceding Passover. As will be explicated midrashically, ki tisa ("when you take") is susceptible to various other meanings. "Many say of my soul, 'There is no salvation for him through God, Selah.'" (Ps. 3:3). Rabbi Shimon and the Rabbanim: Rabbi Shmuel bar Ami interpreted the verse [as referring] to Doeg and Achitophel.*Doeg the Edomite served under King Saul and carried out the executions of priests who had helped David during his flight from Saul (see 1 Sam. 22:18-19). Achitophel was a counselor to King David who betrayed the king by leading Absalom's rebellion against David, before committing suicide (see 2 Sam. 17:21-23)."Many say of my soul" -- that is Doeg and Achitophel. And why would they be called "many" (rabim)? For they were masters (rabim) of the Torah. "They say of my soul": They said to David, "A person who steals a sheep, kills the shepherd (see 2 Sam. 12:4), and cuts down Israel with a sword, can there be salvation for him? 'There is no salvation for him through God, Selah.'" David said, "But You, Hashem" (Ps. 3:4): You agreed with them, and You wrote in Your Torah, stating, "The adulterer and the adulteress will surely be put to death" (Lev. 20:10). "...Are a shield about me" (Ps. 3:4): For You have shielded me through the merit of my forefathers. "...My glory" (ibid.): For You returned me to the kingship. "...Who holds my head up high" (ibid.): For I was obligated to You and You have granted me a "suspended head" (i.e., suspended my sentence) through the agency of Nathan the Prophet, who said to me, "Even Hashem will pass over your sin; you shall not die" (2 Sam. 12:13). And the Rabbanim interpret the verse [as referring] to the nations of the world. And why are they called "many"? As it is written, " "Woe to the multitude of many (rabim) peoples" (Is. 17:12). "They say to my soul": They say to Israel, "A nation that heard from the mouth of its God on Mount Sinai, "There shall not be unto you any other Gods before Me" (Ex. 20:2), yet at the end of forty days, [Israel] said to the [Golden] Calf, 'These are your gods, O Israel!' (Ex. 32:4) -- can there be salvation for it? 'There is no salvation for him through God, Selah.'" Israel said, "But You, Hashem, agreed with them, and You and wrote in Your Torah, saying, 'He who sacrifices to [other] gods shall be utterly destroyed' (Ex. 22:19).'" "...A shield about me": For You have shielded us through the merit of our forefathers. "...My glory": For you have caused Your Shekhinah to dwell in our midst, as it is written, "And make for Me a sanctuary, and I will dwell in their midst" (Ex. 25:8). "...Who holds my head up high": For we were obligated to You and You have granted us a suspended head (rosh) through the agency of Moses, and You said, "When you take a census (ki tisa et rosh; or midrashically, 'When you take away [the guilt from] the head') of the Children of Israel" (Ex. 30:12).
2
[ב] ר' יעקב בר יודא בשם ר' יונתן דבית גוברין פתח דרך עצל כמסוכת חדק ואורח ישרים סלולה (משלי טו:יט). דרך עצל, זה עשו הרשע. כמסוכת חדק, דהוא מדמיא להדא סירתא דאת מפש' לה מן הכא והיא מתעריא מן הכא. כן הוא עשו הרשע מתהפך, איית גלגולותך דימוסייך ארנונך, לית ליה קניס ליה ומזמי ליה. ואורח ישרים סלולה, זה הקב"ה דכת' ביה ישרים דרכי י"י וצדיקים ילכו בה (הושע יד:י), שהכשיר את לשונו למשה ואמ' כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל:יב).
Rabbi Yaakov bar Yuda in the name of Rabbi Yonatan of Beit Govrin opened: "The way of the sluggard is like a hedge*note that the Pesikta preserves a different orthography (כמסוכת) than the Masoretic tradition for Prov. 15:19 (כמשכת); however, both variants have the same meaning, "like a hedge" (and see Micah 7:4 (ממסוכה)) of thorns, but the path of the upright is exalted" (Prov. 15:19). "The way of the sluggard" -- this is Esau (Rome) the wicked. "Like a hedge of thorns" -- for it is similar to a thornbush, wherein you extricate yourself on this side only to get entangled on that side. Thus did Esau the wicked turn himself into [a thornbush for the Jews]: "Bring your head tax, your property tax, your state tax!" When one is unable to pay, he imposes penalties and fines upon them. "But the path of the upright is exalted" -- that is the Holy One Blessed be He, as it is written, "For straight are the ways of Hashem, and the righteous will walk on them" (Hos. 14:10). Therefore, He rendered His words fitting for Moses, and said, "When you raise up (ki tisa) the head of the Children of Israel (i.e., in exaltation), [... they are each to give a ransom for their souls ... of half a shekel]" (Ex. 30:12-13).*Unlike Rome, which humiliated the Jews by taxing them into penury, God exalted His people while requiring only a token head-tax of a half-shekel.
3
[ג] ר' יונתן פתח וישח אדם וישפל איש וגו' (ישעיה ב:ט). וישח אדם, אילו ישר' דכת' בהון ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל לד:לא). וישפל איש, זה משה דכת' ביה והאיש משה עניו מאד (במדבר יב:ג). א' משה לפני הקב"ה רבון העולמים יודע אני ששחו יש' לעגל והושפלתי אני, ואל תשא להם (ישעיה ב:ט), א' לו אשא להם, כי תשא את ראש (שמות ל:יב).
Rabbi Yonatan opened: "And man (adam) shall be bowed, and mortal (ish) shall be brought low, etc." (Is. 2:9). "And man shall be bowed" -- that is Israel, as it is written concerning it, "And you, My flock, the flock of My pasture, you are man (adam), [and I am your God]" (Ez. 34:31). "And mortal shall be brought low" -- that is Moses, as it is written concerning him, "And the mortal (ish) Moses was exceedingly humble" (Num. 12:3). Said Moses before the Holy One Blessed be He, "Master of the Universe! I know that Israel bowed to the [Golden] Calf and I have been brought low; do not take away (tisa) [their guilt]." [God] said to him, "I will indeed take it away" -- "When you take away (tisa) the [guilt from the] head, etc." (Ex. 30:12).
4
[ד] ר' יונה בוצרייה פתח כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים (תהלים עה:ח). מטרונא שאלה את ר' יוסי בר' חלפתא אמרה לו, לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, א' לה לששה ימים דכת' כי ששת ימים עשה י"י וג' (שמות לא:יז). אמרה לו ומה הוא יושב ועושה מאותה השעה, אמ' לה מזוויג זיווגים, בתו של פלוני לפלני, אשתו של פלו' לפלוני, ממונו של פלו' לפל'. אמרה והדה היא, אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים וכמה שפחות יש לי ובשעה קלה אני יכולה לזווגן. א' לה אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף. היניחה ר' יוסי בר' חלפתה והלך לו. מה עשתה, נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות ואמרה, פלן ישא לפלנית פלנית תשא לפלן, וזיווגה אותן בלילה אחד. ובצפרא אתון לגבה, דין רישיה פציע דין עייניה שמיטה דין רגליה תבירא, דין או' לית אנא בעי לדא ודא אמרה לית אני בעי לדין. שלחה והביאה את ר' יוסי בר' חלפתא, אמרה לו אמת היא תורתכם נאה ומשובחת היא על כל מה שאמרת יפה אמרת. אמר לה ולא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף. מה הק' עושה מזווגן על כורחן שלא בטובתן, הדה היא דכת' אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (תהלים סח:ז). מה הוא בכושרות, בבכי ושירות, דבעי א' שירה ודלא בעי בכי. א' ר' ברכיה בלשון הזה השיבה ר' יוסי בר' חלפתא, הקב"ה יושב ועושה סולמות מעלה לזה ומוריד לזה משפיל לזה ומרים לזה, כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים (שם עה:ח). ר' יונה בוצרייא ורבנין. רבנין פתרין קריא באהרן, בלשון זה הושפל ובלשון זה הוגבה. בלשון הזה הושפל, ואשליכהו באש ויצא העגל הזה (שמות לב:כד). ובלשון זה גובהה, זה קרבן אהרן ובניו (ויקרא ו:יג). ר' יונה בוצרייה פתר קרייא בישר', בלשון זה הושפלו ובלשון זה הוגבהו. בלשון זה הושפלו, כי זה משה האיש (שמות לב:א). ובלשון זה הוגבהו, זה יתנו כל העובר על הפקדים (שם ל:יג).
Rabbi Yonah of Botzrah opened: "When God judges, this one He brings low, and that one He raises up" (Ps. 75:8). A matrona inquired of Rabbi Yosei bar Chalafta. She said to him, "In how many days did the Holy One Blessed be He create the universe?" He said to her, "In six days, as it is written, 'For in six days Hashem created, etc.' (Ex. 31:17)." She said to him, "And what has He been sitting and doing from that time?" He said to her, "Matchmaking couples -- the daughter of so-and-so to so-and-so, the wife of so-and-so to so-and-so, the property of so-and-so to so-and-so." She said, "Is that all? Even I am able to do that. I have many slaves and many maidservants, yet in a very short time (sha'ah kalah) I can match them all up." He said to her, "This may appear easy (kalah) in your eyes, but before the Holy One Blessed be He, it is as difficult as parting the Sea of Reeds." Rabbi Yosei bar Chalafta took leave of her, and he went on his way. What did she do? She took a thousand slaves and a thousand maidservants, and stood them in row after row, and said, "This man shall marry this woman, this woman shall marry this man," and thus she matched them all up in one night. In the morning she came to them. This one's head was wounded, that one's eye was knocked out, and another's leg was broken. This one said, "I don't want her as a wife," and that one said, "I don't want him [as a husband]." She sent [a messenger] and had Rabbi Yosei bar Chalafta brought to her. She said to him, "Truly, your (pl.) Torah is fine and praiseworthy. Regarding everything that you said to me, you spoke well." He said to her, "And did I not say thus to you -- 'This may appear easy in your eyes, but before the Holy One Blessed be He, it is as difficult as parting the Sea of Reeds'? What does the Holy One Blessed be He do? He matches them against their will and not to their liking (i.e., He knows what's best for couples even if they don't yet realize it themselves). Thus it is written, 'God settles individuals in a home; He removes prisoners bakosharot*בכושרות, typically translated as "into prosperity".' What is 'bakosharot'? With crying (bechi) and singing (shirot)." Said Rabbi Berachya, [rather,] in this language, Rabbi Yosei bar Chalfta responded to her (i.e., to the question of what God has been doing since the Creation): "The Holy One Blessed be He sits and makes ladders. He causes this one to ascend, and that one to descend -- 'This one He brings low, and that one raises up' (Ps. 75:8)." Rabbi Yonah of Botrzrah and our Rabbis: Our Rabbis interpret that verse as referring to Aaron. With the word "this" (hazeh) he was brought low: "And I cast it into the fire and this (hazeh) calf emerged" (Ex. 32:24). And with the word "this" he was raised up: "This (zeh) is the offering of Aaron and his sons" (Lev. 6:13). Rabbi Yonah of Botzrah interprets that verse as referring to Israel. With the word "this" they were brought low, and with the word "this" they were raised up: With the word "this" they were brought low -- "For this (zeh) man Moses[, who brought us up from the land of Egypt, we do not know what has become of him]" (Ex. 32:1). And with the word "this" they were raised up -- "[When you take a census [etc.],] this (zeh) they shall give [... half a shekel as an elevation-offering to Hashem]" (Ex. 30:12-13).
5
[ה] צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת (משלי יד:לד). ר' אליעז' ור' יהוש' ורבנין. ר' ליעזר א', צדקה תרומם גו', אילו ישר'. וחסד לאומים חטאת, חסדים הן חטאים לאומות, שהן מתייהרין בהן. ר' יהוש' אמ', צדקה תרומ' גוי, אילו ישר'. וחסד לאומים חטאת, הנייה היא לאומות העולם בשעה שישר' חוטאין שהן חוזרין ומשתעבדין בהן. ורבן גמל' או', צדקה תרומם גוי, אילו ישר'. וחסד לאומים חטאת, חסד שאומות העולם עושין חטאת הוא להם שכן דניאל אומ' לנבוכדנצר, וחטאך בצדקה פרוק (דניאל ד:כד). ר' לעזר בן ערך או', צדקה תרומם גוי וחסד, אילו ישר', אבל חטאים הם לאומות העולם. אמ' רבן יוחנ' בן זכיי רואה אני את דברי לעזר בן ערך מדבריכם, שהוא נותן צדקה וחסד לישר' וחטאים לאומות העולם. אבין בר' יהוד' או', צדקה תרומ' גוי, אילו ישר'. וחסד לאומ' חטא', מקבלי' הן ישר' חסדים מאומות העולם בשעה שהן חוטאין. שכן רבשקה או' לחזקיה, ועתה המבלעדי י"י עליתי על הארץ הזאת וגו' (עיין מלכים ב' יח:כה). שכן נבוזר אדן או' לירמיה, ויבא ויעש י"י כאשר דיבר (ירמיה מ:ג), דבר כת'. ר' נחוניה בן הקנה או', צדקה תרומ' גוי, אילו ישר'. וחס' לאו' חטאת, חסדים שאומות העולם עושין חטאת היא לישר'. ממי את למד, ממשע, ומשע מלך מואב היה נוקד (מלכים ב' ג:ד). מהו נוקד, רועה. והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר (שם). מהו אילים צמר, ר' אבא בר כהנ' אמ' פרובטיה. מה עשה, כינס את כל איסטרולוגין שלו וא' להן אתון אמר' דאנה עבד קרבא עם כל אומיא ונצח להון ועם אילין יהודאי ואינון נצחין לי. אמרין ליה בזכות חד סב די הוה להון. א' להון ומה הוא הדין סבא, אמרין אברהם. אמ' להון ומהו עסקיה, אמרין ליה חד בר יחיד איתייהיב ליה למאה שנין וקרביה. א' להון וקרביה, אמרו ליה לא. א"ל אין דלא קרביה מתעבד ליה ניסין, אילו קרביה על אחת כמה וכמה. וכדון חד בר יחידיי אית ליה לההוא גוברא דעתיד למלוך תחתויי הוא אזיל ומקריב ליה דילמא דמתעביד ליה ניסין, הדה היא דכת' ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עלה על החומה (מלכים ב' ג:כז), על החמה כתיב, שהיה משתחוה לחמה. ומה כת' תמן, ויהי קצף גדול על ישראל (שם, שם). א' הקב"ה לישר', בניי, אומות העול' שאינן מכירין את כוחי ומורדין בי, ואתם מכירין את כוחי ומורדין בי. א"ר מנא אילולי זכות אשתו של עובדיה כבר היו ישר' מאותה שעה כלים מה שעשת באותו היום, מה טעמ', ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי וג' (שם ד:א). ר' זעורה שלח לר' זעיר, שמעתה מההיא מרגליתה די הוה רב הונא דריש על הדין פסוקא, צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת (משלי יד:לד), אמ' ליה אין. אמ' ליה צדק' תרומ' גוי, אילו ישר'. וחס' לאומ' חטאת, חסד שאומות העולם עושין מותקן הוא להן כריסה של חכינה. ממי את למד, ממרודך. מרודך בל אדן היה למוד לאכל בשש שעות וישן עד תשע. וכיון שחזר גלגל חמה בימי חזקיה ישן לו ועמד ומצאו שחרית, ביקש להרוג כל עבדיו. אמ' להם, הנחתם אותי ישן כל היום וכל הלילה. אמרין ליה, מרי בעונתך אכלתה ובעונתך ישנתה אלא יומא הוא דהדר ביה. א' להם ואיזה אלוה החזירו. אמרו לו אלוהו של חזקיהו החזירו. אמ' להם וכי יש אלוה גדול מאלהי, אמרו לו אלוהו של חזקיהו גדול מאלהיך. מיד שלח ספרים במנחה לחזקיהו, הדה היא דכת' בעת ההיא שלח מרודך בל אדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו (ישעיה לט:א). מה כת' בהן, שלו' לחזקיהו שלום לאלוהו שלום לירוש'. וכיון שיצאו הכתובים נתישבה עליו דעתו וא' לא עשיתי כהוגן, הקדמתי שלומו של חזקיהו לאלוהו. מיד עמד מכסאו ופסע ג' פסיעות והחזיר את הכתבים וכתב כתבים אחרים תחתיהן. מה כת' בהון, שלום לאלוהו של חזקיהו שלו' לחזקיה שלו' לירוש' עיר הקודש. אמ' לו הקב"ה, אתה עמדתה מכסאך ופסעתה שלש פסיעות בשביל כבודי, חייך שאני עתיד להעמיד ממך שלשה מלכים קוזמוקרטורין שליטין מסוף העולם ועד סופו. ואילו הן, נבוכד נצר ואויל מרודך ובלשצר. וכיון שעמדו וחירפו, קיעקע הקב"ה את ביצתן מן העולם והעמיד אחרים תחתי'. ורבנין אמרין צדקה תרומ' גוי, בנדבה שהביאו ישר' למלאכת המשכן ולאהל מועד ניתן להם תלוי ראש על ידי משה וא' כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל:יב).
"Righteousness (tzedakah) elevates a people, and chesed to the nations is a sin" (Prov. 14:34).*Note that the second clause can also be rendered, "sin is chesed to the nations." Although chesed usually means "kindness" (i.e., "kindness to the nations is a sin" or "sin is a kindness to the nations"), there is a secondary meaning of "reproach" or "shame," which indeed is how this verse is generally translated ("...and sin is a reproach to the nations"). As both meanings are employed here, this translation leaves "chesed" untranslated where the meaning is ambiguous. Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua and the Rabbanim: Rabbi Eliezer said, "Righteousness elevates a people" -- that is Israel. "And chesed to the nations is a sin" -- those [of other nations] who perform acts of kindness (chesedim), they bring sin to the nations, for they are [merely] aggrandizing themselves through [these acts]. Rabbi Yehoshua said, "Righteousness elevates a people" -- that is Israel. "And chesed to nations is a sin" -- it is pleasing (i.e., an act of kindness) to the nations of the world any time that Israel sin, for they return and enslave them. And Rabban Gamaliel says, "Righteousness elevates a people" -- that is Israel. "And chesed to the nations is a sin" -- an act of kindness that the nations of the world perform is a sin for them, for so did Daniel say to Nebuchadnezzar, "And let your sin [committed] through righteousness be broken off" (Dan. 4:24). Rabbi Elazar ben Arach says, "Righteousness elevates a people, and [so does] kindness (chesed)" -- that is Israel. But they (i.e., righteousness and kindness) are [considered] sinful to the nations of the world. Said Rabban Yochanan ben Zakkai, I prefer the words of Elazar ben Arach to their words (cf. Avot 2:9), for he bestows [both] righteousness and kindness to Israel, and sinfulness to the nations of the world. Avin b'Rabbi Yehuda says, "Righteousness elevates a people" -- that is Israel. "And the reproach (chesed) of the nations is [brought about by] sin" -- Israel are the objects of reproach (chisudim; see Lev. 20:17) of the nations of the world when they engage in sin. For thus did Ravshakeh say to Hezekiah, "Did I now -- without Hashem -- come up upon this land [to destroy it? It is Hashem who said to me, 'Come up upon this land, and destroy it.']" (see 2 Kings 18:25). For thus [too] did Nebuzar'adan say to Jeremiah, "Now Hashem has brought and done unto you that which He spoke" (Jer. 40:3). The thing [that Hashem spoke of] is written [thereafter].*"Because you (pl.) sinned against Hashem, and you did not hearken to His voice, this thing (i.e., the destruction) has come upon you" (Jer. 40:3). Rabbi Nechuniah ben HaKaneh says, "Righteousness elevates a people" -- that is Israel. "And kindness (chesed) to the nations is a sin" -- acts of kindness that the nations of the world perform, it is a sin to Israel. From where do you learn that? From Mesha -- "And Mesha the king of Moab was a noked (2 Kings 3:4). What is a "noked"? A shepherd. "And he delivered to the king of Israel a hundred thousand lambs, and a hundred thousand woolly rams" (ibid.). What are "woolly rams"? Rabbi Abba bar Kahana says, "flocks of sheep" (p'rovitya). What did he do? He brought all of his astrologers and he said to them, "Should I wage war together with all the nations against Israel, and be victorious [along] with them, or should I wage war alone against Israel so that the victory is mine alone?" *The translation from "They replied" through "upon Israel" follows Midrash Tanchuma, Ki Tisa 5:5 (Berman tr.)They replied: “Israel had a patriarch called Abraham who was given a child when he was one hundred years old, and he offered him as a sacrifice.” He asked them: “Was the sacrifice completed?” “No,” they answered. He replied: “He offered a sacrifice that was not completed and yet He performed miracles for them, how many more miracles would He have performed if the sacrifice had been completed. Now, since I have a firstborn son who will rule in my stead, I shall offer him as a sacrifice, and perhaps a miracle will be performed in my behalf.” Hence it is written: "Then he took his eldest son that should have reigned in his stead, and offered him for a burnt-offering upon the wall, and there came a great wrath upon Israel" (2 Kings 3:27–28). "Upon the wall" is written -- for he would bow down to the wall. And what is written thereafter, "And there came a great wrath upon Israel." Said the Holy One Blessed be He to Israel, "My children, the nations of the world, who know not My power, rebel against Me, while you know My power, yet you [nonetheless] rebel against me." Said Rabbi Mana, were it not for the merit of the wife of Obadiah, Israel would have been destroyed at that time. What is the reason? "And one of the wives of the sons of the prophets cried out to Elisha saying, 'My husband was your servant, etc." (2 Kings 4:1).*In other words, her righteousness and diligence in following the words of the Elisha caused the wrath of God to dissipate. ... And Rabbanim say, "Righteousness elevates, etc." -- through the generosity that Israel brought [gift-offerings] for the work of the Tabernacle and for the Tent of Meeting, a "suspended head (rosh)" (i.e., a suspended sentence) was granted to them through Moses, and [thus] it says, "When you will raise up the head (or 'take away [the guilt] from the head') of the Children of Israel, etc." (Ex. 30:12).
6
[ו] ר' יודן פתח כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט (משלי י:כ). כסף נבחר לשון צדיק, זה יעידו הנביא. לב רשעים כמעט, זה ירבעם, הדה היא דכת' והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר י"י וגומ', ויקרא על המזבח בדבר י"י ויאמר מזבח מזבח (מלכים א' יג:א, ב), ולמה מזבח מזבח שני פעמים, א"ר אבא בר כהנא מזבח שבבית אל ומזבח שבדן. מה קרא עליו, הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטירים עליך (שם, שם), ועצמות ירבעם ישרפו עליך אין כתיב כן, אלא ועצמות אדם ישרפו עליך (שם, שם), מלמד שחלק כבוד למלכות, דכ' ויהי כשמע המלך את דבר איש האלהים אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשוהו (שם, שם). ר' חונא בשם ר' אידי, חס המקו' על כבודו של צדיק יותר מכבודו, עומד ומקריב לע"ז ולא יבשה ידו, וכיון ששלח ידו בצדיק יבשה ידו, הדה היא דכת' ותיבש ידו אשר שלח עליו (שם, שם). ויען המלך ויאמ' אל איש האלהים חל נא את פני י"י אלהיך והתפלל בעדי (מלכים א' יג:ו). תרין אמורין. חד אמ', אלהיך ולא אלהי. וחרנא א', באילו הפנים הוא קורא אותו אלהי ועומד ומקריב לע"ז והוא קורא אותו אלה', אעפ"כ ויחל איש האלהים את פני י"י ותשב יד המלך אליו ותהי כבראשונה (שם, שם). מה הוא כבראשונה, ר' ברכיה ר' יודא בר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אם תכתוש את האויל במכתש של חרשין אין את מועיל ממנו, מה בראשונה עומד ומקרב לע"ז אף בשנייה עומד ומקרי' לע"ז. ד"א כסף נבחר לשון צדיק (משלי י:כ), זה הקב"ה שהיבחיר את לשונו למשה וא' כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל:יב).
Rabbi Yudan opened: "Choice silver is the tongue of the righteous; the heart of evildoers is worth little" (Prov. 10:20). "Choice silver is the tongue of the righteous" -- this is the testimony of the prophet. "The heart of evildoers is worth little" -- that is Jeroboam. Thus it is written, "And behold, a man of God came from Judah with the word of Hashem [to Beth El; and Jeroboam stood by the altar to burn incense]" (1 Kings 13:1). "And [the man of God] called out on the altar by the word of Hashem, and he said, 'Altar! O altar!'" (1 Kings 13:2). And why [did he call out] "Altar! O altar!" two times? Said Rabbi Abba bar Kahana, [he was calling out to] the altar that was in Beth El, and the altar that was in Dan (see 1 Kings 12:29). What did he call out on it? "Behold, a son is born to the House of David, [and] Josiah is his name. And upon you he shall slaughter the priests of the high places that burn incense upon you" (1 Kings 13:2). "And the bones of Jeroboam will be burned upon you" is not written here; rather, "and the bones of a man will be burned upon you" (ibid.). It teaches that he paid homage to the kingship, as it is written, "And it was that when the king heard the word of the man of God, who had called out on the altar in Beth El, that Jeroboam stretched out his arm above the altar and cried, 'Seize him!'" (1 Kings 13:4). Rabbi Huna in the name of Rabbi Idi, the Place takes greater pity on the honor of the righteous than on His own honor -- [Jeroboam] was standing and sacrificing to an idol and his hand did not wither, but the moment he stretched out his hand against a righteous man, his hand withered. Thus it says, "And the hand withered that he had stretched out against [the man of God]" (ibid.). "And the king answered and said to the man of God, 'Entreat please on my behalf to the face of Hashem your God, and pray for me'" (1 Kings 13:6). Two [amoraim] commented [on this verse]. One said, [it is notable that Jeroboam said,] "your God" and not "my God." And the other said, how could he call Him "my God" when he was standing and sacrificing before an idol, and he was calling it "my god"? Nevertheless, "the man of God entreated the face of Hashem, and the king’s hand was restored, and became as it was before" (ibid.). What is "as it was before"? Rabbi Berachya, Rabbi Yuda bar Simon in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi: "Though thou shouldst grind a fool in a mortar among crushed grain with a pestle, yet will his foolishness not depart from him" (Prov. 27:22, Koren tr.). Just as before he would stand and sacrifice to an idol, so too afterwards he would stand and sacrifice to an idol. Another interpretation: "Refined silver is the tongue of the righteous" (Prov. 10:20) -- that is the Holy One Blessed be He, who chose the tongue of Moses, and said, "When you take a census of the Children of Israel " (Ex. 30:12; see Midrash Tanchuma, Ki Tisa 6:4).
7
[ז] מה כת' למעל' מן העינין, וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה (שמות ל:י). מה כת' בתריה, כי תשא את ראש בני ישראל, כי תשה כת', כמה דאת או' כי תשה ברעך (דברים כד:י), א' משה לפני הק' רבון העולמים בשעה שיש להם לישר' זכות הנח להם, ובשעה שאין לישר' זכות כביכול הנשה להם פעם אחת בשנה כדי שיבוא יום הכיפורים ויכפר, כי ביום הזה יכפר עליכם וג' (ויקרא טז:ל). את ראש, א"ר יוסי בר' חנינה רמזו שהוא עתיד לקרב ראשון של שבטים, ואי זה זה, זה ראובן, יחי ראובן (דברים לג:ו). בני ישראל, ר' יודן בשם ר' שמואל בר' נחמן למלך שהיה לו אפיקריסין והיה מצוה את עבדו ואו' לו, נערה קפלה תן דעתך עליה. א' לו, אדוני המלך מכל אפיקריסין שיש לך אין אתה מצויני אלא על זה, א' לו מפני שהיא דבוקה בבשרי. כך א' משה לפני הקב"ה, רבון העולמים משבעים אומות אויתנטיות שיש לך בעולמך אין אתה מצויני אלא על ישר', ואל בני ישראל תאמר (ויקרא כ:ב), ואל בני ישראל תדבר (שמות ל:לא), אמור אל בני ישראל (שם לג:ה), דבר אל בני ישראל (שם לא:יג), צו את בני ישראל (ויקרא כד:ב), ואתה תצוה את בני ישראל (שמות כז:כ), כי תשא את ראש בני ישראל (שם ל:יב). א' לו הק', מפני שהם דבוקין בי, דכת' כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל וג' (ירמיה יג:יא). א"ר אבין למלך שהיה לו פורפירי' והיה מצוה את עבדו ואו' לו, נערו קפלו תן דעתך עליו. אמ' לו, אדוני המלך מכל פורפורין שיש לך אין אתה מצויני אלא על זה, א' לו מפני שאותה לבשתי בשעה שמלכתי תחילה. כך א' משה לפני הקב"ה, רבון העולמים משבעים אומות העולם איתנטיות שיש לך בעולמך אין אתה מצוני אלא על ישר', דכת' ואל בני ישר' תאמר, ואל בני ישר' תדבר, אמור אל בני ישר', דבר אל בני ישר', צו את בני ישר', ואתה תצוה את בני ישר', כי תשא את ראש בני ישראל. אמ' לו, מפני שהמליכוני על הים ואמרו י"י ימלוך לעולם ועד (שמות טו:יח). א"ר ברכיה לזקן שהיתה לו מעפורת והיה מצוה את משרתו ואו' לו, נערה קפלה תן דעתך עליה. א' לו, אדוני זקן מכל מעפורות שיש לך אין אתה מצוני אלא על זו, א' לו מפני שבה נתעטפתי בשעה שנתמניתי זקן תחיל'. כך אמ' משה לפני הקב"ה, רבון העולמי', משבעים אומות איותנטיות שיש בעולמך אין את מצויני אלא על ישר', ואל בני ישר' תאמר, ואל בני ישר' תדבר, אמור אל בני ישר', דבר אל בני ישר', צו את בני ישר', ואתה תצוה את בני ישר', כי תשא את ראש בני ישר'. אמ' לו מפני שקיבלו עליהם עול מלכותי בסיני ואמרו כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שמות כד:ז). א' ר' יודן בוא וראה כמה חיבב הקב"ה את ישר' שהוא מזכירן חמשה פעמים בפסוק אחד, הדה היא דכת' ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש (במדבר ח:יט). תני ר' שמעון בן יוחי למלך שמסר את בנו לפידגוגו והיה מצוה ואו' לו, אכל ברי שתה ברי אזל ברי לבי סיפרא אתא ברי מבי סיפרא. כך הקב"ה מתאוה להזכיר את ישר' בכל שעה. א"ר יודה בר' סימון לאחד שהיה יושב ועושה עטרה למלך. עבר אחד וראה אותו. אמ' לו מה את יושב ועושה, א' לו עטרה למלך. א' לו כל מה שאת יכול לקבוע איזמרגדין קבע, אבני טובות ומרגליות קבע, שהיא עתידה להנתן בראשו של מלך. כך אמ' הקב"ה למשה, משה כל מה שאת יכול לשבח בישר' לפניי שבח, לפארן פאר, שאני עתיד להתפאר בם, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט:ג).
[7] What is the connection between what is written above "And Aharon will atone on its horns once a year" (Shemot 30:10) and what is written after "When you raise the head" (Shemot 30:12)? It is written 'כי תשה' just as 'כי תשה' [when you make a loan, (Devarim 24:10) Moshe said: Master of the Universe, when Israel has merit, forgive them, and when Israel does not have merit, give them a loan as it were, once a year, so Yom Kippur will come and atone for them, "for on this day atonement shall be made for you" (Vayikra 16:30). "Raise the head" - Rabbi Yosi son of Rabbi Chanina said: this is a hint that they will be the first of the tribes to bring a sacrifice, and who are they? Reuven, as it says "may Reuven live" (Devarim 33:6). ["The head of] the children of Israel" [Why does God command a census?] Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Shmuel bar Nachmani: What is this comparable to? To a king who had a set of undergarments and who commanded his servant saying, “Lay these out. Fold them. Take care of them.” The servant said to the king, "My master, of all the undergarments you have, why have you only commanded me regarding this one?" The king responded, "These ones stick to my flesh."Such is what Moses said to the Holy Blessed One, "Merciful One, of the 70 nations that exist in Your world, why are You only commanding me regarding Israel, as it says "say further to the Israelite people" (Vayikra 20:2); "speak to the Israelite people" (Shemot 30:31); "say to the Israelite people" (Shemot 33:5); "speak to the Israelite people and say" (Shemot 31:13); "Command the Israelite people" (Vayikra 24:2); "you shall further instruct the Israelites" (Shemot 27:20); "When you take a census of the Israelite people" (Shemot 30:12)? - God responds, "Because they are cleaving to me." As is taught in Jeremiah 13:11 “For as the loincloth clings close to the loins of a man, so I brought close to Me the whole House of Israel and the whole House of Yehudah — declares Ad-nai — that they might be My people, for fame, and praise, and splendor.” Another idea: Rabbi Avin said: What is this comparable to? To a king who had crimson clothes and who commanded his servant saying, “Lay these ones out. Fold them. Take care of them.” The servant said to the king, "My master, of all the crimson garments you have, why have you only commanded me regarding this one?" The king responded, "These are the ones I wore when I first became sovereign.” Such is what Moses said to the Holy Blessed One, "Merciful One, of the 70 mighty nations that exist in Your world, why are You only commanding me regarding Israel? as it says "say further to the Israelite people" (Vayikra 20:2); "speak to the Israelite people" (Shemot 30:31); "say to the Israelite people" (Shemot 33:5); "speak to the Israelite people and say" (Shemot 31:13); "Command the Israelite people" (Vayikra 24:2); "you shall further instruct the Israelites" (Shemot 27:20); "When you take a census of the Israelite people" (Shemot 30:12)? - God responds, "These are the ones who crowned me first as they crossed the sea when they said, ‘God will reign forever’ (Shemot 15:18)." Rabbi Berachia said: this is similar to an Elder who had a traveling cloak and commanded his helper: "Lay these ones out. Fold them. Take care of them." The servant said to the Elder, "My master, of all the traveling cloaks you have, why have you only commanded me regarding this one?" The Elder responded: "These are the ones I wore when I first became an Elder". Such is what Moses said to the Holy Blessed One, "Merciful One, of the 70 mighty nations that exist in Your world, why are You only commanding me regarding Israel? as it says "say further to the Israelite people" (Vayikra 20:2); "speak to the Israelite people" (Shemot 30:31); "say to the Israelite people" (Shemot 33:5); "speak to the Israelite people and say" (Shemot 31:13); "Command the Israelite people" (Vayikra 24:2); "you shall further instruct the Israelites" (Shemot 27:20); "When you take a census of the Israelite people" (Shemot 30:12)? - God responds, "These are the ones who received upon them the yoke of Heaven at Sinai, and said "All that the Living Presence said we will do and we will hear" (Shemot 24:7). Said Rabbi Yudan: come and see how much the Holy Blessed One loves Israel, to the point that they mentioned five times in one verse, see that is written thus: "And from among the Israelites I formally assign the Levites to Aaron and his sons, to perform the service for the Israelites in the Tent of Meeting and to make expiation for the Israelites, so that no plague may afflict the Israelites when the Israelites come too near the sanctuary" (Bamidbar 8:19). Shime'on Bar Yochai compared to a king who gave his son over to a teacher and commanded him: feed my child, give my child [water to] drink, take my child from the house of study, bring my child back from the house of study - so too the Holy Blessed One desires to remember the children of Israel at every moment. Said Rabbi Yudah ben Rabbi Simon: this is comparable to one who sat and made a diadem to the king. Another passed and saw him, and asked: 'what are you doing?" and he responded: 'a diadem for the king'. And the other said: 'do everything that you can, set all the precious stones you are able to, since the future of this diadem will actually be to be used by the king'. So too the Holy Blessed One said to Moshe: all the praise about Israel that you can say, do say in front of Me, all their glory that you can say, say, since in the future I will be glorified in them, as in “You are My servant, Israel in whom I glory.”(Isaiah 49:3)
8
[ח] לפקודיהם (שמות ל:יב). א"ר יהושע בר' נחמיה א' הקב"ה למשה, לך מנה את ישר'. וא' משה לפני הקב"ה, רבון כל העולמים כת' והיה זרעך כעפר הארץ (בראשית כח:יד), והרביתי את זרעך ככוכבי השמים (שם כו:ד), והיה מספר בני ישראל כחול הים (הושע ב:א), ואת אמר לי לך מנה את ישר', א' לו משה לא כשם שאת סבור, אלא אם ביקשתה לעמוד על מינינם של ישר' טול ראשי אתיות של שבטין ואת עומד על מינינם. ריש דראובן תרתין מאוון אלפין, שין דשמעון תלת מאוון אלפין, נון דנפתלי חמשין אלפין, יהודה יוסף יששכר תלתין אלפין, זין דזבולון שבעה אלפין, דלת דדן ארבעה אלפין, גמל דגד תלתא אלפין, בית דבנימן תרין אלפין, אלף דאשר חד אלפא, הא חמש מאוון ותשעין ושבעה אלפין, הן אינון תלתי אלפייא חורנייה, מה שנפלו בימי העגל, ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש (שמות לב:כח). ר' מנחמא בשם ר' ביבי למלך שהיה לו צאן ונכנסו זאבים לתוכה ובקעוה, א' המלך לרועה מנה את צאני לידע כמה חסרו. כך א' הקב"ה למשה מנה את ישר' לידע כמה חסרו. בעשרה מקומות נמנו ישר'. אחד בירידתן למצרים, בשבעים נפש ירדו אבותיך (דברים י:כב). ואחת בעלייתן, ויסעו מרעמסס סוכותה כשש מאות אלף רגלי (שמות יב:לז). ושנים בחומש הפיקודים. אחד בדגלים. ואחד בחילוק הארץ. ושנים בימי שאול, ויפקדם בטלאים (שמואל א' טו:ד), ויפקדם בבזק (שם יא:ח), כד אינון עתירין באילין אמריא וכד אינון מסכינין באילין בזיקיא. ואחת בימי דוד, שנ' ויתן יואב את מספר מפקד העם (שמואל ב' כד:ט), אם מספר למה מפקד ואם מפקד למה מספר, אלא עשה שתי אנפוראות, גדולה וקטנה, הקטנה הראה לדוד, הגדולה לא הראה לו, שנ' ויתן יואב את מספר מפקד העם (שם). ואחד בימי עזרא, כל הקהל כאחד ארבע רבוא (עזרא ב:סד). ואחד לעתיד לבא, עוד תעבורנה הצאן על יד מונה (ירמיה לג:יג). והדין כי תשא את ראש וגו' (שמות ל:יב).
9
[ט] ר' מנחמא ור' ביבי ור' חייא רבא בשם ר' אלי' בר יעקב, נמשלו ישר' כחול, מה החול הזה את עושה אותו גומא מבערב ובשחרית את מוצא שנתמלאת, כך כל אלפים שחסרו בימי דוד נתמלאו בימי שלמה, שנ' יהודה וישראל רבים כחול וגו' (מלכים א' ד:כ). ר' אליע' בש' ר' יוסי בן זמר' כל זמן שנמנו ישר' לצורך לא חסרו, שלא לצורך חסרו. ואיזה זמן נמנו לצורך, בימי משה. ואיזה זמן נמנו שלא לצורך, בימי דוד. ר' שמואל בר נחמני בש' ר' יונתן ונתנו איש כופר נפשו (שמות ל:יב), בימי משה. ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם (שם), בימי דוד.
10
[י] זה יתנו כל העובר על הפקודים וגו' (שם, שם יג). א' ר' מאיר כמין מטבע של אש הוציא מתחת כסא הכבוד שלו והראהו למשה ואמר לו, זה יתנו. כל העובר, ר' יודה ור' נחמיה. ר' יודה אמ' כל דעבר בימא יתן. ור' נחמיה אמ' כל דעבר על סכומייא יתן. מחצית השקל, ר' יודה ור' נחמיה. ר' יודה אומ' לפי שחטאו בחצי היום לפיכך יתנו מחצית השקל. ור' נחמי' או' לפי שחטאו בשש שעות ביום לפיכך יתנו מחצית השקל, דעביד שיתא גרמיסין. ר' יהוש' בר נחמ' בש' רב' יוחנ' בן זכאי לפי שעברו ישר' על עשרת הדברות לפיכך יהא כל אחד ואחד נותן עשרה גירה. ר' ברכיה ור' לוי בש' ר' שמעו' בן לקי' לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף, לפיכך יהא כל אחד ואחד פודה בנו בכור בעשרי' כסף. ר' פנחס בש' ר' לוי או' לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרי' כסף ונפל לכל אחד ואחד מהן טבע, לפיכך יהא כל אחד ואחד נותן שקלו טבע. ר' יודה בר סימון בש' ר' יוחנ' שלשה דברי' שמע משה מפי הגבורה ונבהל ונרתע לאחוריו. בשעה שאמר לו ועשו לי מקדש (שמות כה:ח), אמ' משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ואתה אמרת ועשו לי מקדש, א' לו הקב"ה, משה לא כשאתה סבור, אלא עשרים קרש בצפון ועשרים קרש בדרום שמונה במערב ואני יורד ומצמצם שכינתי ביניכם למטן, דכתי' ונועדתי לך שם (שם, שם כב). ובשעה שאמ' את קרבני לחמי לאישי (במדבר כח:ב), א' משה לפני הקב"ה, רבונו של עול' אם מכניס אני כל חיות שבעולם יש בהן העלאה אחת או כל עצים שבעולם יש בהם העלאה אחת, שנ' ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה (ישעיה מ:טז), א' לו הקב"ה, משה לא כשאתה סבור, אלא ואמרת להם זה האשה (במדבר כח:ג), ולא שניים בבת אחת אלא אחד שחרית ואחד בין הערבים, שנ' הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים (שם, שם ד). ובשעה שאמ' ונתנו איש כופר נפשו (שמות ל:יב), א' משה לפני הקב"ה, רבו' ש"ע מי יכול לתת פדיון נפשו, אח לא פדה יפדה איש (תהלים מט:ח) ויקר פדיון נפשם (שם, שם ט). א' לו הקב"ה למשה, לא כשאתה סבור אלא זה יתנו (שמות ל:יג), כזה יתנו. ר' הונא בשם ר' שדי לא מצאנוה שגיא כח (איוב לז:כג), לא מצינו כוחו של הקב"ה, ואין הקב"ה בא בטרחות על ישר'. וכיון ששמע משה כך התחיל לשבח בישר' ואו' אשרי העם שי"י אלהיו אשרי העם שככה לו (תהלים קמד:טו), אשרי שאל יעקב בעזרו (שם קמו:ה). חסילה.
כי תשא.
[א] רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג:ג). ר' שמואל בר אימי ורבנין. ר' שמו' בר אימי פתר קרייה בדואג ואחיתופל. רבים אומרים לנפשי, זה דואג ואחיתופל. ולמה היה קורא אותם רבים, שהיו רבים בתורה. אומרים לנפשי, אומ' לדוד, אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל ישר' בחרב יש לו תשועה, אין ישועתה לו באלהים סלה (שם). א' דוד, ואתה י"י הסכמת עמהם וכתבת בתורתך ואמרת מות יומת הנואף והנואפת (ויקרא כ:י). מגן בעדי (תהלים ג:ד), שהגנות עלי בזכות אבותי. כבודי (שם), שהחזרת אותי למלכות. ומרים ראשי (שם), תחת שהייתי חייב לך הרמת ראש נתת לי תלוי ראש על ידי נתן הנביא וא' לי, גם י"י העביר חטאתך ולא תמות (שמואל ב' יב:יג). ורבנין פתרין קרייה באומות העולם. רבים (תהלים ג:ג), אילו אומות העולם. ולמה קורא אותם רבים, דכת' הוי המון עמים רבים (ישעיה יז:יב). אומרים לנפשי (תהלים שם), אומרים לישר', אומה ששמעה מפי אלהיה בהר סיני לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ:ב), ולסוף ארבעים יום אמרה לעגל אלה אלהיך ישראל (שם לב:ד), יש לה תשועה, אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים שם). אמרו ישר' ואתה ה' הסכמתה עמהם וכתבתה בתורתך ואמרת זובח לאלהים יחרם (שמות כב:יט). מגן בעדי (תהלים ג:ד), שהגנת עלינו בזכות אבותינו. כבודי (שם), שהשריתה שכינתך בתוכינו, דכ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה:ח). ומרים ראשי (תהלים שם), תחת שהיינו חייבים לך הרמת ראש נתת לנו תלוי ראש על ידי משה ואמרת כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל:יב).
"When you take a census (Ex. 30:12)."*The Torah reading for Shabbat Shekalim, the first of the Arba Parshiot recited during the maftir on the four Shabbats preceding Passover. As will be explicated midrashically, ki tisa ("when you take") is susceptible to various other meanings.
"Many say of my soul, 'There is no salvation for him through God, Selah.'" (Ps. 3:3). Rabbi Shimon and the Rabbanim: Rabbi Shmuel bar Ami interpreted the verse [as referring] to Doeg and Achitophel.*Doeg the Edomite served under King Saul and carried out the executions of priests who had helped David during his flight from Saul (see 1 Sam. 22:18-19). Achitophel was a counselor to King David who betrayed the king by leading Absalom's rebellion against David, before committing suicide (see 2 Sam. 17:21-23)."Many say of my soul" -- that is Doeg and Achitophel. And why would they be called "many" (rabim)? For they were masters (rabim) of the Torah. "They say of my soul": They said to David, "A person who steals a sheep, kills the shepherd (see 2 Sam. 12:4), and cuts down Israel with a sword, can there be salvation for him? 'There is no salvation for him through God, Selah.'" David said, "But You, Hashem" (Ps. 3:4): You agreed with them, and You wrote in Your Torah, stating, "The adulterer and the adulteress will surely be put to death" (Lev. 20:10). "...Are a shield about me" (Ps. 3:4): For You have shielded me through the merit of my forefathers. "...My glory" (ibid.): For You returned me to the kingship. "...Who holds my head up high" (ibid.): For I was obligated to You and You have granted me a "suspended head" (i.e., suspended my sentence) through the agency of Nathan the Prophet, who said to me, "Even Hashem will pass over your sin; you shall not die" (2 Sam. 12:13).
And the Rabbanim interpret the verse [as referring] to the nations of the world. And why are they called "many"? As it is written, " "Woe to the multitude of many (rabim) peoples" (Is. 17:12). "They say to my soul": They say to Israel, "A nation that heard from the mouth of its God on Mount Sinai, "There shall not be unto you any other Gods before Me" (Ex. 20:2), yet at the end of forty days, [Israel] said to the [Golden] Calf, 'These are your gods, O Israel!' (Ex. 32:4) -- can there be salvation for it? 'There is no salvation for him through God, Selah.'" Israel said, "But You, Hashem, agreed with them, and You and wrote in Your Torah, saying, 'He who sacrifices to [other] gods shall be utterly destroyed' (Ex. 22:19).'" "...A shield about me": For You have shielded us through the merit of our forefathers. "...My glory": For you have caused Your Shekhinah to dwell in our midst, as it is written, "And make for Me a sanctuary, and I will dwell in their midst" (Ex. 25:8). "...Who holds my head up high": For we were obligated to You and You have granted us a suspended head (rosh) through the agency of Moses, and You said, "When you take a census (ki tisa et rosh; or midrashically, 'When you take away [the guilt from] the head') of the Children of Israel" (Ex. 30:12).
[ב] ר' יעקב בר יודא בשם ר' יונתן דבית גוברין פתח דרך עצל כמסוכת חדק ואורח ישרים סלולה (משלי טו:יט). דרך עצל, זה עשו הרשע. כמסוכת חדק, דהוא מדמיא להדא סירתא דאת מפש' לה מן הכא והיא מתעריא מן הכא. כן הוא עשו הרשע מתהפך, איית גלגולותך דימוסייך ארנונך, לית ליה קניס ליה ומזמי ליה. ואורח ישרים סלולה, זה הקב"ה דכת' ביה ישרים דרכי י"י וצדיקים ילכו בה (הושע יד:י), שהכשיר את לשונו למשה ואמ' כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל:יב).
Rabbi Yaakov bar Yuda in the name of Rabbi Yonatan of Beit Govrin opened: "The way of the sluggard is like a hedge*note that the Pesikta preserves a different orthography (כמסוכת) than the Masoretic tradition for Prov. 15:19 (כמשכת); however, both variants have the same meaning, "like a hedge" (and see Micah 7:4 (ממסוכה)) of thorns, but the path of the upright is exalted" (Prov. 15:19). "The way of the sluggard" -- this is Esau (Rome) the wicked. "Like a hedge of thorns" -- for it is similar to a thornbush, wherein you extricate yourself on this side only to get entangled on that side. Thus did Esau the wicked turn himself into [a thornbush for the Jews]: "Bring your head tax, your property tax, your state tax!" When one is unable to pay, he imposes penalties and fines upon them. "But the path of the upright is exalted" -- that is the Holy One Blessed be He, as it is written, "For straight are the ways of Hashem, and the righteous will walk on them" (Hos. 14:10). Therefore, He rendered His words fitting for Moses, and said, "When you raise up (ki tisa) the head of the Children of Israel (i.e., in exaltation), [... they are each to give a ransom for their souls ... of half a shekel]" (Ex. 30:12-13).*Unlike Rome, which humiliated the Jews by taxing them into penury, God exalted His people while requiring only a token head-tax of a half-shekel.
[ג] ר' יונתן פתח וישח אדם וישפל איש וגו' (ישעיה ב:ט). וישח אדם, אילו ישר' דכת' בהון ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל לד:לא). וישפל איש, זה משה דכת' ביה והאיש משה עניו מאד (במדבר יב:ג). א' משה לפני הקב"ה רבון העולמים יודע אני ששחו יש' לעגל והושפלתי אני, ואל תשא להם (ישעיה ב:ט), א' לו אשא להם, כי תשא את ראש (שמות ל:יב).
Rabbi Yonatan opened: "And man (adam) shall be bowed, and mortal (ish) shall be brought low, etc." (Is. 2:9). "And man shall be bowed" -- that is Israel, as it is written concerning it, "And you, My flock, the flock of My pasture, you are man (adam), [and I am your God]" (Ez. 34:31). "And mortal shall be brought low" -- that is Moses, as it is written concerning him, "And the mortal (ish) Moses was exceedingly humble" (Num. 12:3). Said Moses before the Holy One Blessed be He, "Master of the Universe! I know that Israel bowed to the [Golden] Calf and I have been brought low; do not take away (tisa) [their guilt]." [God] said to him, "I will indeed take it away" -- "When you take away (tisa) the [guilt from the] head, etc." (Ex. 30:12).
[ד] ר' יונה בוצרייה פתח כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים (תהלים עה:ח). מטרונא שאלה את ר' יוסי בר' חלפתא אמרה לו, לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, א' לה לששה ימים דכת' כי ששת ימים עשה י"י וג' (שמות לא:יז). אמרה לו ומה הוא יושב ועושה מאותה השעה, אמ' לה מזוויג זיווגים, בתו של פלוני לפלני, אשתו של פלו' לפלוני, ממונו של פלו' לפל'. אמרה והדה היא, אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים וכמה שפחות יש לי ובשעה קלה אני יכולה לזווגן. א' לה אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף. היניחה ר' יוסי בר' חלפתה והלך לו. מה עשתה, נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות ואמרה, פלן ישא לפלנית פלנית תשא לפלן, וזיווגה אותן בלילה אחד. ובצפרא אתון לגבה, דין רישיה פציע דין עייניה שמיטה דין רגליה תבירא, דין או' לית אנא בעי לדא ודא אמרה לית אני בעי לדין. שלחה והביאה את ר' יוסי בר' חלפתא, אמרה לו אמת היא תורתכם נאה ומשובחת היא על כל מה שאמרת יפה אמרת. אמר לה ולא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף. מה הק' עושה מזווגן על כורחן שלא בטובתן, הדה היא דכת' אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (תהלים סח:ז). מה הוא בכושרות, בבכי ושירות, דבעי א' שירה ודלא בעי בכי. א' ר' ברכיה בלשון הזה השיבה ר' יוסי בר' חלפתא, הקב"ה יושב ועושה סולמות מעלה לזה ומוריד לזה משפיל לזה ומרים לזה, כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים (שם עה:ח). ר' יונה בוצרייא ורבנין. רבנין פתרין קריא באהרן, בלשון זה הושפל ובלשון זה הוגבה. בלשון הזה הושפל, ואשליכהו באש ויצא העגל הזה (שמות לב:כד). ובלשון זה גובהה, זה קרבן אהרן ובניו (ויקרא ו:יג). ר' יונה בוצרייה פתר קרייא בישר', בלשון זה הושפלו ובלשון זה הוגבהו. בלשון זה הושפלו, כי זה משה האיש (שמות לב:א). ובלשון זה הוגבהו, זה יתנו כל העובר על הפקדים (שם ל:יג).
Rabbi Yonah of Botzrah opened: "When God judges, this one He brings low, and that one He raises up" (Ps. 75:8). A matrona inquired of Rabbi Yosei bar Chalafta. She said to him, "In how many days did the Holy One Blessed be He create the universe?" He said to her, "In six days, as it is written, 'For in six days Hashem created, etc.' (Ex. 31:17)." She said to him, "And what has He been sitting and doing from that time?" He said to her, "Matchmaking couples -- the daughter of so-and-so to so-and-so, the wife of so-and-so to so-and-so, the property of so-and-so to so-and-so." She said, "Is that all? Even I am able to do that. I have many slaves and many maidservants, yet in a very short time (sha'ah kalah) I can match them all up." He said to her, "This may appear easy (kalah) in your eyes, but before the Holy One Blessed be He, it is as difficult as parting the Sea of Reeds." Rabbi Yosei bar Chalafta took leave of her, and he went on his way. What did she do? She took a thousand slaves and a thousand maidservants, and stood them in row after row, and said, "This man shall marry this woman, this woman shall marry this man," and thus she matched them all up in one night. In the morning she came to them. This one's head was wounded, that one's eye was knocked out, and another's leg was broken. This one said, "I don't want her as a wife," and that one said, "I don't want him [as a husband]." She sent [a messenger] and had Rabbi Yosei bar Chalafta brought to her. She said to him, "Truly, your (pl.) Torah is fine and praiseworthy. Regarding everything that you said to me, you spoke well." He said to her, "And did I not say thus to you -- 'This may appear easy in your eyes, but before the Holy One Blessed be He, it is as difficult as parting the Sea of Reeds'? What does the Holy One Blessed be He do? He matches them against their will and not to their liking (i.e., He knows what's best for couples even if they don't yet realize it themselves). Thus it is written, 'God settles individuals in a home; He removes prisoners bakosharot*בכושרות, typically translated as "into prosperity".' What is 'bakosharot'? With crying (bechi) and singing (shirot)." Said Rabbi Berachya, [rather,] in this language, Rabbi Yosei bar Chalfta responded to her (i.e., to the question of what God has been doing since the Creation): "The Holy One Blessed be He sits and makes ladders. He causes this one to ascend, and that one to descend -- 'This one He brings low, and that one raises up' (Ps. 75:8)." Rabbi Yonah of Botrzrah and our Rabbis: Our Rabbis interpret that verse as referring to Aaron. With the word "this" (hazeh) he was brought low: "And I cast it into the fire and this (hazeh) calf emerged" (Ex. 32:24). And with the word "this" he was raised up: "This (zeh) is the offering of Aaron and his sons" (Lev. 6:13). Rabbi Yonah of Botzrah interprets that verse as referring to Israel. With the word "this" they were brought low, and with the word "this" they were raised up: With the word "this" they were brought low -- "For this (zeh) man Moses[, who brought us up from the land of Egypt, we do not know what has become of him]" (Ex. 32:1). And with the word "this" they were raised up -- "[When you take a census [etc.],] this (zeh) they shall give [... half a shekel as an elevation-offering to Hashem]" (Ex. 30:12-13).
[ה] צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת (משלי יד:לד). ר' אליעז' ור' יהוש' ורבנין. ר' ליעזר א', צדקה תרומם גו', אילו ישר'. וחסד לאומים חטאת, חסדים הן חטאים לאומות, שהן מתייהרין בהן. ר' יהוש' אמ', צדקה תרומ' גוי, אילו ישר'. וחסד לאומים חטאת, הנייה היא לאומות העולם בשעה שישר' חוטאין שהן חוזרין ומשתעבדין בהן. ורבן גמל' או', צדקה תרומם גוי, אילו ישר'. וחסד לאומים חטאת, חסד שאומות העולם עושין חטאת הוא להם שכן דניאל אומ' לנבוכדנצר, וחטאך בצדקה פרוק (דניאל ד:כד). ר' לעזר בן ערך או', צדקה תרומם גוי וחסד, אילו ישר', אבל חטאים הם לאומות העולם. אמ' רבן יוחנ' בן זכיי רואה אני את דברי לעזר בן ערך מדבריכם, שהוא נותן צדקה וחסד לישר' וחטאים לאומות העולם. אבין בר' יהוד' או', צדקה תרומ' גוי, אילו ישר'. וחסד לאומ' חטא', מקבלי' הן ישר' חסדים מאומות העולם בשעה שהן חוטאין. שכן רבשקה או' לחזקיה, ועתה המבלעדי י"י עליתי על הארץ הזאת וגו' (עיין מלכים ב' יח:כה). שכן נבוזר אדן או' לירמיה, ויבא ויעש י"י כאשר דיבר (ירמיה מ:ג), דבר כת'. ר' נחוניה בן הקנה או', צדקה תרומ' גוי, אילו ישר'. וחס' לאו' חטאת, חסדים שאומות העולם עושין חטאת היא לישר'. ממי את למד, ממשע, ומשע מלך מואב היה נוקד (מלכים ב' ג:ד). מהו נוקד, רועה. והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר (שם). מהו אילים צמר, ר' אבא בר כהנ' אמ' פרובטיה. מה עשה, כינס את כל איסטרולוגין שלו וא' להן אתון אמר' דאנה עבד קרבא עם כל אומיא ונצח להון ועם אילין יהודאי ואינון נצחין לי. אמרין ליה בזכות חד סב די הוה להון. א' להון ומה הוא הדין סבא, אמרין אברהם. אמ' להון ומהו עסקיה, אמרין ליה חד בר יחיד איתייהיב ליה למאה שנין וקרביה. א' להון וקרביה, אמרו ליה לא. א"ל אין דלא קרביה מתעבד ליה ניסין, אילו קרביה על אחת כמה וכמה. וכדון חד בר יחידיי אית ליה לההוא גוברא דעתיד למלוך תחתויי הוא אזיל ומקריב ליה דילמא דמתעביד ליה ניסין, הדה היא דכת' ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עלה על החומה (מלכים ב' ג:כז), על החמה כתיב, שהיה משתחוה לחמה. ומה כת' תמן, ויהי קצף גדול על ישראל (שם, שם). א' הקב"ה לישר', בניי, אומות העול' שאינן מכירין את כוחי ומורדין בי, ואתם מכירין את כוחי ומורדין בי. א"ר מנא אילולי זכות אשתו של עובדיה כבר היו ישר' מאותה שעה כלים מה שעשת באותו היום, מה טעמ', ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי וג' (שם ד:א). ר' זעורה שלח לר' זעיר, שמעתה מההיא מרגליתה די הוה רב הונא דריש על הדין פסוקא, צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת (משלי יד:לד), אמ' ליה אין. אמ' ליה צדק' תרומ' גוי, אילו ישר'. וחס' לאומ' חטאת, חסד שאומות העולם עושין מותקן הוא להן כריסה של חכינה. ממי את למד, ממרודך. מרודך בל אדן היה למוד לאכל בשש שעות וישן עד תשע. וכיון שחזר גלגל חמה בימי חזקיה ישן לו ועמד ומצאו שחרית, ביקש להרוג כל עבדיו. אמ' להם, הנחתם אותי ישן כל היום וכל הלילה. אמרין ליה, מרי בעונתך אכלתה ובעונתך ישנתה אלא יומא הוא דהדר ביה. א' להם ואיזה אלוה החזירו. אמרו לו אלוהו של חזקיהו החזירו. אמ' להם וכי יש אלוה גדול מאלהי, אמרו לו אלוהו של חזקיהו גדול מאלהיך. מיד שלח ספרים במנחה לחזקיהו, הדה היא דכת' בעת ההיא שלח מרודך בל אדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו (ישעיה לט:א). מה כת' בהן, שלו' לחזקיהו שלום לאלוהו שלום לירוש'. וכיון שיצאו הכתובים נתישבה עליו דעתו וא' לא עשיתי כהוגן, הקדמתי שלומו של חזקיהו לאלוהו. מיד עמד מכסאו ופסע ג' פסיעות והחזיר את הכתבים וכתב כתבים אחרים תחתיהן. מה כת' בהון, שלום לאלוהו של חזקיהו שלו' לחזקיה שלו' לירוש' עיר הקודש. אמ' לו הקב"ה, אתה עמדתה מכסאך ופסעתה שלש פסיעות בשביל כבודי, חייך שאני עתיד להעמיד ממך שלשה מלכים קוזמוקרטורין שליטין מסוף העולם ועד סופו. ואילו הן, נבוכד נצר ואויל מרודך ובלשצר. וכיון שעמדו וחירפו, קיעקע הקב"ה את ביצתן מן העולם והעמיד אחרים תחתי'. ורבנין אמרין צדקה תרומ' גוי, בנדבה שהביאו ישר' למלאכת המשכן ולאהל מועד ניתן להם תלוי ראש על ידי משה וא' כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל:יב).
"Righteousness (tzedakah) elevates a people, and chesed to the nations is a sin" (Prov. 14:34).*Note that the second clause can also be rendered, "sin is chesed to the nations." Although chesed usually means "kindness" (i.e., "kindness to the nations is a sin" or "sin is a kindness to the nations"), there is a secondary meaning of "reproach" or "shame," which indeed is how this verse is generally translated ("...and sin is a reproach to the nations"). As both meanings are employed here, this translation leaves "chesed" untranslated where the meaning is ambiguous. Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua and the Rabbanim: Rabbi Eliezer said, "Righteousness elevates a people" -- that is Israel. "And chesed to the nations is a sin" -- those [of other nations] who perform acts of kindness (chesedim), they bring sin to the nations, for they are [merely] aggrandizing themselves through [these acts]. Rabbi Yehoshua said, "Righteousness elevates a people" -- that is Israel. "And chesed to nations is a sin" -- it is pleasing (i.e., an act of kindness) to the nations of the world any time that Israel sin, for they return and enslave them. And Rabban Gamaliel says, "Righteousness elevates a people" -- that is Israel. "And chesed to the nations is a sin" -- an act of kindness that the nations of the world perform is a sin for them, for so did Daniel say to Nebuchadnezzar, "And let your sin [committed] through righteousness be broken off" (Dan. 4:24). Rabbi Elazar ben Arach says, "Righteousness elevates a people, and [so does] kindness (chesed)" -- that is Israel. But they (i.e., righteousness and kindness) are [considered] sinful to the nations of the world. Said Rabban Yochanan ben Zakkai, I prefer the words of Elazar ben Arach to their words (cf. Avot 2:9), for he bestows [both] righteousness and kindness to Israel, and sinfulness to the nations of the world. Avin b'Rabbi Yehuda says, "Righteousness elevates a people" -- that is Israel. "And the reproach (chesed) of the nations is [brought about by] sin" -- Israel are the objects of reproach (chisudim; see Lev. 20:17) of the nations of the world when they engage in sin. For thus did Ravshakeh say to Hezekiah, "Did I now -- without Hashem -- come up upon this land [to destroy it? It is Hashem who said to me, 'Come up upon this land, and destroy it.']" (see 2 Kings 18:25). For thus [too] did Nebuzar'adan say to Jeremiah, "Now Hashem has brought and done unto you that which He spoke" (Jer. 40:3). The thing [that Hashem spoke of] is written [thereafter].*"Because you (pl.) sinned against Hashem, and you did not hearken to His voice, this thing (i.e., the destruction) has come upon you" (Jer. 40:3). Rabbi Nechuniah ben HaKaneh says, "Righteousness elevates a people" -- that is Israel. "And kindness (chesed) to the nations is a sin" -- acts of kindness that the nations of the world perform, it is a sin to Israel. From where do you learn that? From Mesha -- "And Mesha the king of Moab was a noked (2 Kings 3:4). What is a "noked"? A shepherd. "And he delivered to the king of Israel a hundred thousand lambs, and a hundred thousand woolly rams" (ibid.). What are "woolly rams"? Rabbi Abba bar Kahana says, "flocks of sheep" (p'rovitya). What did he do? He brought all of his astrologers and he said to them, "Should I wage war together with all the nations against Israel, and be victorious [along] with them, or should I wage war alone against Israel so that the victory is mine alone?" *The translation from "They replied" through "upon Israel" follows Midrash Tanchuma, Ki Tisa 5:5 (Berman tr.)They replied: “Israel had a patriarch called Abraham who was given a child when he was one hundred years old, and he offered him as a sacrifice.” He asked them: “Was the sacrifice completed?” “No,” they answered. He replied: “He offered a sacrifice that was not completed and yet He performed miracles for them, how many more miracles would He have performed if the sacrifice had been completed. Now, since I have a firstborn son who will rule in my stead, I shall offer him as a sacrifice, and perhaps a miracle will be performed in my behalf.” Hence it is written: "Then he took his eldest son that should have reigned in his stead, and offered him for a burnt-offering upon the wall, and there came a great wrath upon Israel" (2 Kings 3:27–28). "Upon the wall" is written -- for he would bow down to the wall. And what is written thereafter, "And there came a great wrath upon Israel." Said the Holy One Blessed be He to Israel, "My children, the nations of the world, who know not My power, rebel against Me, while you know My power, yet you [nonetheless] rebel against me." Said Rabbi Mana, were it not for the merit of the wife of Obadiah, Israel would have been destroyed at that time. What is the reason? "And one of the wives of the sons of the prophets cried out to Elisha saying, 'My husband was your servant, etc." (2 Kings 4:1).*In other words, her righteousness and diligence in following the words of the Elisha caused the wrath of God to dissipate. ... And Rabbanim say, "Righteousness elevates, etc." -- through the generosity that Israel brought [gift-offerings] for the work of the Tabernacle and for the Tent of Meeting, a "suspended head (rosh)" (i.e., a suspended sentence) was granted to them through Moses, and [thus] it says, "When you will raise up the head (or 'take away [the guilt] from the head') of the Children of Israel, etc." (Ex. 30:12).
[ו] ר' יודן פתח כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט (משלי י:כ). כסף נבחר לשון צדיק, זה יעידו הנביא. לב רשעים כמעט, זה ירבעם, הדה היא דכת' והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר י"י וגומ', ויקרא על המזבח בדבר י"י ויאמר מזבח מזבח (מלכים א' יג:א, ב), ולמה מזבח מזבח שני פעמים, א"ר אבא בר כהנא מזבח שבבית אל ומזבח שבדן. מה קרא עליו, הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטירים עליך (שם, שם), ועצמות ירבעם ישרפו עליך אין כתיב כן, אלא ועצמות אדם ישרפו עליך (שם, שם), מלמד שחלק כבוד למלכות, דכ' ויהי כשמע המלך את דבר איש האלהים אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשוהו (שם, שם). ר' חונא בשם ר' אידי, חס המקו' על כבודו של צדיק יותר מכבודו, עומד ומקריב לע"ז ולא יבשה ידו, וכיון ששלח ידו בצדיק יבשה ידו, הדה היא דכת' ותיבש ידו אשר שלח עליו (שם, שם). ויען המלך ויאמ' אל איש האלהים חל נא את פני י"י אלהיך והתפלל בעדי (מלכים א' יג:ו). תרין אמורין. חד אמ', אלהיך ולא אלהי. וחרנא א', באילו הפנים הוא קורא אותו אלהי ועומד ומקריב לע"ז והוא קורא אותו אלה', אעפ"כ ויחל איש האלהים את פני י"י ותשב יד המלך אליו ותהי כבראשונה (שם, שם). מה הוא כבראשונה, ר' ברכיה ר' יודא בר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אם תכתוש את האויל במכתש של חרשין אין את מועיל ממנו, מה בראשונה עומד ומקרב לע"ז אף בשנייה עומד ומקרי' לע"ז. ד"א כסף נבחר לשון צדיק (משלי י:כ), זה הקב"ה שהיבחיר את לשונו למשה וא' כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל:יב).
Rabbi Yudan opened: "Choice silver is the tongue of the righteous; the heart of evildoers is worth little" (Prov. 10:20). "Choice silver is the tongue of the righteous" -- this is the testimony of the prophet. "The heart of evildoers is worth little" -- that is Jeroboam. Thus it is written, "And behold, a man of God came from Judah with the word of Hashem [to Beth El; and Jeroboam stood by the altar to burn incense]" (1 Kings 13:1). "And [the man of God] called out on the altar by the word of Hashem, and he said, 'Altar! O altar!'" (1 Kings 13:2). And why [did he call out] "Altar! O altar!" two times? Said Rabbi Abba bar Kahana, [he was calling out to] the altar that was in Beth El, and the altar that was in Dan (see 1 Kings 12:29). What did he call out on it? "Behold, a son is born to the House of David, [and] Josiah is his name. And upon you he shall slaughter the priests of the high places that burn incense upon you" (1 Kings 13:2). "And the bones of Jeroboam will be burned upon you" is not written here; rather, "and the bones of a man will be burned upon you" (ibid.). It teaches that he paid homage to the kingship, as it is written, "And it was that when the king heard the word of the man of God, who had called out on the altar in Beth El, that Jeroboam stretched out his arm above the altar and cried, 'Seize him!'" (1 Kings 13:4). Rabbi Huna in the name of Rabbi Idi, the Place takes greater pity on the honor of the righteous than on His own honor -- [Jeroboam] was standing and sacrificing to an idol and his hand did not wither, but the moment he stretched out his hand against a righteous man, his hand withered. Thus it says, "And the hand withered that he had stretched out against [the man of God]" (ibid.). "And the king answered and said to the man of God, 'Entreat please on my behalf to the face of Hashem your God, and pray for me'" (1 Kings 13:6). Two [amoraim] commented [on this verse]. One said, [it is notable that Jeroboam said,] "your God" and not "my God." And the other said, how could he call Him "my God" when he was standing and sacrificing before an idol, and he was calling it "my god"? Nevertheless, "the man of God entreated the face of Hashem, and the king’s hand was restored, and became as it was before" (ibid.). What is "as it was before"? Rabbi Berachya, Rabbi Yuda bar Simon in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi: "Though thou shouldst grind a fool in a mortar among crushed grain with a pestle, yet will his foolishness not depart from him" (Prov. 27:22, Koren tr.). Just as before he would stand and sacrifice to an idol, so too afterwards he would stand and sacrifice to an idol. Another interpretation: "Refined silver is the tongue of the righteous" (Prov. 10:20) -- that is the Holy One Blessed be He, who chose the tongue of Moses, and said, "When you take a census of the Children of Israel " (Ex. 30:12; see Midrash Tanchuma, Ki Tisa 6:4).
[ז] מה כת' למעל' מן העינין, וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה (שמות ל:י). מה כת' בתריה, כי תשא את ראש בני ישראל, כי תשה כת', כמה דאת או' כי תשה ברעך (דברים כד:י), א' משה לפני הק' רבון העולמים בשעה שיש להם לישר' זכות הנח להם, ובשעה שאין לישר' זכות כביכול הנשה להם פעם אחת בשנה כדי שיבוא יום הכיפורים ויכפר, כי ביום הזה יכפר עליכם וג' (ויקרא טז:ל). את ראש, א"ר יוסי בר' חנינה רמזו שהוא עתיד לקרב ראשון של שבטים, ואי זה זה, זה ראובן, יחי ראובן (דברים לג:ו). בני ישראל, ר' יודן בשם ר' שמואל בר' נחמן למלך שהיה לו אפיקריסין והיה מצוה את עבדו ואו' לו, נערה קפלה תן דעתך עליה. א' לו, אדוני המלך מכל אפיקריסין שיש לך אין אתה מצויני אלא על זה, א' לו מפני שהיא דבוקה בבשרי. כך א' משה לפני הקב"ה, רבון העולמים משבעים אומות אויתנטיות שיש לך בעולמך אין אתה מצויני אלא על ישר', ואל בני ישראל תאמר (ויקרא כ:ב), ואל בני ישראל תדבר (שמות ל:לא), אמור אל בני ישראל (שם לג:ה), דבר אל בני ישראל (שם לא:יג), צו את בני ישראל (ויקרא כד:ב), ואתה תצוה את בני ישראל (שמות כז:כ), כי תשא את ראש בני ישראל (שם ל:יב). א' לו הק', מפני שהם דבוקין בי, דכת' כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל וג' (ירמיה יג:יא). א"ר אבין למלך שהיה לו פורפירי' והיה מצוה את עבדו ואו' לו, נערו קפלו תן דעתך עליו. אמ' לו, אדוני המלך מכל פורפורין שיש לך אין אתה מצויני אלא על זה, א' לו מפני שאותה לבשתי בשעה שמלכתי תחילה. כך א' משה לפני הקב"ה, רבון העולמים משבעים אומות העולם איתנטיות שיש לך בעולמך אין אתה מצוני אלא על ישר', דכת' ואל בני ישר' תאמר, ואל בני ישר' תדבר, אמור אל בני ישר', דבר אל בני ישר', צו את בני ישר', ואתה תצוה את בני ישר', כי תשא את ראש בני ישראל. אמ' לו, מפני שהמליכוני על הים ואמרו י"י ימלוך לעולם ועד (שמות טו:יח). א"ר ברכיה לזקן שהיתה לו מעפורת והיה מצוה את משרתו ואו' לו, נערה קפלה תן דעתך עליה. א' לו, אדוני זקן מכל מעפורות שיש לך אין אתה מצוני אלא על זו, א' לו מפני שבה נתעטפתי בשעה שנתמניתי זקן תחיל'. כך אמ' משה לפני הקב"ה, רבון העולמי', משבעים אומות איותנטיות שיש בעולמך אין את מצויני אלא על ישר', ואל בני ישר' תאמר, ואל בני ישר' תדבר, אמור אל בני ישר', דבר אל בני ישר', צו את בני ישר', ואתה תצוה את בני ישר', כי תשא את ראש בני ישר'. אמ' לו מפני שקיבלו עליהם עול מלכותי בסיני ואמרו כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שמות כד:ז). א' ר' יודן בוא וראה כמה חיבב הקב"ה את ישר' שהוא מזכירן חמשה פעמים בפסוק אחד, הדה היא דכת' ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש (במדבר ח:יט). תני ר' שמעון בן יוחי למלך שמסר את בנו לפידגוגו והיה מצוה ואו' לו, אכל ברי שתה ברי אזל ברי לבי סיפרא אתא ברי מבי סיפרא. כך הקב"ה מתאוה להזכיר את ישר' בכל שעה. א"ר יודה בר' סימון לאחד שהיה יושב ועושה עטרה למלך. עבר אחד וראה אותו. אמ' לו מה את יושב ועושה, א' לו עטרה למלך. א' לו כל מה שאת יכול לקבוע איזמרגדין קבע, אבני טובות ומרגליות קבע, שהיא עתידה להנתן בראשו של מלך. כך אמ' הקב"ה למשה, משה כל מה שאת יכול לשבח בישר' לפניי שבח, לפארן פאר, שאני עתיד להתפאר בם, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט:ג).
[7] What is the connection between what is written above "And Aharon will atone on its horns once a year" (Shemot 30:10) and what is written after "When you raise the head" (Shemot 30:12)? It is written 'כי תשה' just as 'כי תשה' [when you make a loan, (Devarim 24:10) Moshe said: Master of the Universe, when Israel has merit, forgive them, and when Israel does not have merit, give them a loan as it were, once a year, so Yom Kippur will come and atone for them, "for on this day atonement shall be made for you" (Vayikra 16:30). "Raise the head" - Rabbi Yosi son of Rabbi Chanina said: this is a hint that they will be the first of the tribes to bring a sacrifice, and who are they? Reuven, as it says "may Reuven live" (Devarim 33:6). ["The head of] the children of Israel" [Why does God command a census?] Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Shmuel bar Nachmani: What is this comparable to? To a king who had a set of undergarments and who commanded his servant saying, “Lay these out. Fold them. Take care of them.” The servant said to the king, "My master, of all the undergarments you have, why have you only commanded me regarding this one?" The king responded, "These ones stick to my flesh."Such is what Moses said to the Holy Blessed One, "Merciful One, of the 70 nations that exist in Your world, why are You only commanding me regarding Israel, as it says "say further to the Israelite people" (Vayikra 20:2); "speak to the Israelite people" (Shemot 30:31); "say to the Israelite people" (Shemot 33:5); "speak to the Israelite people and say" (Shemot 31:13); "Command the Israelite people" (Vayikra 24:2); "you shall further instruct the Israelites" (Shemot 27:20); "When you take a census of the Israelite people" (Shemot 30:12)? - God responds, "Because they are cleaving to me." As is taught in Jeremiah 13:11 “For as the loincloth clings close to the loins of a man, so I brought close to Me the whole House of Israel and the whole House of Yehudah — declares Ad-nai — that they might be My people, for fame, and praise, and splendor.” Another idea: Rabbi Avin said: What is this comparable to? To a king who had crimson clothes and who commanded his servant saying, “Lay these ones out. Fold them. Take care of them.” The servant said to the king, "My master, of all the crimson garments you have, why have you only commanded me regarding this one?" The king responded, "These are the ones I wore when I first became sovereign.” Such is what Moses said to the Holy Blessed One, "Merciful One, of the 70 mighty nations that exist in Your world, why are You only commanding me regarding Israel? as it says "say further to the Israelite people" (Vayikra 20:2); "speak to the Israelite people" (Shemot 30:31); "say to the Israelite people" (Shemot 33:5); "speak to the Israelite people and say" (Shemot 31:13); "Command the Israelite people" (Vayikra 24:2); "you shall further instruct the Israelites" (Shemot 27:20); "When you take a census of the Israelite people" (Shemot 30:12)? - God responds, "These are the ones who crowned me first as they crossed the sea when they said, ‘God will reign forever’ (Shemot 15:18)." Rabbi Berachia said: this is similar to an Elder who had a traveling cloak and commanded his helper: "Lay these ones out. Fold them. Take care of them." The servant said to the Elder, "My master, of all the traveling cloaks you have, why have you only commanded me regarding this one?" The Elder responded: "These are the ones I wore when I first became an Elder". Such is what Moses said to the Holy Blessed One, "Merciful One, of the 70 mighty nations that exist in Your world, why are You only commanding me regarding Israel? as it says "say further to the Israelite people" (Vayikra 20:2); "speak to the Israelite people" (Shemot 30:31); "say to the Israelite people" (Shemot 33:5); "speak to the Israelite people and say" (Shemot 31:13); "Command the Israelite people" (Vayikra 24:2); "you shall further instruct the Israelites" (Shemot 27:20); "When you take a census of the Israelite people" (Shemot 30:12)? - God responds, "These are the ones who received upon them the yoke of Heaven at Sinai, and said "All that the Living Presence said we will do and we will hear" (Shemot 24:7). Said Rabbi Yudan: come and see how much the Holy Blessed One loves Israel, to the point that they mentioned five times in one verse, see that is written thus: "And from among the Israelites I formally assign the Levites to Aaron and his sons, to perform the service for the Israelites in the Tent of Meeting and to make expiation for the Israelites, so that no plague may afflict the Israelites when the Israelites come too near the sanctuary" (Bamidbar 8:19). Shime'on Bar Yochai compared to a king who gave his son over to a teacher and commanded him: feed my child, give my child [water to] drink, take my child from the house of study, bring my child back from the house of study - so too the Holy Blessed One desires to remember the children of Israel at every moment. Said Rabbi Yudah ben Rabbi Simon: this is comparable to one who sat and made a diadem to the king. Another passed and saw him, and asked: 'what are you doing?" and he responded: 'a diadem for the king'. And the other said: 'do everything that you can, set all the precious stones you are able to, since the future of this diadem will actually be to be used by the king'. So too the Holy Blessed One said to Moshe: all the praise about Israel that you can say, do say in front of Me, all their glory that you can say, say, since in the future I will be glorified in them, as in “You are My servant, Israel in whom I glory.”(Isaiah 49:3)
[ח] לפקודיהם (שמות ל:יב). א"ר יהושע בר' נחמיה א' הקב"ה למשה, לך מנה את ישר'. וא' משה לפני הקב"ה, רבון כל העולמים כת' והיה זרעך כעפר הארץ (בראשית כח:יד), והרביתי את זרעך ככוכבי השמים (שם כו:ד), והיה מספר בני ישראל כחול הים (הושע ב:א), ואת אמר לי לך מנה את ישר', א' לו משה לא כשם שאת סבור, אלא אם ביקשתה לעמוד על מינינם של ישר' טול ראשי אתיות של שבטין ואת עומד על מינינם. ריש דראובן תרתין מאוון אלפין, שין דשמעון תלת מאוון אלפין, נון דנפתלי חמשין אלפין, יהודה יוסף יששכר תלתין אלפין, זין דזבולון שבעה אלפין, דלת דדן ארבעה אלפין, גמל דגד תלתא אלפין, בית דבנימן תרין אלפין, אלף דאשר חד אלפא, הא חמש מאוון ותשעין ושבעה אלפין, הן אינון תלתי אלפייא חורנייה, מה שנפלו בימי העגל, ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש (שמות לב:כח). ר' מנחמא בשם ר' ביבי למלך שהיה לו צאן ונכנסו זאבים לתוכה ובקעוה, א' המלך לרועה מנה את צאני לידע כמה חסרו. כך א' הקב"ה למשה מנה את ישר' לידע כמה חסרו. בעשרה מקומות נמנו ישר'. אחד בירידתן למצרים, בשבעים נפש ירדו אבותיך (דברים י:כב). ואחת בעלייתן, ויסעו מרעמסס סוכותה כשש מאות אלף רגלי (שמות יב:לז). ושנים בחומש הפיקודים. אחד בדגלים. ואחד בחילוק הארץ. ושנים בימי שאול, ויפקדם בטלאים (שמואל א' טו:ד), ויפקדם בבזק (שם יא:ח), כד אינון עתירין באילין אמריא וכד אינון מסכינין באילין בזיקיא. ואחת בימי דוד, שנ' ויתן יואב את מספר מפקד העם (שמואל ב' כד:ט), אם מספר למה מפקד ואם מפקד למה מספר, אלא עשה שתי אנפוראות, גדולה וקטנה, הקטנה הראה לדוד, הגדולה לא הראה לו, שנ' ויתן יואב את מספר מפקד העם (שם). ואחד בימי עזרא, כל הקהל כאחד ארבע רבוא (עזרא ב:סד). ואחד לעתיד לבא, עוד תעבורנה הצאן על יד מונה (ירמיה לג:יג). והדין כי תשא את ראש וגו' (שמות ל:יב).
[ט] ר' מנחמא ור' ביבי ור' חייא רבא בשם ר' אלי' בר יעקב, נמשלו ישר' כחול, מה החול הזה את עושה אותו גומא מבערב ובשחרית את מוצא שנתמלאת, כך כל אלפים שחסרו בימי דוד נתמלאו בימי שלמה, שנ' יהודה וישראל רבים כחול וגו' (מלכים א' ד:כ). ר' אליע' בש' ר' יוסי בן זמר' כל זמן שנמנו ישר' לצורך לא חסרו, שלא לצורך חסרו. ואיזה זמן נמנו לצורך, בימי משה. ואיזה זמן נמנו שלא לצורך, בימי דוד. ר' שמואל בר נחמני בש' ר' יונתן ונתנו איש כופר נפשו (שמות ל:יב), בימי משה. ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם (שם), בימי דוד.
[י] זה יתנו כל העובר על הפקודים וגו' (שם, שם יג). א' ר' מאיר כמין מטבע של אש הוציא מתחת כסא הכבוד שלו והראהו למשה ואמר לו, זה יתנו. כל העובר, ר' יודה ור' נחמיה. ר' יודה אמ' כל דעבר בימא יתן. ור' נחמיה אמ' כל דעבר על סכומייא יתן. מחצית השקל, ר' יודה ור' נחמיה. ר' יודה אומ' לפי שחטאו בחצי היום לפיכך יתנו מחצית השקל. ור' נחמי' או' לפי שחטאו בשש שעות ביום לפיכך יתנו מחצית השקל, דעביד שיתא גרמיסין. ר' יהוש' בר נחמ' בש' רב' יוחנ' בן זכאי לפי שעברו ישר' על עשרת הדברות לפיכך יהא כל אחד ואחד נותן עשרה גירה. ר' ברכיה ור' לוי בש' ר' שמעו' בן לקי' לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף, לפיכך יהא כל אחד ואחד פודה בנו בכור בעשרי' כסף. ר' פנחס בש' ר' לוי או' לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרי' כסף ונפל לכל אחד ואחד מהן טבע, לפיכך יהא כל אחד ואחד נותן שקלו טבע. ר' יודה בר סימון בש' ר' יוחנ' שלשה דברי' שמע משה מפי הגבורה ונבהל ונרתע לאחוריו. בשעה שאמר לו ועשו לי מקדש (שמות כה:ח), אמ' משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ואתה אמרת ועשו לי מקדש, א' לו הקב"ה, משה לא כשאתה סבור, אלא עשרים קרש בצפון ועשרים קרש בדרום שמונה במערב ואני יורד ומצמצם שכינתי ביניכם למטן, דכתי' ונועדתי לך שם (שם, שם כב). ובשעה שאמ' את קרבני לחמי לאישי (במדבר כח:ב), א' משה לפני הקב"ה, רבונו של עול' אם מכניס אני כל חיות שבעולם יש בהן העלאה אחת או כל עצים שבעולם יש בהם העלאה אחת, שנ' ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה (ישעיה מ:טז), א' לו הקב"ה, משה לא כשאתה סבור, אלא ואמרת להם זה האשה (במדבר כח:ג), ולא שניים בבת אחת אלא אחד שחרית ואחד בין הערבים, שנ' הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים (שם, שם ד). ובשעה שאמ' ונתנו איש כופר נפשו (שמות ל:יב), א' משה לפני הקב"ה, רבו' ש"ע מי יכול לתת פדיון נפשו, אח לא פדה יפדה איש (תהלים מט:ח) ויקר פדיון נפשם (שם, שם ט). א' לו הקב"ה למשה, לא כשאתה סבור אלא זה יתנו (שמות ל:יג), כזה יתנו. ר' הונא בשם ר' שדי לא מצאנוה שגיא כח (איוב לז:כג), לא מצינו כוחו של הקב"ה, ואין הקב"ה בא בטרחות על ישר'. וכיון ששמע משה כך התחיל לשבח בישר' ואו' אשרי העם שי"י אלהיו אשרי העם שככה לו (תהלים קמד:טו), אשרי שאל יעקב בעזרו (שם קמו:ה). חסילה.