נחמו. [א] האנוש מאלוה יצדק אם מעושהו יטהר גבר (איוב ד:יז). וכי יש אדם צדיק מבוראו, אלא מעשהו יטהר גבר, א' הקב"ה בועז מנחם ואני איני מנחם. בועז מנחם, ויען בועז ויאמר לה הגד הוגד (רות ב:יא), ולמה הוגד הוגד שתי פעמים, אמ' לה הוגד לי בבית והוגד לי בשד'. את אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך (שם), אין צריך לומר בחיי אישך. ותעזבי אביך ואמך (שם), אביך ואמך ודאי. וארץ מולדתך (שם) זה שכונתך. ד"א ותעזבי אביך ואמך (שם), זו ע"ז שליך, אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתנו (ירמיה ב:כז). וארץ מולדתך (רות שם), זו אפרכייה שליך. ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשם (שם), אמ' לה שאילו באת אצלינו מתמול שלשם לא היינו מקבלין אותך, שעדיין לא נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. ישלם י"י פעלך (רות ב:יב), א' לה מי שהוא עתיד ליתן שכרן של צדיקים הוא יתן שכרך. ותהי משכורתך שלימה (שם), שלמה כת', א"ר יוסי אמ' לה שלמה יעמוד ממך. מעם י"י אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו (שם). א"ר אבון כנפים לארץ, כנפים לשחר, כנפין לשמש, כנפים לכרובים, כנפים לחיות, כנפים לשרפים. כנפים לארץ, דכת' מכנף הארץ זמירות שמענו (ישעיה כד:טז). כנפים לשחר, דכת' אשא כנפי שחר (תהלים קלט:ט). כנפים לשמש, דכת' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג:כ). כנפים לכרובים, דכת' וקול כנפי הכרובים (יחזקאל י:ה). כנפים לחיות, דכת' וקול כנפי החיות (שם ג:יג). כנפים לשרפים, דכתיב שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים (ישעיה ו:ב). א"ר אבון גדול כוחן של גומלי חסדי' שאינן חסין לא בצל כנפי הארץ ולא בצל כנפי השחר ולא בצל כנפי השמש ולא בצל כנפי הכרובים ולא בצל כנפי החיות ולא בצל כנפי שרפים, ובצל מי הם חסים, בצילו של הקב"ה, הד"ה דכת' מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון (תהלים לו:ח). ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני (רות ב:יג), ויאמר לה בועז (שם יד), א' לה לא תאמרון כדין, חס ושלום, מן האמהות את נמנית, אין את נמנית אלא מן האימהות. והרי הדברים קל וחומר, מה אם בועז שדיבר על ליבה של רות דברים טובים דברים ניחומים, נחמה, כשיבוא הקב"ה לנחם את ירושלם על אחת כמה וכמה, נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם (ישעיה מ:א).
"Comfort, O comfort, my people." (Is. 40:1.)
"Can a mortal be more righteous than God? Can a man be purer than his Maker?" (Job 4:17.) Now, is [it even possible to fathom that] there a man who is more righteous than his Creator? Rather, [what is the meaning of] "Can a man be purer than his Maker?" Said the Holy One Blessed be He, Boaz provides comfort; should I not provide comfort? [And how did] Boaz provide comfort? "Boaz answered and said to her, 'It has been repeatedly told (huged hugad (הוגד הוגד)) to me...." (Ruth 2:11.) And why [does the verse say] huged hugad two times? For he [actually] said to her, "It was told to me in the house, and it was told to me in the field." [The verse then relates what Boaz had been told:] "All that you did for your mother-in-law after after the death of your husband" -- and needless to say, during the lifetime of your husband. "And that you left your father and your mother" -- [that is] "your actual father and mother." "And the land of your birth" -- [that is] "your neighborhood." Another interpretation: "And you left your father and your mother" -- that is "your idols," [as it is said,] "They say to wood, 'You are my father,' and to stone, 'You gave birth to me.'" (Jer. 2:27.) "And the land of your birth," that is "your province" (אפרכייה).*Buber suggests that this refers to a government principality, as opposed to a small township, with the relevance here being that in this way Ruth's leaving would signify her permanently alienating herself from the reigning power of her former home, i.e., Moab, rather than simply leaving one's home. "And you came to a people who you did not know of yesterday or the day before yesterday" (Ruth 2:11): He was saying to her, "For if you had come to our place yesterday or the day before yesterday (i.e., anytime in the past), we would not have accepted you," for the halacha [that "An Ammonite and a Moabite shall not enter the congregation of God" (Deut. 23:4)] had not yet been revised [to exclude only] a male Ammonite, but not a female Ammonite, and a male Moabite, but not a female Moabite. § "May the Lord recompense you for your deeds...." (Ruth 2:12): He was saying to her, "He who in the future will bestow upon the righteous their reward, he will bestow upon you your reward. "And it shall be your full (sh'lemah) reward": "Shlomo" (i.e., King Solomon) is written. Said Rabbi Yosei, he said to her, "Solomon will arise from you." "From the Lord, the God of Israel, to whom you have come to seek refuge under His wings (k'nafav)." (Ruth 2:12.) Said Rabbi Abun, we have heard that there are wings for the earth, wings for the dawn, wings for the sun, wings for the Cherubs, wings for the Chayot, wings for the Seraphim. Wings for the earth, as it is written, "From the wing (k'enaf, i.e., extremity) of the earth we heard singing." (Is. 24:16.) Wings for the dawn, as it is written, "If I take wing (kanfei) with the dawn, etc." (Ps. 139:8.) Wings for the sun, as it is written, "And there shall rise for you -- those who fear My Name -- a sun of righteousness, and it will heal with its wings (b'kanafeha), etc." (Mal. 3:20.) Wings for the Cherubs, as it is written, "And the sound of the wings of the Cherubs, etc." (Ez. 10:5.) Wings for the Chayot, as it is written, "And the sound of the wings of the Chayot." (Ez. 3:13).) Wings for the Seraphim, as it is written, "And the Seraphim were standing above Him, six wings [each], etc." (Is. 6:2.) Said Rabbi Abun, Great is the power of those who perform acts of kindness, because they do not take shelter, neither in the shade of the wings of the earth, nor in the shade of the wings of the dawn, nor in the shade of the wings of the sun, nor in the shade of the wings of the Cherubs, nor in the shade of the wings of the Chayot, nor in the shade of the wings of the Seraphim. And in whose shade do they take refuge? In the shade of the Holy One Blessed be He. That is what is written, "How precious is Your lovingkindness, O Lord, and humankind takes shelter in the shade of Your wings." § "And she said, 'Let me find favor in your eyes, my lord, because you comforted me (nachamti), [and because you spoke to the heart of your maidservant, although I am not [even of so high a rank] as one of your maidservants." (Ruth 2:13.) "And Boaz said to her" (Ruth 2:14): He said to her (lah), "No (lo)! How can you say this? Heaven forbid! Should you be counted as one of the handmaidens (aimahot)? Rather, you shall only be counted as one of the matriarchs (imahot)!" And behold these matters may be deduced a fortiori: If, regarding Boaz, who spoke to the heart of Ruth words of kindness, words of comfort, and she was comforted, how much more so when the Holy One Blessed be He comes to comfort [the heart of] Jerusalem as one, [and thus it says,] "Comfort, O comfort, my people, says your God." (Is. 40:1.)
2
[ב] דברתי אני עם לבי לאמר הנה אני הגדלתי והוספתי חכמה וג' (קהלת א:טז). מיכן אמרו הלב רואה, הלב שומע, הלב מדבר, הלב יודע, הלב עומד, הלב נופל, הלב מהלך, הלב צועק, הלב שמח, הלב מתנחם. הלב רואה, ולבי ראה הרבה חכמה ודעת (שם שם). הלב מדבר, ודברתי אני עם לבי (שם). הלב יודע, לב יודע מרת נפשו (משלי יד:י). הלב שומע, נתת לעבדך לב שומע (מלכים א' ג:ט). הלב עומד, היעמוד לבך אם תחזקנה ידך (יחזקאל כב:יד). הלב נופל, אל יפול לב אדם עליו (שמואל א' יז:לב). הלב מהלך, ויאמר אליו לא לבי הלך (מלכים ב' ה:כו). הלב צועק, צעק לבם אל י"י (איכה ב:יח). הלב שמח, לכן שמח לבי ויגל כבודי (תהלים טז:ט). הלב מתנחם, נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם, דברו על לב ירושלם (ישעיה מ:א, ב).
"I spoke with my heart, saying, 'Behold, I became great, and I accumulated wisdom,' etc." (Ecc. 1:16.) From here they said, the heart sees, the heart listens, the heart speaks, the heart knows, the heart stands, the heart falls, the heart goes forth, the heart cries out, the heart rejoices, the heart becomes comforted. The heart sees: "And my heart saw much wisdom and knowledge." (Ibid.) The heart speaks: "And I spoke with my heart." (Ibid.) The heart knows: "The heart knows the bitterness of its soul." (Prov. 14:10.) The heart listens: "Bestow upon Your servant a heart that listens." (1 Kings 3:9.) The heart stands: "Will your heart stand [firm], will your hands remain strong...?" (Ez. 22:14.) The heart falls: "Let no man's heart (courage) fall from within him." (1 Sam. 17:32.) The heart goes forth: "And he said to him, 'Did my heart (spirit) not go forth...?'" (2 Kings 5:26.) The heart cries out: "Their heart cried out to God." (Lam. 2:18.) The heart rejoices: "Therefore my heart rejoices, and my glory exults." (Ps. 16:9.) The heart becomes comforted: "Comfort, O comfort, my people, says your God. Speak unto the heart of Jerusalem." (Is. 40:1-2.)
3
[ג] מה אעידך ומה אדמה לך (איכה ב:יג). מה אעידך, כמה נביאים העדתי בכם. ר' או' נביא אחד בשחרית ונביא אחד בין הערבים, הד"ה דכת' ויעד י"י בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חוזה (מלכים ב' יז:יג), נביאי כתב. ור' נתן או' שני נביאים בשחרית ושני נביאים בין הערבים, השכם ושלוח (ירמיה ז:כה) בבקר, השכם ושלוח (שם) בין הערבים. ד"א מה אעידך (איכה שם), כמה קישוטי' קישוטתי אתכם, דא' ר' יוחנן ביום שירד הקב"ה לסיני ליתן תורה לישר' ירדו עמו ששים ריבוא של מלאכי השרת, וכל אחד ואחד מהם עטרה בידו לעטר את ישר'. ר' אבא בר כהנא בשם ר' יוחנ' מאה ועשרים ריבוא, אחד להלבישו עטרה ואחד לאוסרו זיינים. ר' הונא רבא דציפורין א' זונם, כמה דאת או' מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם (איוב יב:יח). ד"א מה אעידך (איכה ב:יג), כמה ביזים נתתי לכם, ביזת מצרים, ביזת הים, ביזת סיחון ועוג, ביזת שלשים ואח' מלכים. ד"א מה אעידך (שם), כמה וויעודים נועדתי לכם, אהל מועד, גלגל, ושילה, ונוב, וגבעון, ובית העולמים שנים. ומה אדמה לך (שם), לאיזו אומה דימיתי אתכם, לאיזו אומה גאלתי ביד חזקה והבאתי על אויביה עשר מכות, לאיזו אומה קרעתי את הים, לאיזו אומה הגזתי את השליו, לאיזו אומה קירבתי לפני הר סיני ונתתי לה את תורתי, לאיזו אומה היקפתי ענני כבוד. הבת ירושלם (שם), הבת שהיא יריאה ומשלמת לי. ומה אשוה לך ואנחמך (שם), דמר ר' יעקב בר אבונה לכשאשוה לך ואנחמך. בתולת בת ציון (שם), בנים המצויינים לי במילה ובתיגלחת ובציצית. כי גדול כים שברך ומי ירפא לך (שם), א"ר חלפיי מי שהוא עתיד לרפות שברו של ים הוא ירפא לך. א"ר יהוש' בר' נחמיה מי שאמרתם לו בים מי כמוכה (שמות טו:יא), הוא ירפא לך. אמ' ר' אבין מי ירפא לך, נביאיך חזו לך שוא ותפל (איכה ב:יג, יד). ורבנן אמרין מי ירפא לך נביאיך.
"What shall I testify to you, and to what shall I compare you?" (Lam. 2:13.) "What shall I testify to you": With how many prophets have I testified? Rebbi says, one prophet in the morning, and one prophet in the evening. That is what is written, "God testified to Israel and to Judah, through every prophet and every seer." (2 Kings 17:13.) Prophets (nevi'ai (plural)) is written.*However, in our Masoretic tradition, the word is written "nevi'o ("His prophet"), but read nevi'ai ("prophets") Rabbi Natan says, two prophets in the morning and two prophets in the evening, "daily and persistently" (Jer. 7:25) in the morning, and "daily and persistently" in the evening. Another interpretation: "What shall I testify to you": "With how many ornaments have I adorned you?" As Rabbi Yochanan said, on the day that the Holy One Blessed be He descended on Sinai to give the Torah to Israel, sixty myriads (600,000) of ministering angels descended with him, and each and every one of them had a crown in its hand with which to crown Israel. Rabbi Abba bar Kahana in the name of Rabbi Yochanan [says], one hundred twenty myriads, one to adorn [each Israelite] with a crown, and one to gird him with royal armor (zayanim). Rabbi Huna the Great of Sepphoris said [that, rather, the angels girded the Israelites with] belts of magistracy (zunei). It is as if it is stated, "He loosens the bonds of kings, and binds their loins with a girdle." (Job 12:18.) Another interpretation: "What shall I testify to you": "How many appointments did I arrange for you? The Tent of Meeting, Gilgal, and Shiloh, and Nob, and Gibeon, and the two Eternal Houses. And what shall I testify to you? For which people have I [acted] like I have toward you? For which people have I revealed myself with a strong hand, and dealt ten plagues to her enemies? For which people have parted the sea? For which people did I swarm quails? For which people have I brought myself near before Mount Sinai, and given her my Torah? For which people did I encircle with clouds of glory? [For] 'the daughter of Jerusalem (Yerushalayim)' (Lam. 2:13), the daughter who fears (yireah) and is complete (u'mushlemet) for Me." "And to what shall I equate to you, that I may comfort you (va'anachamech), O virgin daughter of Zion?" (Lam. 2:13*This is the continuation of the verse beginning with "What shall I testify to you, and to what shall I compare you?", which has been treated to this point. The conclusion of the verse, "For your ruin is as vast as the Sea, etc." is treated below..) As Rabbi Yaakov bar Avuna said, [the verse means,] "When I equate it to you, then I will comfort you." "Virgin daughter of Zion," sons who distinguish(metzuyanim) me through circumcision, and with the cutting of hair, and with tzitzit. "For your breach is as vast as the Sea; who will heal you?" Said Rabbi Cholfai, He who in the future will heal the breach of the Sea, He will heal you as well. Said Rabbi Yehoshua bar Nechemiah, He about whom they said at the Sea, "Who is like You?" (Ex. 15:11), He will heal you. Said Rabbi Avin, "Who will heal you?" "Your prophets foretold to you futility and folly" (Lam. 2:14). And our Rabbis say, "Who will heal you?" Your prophets.
4
[ד] אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחביריך (תהלים מה:ח). ר' עזריה בשם ר' אחא פתר קריא באבינו אברהם, את מוצ' קודם עד שלא הביא הקב"ה מבול על הסדומיים א' אבינו אברהם לפני הקב"ה, רבון העולמים נשבעת שאין את מבי' מבול לעולם, ומה טעמ', כי מי נח זאת לי אשר נשבעת מעבור מי נח עוד על הארץ (ישעיה נד:ט), מבול של מים את אין מביא, שמא מבול של אש את מביא, מה את מערי' על השבועה, חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק כרשע וג' (בראשית יח:כה), השופט כל הארץ לא יעשה משפט (שם), אם משפט את מבקש אין עולם, ואם עולם את מבקש אין משפט, מה את מיציר חבלה ביתרין ראשוי, בעי עלמך ובעי דינא דקושטא, אין לית את מוותר צבחר לית עלמא יכיל קאים. א' לו הקב"ה, אברהם, אהבת צדק ותשנא רשע (תהלים מה:ח), אהבת לצדק את ביריותיי, ותשנא רשע, שנאת' מלחייבן, על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחביריך. מהו מחביריך, א' לו הק' מנוח ועד אצלך לא דברתי עם אחד מהם אלא עימך אני מדבר תחילה, הד"ה דכ' אחר הדברים האלה היה דבר י"י אל אברם במחזה לאמר וג' (בראשית טו:א). ר' עזריה בשם ר' יודה בר' סימון פתר קריה בישעיה, א' ישעיה מטייל הייתי בבית תלמודי ואשמע את קול י"י אומר, את מי אשלח ומי ילך לנו וג' (ישעיה ו:ח), אמ' שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס. א"ר פנחס למה נקרא שמו עמוס, שהיה פסילוס בלשונו. אמרו הניח הקב"ה את כל עולמו ולא הישרה שכינתו אלא על הדין פסילוסא, על הדין קטיע לישנא. שלחתי את מיכה והיו מכים אתו על הלחי, בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל (מיכה ד:יד), מעתה מי אשלח ומי ילך לנו (ישעיה ו:ח), מיד, ואומר הנני שלחני (שם). א' לו הקב"ה, ישעיה, בניי סרבנים הם, טרחנים הם, מקבל את עלך ללקות ולהתבזות מהם, אמ' לו על מנת כן, גווי נתתי למכים ולחיי למורטים וג' (ישעיה נ:ו), ואיני כדיי שאלך בשליחותך אצל בניך. א' לו הקב"ה, ישעיה, אהבת צדק (תהלים מה:ח), אהבת לצדק את בניי, ותשנא רשע (שם), שנאתה מלחייבן, על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחביריך (שם). מהו מחביריך, אמ' לו הקב"ה חייך שכל נביאים המתנבאים נביא מפי נביא, נחה רוח אליהו על אלישע (מלכים ב' ב:טו), נחה רוח משה על שבעים זקנים, ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים (במדבר יא:כה), אבל את מתנבא מפי הגבורה, רוח י"י אלהים עלי יען משח וג' (ישעיה סא:א). ולא עוד אלא שכל הנביאים המתנבאים מתנבאי' נבואות פשוטות, אבל את מתנבא נבואות כפולות, עורי עורי (שם נא:ט), התעוררי התעוררי (שם נא:יז), שוש אשיש (שם סא:י), אנכי אנכי (שם נא:יב), נחמו נחמו עמי (שם מ:א).
"You love justice and hate wickedness; therefore Hashem your God has anointed you with the oil of has of rejoicing above your fellows" (Ps. 45:8). Rabbi Azariah in the name of Rabbi Acha interpreted the verses about Abraham our Patriarch. You find that before the Holy One Blessed be He brought a flood upon the people of Sodom, Abraham our Patriarch said before the Holy One Blessed be He, "Master of the Universe, you swore that you would never again bring a flood." And what is the meaning of, "For this is like the waters of Noah to Me, as I vowed I would never again bring the waters of Noah upon the earth" (Is. 54:9)? A flood of water you would not bring; however, a flood of fire you would bring? Would you employ artifice about that vow? "Heaven forbid You should do such a thing as this, to kill the righteous alongside the wicked" (Gen. 18:25). "Should the Judge of the entire world not perform justice?" (Ibid.). If it is justice You seek, there can be no world, and if it is the world you seek, there can be no justice. Would You [endeavor to] stretch a rope from both ends? You seek Your world and You seek strict justice, [but] if You do not relent a little, the world cannot [continue to] exist. The Holy One Blessed be He said to him, "Abraham, 'you love justice and you hate wickedness' (Ps. 45:8)." You love justice": On behalf of My creations. And "you hate wickedness": That you hate condemning [the wicked]. Thus, Hashem your God has anointed you with the oil of rejoicing above your fellows. Who are "your fellows"? The Holy One Blessed be He said to him, "From Noah until your [generation], I did not speak with any of them; rather, with you I have spoken first." That is what is written, "After these events transpired, the word of God [came] to Avram in a vision, saying, [I shall be a shield for you, [and] your reward will be exceedingly great]." (Gen. 15:1). Rabbi Azariah in the name of Rabbi Yudah bar Simon interpreted the verse in Isaiah. Said Isaiah: "I was walking about in the house of study, and I heard the voice of God saying, 'Who will I send and who will go forth for us, etc.'" (Is. 6:8). He said, "I sent Amos and they called him the 'stammerer'." Said Rabbi Pinchas, why was he named "Amos"? Because he there was stammering (p'silos) in his speech. They said, "Did the Holy One Blessed be He pass upon the entire world (i.e., in search of a prophet), but let His Shekhinah rest upon this stammerer, on this tongueless man?" [God continues:] "I sent Micah, and they would strike (makin) him on the cheek, [as it is written,] 'With a rod they struck him on the cheek, the judge of Israel' (Mic. 4:14). And now, who should I send, and who will go forth for us, immediately," and "I said, Here I am, send me!" (Is. 6:8). The Holy One Blessed be He said to him, "Isaiah, my children -- they are troublesome and they are stubborn. Do you accept upon yourself to be stricken and demeaned by them?" He said to Him, "On this condition, yes, 'I gave up my body to suffer blows and my cheeks to be plucked, etc.'" (Is. 50:6). But I am not worthy for You to send me on Your mission to Your children." The Holy One Blessed be He said to him, "Isaiah, you love justice (Ps. 45:8): You love the justice of my children. And you hate wickedness (ibid.): You hate condemning [the wicked]. For that reason, Hashem your God anoints you with the oil of rejoicing above your fellows." What are "your fellows"? The Holy One Blessed be He said to him, As you live, that [until now] all the prophets who prophesize [received their] prophetic capacity from the mouth of [another] prophet. He rested the spirit of Eliyahu upon Elisha (2 Kings 2:15). He rested the spirit of Moses on the seventy Elders: "And God extended some of the spirit that was upon [Moses] and rested it upon the seventy men, the Elders" (Num. 11:25). But you will prophesize from the mouth of the Almighty: "The spirit of the Lord God is upon me, because God has anointed me, etc." (Is. 61:1). And not only that; rather, that as to all the [other] prophets who prophesize, their prophesize simply prophesies, but you will prophesize complex (lit., "doubled") prophesies: "Arise, arise" (Is. 51:9), "Rouse yourselves, rouse yourselves" (Is. 61:10), "I, I" (Is. 51:12), "Comfort, O comfort my people" (Is. 40:1).
5
[ה] מי יתנך כאח לי יונק (שה"ש ח:א), כאי זה אח, כקין להבל, קין הרג את הבל. כישמעאל ליצחק, ישמעאל שונא ליצחק. כעשו ליעקב, עשו שונא ליעקב. כאחי יוסף ליוסף, אחי יוסף שונאים ליוסף. אלא כיוסף לאחיו, את מוצא אחר כל הרעות שעשו לו מה כת' ביה, ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם (בראשית נ:כא). א"ר שמלאי א' להון אתון רישא ואנא גופא, אין אזל ראשא מה גופא טב. ד"א אמ' להון נמשלתם בעפר הארץ ובחול הים ובכוכבי השמים, הרי אני הולך ועושה מלחמה עמהם, אם יכולתי להם הרי אני יכול לכם, ואם לא יכולתי להם איני יכול לכם. ד"א א' להון מה נעשה אנטידיקוס של אבא, אבא מוליד ואנא קובר. ד"א א' מה נעשה אנטידיקוס של הקב"ה, הק' מברך ואני מסייף. ד"א א' להון אתם מנהג סידורו של עולם, שתים עשרה שעות ביום ושתים עשרה שעות בלילה, שנים עשר חדשים, שנים עשר מזלות, שנים עשר שבטים, יכול אני לבטל מנהג סידורו של עולם. ד"א א' להון עד שלא ירדתם לכאן היו המצריים נוהגין בי עבד, משירדתם לכאן הודעתם גניסיי' שלי. ד"א א' להון אם הורג אני אתכם עכשיו, יהו המצריים אומ' כת של בחורים ראה ואמר אילו אחיי הם, תדע לך שהוא כן, שלאחר זמן מצא עליהם עלילה והרגן. ד"א א' להון אם הורג אני אתכם עכשיו יהו המצריים אומ', עם אחיו לא משמר אמנה ועמנו הוא משמר אמנה, לפיכך וינחם אתם וידבר על לבם (בראשית נ:כא). והרי דברים קל וחומר, מה אם יוסף שהוא מדבר היה על לבן של אחיו דברים טובים דברים נחומים ניחמן, כשיבא הקב"ה לנחם את ירושל' על אחת כמה וכמה, נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם (ישעיה מ:א).
"If only you were like my brother, who nursed [at my mother's breast]" (Songs 8:1). Like which "brother" [does this verse refer]? Like Cain to Abel? Cain killed Abel. Like Ishmael to Isaac? Ishmael hates Isaac. Like Esau to Jacob? Esau hates Jacob. Like the brothers of Joseph to Joseph? The brothers of Joeph hate Joseph. Rather, like Joseph to his brothers. You find that after all the evil that they did to him, what is written about it? "And now, do not be afraid. I will sustain you and your little ones. And he comforted them and spoke to their hearts" (Gen. 50:21). Said Rabbi Simlai, he said to them, "You are the head and I am the body. If the head is taken away, what good is the body?" Another interpretation: He said to them, "You shall be likened to the dust of the earth, and like the sand of the sea, and like the stars of the heavens. Behold, I am going and I am waging war for them (i.e., the Egyptians). If I can do so for them, behold, I can do so for you, and if I cannot do so for them, I could not do so for you." Another interpretation: He said to them, "‘Shall I become an adversary to my father; my father begets and I bury?" Another interpretation: He said, "Shall I become an adversary to the Holy One Blessed be He? The Holy One blesses and I diminish?" Another interpretation: He said to them, "You conduct yourselves according to the order of the world, twelve hours during the day and twelve hours during the night, twelve months, twelve constellations of the zodiac, twelve tribes. Is it possible for me to abolish the conduct of the order of the world?" Another interpretation: He said to them, "Before you descended here, the Egyptians were treating me like a slave. Once you descended here, they recognized my nobility." Another version: "He said to them, "If I kill you now, the Egyptians would say, "He saw a group of young men, and he said, 'Perhaps they are my brethren.' You should know that it is so, that after time had passed, he found some pretext and he killed them." Another interpretation: He said to them, "If I kill you now, the Egyptians would say, 'If he did not keep faith with his brothers, would he keep faith with us?'" Therefore, "He comforted them and he spoke to their hearts" (Gen 50:21). And behold these matters may be logically deduced: If regarding Joseph, who spoke kind and comforting words to the hearts of his brothers, and they were comforted, how much more so when the Holy One Blessed be He comes to comfort Jerusalem as one, [and thus it says,] "Comfort, O comfort, my people, says your God" (Is. 40:1).
6
[ו] כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרושו כי מכת אויב היכיתיך (ירמיה ל:יד). מכת אויב, מכת איוב היכיתיך. באיוב כת' כשדים שמו שלשה ראשים (איוב א:יז), ובירושלם כת' והעיר נתנה ביד הכשדים (ירמיה לב:כד). באיוב כת' אש אלהים נפלה מן השמים (איוב א:טז), ובירושלם כת' ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה (איכה א:יג). באיוב כת' ויקח לו חרש להתגרד בו (איוב ב:ח), ובירושלם כת' איכה נחשבו לנבלי חרש (איכה ד:ב). באיוב כת' וישבו אתו לארץ שבעת ימים (איוב ב:יג), ובירושל' כת' ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון (איכה ב:י). באיוב כת' שק תפרתי עלי גלדי (איוב טז:טו), ובירו' כת' חגרו שקים (איכה שם). באיוב כת' ועוללתי בעפר קרני (איוב שם), ובירוש' כת' העלו עפר על ראשם (איכה ב:י). באיוב כת' חנוני חנוני אתם רעי (איוב יט:כא), ובירושל' כת' לא אתן לכם חנינה (ירמיה טז:יג). באיו' כת' כי יד אלוה נגעה בי (איוב שם כא), ובירוש' כת' כי לקחה מיד י"י כפלים (ישעיה מ:ב). א"ר יהוש' בר' נחמיה מה אם איוב שלקה בכפלים נתן לו שכרו בכפלים, אף ירושל' מתנחמת בכפלים, נחמו נחמו עמי (שם מ:א).
7
[ז] אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע (איוב ל:כד). א"ר אבהו אין הקב"ה מכה אומה ומושיבה צדו, אלא מביא פיד לזו ומשעשעה בזו, מביא פיד לזו ומשעשעה בזו. הביא פיד לאשור ושיעשעה במצרים, התיטבי מנא אמון (נחום ג:ח). הביא פיד למצרים ושעשעה באשור, הנה אשור ארז בלבנון (יחזקאל לא:ג). א"ר יסא מפני מה גלו עשרת השבטים ואחר כך גלה שבט יהודה ובנימן, כדי שיהו מתנחמים אילו מאילו. לפיכך נחמו נחמו (ישעיה מ:א).
8
[ח] ואיך תנחמוני הבל ותשובותיכם נשאר מעל (איוב כא:לד). א"ר אבא בר כהנא דבריכם צריכין מירוק. ורבנין אמרין דבריכם סותרין זה את זה. א' הקב"ה לנביאי', לכו ונחמו את ירושלם. הלך הושע לנחמה. אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך. אמרה לו מה בידך, א' לה אהיה כטל לישראל (הושע יד:ו). אמרה אתמול אמרת לי, הכה אפרים שרשם יבש פרי בל יעשון (שם ט:טז), ועכשיו את או' כן, לאיזו נאמין, לראשונה לשנייה. הלך יואל לנחמה, א' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, א' לו מה בידך, אמ' לה והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וג' (יואל ד:יח), אמרה לו אתמול אמרת לי, הקיצו שיכורים ובכו והלילו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם (שם א:ה), ועכשיו את' או' כך, לאיזו נאמין, לראשונה לשנייה. הלך עמוס לנחמה, אמ' לה הק' שלחני אצליך לנחמך, אמרה לו מה בידך, אמ' לה ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת (עמוס ט:יא), אמרה לו אתמול אמרת לי, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל (שם ה:ב), ועכשיו את או' כך, לאיזו נאמין, לראשונה לשנייה. הלך מיכה לנחמה, אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו מה בידך, אמ' לה מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע (מיכה ז:יח), אמרה לו אתמול אמרת לי, בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל (שם א:ה), ועכשיו את' או' כך, לאיזו נאמין, לראשונה או לשנייה. הלך נחום לנחמה אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו ומה בידך, א' לה כי לא יוסיף לעבור בך עוד בליעל כלה נכרת (נחום ב:א), אמרה לו אתמול אמרת לי, ממך יצא חושב על י"י רעה יועץ בליעל (שם א:יא), ועכשיו את או' לי כך, לאי זו נאמין, לראשונה או לשנייה. הלך חבקוק לנחמה אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו מה בידך, אמ' לה יצאת לישע עמך לישע את משיחך (חבקוק ג:יג), אמרה לו אתמול אמרת לי, עד אנה י"י שיוועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס וג' (שם א:ב), ועכשיו את' או' לי כך, לאיזו נאמין לראשונה או לשנייה. הלך צפנייה לנחמה, אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו ומה בידך, אמ' לה והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנירות (צפניה א:יב), אמרה לו אתמול אמרת לי, יום חשך ואפלה יום ענן וערפל (שם טו), ועכשיו את' או' כך, לאיזו נאמין, לראשונה או לשנייה. הלך חגי לנחמה, אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמי', אמרה לו ומה בידך, א' לה עוד הזרע במגורה והגפן והתאינה והרימון ועץ הזית לא נשא מן היום הזה אברך (חגי ב:יט), אמרה לו אתמול אמרת לי, זרעתם הרבה והבא מעט וג' (שם א:ו), ועכשיו את' או' לי כך, לאיזו נאמין לראשונה לשנייה. הלך זכריה לנחמה, אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו ומה בידך, אמ' לה וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים (זכריה א:טו), אמרה לו אתמול אמרת לי, קצף י"י על אבותיכם קצף (שם א:ב), ועכשיו את' או' לי כך, לאיזו נאמין, לראשונה או לשנייה. הלך מלאכי לנחמה, אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו ומה בידך, אמ' לה ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ (מלאכי ג:יב), אמרה לו אתמול אמרת לי, אין לי חפץ בכם אמ' י"י צבאות (שם א:י), ועכשיו את' או' כך, לאיזו נאמין לראשונה או לשנייה. הלכו להם הנביאים אצל הקב"ה, ואמרו לו, רבון העולמים לא קיבלה עליה ירושלים להיתנחם, אמ' להם הק' אני ואתם נלך ונינחמנה, הוי נחמו נחמו עמי (ישעיה מ:א), נחמוה נחמוה עמי, נחמוה עליונים נחמוה תחתונים, נחמוה חיים נחמוה מתים, נחמוה בעולם הזה נחמוה בעול' הבא, נחמוה על עשרת השבטים, נחמוה על שבט יהודה ובנימן, הוי נחמו נחמו עמי (שם), נחמוני נחמוני עימי.
9
[ט] ר' אבין אמ' תרתיי. ר' אבין א' למלך שהיה לו פלטין ונכנסו שונאים לתוכו ושרפו אתו, מי צריך להתנחם פלטין או בעל פלטין, לא בעל פלטין, כך אמ' הקב"ה בית המקדש ביתי הוא, דכת' יען ביתי אשר הוא חרב (חגי א:ט), מי צריך להתנחם לא אני, הוי נחמו נחמו עמי (ישעיה שם), נחמוני נחמוני עמי. ר' אבין אמ' חורי. ר' אבין א' למלך שהיה לו כרם ונכנסו שונאין לתוכו, וקיצצוהו ופיסקוהו, מי צריך להתנחם בתנחומים כרם או בעל הכרם, כך אמ' הקב"ה ישר' כרמי הן, כי כרם י"י צבאות בית ישראל (ישעיה ה:ז), מי צריך להתנחם לא אני, הוי נחמו נחמו עמי (ישעיה שם), נחמוני נחמוני עמי. ר' ברכיה א' תרתיי, חדא בשם גרמיה וחדא בשם ר' לוי. ר' ברכיה א' למלך שהיה לו צאן ונכנסו זאיבין לתוכה וביקעוה, מי צריך להתנחם צאן או בעל צאן, לא בעל צאן, כך אמ' הקב"ה ישר' צאני הם, שנ' ואתן צאני צאן מרעיתי (יחזקאל לד:לא), מי צריך להתנחם לא אני, הוי נחמו נחמו עמי (ישעיה שם), נחמוני נחמוני עמי. ר' ברכיה בשם ר' לוי למלך שהיה לו כרם ומסרה לערי', וכד הוה עביד חמר טב הוה אמר מה טב חמרא דכרמי, וכד הוה עביד חמר ביש או' מה ביש חמרא דאריסי, א"ל אותו האריס, אדוני המלך כד עביד חמר טב את אמ' חמרא דכרמי, וכד עביד חמר ביש חמרא דאריסי, בין טב ובין ביש דידך הוא, כך בתחילה אמ' הקב"ה למשה, ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים (שמות ג:י), וכיון שעשו אותו המעשה מה כת' תמן, לך רד כי שחת עמך (שם לב:ז), אמ' משה לפני הק', רבון העולמים כד אינון חטאיי אינון דידי וכד אינון זכיי אינון דידך, בין חטאי ובין זכיי דידך אינון, דכ' והם עמך ונחלתך (דברים ט:כט), אל תשחת עמך ונחלתך (שם כו), למה י"י יחרה אפך בעמך (שמות לב:יא), על מה את' מובד לעמך. א"ר סימון לא זז מחבבן עד שקרא אותן עמי, וינחם י"י על הרעה אשר דבר לעשות לעמו (שם יד).
10
[י] יאמר אלהיכם (ישעיה מ:א). ר' חננא בר פפא ור' סימון. ר' חנינא בר פפא א', אמרו ישר' לישעיה, רבינו ישעיה תאמר שלא באתה לנחם אלא לאותו הדור שחרב בית המקדש בימיו. א' להם לכל הדורות באתי לנחם, אמ' אלהיכם אין כת' כאן אלא יאמר אלהיכם (שם). א"ר סימון אמרו ישר' לישעיה, רבינו ישעיה תאמר שכל הדברים הללו מליבך אתה בודאם, א' להם, א' אלהיכם אין כת' כאן אלא יאמר אלהיכם (שם). א"ר חננה בריה דר' אבא בשמונה מקומות כת' יאמר אלהיכם, כנגד שמונה נביאים שנתנבאו לאחר בית המקדש, ואילו הן, יואל, עמוס, צפניה, חגי, זכריה, ומלאכי, יחזקאל, וירמיה.
11
[יא] דברו על לב ירושלם וקראו אליה וג' (ישעיה מ:ב). חטאו בראש, ולקו בראש, ומתנחמים בראש. חטאו בראש, נתנה ראש ונשוב מצרימה (במדבר יד:ד). לקו בראש, כל ראש לחולי (ישעיה א:ה). ומתנחמים בראש, ויעבר מלכם לפניהם וי"י בראשם (מיכה ב:יג). חטאו בעין, ולקו בעין, ומתנחמים בעין. חטאו בעין, ומסקרות עינים (ישעיה ג:טז). ולקו בעין, עיני עיני יורדה מים (איכה א:טז). ומתנחמים בעין, כי עין בעין יראו בשוב י"י ציון (ישעיה נב:ח). חטאו באוזן, ולקו באוזן, ומתנחמים באוזן. חטאו באוזן, ואזניהם הכבידו משמוע (זכריה ז:יא). ולקו באוזן, ואזניהם תחרשנה (מיכה ז:טז). ומתנחמים באוזן, ואזניך תשמענה דבר (ישעיה ל:כא). חטאו באף, ולקו באף, ומתנחמים באף. חטאו באף, והנם שולחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח:יז). ולקו באף, אף אני אעשה זאת לכם (ויקרא כו:טז). ומתנח' באף, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים (שם שם מד). חטאו בפה, ולקו בפה, ומתנחמים בפה. חטאו בפה, וכל פה דבר נבלה (ישעיה ט:טז). ולקו בפה, ויאכלו את ישראל בכל פה (שם שם יא). ומתנחמים בפה, אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רינה (תהלים קכו:ב). חטאו בלשון, ולקו בלשון, ומתנחמים בלשון. חטאו בלשון, וידרכו את לשונם (ירמיה ט:ב). ולקו בלשון, דבק לשון יונק (איכה ד:ד). ומתנחמים בלשון, ולשונינו רנה (תהלים שם). חטאו בלב, ולקו בלב ומתנחמים בלב. חטאו בלב, ולבם שמו שמיר (זכריה ז:יב). ולקו בלב, וכל לבב דוי (ישעיה א:ה). ומתנחמים בלב, דברו על לב ירושלם (שם מ:ב). חטאו ביד, ולקו ביד, ומתנחמים ביד. חטאו ביד, ידיכם דמים מלאו (ישעיה א:טו). ולקו ביד, ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן (איכה ד:י). ומתנחמים ביד, והיה ביום ההוא יוסיף י"י שנית ידו (ישעיה יא:יא). חטאו ברגל, ולקו ברגל, ומתנחמים ברגל. חטאו ברגל, וברגליהם תעכסנה (ישעיה ג:טז). ולקו ברגל, בטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף (ירמיה יג:טז). ומתנחמים ברגל, מה נאוו על ההרים רגלי מבשר (ישעיה נב:ז). חטאו בזה, ולקו בזה, מתנחמים בזה. חטאו בזה, כי זה משה האיש (שמות לב:א). ולקו בזה, על זה היה דוה לבינו (איכה ה:יז). ומתנחמים בזה, ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה (ישעיה כה:ט). חטאו בהוא, ולקו בהוא, ומתנחמים בהוא. חטאו בהוא, כחשו בי"י ויאמרו לא הוא (ירמיה ה:יב). ולקו בהוא, ויהפוך להם לאויב והוא נלחם בם (ישעיה סג:י). ומתנחמים בהוא, אנכי אנכי הוא מנחמכם (שם נא:יב). חטאו באש, ולקו באש, ומתנחמים באש. חטאו באש, הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש (ירמיה ז:יח). ולקו באש, ממרום שלח אש בעצמותי (איכה א:יג). ומתנחמים באש, ואני אהיה לה נאם י"י חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה (זכריה ב:ט). חטאו בכפלים, ולקו בכפלים, ומתנחמים בכפלי'. חטאו בכפלים, חט חטאה ירושלם (איכה א:ח). ולקו בכפלים, כי לקחה מיד י"י כפלים בכל חטאתיה (ישעיה מ:ב). ומתנחמים בכפלים, נחמו נחמו עמי (שם מ:א). חסילה.
נחמו.
[א] האנוש מאלוה יצדק אם מעושהו יטהר גבר (איוב ד:יז). וכי יש אדם צדיק מבוראו, אלא מעשהו יטהר גבר, א' הקב"ה בועז מנחם ואני איני מנחם. בועז מנחם, ויען בועז ויאמר לה הגד הוגד (רות ב:יא), ולמה הוגד הוגד שתי פעמים, אמ' לה הוגד לי בבית והוגד לי בשד'. את אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך (שם), אין צריך לומר בחיי אישך. ותעזבי אביך ואמך (שם), אביך ואמך ודאי. וארץ מולדתך (שם) זה שכונתך. ד"א ותעזבי אביך ואמך (שם), זו ע"ז שליך, אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתנו (ירמיה ב:כז). וארץ מולדתך (רות שם), זו אפרכייה שליך. ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשם (שם), אמ' לה שאילו באת אצלינו מתמול שלשם לא היינו מקבלין אותך, שעדיין לא נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. ישלם י"י פעלך (רות ב:יב), א' לה מי שהוא עתיד ליתן שכרן של צדיקים הוא יתן שכרך. ותהי משכורתך שלימה (שם), שלמה כת', א"ר יוסי אמ' לה שלמה יעמוד ממך. מעם י"י אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו (שם). א"ר אבון כנפים לארץ, כנפים לשחר, כנפין לשמש, כנפים לכרובים, כנפים לחיות, כנפים לשרפים. כנפים לארץ, דכת' מכנף הארץ זמירות שמענו (ישעיה כד:טז). כנפים לשחר, דכת' אשא כנפי שחר (תהלים קלט:ט). כנפים לשמש, דכת' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג:כ). כנפים לכרובים, דכת' וקול כנפי הכרובים (יחזקאל י:ה). כנפים לחיות, דכת' וקול כנפי החיות (שם ג:יג). כנפים לשרפים, דכתיב שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים (ישעיה ו:ב). א"ר אבון גדול כוחן של גומלי חסדי' שאינן חסין לא בצל כנפי הארץ ולא בצל כנפי השחר ולא בצל כנפי השמש ולא בצל כנפי הכרובים ולא בצל כנפי החיות ולא בצל כנפי שרפים, ובצל מי הם חסים, בצילו של הקב"ה, הד"ה דכת' מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון (תהלים לו:ח). ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני (רות ב:יג), ויאמר לה בועז (שם יד), א' לה לא תאמרון כדין, חס ושלום, מן האמהות את נמנית, אין את נמנית אלא מן האימהות. והרי הדברים קל וחומר, מה אם בועז שדיבר על ליבה של רות דברים טובים דברים ניחומים, נחמה, כשיבוא הקב"ה לנחם את ירושלם על אחת כמה וכמה, נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם (ישעיה מ:א).
"Comfort, O comfort, my people." (Is. 40:1.)
"Can a mortal be more righteous than God? Can a man be purer than his Maker?" (Job 4:17.) Now, is [it even possible to fathom that] there a man who is more righteous than his Creator? Rather, [what is the meaning of] "Can a man be purer than his Maker?" Said the Holy One Blessed be He, Boaz provides comfort; should I not provide comfort? [And how did] Boaz provide comfort? "Boaz answered and said to her, 'It has been repeatedly told (huged hugad (הוגד הוגד)) to me...." (Ruth 2:11.) And why [does the verse say] huged hugad two times? For he [actually] said to her, "It was told to me in the house, and it was told to me in the field." [The verse then relates what Boaz had been told:] "All that you did for your mother-in-law after after the death of your husband" -- and needless to say, during the lifetime of your husband. "And that you left your father and your mother" -- [that is] "your actual father and mother." "And the land of your birth" -- [that is] "your neighborhood." Another interpretation: "And you left your father and your mother" -- that is "your idols," [as it is said,] "They say to wood, 'You are my father,' and to stone, 'You gave birth to me.'" (Jer. 2:27.) "And the land of your birth," that is "your province" (אפרכייה).*Buber suggests that this refers to a government principality, as opposed to a small township, with the relevance here being that in this way Ruth's leaving would signify her permanently alienating herself from the reigning power of her former home, i.e., Moab, rather than simply leaving one's home. "And you came to a people who you did not know of yesterday or the day before yesterday" (Ruth 2:11): He was saying to her, "For if you had come to our place yesterday or the day before yesterday (i.e., anytime in the past), we would not have accepted you," for the halacha [that "An Ammonite and a Moabite shall not enter the congregation of God" (Deut. 23:4)] had not yet been revised [to exclude only] a male Ammonite, but not a female Ammonite, and a male Moabite, but not a female Moabite. § "May the Lord recompense you for your deeds...." (Ruth 2:12): He was saying to her, "He who in the future will bestow upon the righteous their reward, he will bestow upon you your reward. "And it shall be your full (sh'lemah) reward": "Shlomo" (i.e., King Solomon) is written. Said Rabbi Yosei, he said to her, "Solomon will arise from you." "From the Lord, the God of Israel, to whom you have come to seek refuge under His wings (k'nafav)." (Ruth 2:12.) Said Rabbi Abun, we have heard that there are wings for the earth, wings for the dawn, wings for the sun, wings for the Cherubs, wings for the Chayot, wings for the Seraphim. Wings for the earth, as it is written, "From the wing (k'enaf, i.e., extremity) of the earth we heard singing." (Is. 24:16.) Wings for the dawn, as it is written, "If I take wing (kanfei) with the dawn, etc." (Ps. 139:8.) Wings for the sun, as it is written, "And there shall rise for you -- those who fear My Name -- a sun of righteousness, and it will heal with its wings (b'kanafeha), etc." (Mal. 3:20.) Wings for the Cherubs, as it is written, "And the sound of the wings of the Cherubs, etc." (Ez. 10:5.) Wings for the Chayot, as it is written, "And the sound of the wings of the Chayot." (Ez. 3:13).) Wings for the Seraphim, as it is written, "And the Seraphim were standing above Him, six wings [each], etc." (Is. 6:2.) Said Rabbi Abun, Great is the power of those who perform acts of kindness, because they do not take shelter, neither in the shade of the wings of the earth, nor in the shade of the wings of the dawn, nor in the shade of the wings of the sun, nor in the shade of the wings of the Cherubs, nor in the shade of the wings of the Chayot, nor in the shade of the wings of the Seraphim. And in whose shade do they take refuge? In the shade of the Holy One Blessed be He. That is what is written, "How precious is Your lovingkindness, O Lord, and humankind takes shelter in the shade of Your wings." § "And she said, 'Let me find favor in your eyes, my lord, because you comforted me (nachamti), [and because you spoke to the heart of your maidservant, although I am not [even of so high a rank] as one of your maidservants." (Ruth 2:13.) "And Boaz said to her" (Ruth 2:14): He said to her (lah), "No (lo)! How can you say this? Heaven forbid! Should you be counted as one of the handmaidens (aimahot)? Rather, you shall only be counted as one of the matriarchs (imahot)!" And behold these matters may be deduced a fortiori: If, regarding Boaz, who spoke to the heart of Ruth words of kindness, words of comfort, and she was comforted, how much more so when the Holy One Blessed be He comes to comfort [the heart of] Jerusalem as one, [and thus it says,] "Comfort, O comfort, my people, says your God." (Is. 40:1.)
[ב] דברתי אני עם לבי לאמר הנה אני הגדלתי והוספתי חכמה וג' (קהלת א:טז). מיכן אמרו הלב רואה, הלב שומע, הלב מדבר, הלב יודע, הלב עומד, הלב נופל, הלב מהלך, הלב צועק, הלב שמח, הלב מתנחם. הלב רואה, ולבי ראה הרבה חכמה ודעת (שם שם). הלב מדבר, ודברתי אני עם לבי (שם). הלב יודע, לב יודע מרת נפשו (משלי יד:י). הלב שומע, נתת לעבדך לב שומע (מלכים א' ג:ט). הלב עומד, היעמוד לבך אם תחזקנה ידך (יחזקאל כב:יד). הלב נופל, אל יפול לב אדם עליו (שמואל א' יז:לב). הלב מהלך, ויאמר אליו לא לבי הלך (מלכים ב' ה:כו). הלב צועק, צעק לבם אל י"י (איכה ב:יח). הלב שמח, לכן שמח לבי ויגל כבודי (תהלים טז:ט). הלב מתנחם, נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם, דברו על לב ירושלם (ישעיה מ:א, ב).
"I spoke with my heart, saying, 'Behold, I became great, and I accumulated wisdom,' etc." (Ecc. 1:16.) From here they said, the heart sees, the heart listens, the heart speaks, the heart knows, the heart stands, the heart falls, the heart goes forth, the heart cries out, the heart rejoices, the heart becomes comforted. The heart sees: "And my heart saw much wisdom and knowledge." (Ibid.) The heart speaks: "And I spoke with my heart." (Ibid.) The heart knows: "The heart knows the bitterness of its soul." (Prov. 14:10.) The heart listens: "Bestow upon Your servant a heart that listens." (1 Kings 3:9.) The heart stands: "Will your heart stand [firm], will your hands remain strong...?" (Ez. 22:14.) The heart falls: "Let no man's heart (courage) fall from within him." (1 Sam. 17:32.) The heart goes forth: "And he said to him, 'Did my heart (spirit) not go forth...?'" (2 Kings 5:26.) The heart cries out: "Their heart cried out to God." (Lam. 2:18.) The heart rejoices: "Therefore my heart rejoices, and my glory exults." (Ps. 16:9.) The heart becomes comforted: "Comfort, O comfort, my people, says your God. Speak unto the heart of Jerusalem." (Is. 40:1-2.)
[ג] מה אעידך ומה אדמה לך (איכה ב:יג). מה אעידך, כמה נביאים העדתי בכם. ר' או' נביא אחד בשחרית ונביא אחד בין הערבים, הד"ה דכת' ויעד י"י בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חוזה (מלכים ב' יז:יג), נביאי כתב. ור' נתן או' שני נביאים בשחרית ושני נביאים בין הערבים, השכם ושלוח (ירמיה ז:כה) בבקר, השכם ושלוח (שם) בין הערבים. ד"א מה אעידך (איכה שם), כמה קישוטי' קישוטתי אתכם, דא' ר' יוחנן ביום שירד הקב"ה לסיני ליתן תורה לישר' ירדו עמו ששים ריבוא של מלאכי השרת, וכל אחד ואחד מהם עטרה בידו לעטר את ישר'. ר' אבא בר כהנא בשם ר' יוחנ' מאה ועשרים ריבוא, אחד להלבישו עטרה ואחד לאוסרו זיינים. ר' הונא רבא דציפורין א' זונם, כמה דאת או' מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם (איוב יב:יח). ד"א מה אעידך (איכה ב:יג), כמה ביזים נתתי לכם, ביזת מצרים, ביזת הים, ביזת סיחון ועוג, ביזת שלשים ואח' מלכים. ד"א מה אעידך (שם), כמה וויעודים נועדתי לכם, אהל מועד, גלגל, ושילה, ונוב, וגבעון, ובית העולמים שנים. ומה אדמה לך (שם), לאיזו אומה דימיתי אתכם, לאיזו אומה גאלתי ביד חזקה והבאתי על אויביה עשר מכות, לאיזו אומה קרעתי את הים, לאיזו אומה הגזתי את השליו, לאיזו אומה קירבתי לפני הר סיני ונתתי לה את תורתי, לאיזו אומה היקפתי ענני כבוד. הבת ירושלם (שם), הבת שהיא יריאה ומשלמת לי. ומה אשוה לך ואנחמך (שם), דמר ר' יעקב בר אבונה לכשאשוה לך ואנחמך. בתולת בת ציון (שם), בנים המצויינים לי במילה ובתיגלחת ובציצית. כי גדול כים שברך ומי ירפא לך (שם), א"ר חלפיי מי שהוא עתיד לרפות שברו של ים הוא ירפא לך. א"ר יהוש' בר' נחמיה מי שאמרתם לו בים מי כמוכה (שמות טו:יא), הוא ירפא לך. אמ' ר' אבין מי ירפא לך, נביאיך חזו לך שוא ותפל (איכה ב:יג, יד). ורבנן אמרין מי ירפא לך נביאיך.
"What shall I testify to you, and to what shall I compare you?" (Lam. 2:13.) "What shall I testify to you": With how many prophets have I testified? Rebbi says, one prophet in the morning, and one prophet in the evening. That is what is written, "God testified to Israel and to Judah, through every prophet and every seer." (2 Kings 17:13.) Prophets (nevi'ai (plural)) is written.*However, in our Masoretic tradition, the word is written "nevi'o ("His prophet"), but read nevi'ai ("prophets") Rabbi Natan says, two prophets in the morning and two prophets in the evening, "daily and persistently" (Jer. 7:25) in the morning, and "daily and persistently" in the evening. Another interpretation: "What shall I testify to you": "With how many ornaments have I adorned you?" As Rabbi Yochanan said, on the day that the Holy One Blessed be He descended on Sinai to give the Torah to Israel, sixty myriads (600,000) of ministering angels descended with him, and each and every one of them had a crown in its hand with which to crown Israel. Rabbi Abba bar Kahana in the name of Rabbi Yochanan [says], one hundred twenty myriads, one to adorn [each Israelite] with a crown, and one to gird him with royal armor (zayanim). Rabbi Huna the Great of Sepphoris said [that, rather, the angels girded the Israelites with] belts of magistracy (zunei). It is as if it is stated, "He loosens the bonds of kings, and binds their loins with a girdle." (Job 12:18.) Another interpretation: "What shall I testify to you": "How many appointments did I arrange for you? The Tent of Meeting, Gilgal, and Shiloh, and Nob, and Gibeon, and the two Eternal Houses. And what shall I testify to you? For which people have I [acted] like I have toward you? For which people have I revealed myself with a strong hand, and dealt ten plagues to her enemies? For which people have parted the sea? For which people did I swarm quails? For which people have I brought myself near before Mount Sinai, and given her my Torah? For which people did I encircle with clouds of glory? [For] 'the daughter of Jerusalem (Yerushalayim)' (Lam. 2:13), the daughter who fears (yireah) and is complete (u'mushlemet) for Me."
"And to what shall I equate to you, that I may comfort you (va'anachamech), O virgin daughter of Zion?" (Lam. 2:13*This is the continuation of the verse beginning with "What shall I testify to you, and to what shall I compare you?", which has been treated to this point. The conclusion of the verse, "For your ruin is as vast as the Sea, etc." is treated below..) As Rabbi Yaakov bar Avuna said, [the verse means,] "When I equate it to you, then I will comfort you." "Virgin daughter of Zion," sons who distinguish(metzuyanim) me through circumcision, and with the cutting of hair, and with tzitzit.
"For your breach is as vast as the Sea; who will heal you?" Said Rabbi Cholfai, He who in the future will heal the breach of the Sea, He will heal you as well. Said Rabbi Yehoshua bar Nechemiah, He about whom they said at the Sea, "Who is like You?" (Ex. 15:11), He will heal you. Said Rabbi Avin, "Who will heal you?" "Your prophets foretold to you futility and folly" (Lam. 2:14). And our Rabbis say, "Who will heal you?" Your prophets.
[ד] אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחביריך (תהלים מה:ח). ר' עזריה בשם ר' אחא פתר קריא באבינו אברהם, את מוצ' קודם עד שלא הביא הקב"ה מבול על הסדומיים א' אבינו אברהם לפני הקב"ה, רבון העולמים נשבעת שאין את מבי' מבול לעולם, ומה טעמ', כי מי נח זאת לי אשר נשבעת מעבור מי נח עוד על הארץ (ישעיה נד:ט), מבול של מים את אין מביא, שמא מבול של אש את מביא, מה את מערי' על השבועה, חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק כרשע וג' (בראשית יח:כה), השופט כל הארץ לא יעשה משפט (שם), אם משפט את מבקש אין עולם, ואם עולם את מבקש אין משפט, מה את מיציר חבלה ביתרין ראשוי, בעי עלמך ובעי דינא דקושטא, אין לית את מוותר צבחר לית עלמא יכיל קאים. א' לו הקב"ה, אברהם, אהבת צדק ותשנא רשע (תהלים מה:ח), אהבת לצדק את ביריותיי, ותשנא רשע, שנאת' מלחייבן, על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחביריך. מהו מחביריך, א' לו הק' מנוח ועד אצלך לא דברתי עם אחד מהם אלא עימך אני מדבר תחילה, הד"ה דכ' אחר הדברים האלה היה דבר י"י אל אברם במחזה לאמר וג' (בראשית טו:א). ר' עזריה בשם ר' יודה בר' סימון פתר קריה בישעיה, א' ישעיה מטייל הייתי בבית תלמודי ואשמע את קול י"י אומר, את מי אשלח ומי ילך לנו וג' (ישעיה ו:ח), אמ' שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס. א"ר פנחס למה נקרא שמו עמוס, שהיה פסילוס בלשונו. אמרו הניח הקב"ה את כל עולמו ולא הישרה שכינתו אלא על הדין פסילוסא, על הדין קטיע לישנא. שלחתי את מיכה והיו מכים אתו על הלחי, בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל (מיכה ד:יד), מעתה מי אשלח ומי ילך לנו (ישעיה ו:ח), מיד, ואומר הנני שלחני (שם). א' לו הקב"ה, ישעיה, בניי סרבנים הם, טרחנים הם, מקבל את עלך ללקות ולהתבזות מהם, אמ' לו על מנת כן, גווי נתתי למכים ולחיי למורטים וג' (ישעיה נ:ו), ואיני כדיי שאלך בשליחותך אצל בניך. א' לו הקב"ה, ישעיה, אהבת צדק (תהלים מה:ח), אהבת לצדק את בניי, ותשנא רשע (שם), שנאתה מלחייבן, על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחביריך (שם). מהו מחביריך, אמ' לו הקב"ה חייך שכל נביאים המתנבאים נביא מפי נביא, נחה רוח אליהו על אלישע (מלכים ב' ב:טו), נחה רוח משה על שבעים זקנים, ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים (במדבר יא:כה), אבל את מתנבא מפי הגבורה, רוח י"י אלהים עלי יען משח וג' (ישעיה סא:א). ולא עוד אלא שכל הנביאים המתנבאים מתנבאי' נבואות פשוטות, אבל את מתנבא נבואות כפולות, עורי עורי (שם נא:ט), התעוררי התעוררי (שם נא:יז), שוש אשיש (שם סא:י), אנכי אנכי (שם נא:יב), נחמו נחמו עמי (שם מ:א).
"You love justice and hate wickedness; therefore Hashem your God has anointed you with the oil of has of rejoicing above your fellows" (Ps. 45:8). Rabbi Azariah in the name of Rabbi Acha interpreted the verses about Abraham our Patriarch. You find that before the Holy One Blessed be He brought a flood upon the people of Sodom, Abraham our Patriarch said before the Holy One Blessed be He, "Master of the Universe, you swore that you would never again bring a flood." And what is the meaning of, "For this is like the waters of Noah to Me, as I vowed I would never again bring the waters of Noah upon the earth" (Is. 54:9)? A flood of water you would not bring; however, a flood of fire you would bring? Would you employ artifice about that vow? "Heaven forbid You should do such a thing as this, to kill the righteous alongside the wicked" (Gen. 18:25). "Should the Judge of the entire world not perform justice?" (Ibid.). If it is justice You seek, there can be no world, and if it is the world you seek, there can be no justice. Would You [endeavor to] stretch a rope from both ends? You seek Your world and You seek strict justice, [but] if You do not relent a little, the world cannot [continue to] exist. The Holy One Blessed be He said to him, "Abraham, 'you love justice and you hate wickedness' (Ps. 45:8)." You love justice": On behalf of My creations. And "you hate wickedness": That you hate condemning [the wicked]. Thus, Hashem your God has anointed you with the oil of rejoicing above your fellows. Who are "your fellows"? The Holy One Blessed be He said to him, "From Noah until your [generation], I did not speak with any of them; rather, with you I have spoken first." That is what is written, "After these events transpired, the word of God [came] to Avram in a vision, saying, [I shall be a shield for you, [and] your reward will be exceedingly great]." (Gen. 15:1).
Rabbi Azariah in the name of Rabbi Yudah bar Simon interpreted the verse in Isaiah. Said Isaiah: "I was walking about in the house of study, and I heard the voice of God saying, 'Who will I send and who will go forth for us, etc.'" (Is. 6:8). He said, "I sent Amos and they called him the 'stammerer'." Said Rabbi Pinchas, why was he named "Amos"? Because he there was stammering (p'silos) in his speech. They said, "Did the Holy One Blessed be He pass upon the entire world (i.e., in search of a prophet), but let His Shekhinah rest upon this stammerer, on this tongueless man?" [God continues:] "I sent Micah, and they would strike (makin) him on the cheek, [as it is written,] 'With a rod they struck him on the cheek, the judge of Israel' (Mic. 4:14). And now, who should I send, and who will go forth for us, immediately," and "I said, Here I am, send me!" (Is. 6:8). The Holy One Blessed be He said to him, "Isaiah, my children -- they are troublesome and they are stubborn. Do you accept upon yourself to be stricken and demeaned by them?" He said to Him, "On this condition, yes, 'I gave up my body to suffer blows and my cheeks to be plucked, etc.'" (Is. 50:6). But I am not worthy for You to send me on Your mission to Your children." The Holy One Blessed be He said to him, "Isaiah, you love justice (Ps. 45:8): You love the justice of my children. And you hate wickedness (ibid.): You hate condemning [the wicked]. For that reason, Hashem your God anoints you with the oil of rejoicing above your fellows." What are "your fellows"? The Holy One Blessed be He said to him, As you live, that [until now] all the prophets who prophesize [received their] prophetic capacity from the mouth of [another] prophet. He rested the spirit of Eliyahu upon Elisha (2 Kings 2:15). He rested the spirit of Moses on the seventy Elders: "And God extended some of the spirit that was upon [Moses] and rested it upon the seventy men, the Elders" (Num. 11:25). But you will prophesize from the mouth of the Almighty: "The spirit of the Lord God is upon me, because God has anointed me, etc." (Is. 61:1). And not only that; rather, that as to all the [other] prophets who prophesize, their prophesize simply prophesies, but you will prophesize complex (lit., "doubled") prophesies: "Arise, arise" (Is. 51:9), "Rouse yourselves, rouse yourselves" (Is. 61:10), "I, I" (Is. 51:12), "Comfort, O comfort my people" (Is. 40:1).
[ה] מי יתנך כאח לי יונק (שה"ש ח:א), כאי זה אח, כקין להבל, קין הרג את הבל. כישמעאל ליצחק, ישמעאל שונא ליצחק. כעשו ליעקב, עשו שונא ליעקב. כאחי יוסף ליוסף, אחי יוסף שונאים ליוסף. אלא כיוסף לאחיו, את מוצא אחר כל הרעות שעשו לו מה כת' ביה, ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם (בראשית נ:כא). א"ר שמלאי א' להון אתון רישא ואנא גופא, אין אזל ראשא מה גופא טב. ד"א אמ' להון נמשלתם בעפר הארץ ובחול הים ובכוכבי השמים, הרי אני הולך ועושה מלחמה עמהם, אם יכולתי להם הרי אני יכול לכם, ואם לא יכולתי להם איני יכול לכם. ד"א א' להון מה נעשה אנטידיקוס של אבא, אבא מוליד ואנא קובר. ד"א א' מה נעשה אנטידיקוס של הקב"ה, הק' מברך ואני מסייף. ד"א א' להון אתם מנהג סידורו של עולם, שתים עשרה שעות ביום ושתים עשרה שעות בלילה, שנים עשר חדשים, שנים עשר מזלות, שנים עשר שבטים, יכול אני לבטל מנהג סידורו של עולם. ד"א א' להון עד שלא ירדתם לכאן היו המצריים נוהגין בי עבד, משירדתם לכאן הודעתם גניסיי' שלי. ד"א א' להון אם הורג אני אתכם עכשיו, יהו המצריים אומ' כת של בחורים ראה ואמר אילו אחיי הם, תדע לך שהוא כן, שלאחר זמן מצא עליהם עלילה והרגן. ד"א א' להון אם הורג אני אתכם עכשיו יהו המצריים אומ', עם אחיו לא משמר אמנה ועמנו הוא משמר אמנה, לפיכך וינחם אתם וידבר על לבם (בראשית נ:כא). והרי דברים קל וחומר, מה אם יוסף שהוא מדבר היה על לבן של אחיו דברים טובים דברים נחומים ניחמן, כשיבא הקב"ה לנחם את ירושל' על אחת כמה וכמה, נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם (ישעיה מ:א).
"If only you were like my brother, who nursed [at my mother's breast]" (Songs 8:1). Like which "brother" [does this verse refer]? Like Cain to Abel? Cain killed Abel. Like Ishmael to Isaac? Ishmael hates Isaac. Like Esau to Jacob? Esau hates Jacob. Like the brothers of Joseph to Joseph? The brothers of Joeph hate Joseph. Rather, like Joseph to his brothers. You find that after all the evil that they did to him, what is written about it? "And now, do not be afraid. I will sustain you and your little ones. And he comforted them and spoke to their hearts" (Gen. 50:21). Said Rabbi Simlai, he said to them, "You are the head and I am the body. If the head is taken away, what good is the body?" Another interpretation: He said to them, "You shall be likened to the dust of the earth, and like the sand of the sea, and like the stars of the heavens. Behold, I am going and I am waging war for them (i.e., the Egyptians). If I can do so for them, behold, I can do so for you, and if I cannot do so for them, I could not do so for you." Another interpretation: He said to them, "‘Shall I become an adversary to my father; my father begets and I bury?" Another interpretation: He said, "Shall I become an adversary to the Holy One Blessed be He? The Holy One blesses and I diminish?" Another interpretation: He said to them, "You conduct yourselves according to the order of the world, twelve hours during the day and twelve hours during the night, twelve months, twelve constellations of the zodiac, twelve tribes. Is it possible for me to abolish the conduct of the order of the world?" Another interpretation: He said to them, "Before you descended here, the Egyptians were treating me like a slave. Once you descended here, they recognized my nobility." Another version: "He said to them, "If I kill you now, the Egyptians would say, "He saw a group of young men, and he said, 'Perhaps they are my brethren.' You should know that it is so, that after time had passed, he found some pretext and he killed them." Another interpretation: He said to them, "If I kill you now, the Egyptians would say, 'If he did not keep faith with his brothers, would he keep faith with us?'" Therefore, "He comforted them and he spoke to their hearts" (Gen 50:21). And behold these matters may be logically deduced: If regarding Joseph, who spoke kind and comforting words to the hearts of his brothers, and they were comforted, how much more so when the Holy One Blessed be He comes to comfort Jerusalem as one, [and thus it says,] "Comfort, O comfort, my people, says your God" (Is. 40:1).
[ו] כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרושו כי מכת אויב היכיתיך (ירמיה ל:יד). מכת אויב, מכת איוב היכיתיך. באיוב כת' כשדים שמו שלשה ראשים (איוב א:יז), ובירושלם כת' והעיר נתנה ביד הכשדים (ירמיה לב:כד). באיוב כת' אש אלהים נפלה מן השמים (איוב א:טז), ובירושלם כת' ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה (איכה א:יג). באיוב כת' ויקח לו חרש להתגרד בו (איוב ב:ח), ובירושלם כת' איכה נחשבו לנבלי חרש (איכה ד:ב). באיוב כת' וישבו אתו לארץ שבעת ימים (איוב ב:יג), ובירושל' כת' ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון (איכה ב:י). באיוב כת' שק תפרתי עלי גלדי (איוב טז:טו), ובירו' כת' חגרו שקים (איכה שם). באיוב כת' ועוללתי בעפר קרני (איוב שם), ובירוש' כת' העלו עפר על ראשם (איכה ב:י). באיוב כת' חנוני חנוני אתם רעי (איוב יט:כא), ובירושל' כת' לא אתן לכם חנינה (ירמיה טז:יג). באיו' כת' כי יד אלוה נגעה בי (איוב שם כא), ובירוש' כת' כי לקחה מיד י"י כפלים (ישעיה מ:ב). א"ר יהוש' בר' נחמיה מה אם איוב שלקה בכפלים נתן לו שכרו בכפלים, אף ירושל' מתנחמת בכפלים, נחמו נחמו עמי (שם מ:א).
[ז] אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע (איוב ל:כד). א"ר אבהו אין הקב"ה מכה אומה ומושיבה צדו, אלא מביא פיד לזו ומשעשעה בזו, מביא פיד לזו ומשעשעה בזו. הביא פיד לאשור ושיעשעה במצרים, התיטבי מנא אמון (נחום ג:ח). הביא פיד למצרים ושעשעה באשור, הנה אשור ארז בלבנון (יחזקאל לא:ג). א"ר יסא מפני מה גלו עשרת השבטים ואחר כך גלה שבט יהודה ובנימן, כדי שיהו מתנחמים אילו מאילו. לפיכך נחמו נחמו (ישעיה מ:א).
[ח] ואיך תנחמוני הבל ותשובותיכם נשאר מעל (איוב כא:לד). א"ר אבא בר כהנא דבריכם צריכין מירוק. ורבנין אמרין דבריכם סותרין זה את זה. א' הקב"ה לנביאי', לכו ונחמו את ירושלם. הלך הושע לנחמה. אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך. אמרה לו מה בידך, א' לה אהיה כטל לישראל (הושע יד:ו). אמרה אתמול אמרת לי, הכה אפרים שרשם יבש פרי בל יעשון (שם ט:טז), ועכשיו את או' כן, לאיזו נאמין, לראשונה לשנייה. הלך יואל לנחמה, א' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, א' לו מה בידך, אמ' לה והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וג' (יואל ד:יח), אמרה לו אתמול אמרת לי, הקיצו שיכורים ובכו והלילו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם (שם א:ה), ועכשיו את' או' כך, לאיזו נאמין, לראשונה לשנייה. הלך עמוס לנחמה, אמ' לה הק' שלחני אצליך לנחמך, אמרה לו מה בידך, אמ' לה ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת (עמוס ט:יא), אמרה לו אתמול אמרת לי, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל (שם ה:ב), ועכשיו את או' כך, לאיזו נאמין, לראשונה לשנייה. הלך מיכה לנחמה, אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו מה בידך, אמ' לה מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע (מיכה ז:יח), אמרה לו אתמול אמרת לי, בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל (שם א:ה), ועכשיו את' או' כך, לאיזו נאמין, לראשונה או לשנייה. הלך נחום לנחמה אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו ומה בידך, א' לה כי לא יוסיף לעבור בך עוד בליעל כלה נכרת (נחום ב:א), אמרה לו אתמול אמרת לי, ממך יצא חושב על י"י רעה יועץ בליעל (שם א:יא), ועכשיו את או' לי כך, לאי זו נאמין, לראשונה או לשנייה. הלך חבקוק לנחמה אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו מה בידך, אמ' לה יצאת לישע עמך לישע את משיחך (חבקוק ג:יג), אמרה לו אתמול אמרת לי, עד אנה י"י שיוועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס וג' (שם א:ב), ועכשיו את' או' לי כך, לאיזו נאמין לראשונה או לשנייה. הלך צפנייה לנחמה, אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו ומה בידך, אמ' לה והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנירות (צפניה א:יב), אמרה לו אתמול אמרת לי, יום חשך ואפלה יום ענן וערפל (שם טו), ועכשיו את' או' כך, לאיזו נאמין, לראשונה או לשנייה. הלך חגי לנחמה, אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמי', אמרה לו ומה בידך, א' לה עוד הזרע במגורה והגפן והתאינה והרימון ועץ הזית לא נשא מן היום הזה אברך (חגי ב:יט), אמרה לו אתמול אמרת לי, זרעתם הרבה והבא מעט וג' (שם א:ו), ועכשיו את' או' לי כך, לאיזו נאמין לראשונה לשנייה. הלך זכריה לנחמה, אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו ומה בידך, אמ' לה וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים (זכריה א:טו), אמרה לו אתמול אמרת לי, קצף י"י על אבותיכם קצף (שם א:ב), ועכשיו את' או' לי כך, לאיזו נאמין, לראשונה או לשנייה. הלך מלאכי לנחמה, אמ' לה הקב"ה שלחני אצליך לנחמיך, אמרה לו ומה בידך, אמ' לה ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ (מלאכי ג:יב), אמרה לו אתמול אמרת לי, אין לי חפץ בכם אמ' י"י צבאות (שם א:י), ועכשיו את' או' כך, לאיזו נאמין לראשונה או לשנייה. הלכו להם הנביאים אצל הקב"ה, ואמרו לו, רבון העולמים לא קיבלה עליה ירושלים להיתנחם, אמ' להם הק' אני ואתם נלך ונינחמנה, הוי נחמו נחמו עמי (ישעיה מ:א), נחמוה נחמוה עמי, נחמוה עליונים נחמוה תחתונים, נחמוה חיים נחמוה מתים, נחמוה בעולם הזה נחמוה בעול' הבא, נחמוה על עשרת השבטים, נחמוה על שבט יהודה ובנימן, הוי נחמו נחמו עמי (שם), נחמוני נחמוני עימי.
[ט] ר' אבין אמ' תרתיי. ר' אבין א' למלך שהיה לו פלטין ונכנסו שונאים לתוכו ושרפו אתו, מי צריך להתנחם פלטין או בעל פלטין, לא בעל פלטין, כך אמ' הקב"ה בית המקדש ביתי הוא, דכת' יען ביתי אשר הוא חרב (חגי א:ט), מי צריך להתנחם לא אני, הוי נחמו נחמו עמי (ישעיה שם), נחמוני נחמוני עמי. ר' אבין אמ' חורי. ר' אבין א' למלך שהיה לו כרם ונכנסו שונאין לתוכו, וקיצצוהו ופיסקוהו, מי צריך להתנחם בתנחומים כרם או בעל הכרם, כך אמ' הקב"ה ישר' כרמי הן, כי כרם י"י צבאות בית ישראל (ישעיה ה:ז), מי צריך להתנחם לא אני, הוי נחמו נחמו עמי (ישעיה שם), נחמוני נחמוני עמי. ר' ברכיה א' תרתיי, חדא בשם גרמיה וחדא בשם ר' לוי. ר' ברכיה א' למלך שהיה לו צאן ונכנסו זאיבין לתוכה וביקעוה, מי צריך להתנחם צאן או בעל צאן, לא בעל צאן, כך אמ' הקב"ה ישר' צאני הם, שנ' ואתן צאני צאן מרעיתי (יחזקאל לד:לא), מי צריך להתנחם לא אני, הוי נחמו נחמו עמי (ישעיה שם), נחמוני נחמוני עמי. ר' ברכיה בשם ר' לוי למלך שהיה לו כרם ומסרה לערי', וכד הוה עביד חמר טב הוה אמר מה טב חמרא דכרמי, וכד הוה עביד חמר ביש או' מה ביש חמרא דאריסי, א"ל אותו האריס, אדוני המלך כד עביד חמר טב את אמ' חמרא דכרמי, וכד עביד חמר ביש חמרא דאריסי, בין טב ובין ביש דידך הוא, כך בתחילה אמ' הקב"ה למשה, ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים (שמות ג:י), וכיון שעשו אותו המעשה מה כת' תמן, לך רד כי שחת עמך (שם לב:ז), אמ' משה לפני הק', רבון העולמים כד אינון חטאיי אינון דידי וכד אינון זכיי אינון דידך, בין חטאי ובין זכיי דידך אינון, דכ' והם עמך ונחלתך (דברים ט:כט), אל תשחת עמך ונחלתך (שם כו), למה י"י יחרה אפך בעמך (שמות לב:יא), על מה את' מובד לעמך. א"ר סימון לא זז מחבבן עד שקרא אותן עמי, וינחם י"י על הרעה אשר דבר לעשות לעמו (שם יד).
[י] יאמר אלהיכם (ישעיה מ:א). ר' חננא בר פפא ור' סימון. ר' חנינא בר פפא א', אמרו ישר' לישעיה, רבינו ישעיה תאמר שלא באתה לנחם אלא לאותו הדור שחרב בית המקדש בימיו. א' להם לכל הדורות באתי לנחם, אמ' אלהיכם אין כת' כאן אלא יאמר אלהיכם (שם). א"ר סימון אמרו ישר' לישעיה, רבינו ישעיה תאמר שכל הדברים הללו מליבך אתה בודאם, א' להם, א' אלהיכם אין כת' כאן אלא יאמר אלהיכם (שם). א"ר חננה בריה דר' אבא בשמונה מקומות כת' יאמר אלהיכם, כנגד שמונה נביאים שנתנבאו לאחר בית המקדש, ואילו הן, יואל, עמוס, צפניה, חגי, זכריה, ומלאכי, יחזקאל, וירמיה.
[יא] דברו על לב ירושלם וקראו אליה וג' (ישעיה מ:ב). חטאו בראש, ולקו בראש, ומתנחמים בראש. חטאו בראש, נתנה ראש ונשוב מצרימה (במדבר יד:ד). לקו בראש, כל ראש לחולי (ישעיה א:ה). ומתנחמים בראש, ויעבר מלכם לפניהם וי"י בראשם (מיכה ב:יג). חטאו בעין, ולקו בעין, ומתנחמים בעין. חטאו בעין, ומסקרות עינים (ישעיה ג:טז). ולקו בעין, עיני עיני יורדה מים (איכה א:טז). ומתנחמים בעין, כי עין בעין יראו בשוב י"י ציון (ישעיה נב:ח). חטאו באוזן, ולקו באוזן, ומתנחמים באוזן. חטאו באוזן, ואזניהם הכבידו משמוע (זכריה ז:יא). ולקו באוזן, ואזניהם תחרשנה (מיכה ז:טז). ומתנחמים באוזן, ואזניך תשמענה דבר (ישעיה ל:כא). חטאו באף, ולקו באף, ומתנחמים באף. חטאו באף, והנם שולחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח:יז). ולקו באף, אף אני אעשה זאת לכם (ויקרא כו:טז). ומתנח' באף, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים (שם שם מד). חטאו בפה, ולקו בפה, ומתנחמים בפה. חטאו בפה, וכל פה דבר נבלה (ישעיה ט:טז). ולקו בפה, ויאכלו את ישראל בכל פה (שם שם יא). ומתנחמים בפה, אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רינה (תהלים קכו:ב). חטאו בלשון, ולקו בלשון, ומתנחמים בלשון. חטאו בלשון, וידרכו את לשונם (ירמיה ט:ב). ולקו בלשון, דבק לשון יונק (איכה ד:ד). ומתנחמים בלשון, ולשונינו רנה (תהלים שם). חטאו בלב, ולקו בלב ומתנחמים בלב. חטאו בלב, ולבם שמו שמיר (זכריה ז:יב). ולקו בלב, וכל לבב דוי (ישעיה א:ה). ומתנחמים בלב, דברו על לב ירושלם (שם מ:ב). חטאו ביד, ולקו ביד, ומתנחמים ביד. חטאו ביד, ידיכם דמים מלאו (ישעיה א:טו). ולקו ביד, ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן (איכה ד:י). ומתנחמים ביד, והיה ביום ההוא יוסיף י"י שנית ידו (ישעיה יא:יא). חטאו ברגל, ולקו ברגל, ומתנחמים ברגל. חטאו ברגל, וברגליהם תעכסנה (ישעיה ג:טז). ולקו ברגל, בטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף (ירמיה יג:טז). ומתנחמים ברגל, מה נאוו על ההרים רגלי מבשר (ישעיה נב:ז). חטאו בזה, ולקו בזה, מתנחמים בזה. חטאו בזה, כי זה משה האיש (שמות לב:א). ולקו בזה, על זה היה דוה לבינו (איכה ה:יז). ומתנחמים בזה, ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה (ישעיה כה:ט). חטאו בהוא, ולקו בהוא, ומתנחמים בהוא. חטאו בהוא, כחשו בי"י ויאמרו לא הוא (ירמיה ה:יב). ולקו בהוא, ויהפוך להם לאויב והוא נלחם בם (ישעיה סג:י). ומתנחמים בהוא, אנכי אנכי הוא מנחמכם (שם נא:יב). חטאו באש, ולקו באש, ומתנחמים באש. חטאו באש, הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש (ירמיה ז:יח). ולקו באש, ממרום שלח אש בעצמותי (איכה א:יג). ומתנחמים באש, ואני אהיה לה נאם י"י חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה (זכריה ב:ט). חטאו בכפלים, ולקו בכפלים, ומתנחמים בכפלי'. חטאו בכפלים, חט חטאה ירושלם (איכה א:ח). ולקו בכפלים, כי לקחה מיד י"י כפלים בכל חטאתיה (ישעיה מ:ב). ומתנחמים בכפלים, נחמו נחמו עמי (שם מ:א). חסילה.