כתיב ה׳ בחכמה יסד ארץ זו תורה, תורה זו אנה שמה ואנה היתה, למה נקרא שמה תורה מפני שירדה הוראה לעולם, ועוד נקרא שמה תורה שהיא בגימטריא תרי״א וב׳ דברות אנכי ולא יהיה לך ששמעו מפי הבורא הרי תרי״ג. וכן כתיב תורה צוה לנו משה. ד״א תורה בלשון יון קורין למראה ודמות תוריאה כלומר שהיתה סתומה ואח"כ נראית וניתנה לישראל, והיתה גנוזה בעליונים קודם שנבראו שמים וארץ, ומה שמה היה, אמון שמה דכתיב ואהיה אצלו אמון, ושמא תאמר שהיתה כתובה על ספר, עדיין לא נבראת בהמה וחיה לפשוט ממנה עור לעשות גויל להכתב עליו, וא״ת על כסף וזהב או מיני מתכות עדיין לא נבראו ולא נזדככו ולא פענחו בעולם, וא״ת על לוח עץ עדיין לא נבראו האילנות בעולם, ועל מה היתה כתובה ובמה היתה כתובה? באש שחורה על גבי אש לבנה, והיתה קשורה בזרוע של הקב״ה, שנאמר אש דת למו וגו' [ונאמר מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם], כיון שנסתכל הקב״ה הביט כאן וכאן ואין מלאך בשמים [ואין אדם בארץ] ונתאוה לבראות עולם לעשות אדם להתעסק בתורה שנאמר והוא באחד ומי ישיבנו וגו', ונתיעץ עם התורה שהיא חכמה לבראות עולם שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ וגו'. בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל. חכמה בגימטריא ע״ג שמות, ח׳ שמונה כ' עשרים מ' ארבעים ה' חמשה הרי ע״ג שמות חקוקים על זרועו של הקב״ה, באחד מהם נברא האור באחד אש ובאחד מים הרי ג' נשארו מהם ע' שמות, ועל כל שם ושם יכול לבראות עולם כזה. ובהם עתיד לבראות עולמות כמה וכמה להנחיל לצדיקים לעתיד לבא, להרחיב בהם גבולם ולמלאות בהם אוצרותם שנאמר להנחיל אוהבי יש וגו'. מה עשה נטל את התורה ופתח אותה ונטל ממנה שם אחד שלא נמסר לכל בריה שנאמר זה שמי לעלם חסר וי״ו כתיב לשון העלמה, והציק והטיף ממנו נ' טפות אל הים ונתמלאה כולה מים, ורוח הקודש ושכינת הקודש של הבורא מרחפת ומנשבת עליו שנאמר ורוח אלהים וגו'. פתח התורה ונטל ממנה שם שני והוציא משם ג' טפות של אורה, אחת לאור עוה״ז ואחת לאור עוה״ב, ואחת לאור התורה. אחת לאור עוה״ז שנאמר ויאמר אלקים יהי אור, אחת לאור עוה״ב שנאמר קומי אורי וגו', אחת לאור התורה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור. פתח התורה והוציא שם שלישי והוציא ממנו ג' טפות של אש והוסק ממנו כל העולם כלו מאותו האש חוץ מאש בני אדם שנאמר מימינו אש דת למו, ונתמלא כל העולם כלו מים ואורה ואש. כיון שראה הקב״ה מימינו אש ומשמאלו אורה ומתחתיו מים נטלן וערבן שנים שנים ונטל אש ומים וערבן זה בזה ועשה מהם שמים, נטל מים ואורה וערבן זה עם זה ועשה מהם סוכה של חושך וענני כבוד שנאמר ישת חושך סתרו סביבותיו סוכתו וגו', נטל אורה ואש וערבן ביחד ועשה מהן חיות הקודש ואמר לשמים התמתחו כאהל והיו נמתחין מעצמן שנאמר הנוטה כדוק שמים וגו' עד שאמר להם הקב״ה די. התחיל הקב״ה לעמוד באורה ושכינתו בעליונים וסגר בעד האופל וחתם ונעל חלונותיו. אמר הקב״ה אור זה ראוי להגניזו ואם לא נגלהו לבשר ודם הוא הולך חושך, אם אגלה שניהם כאחד נמצאו מלאכי השרת רואין ואינן נראין, ואם נתערב שניהם לזווגם אין אורם שוה כאחד (ר״ל אין להם שום ערך אם ישתמשו כאחד בערבוביא), אלא אפריד ואטול האור מן החושך, ויהי האור שרוי אצלי שנאמר ונהורא עמיה שרא, והחושך ישכון למטה שנאמר וחשך על פני תהום, ונאמר וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל אלקים וגו', ויקרא אלקים לאור יום וגו'.
...It is written, "The Lord established the earth with wisdom"—this is the Torah. The Torah, where was it and where will it be? Why is it called Torah? Because a teaching descended to the world. And it is also called Torah because its gematria is 613, and the two commandments, "I am the Lord" and "You shall not have other gods," which were heard from the Creator, make it 613. And it is written, "The Torah was commanded to us by Moses." Another explanation: The Torah in Greek is called "the appearance and form of the Torah," meaning it was hidden and then revealed and given to Israel. It was hidden in the heavens before the heavens and the earth were created. What was its name? Its name was "Faith," as it is written, "And I was with Him as a confidant." And perhaps you might say it was written on a book, but before the beasts and animals were created, there was no skin to make a parchment to write on. And if you say it was written on silver and gold or various metals, they had not yet been created, refined, or purified in the world. And if you say it was written on a wooden tablet, the trees had not yet been created in the world. So, on what was it written and with what was it written? In black fire upon white fire, and it was bound in the arm of the Holy One, blessed be He, as it is said, "A fiery law for them" [and it is said, "A refuge is God from eternity and under the arms of the world"], when the Holy One, blessed be He, looked here and there and saw no angel in heaven [and no man on earth] and desired to create the world to make man engage in the Torah, as it is said, "He is one, and who can reverse it," and consulted with the Torah, which is wisdom, to create the world, as it is said, "The Lord by wisdom founded the earth." With His understanding, the depths were split open and the heavens rained down dew. Wisdom in gematria is 73 names, 8 (chaf) eight, 20 (kaf) twenty, 40 (mem) forty, 5 (hei) five, thus 73 names are engraved on the arm of the Holy One, Blessed be He. In one of them light was created, in one fire, and in one water, thus 3 remain from them, 70 names, and for each name He can create a world like this. And with them, He is destined to create worlds upon worlds to be inherited by the righteous in the future, to expand their boundaries and fill their treasures, as it is said, "to inherit the beloved ones, yes, etc." What did he do? He took the Torah, opened it, and took from it a name that was not given to any creature, as it is said, "This is My name forever" (Exodus 3:15), with the missing "vav" indicating concealment. He struck and dripped from it forty drops into the sea, and it was filled with water. The Holy Spirit and the Divine Presence of the Creator hovered and blew upon it, as it is said, "And the Spirit of God" (Genesis 1:2). He opened the Torah and took from it a second name and extracted from there three drops of light, one for the light of this world, one for the light of the world to come, and one for the light of the Torah. One for the light of this world, as it is said, "And God said, 'Let there be light'"; one for the light of the world to come, as it is said, "Arise, shine, for your light has come"; one for the light of the Torah, as it is said, "For the commandment is a lamp, and the Torah is light." He opened the Torah and took out the third name, and from it, he took three drops of fire and ignited the entire world from that fire, except for the fire of humans, as it is said, "From His right hand came a fiery law for them." And the entire world was filled with water, light, and fire. When God saw fire to His right and light to His left, and water beneath Him, He took them and combined them two by two. He took fire and water and combined them with each other and made the heavens from them. He took water and light and combined them with each other and made from them a canopy of darkness and clouds of glory, as it is said, "He made darkness His hiding place, His canopy around Him." He took light and fire and combined them together and made from them the holy creatures. He said to the heavens, "Stretch out like a tent," and they stretched out by themselves, as it is said, "He stretches out the heavens like a curtain." Until God said to them, "Enough." God began to stand in light and His Shechinah in the heights, and He closed the gates of darkness and sealed and locked His windows. God began to stand in the light, and His Shechinah (Divine Presence) was in the heavens, and He closed the darkness and sealed and locked its windows. God said, "This light is worthy of being hidden away, and if it is not revealed to flesh and blood, it will turn into darkness. If I reveal both of them together, the ministering angels will see and not be seen. If I mix both of them together, their light will not be equal (i.e., they have no value if used together in a mixture). Rather, I will separate and take the light from the darkness, and the light will dwell with Me, as it is said, 'And the light dwells with Him,' and the darkness will dwell below, as it is said, 'And darkness was upon the face of the deep,' and it is said, 'And God saw the light that it was good, and God separated,' and it is said, 'And God called the light day.'"
4
יום ראשון נטל גוש של שלג מתחת כסא הכבוד וזרק על פני המים באמצעו של עולם ונעשה ארץ, שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ, ולקח אבן שתיה וירה אותה במקום בית המקדש ונתיסד עליה העולם שנאמר או מי ירה אבן פינתה, וקרא לארץ ועמדה במקומה כדי שלא תזוז לא לכאן ולא לכאן כאניה בפלגוס, שנאמר אל אלקים י״י דבר ויקרא ארץ. וכיון שזרח אורו, על ארץ ישראל זרח תחלה, ומשם האיר לכל העולם כולו, שנאמר מציון מכלל יופי אלקים הופיע. כיצד האירו? לבש טליתו ונתעטף באורו והאיר לעולם שנאמר עוטה אור כשלמה וגו'. והיו המים כל אותו היום מכסין את הארץ והיתה מתמוגגת עד שלבש לבוש גיאות ונתראה כבודו שנאמר ה' מלך גאות לבש וגו', וחגר מחגורת של עוז והעמידה בעוזו שנאמר ה' עוז התאזר אף תכון וגו'.
On the first day He took a lump of snow from beneath the Throne of Glory and threw it on the face of the waters in the middle of the world and it became land as it says, “For He says to the snow, 'Be upon the earth'…” (Iyov 37:6) And He took the foundation stone and cast it onto the place of the Temple and the world was founded upon it as it says, “…or who laid its cornerstone?” (Iyov 38:6) He called to the land and it stood in its place in order that it not move back and forth like a ship on the high seas as it says, “…God, God the Lord, spoke and called to the earth…” (Tehillim 50:1) And since His light shined, it shined first on the land of Israel and from there illuminated the whole world as it says, “From Zion, the perfection of beauty, God appeared.” (Tehillim 50:2) How did He illuminate it? He donned His tallit and wrapped Himself in His light and lit up the world as it says, “[You] enwrap Yourself with light like a garment…” (Tehillim 104:2) All that day the waters covered the land and it was dissolving until He donned the garments of majesty and His glory was seen as it says, “The Lord has reigned; He has attired Himself with majesty…” (Tehillim 93:1) And He girded Himself with a belt of might and established it through His might as it says, “…He has girded Himself with might. The world also is established that it cannot be moved.” (ibid.)
5
יום ב' אמר יהי רקיע בתוך המים וגו' אמר למים התפלגו לשני חצאים ותעלו חצייכם למעלה וחצייכם למטה, וזדו ועלו כלם למעלה, אמר להם הקב״ה אני אמרתי לכם עלו חצייכם למטה ואתם עליתם כולכם למעלה, אמרו המים לא נרד, כך העיזו לפני הבורא ולכך נקראו מים עזים שנאמר ובמים עזים נתיבה. מה עשה הקב״ה הושיט אצבעו וקרעם לשני חלקים ונפלו חצים למטה בעל כרחם, הה"ד ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים אל תקרי רקיע אלא קריע, וביקש הקב״ה לשרפן עד שעמדו והתחננו לפניו להניחם, אמר להם דעו שאני מבקש להעביר בני בנעלים בתוככם, אם אני מבקש לעשותכם ים תהיו ים ואם יבשה יבשה. מיד התנה הקב״ה עמהם זה התנאי שנאמר וישב הים לפנות בקר לאיתנו, אל תקרי לאיתנו אלא לתנאו שהתנה עמהם בראשונה. ועוד התנה עמהם להסתער שלא להניח את יונה לילך תרשישה. ולאחר שחצה את המים ברא אראלים ומלאכים ואופנים וחשמלים ונפח באש והסיק שבעה מדורי גיהנם.
6
יום שלישי ברא עצים ואילנות בג״ע ובעוה״ז ברא כל מיני אילני סרק ומאכל. כיון שראו ארזי לבנון ואלוני בשן וכל אילנות הגבוהים כי נבראו תחלה בארץ מיד גבהו למעלה וגאו בעצמן, אמר הקב״ה אני שונא גאון וגובה ואין גאה בעולם אלא אני, מיד ברא הר הברזל, וכיון שראו האילנות שברא הר הברזל בכו, לכך נקראו האילנות בכאים שנאמר ממול הבכאים ומתרגם מקביל אילניא. אמר להם הקב״ה למה תבכו, אמרו לו לפי שבראת הר הברזל כדי שיעקרנו ממטעינו, והיינו סבורין שאין בעולם גבוהים כמותנו, ועכשיו נברא משחית לחבלנו. אמר להן הקב״ה מכם יצא בית יד לגרזן שיקצוץ אתכם, ואעשה אני כי אתם תשלטו בו והוא בכם, ועשה שלום ביניהם.
7
ביום ד' נטל אש וחתמו וטבעו וקרא שמו שמש לשמש ביום והוא משאת העולם, בו ביום נטל אור וחתמו וטבעו וקרא שמו ירח ע״ש ירוץ אורח, וקראו סהר שמשמש בלילה להאיר העולם שהוא חשוך כבית הסהר, והיו שניהם שוים ושקולים כאחד הה״ד ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. שניהם היו גדולים עד שקטרגה הלבנה ואמרה לפני הקב״ה רבש״ע למה זה בראת עולמך בבי״ת א״ל להודיע לכל בריותי שבי"ת שנים כנגד שני עולמות ושני עדים, אמרה לפניו רבש״ע איזה עולם גדול מחבירו העוה״ז או העוה״ב? א״ל העוה״ב גדול מעוה״ז, אמרה לפניו רבש"ע מפני מה בראת שני עולמות העוה״ז קטן והעוה״ב גדול, ובראת שמים וארץ שמים גדולים מן הארץ, בראת אש ומים ומים מכבים את האש, בראת שמש וירח צריך שיהיה אחד גדול מחברו. אמר הקב״ה גלוי וידוע לפני שבדעתך שאגדיל אותך ואמעיט אותו, הואיל וקטרגת עליו לכי ומעטי את עצמך אחד מששים מאור החמה, מיד אמרה לפניו רבש״ע על דבר אחד שאמרתי לפניך נענשתי כל כך? אמר לה עתיד אני להחזיר אורך כאור החמה שנאמר והיה אור הלבנה כאור החמה וגו'. אמרה לפניו רבש״ע אור החמה מה תהא עליה, א״ל עדיין את מקטרגת עליה חיי שיהא אורה שבעתים, הה״ד ואור החמה שבעתים כאור שבעת הימים.
8
—יום ה׳ נטל הקב״ה אור ומים וברא מהם לויתן ואשתו וכל דגיהם ותלה כל העולם כולו על סנפיריו של לויתן; עירב רקק המים בהם וברא מהם זיז שדי וכל עוף השמים, ותלה רגליו של זיז שדי על סנפיריו של לויתן, וראשו כנגד כסא הכבוד, וברא אופן אחד בארץ וראשו כנגד חיות הקודש והוא מתורגמן בין ישראל לאביהן שבשמים שנאמר וארא והנה אופן אחד בארץ אצל החיות, וסנדלפון שמו שקושר כתרים לבעל הכבוד מקדושות וברוך הוא ואמן יהא שמיה רבא שעונין בני ישראל בבתי כנסיות, ומשביע את הכתר בשם המפורש והולך ועולה לו בראש האדון, מכאן אמרו חכמים כל המבטל קדיש וברכו ואמן יהא שמיה רבא גורם למעט העטרה וחייב נדוי עד שישוב ויביא קרבן לפני הצדיקים לעתיד לבוא.
9
—יום ו׳ נטל מים ועפר ואור וברא בהמות בהררי אלף ושור הבר שהוא רועה אלף הרים בכל יום, ומשחקים בו בכל יום בג״ע לפני הבורא. וברא בהמות וחיות ושרצים ורמשים. ואח״כ כנס כל מלאכי השרת כתות כתות, א״ל נעשה אדם וגו', אמרו לפניו רבש״ע מה אנוש כי תזכרנו וגו', והיא היתה כת של מיכאל, מיד שרפן באשו הגדולה והשאיר מהם מיכאל לבדו, וקרא לכת גבריאל וא״ל כמו שאמרו לו הראשונים ושרפן באשו הגדולה והשאיר מהם גבריאל לבדו, קרא לכת לביא״ל אמר לפניו רבש״ע ומי יאמר לך מה תעשה עשה כרצונך בעולמך כי כך נאה לך, א״ל הקב״ה לביאל יפה ראית לעצמך שריפאת מה שהרסו חבריך, מיד החליף את שמו וקרא אותו רפאל ומסר בידו כל מיני רפואות שבעולם. אמר למיכאל לך הבא לי עפר ממקום בית המקדש, וכן עשה וצברו הקב״ה בידו ועשה לאדם הראשון, שנאמר וייצר ה' אלהים את האדם וגו' ומנה הקב״ה למיכאל ולגבריאל על ישראל, ואת רפאל מינה על מיני רפואות ומסר בידו כל מיני דוגמות שבעולם. כדוגמות מים העליונים כן דוגמות מים התחתונים, יש ערוגה אחת שכולה דוגמא אחת כי גזרת המלך היא שאפילו דוגמא אחת מיינקת מכולן, ואם מתקבצין כל באי העולם אינם יכולים לעשות כדוגמא אחת, הה"ד מה רבו מעשיך ה' וגו', ואין לך עשב ואילן שאין לו שר מלמעלה ומחזירו ומביאו בעתו ומצמיחו, הה״ד התוציא מזרות בעתו.
מדרש כונן
[מס׳ ארזי לבנון]
כתיב ה׳ בחכמה יסד ארץ זו תורה, תורה זו אנה שמה ואנה היתה, למה נקרא שמה תורה מפני שירדה הוראה לעולם, ועוד נקרא שמה תורה שהיא בגימטריא תרי״א וב׳ דברות אנכי ולא יהיה לך ששמעו מפי הבורא הרי תרי״ג. וכן כתיב תורה צוה לנו משה. ד״א תורה בלשון יון קורין למראה ודמות תוריאה כלומר שהיתה סתומה ואח"כ נראית וניתנה לישראל, והיתה גנוזה בעליונים קודם שנבראו שמים וארץ, ומה שמה היה, אמון שמה דכתיב ואהיה אצלו אמון, ושמא תאמר שהיתה כתובה על ספר, עדיין לא נבראת בהמה וחיה לפשוט ממנה עור לעשות גויל להכתב עליו, וא״ת על כסף וזהב או מיני מתכות עדיין לא נבראו ולא נזדככו ולא פענחו בעולם, וא״ת על לוח עץ עדיין לא נבראו האילנות בעולם, ועל מה היתה כתובה ובמה היתה כתובה? באש שחורה על גבי אש לבנה, והיתה קשורה בזרוע של הקב״ה, שנאמר אש דת למו וגו' [ונאמר מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם], כיון שנסתכל הקב״ה הביט כאן וכאן ואין מלאך בשמים [ואין אדם בארץ] ונתאוה לבראות עולם לעשות אדם להתעסק בתורה שנאמר והוא באחד ומי ישיבנו וגו', ונתיעץ עם התורה שהיא חכמה לבראות עולם שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ וגו'. בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל. חכמה בגימטריא ע״ג שמות, ח׳ שמונה כ' עשרים מ' ארבעים ה' חמשה הרי ע״ג שמות חקוקים על זרועו של הקב״ה, באחד מהם נברא האור באחד אש ובאחד מים הרי ג' נשארו מהם ע' שמות, ועל כל שם ושם יכול לבראות עולם כזה. ובהם עתיד לבראות עולמות כמה וכמה להנחיל לצדיקים לעתיד לבא, להרחיב בהם גבולם ולמלאות בהם אוצרותם שנאמר להנחיל אוהבי יש וגו'. מה עשה נטל את התורה ופתח אותה ונטל ממנה שם אחד שלא נמסר לכל בריה שנאמר זה שמי לעלם חסר וי״ו כתיב לשון העלמה, והציק והטיף ממנו נ' טפות אל הים ונתמלאה כולה מים, ורוח הקודש ושכינת הקודש של הבורא מרחפת ומנשבת עליו שנאמר ורוח אלהים וגו'. פתח התורה ונטל ממנה שם שני והוציא משם ג' טפות של אורה, אחת לאור עוה״ז ואחת לאור עוה״ב, ואחת לאור התורה. אחת לאור עוה״ז שנאמר ויאמר אלקים יהי אור, אחת לאור עוה״ב שנאמר קומי אורי וגו', אחת לאור התורה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור. פתח התורה והוציא שם שלישי והוציא ממנו ג' טפות של אש והוסק ממנו כל העולם כלו מאותו האש חוץ מאש בני אדם שנאמר מימינו אש דת למו, ונתמלא כל העולם כלו מים ואורה ואש. כיון שראה הקב״ה מימינו אש ומשמאלו אורה ומתחתיו מים נטלן וערבן שנים שנים ונטל אש ומים וערבן זה בזה ועשה מהם שמים, נטל מים ואורה וערבן זה עם זה ועשה מהם סוכה של חושך וענני כבוד שנאמר ישת חושך סתרו סביבותיו סוכתו וגו', נטל אורה ואש וערבן ביחד ועשה מהן חיות הקודש ואמר לשמים התמתחו כאהל והיו נמתחין מעצמן שנאמר הנוטה כדוק שמים וגו' עד שאמר להם הקב״ה די. התחיל הקב״ה לעמוד באורה ושכינתו בעליונים וסגר בעד האופל וחתם ונעל חלונותיו. אמר הקב״ה אור זה ראוי להגניזו ואם לא נגלהו לבשר ודם הוא הולך חושך, אם אגלה שניהם כאחד נמצאו מלאכי השרת רואין ואינן נראין, ואם נתערב שניהם לזווגם אין אורם שוה כאחד (ר״ל אין להם שום ערך אם ישתמשו כאחד בערבוביא), אלא אפריד ואטול האור מן החושך, ויהי האור שרוי אצלי שנאמר ונהורא עמיה שרא, והחושך ישכון למטה שנאמר וחשך על פני תהום, ונאמר וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל אלקים וגו', ויקרא אלקים לאור יום וגו'.
...It is written, "The Lord established the earth with wisdom"—this is the Torah. The Torah, where was it and where will it be? Why is it called Torah? Because a teaching descended to the world. And it is also called Torah because its gematria is 613, and the two commandments, "I am the Lord" and "You shall not have other gods," which were heard from the Creator, make it 613. And it is written, "The Torah was commanded to us by Moses." Another explanation: The Torah in Greek is called "the appearance and form of the Torah," meaning it was hidden and then revealed and given to Israel. It was hidden in the heavens before the heavens and the earth were created. What was its name? Its name was "Faith," as it is written, "And I was with Him as a confidant." And perhaps you might say it was written on a book, but before the beasts and animals were created, there was no skin to make a parchment to write on. And if you say it was written on silver and gold or various metals, they had not yet been created, refined, or purified in the world. And if you say it was written on a wooden tablet, the trees had not yet been created in the world. So, on what was it written and with what was it written? In black fire upon white fire, and it was bound in the arm of the Holy One, blessed be He, as it is said, "A fiery law for them" [and it is said, "A refuge is God from eternity and under the arms of the world"], when the Holy One, blessed be He, looked here and there and saw no angel in heaven [and no man on earth] and desired to create the world to make man engage in the Torah, as it is said, "He is one, and who can reverse it," and consulted with the Torah, which is wisdom, to create the world, as it is said, "The Lord by wisdom founded the earth." With His understanding, the depths were split open and the heavens rained down dew. Wisdom in gematria is 73 names, 8 (chaf) eight, 20 (kaf) twenty, 40 (mem) forty, 5 (hei) five, thus 73 names are engraved on the arm of the Holy One, Blessed be He. In one of them light was created, in one fire, and in one water, thus 3 remain from them, 70 names, and for each name He can create a world like this. And with them, He is destined to create worlds upon worlds to be inherited by the righteous in the future, to expand their boundaries and fill their treasures, as it is said, "to inherit the beloved ones, yes, etc." What did he do? He took the Torah, opened it, and took from it a name that was not given to any creature, as it is said, "This is My name forever" (Exodus 3:15), with the missing "vav" indicating concealment. He struck and dripped from it forty drops into the sea, and it was filled with water. The Holy Spirit and the Divine Presence of the Creator hovered and blew upon it, as it is said, "And the Spirit of God" (Genesis 1:2). He opened the Torah and took from it a second name and extracted from there three drops of light, one for the light of this world, one for the light of the world to come, and one for the light of the Torah. One for the light of this world, as it is said, "And God said, 'Let there be light'"; one for the light of the world to come, as it is said, "Arise, shine, for your light has come"; one for the light of the Torah, as it is said, "For the commandment is a lamp, and the Torah is light." He opened the Torah and took out the third name, and from it, he took three drops of fire and ignited the entire world from that fire, except for the fire of humans, as it is said, "From His right hand came a fiery law for them." And the entire world was filled with water, light, and fire. When God saw fire to His right and light to His left, and water beneath Him, He took them and combined them two by two. He took fire and water and combined them with each other and made the heavens from them. He took water and light and combined them with each other and made from them a canopy of darkness and clouds of glory, as it is said, "He made darkness His hiding place, His canopy around Him." He took light and fire and combined them together and made from them the holy creatures. He said to the heavens, "Stretch out like a tent," and they stretched out by themselves, as it is said, "He stretches out the heavens like a curtain." Until God said to them, "Enough." God began to stand in light and His Shechinah in the heights, and He closed the gates of darkness and sealed and locked His windows. God began to stand in the light, and His Shechinah (Divine Presence) was in the heavens, and He closed the darkness and sealed and locked its windows. God said, "This light is worthy of being hidden away, and if it is not revealed to flesh and blood, it will turn into darkness. If I reveal both of them together, the ministering angels will see and not be seen. If I mix both of them together, their light will not be equal (i.e., they have no value if used together in a mixture). Rather, I will separate and take the light from the darkness, and the light will dwell with Me, as it is said, 'And the light dwells with Him,' and the darkness will dwell below, as it is said, 'And darkness was upon the face of the deep,' and it is said, 'And God saw the light that it was good, and God separated,' and it is said, 'And God called the light day.'"
יום ראשון נטל גוש של שלג מתחת כסא הכבוד וזרק על פני המים באמצעו של עולם ונעשה ארץ, שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ, ולקח אבן שתיה וירה אותה במקום בית המקדש ונתיסד עליה העולם שנאמר או מי ירה אבן פינתה, וקרא לארץ ועמדה במקומה כדי שלא תזוז לא לכאן ולא לכאן כאניה בפלגוס, שנאמר אל אלקים י״י דבר ויקרא ארץ. וכיון שזרח אורו, על ארץ ישראל זרח תחלה, ומשם האיר לכל העולם כולו, שנאמר מציון מכלל יופי אלקים הופיע. כיצד האירו? לבש טליתו ונתעטף באורו והאיר לעולם שנאמר עוטה אור כשלמה וגו'. והיו המים כל אותו היום מכסין את הארץ והיתה מתמוגגת עד שלבש לבוש גיאות ונתראה כבודו שנאמר ה' מלך גאות לבש וגו', וחגר מחגורת של עוז והעמידה בעוזו שנאמר ה' עוז התאזר אף תכון וגו'.
On the first day He took a lump of snow from beneath the Throne of Glory and threw it on the face of the waters in the middle of the world and it became land as it says, “For He says to the snow, 'Be upon the earth'…” (Iyov 37:6) And He took the foundation stone and cast it onto the place of the Temple and the world was founded upon it as it says, “…or who laid its cornerstone?” (Iyov 38:6) He called to the land and it stood in its place in order that it not move back and forth like a ship on the high seas as it says, “…God, God the Lord, spoke and called to the earth…” (Tehillim 50:1) And since His light shined, it shined first on the land of Israel and from there illuminated the whole world as it says, “From Zion, the perfection of beauty, God appeared.” (Tehillim 50:2) How did He illuminate it? He donned His tallit and wrapped Himself in His light and lit up the world as it says, “[You] enwrap Yourself with light like a garment…” (Tehillim 104:2) All that day the waters covered the land and it was dissolving until He donned the garments of majesty and His glory was seen as it says, “The Lord has reigned; He has attired Himself with majesty…” (Tehillim 93:1) And He girded Himself with a belt of might and established it through His might as it says, “…He has girded Himself with might. The world also is established that it cannot be moved.” (ibid.)
יום ב' אמר יהי רקיע בתוך המים וגו' אמר למים התפלגו לשני חצאים ותעלו חצייכם למעלה וחצייכם למטה, וזדו ועלו כלם למעלה, אמר להם הקב״ה אני אמרתי לכם עלו חצייכם למטה ואתם עליתם כולכם למעלה, אמרו המים לא נרד, כך העיזו לפני הבורא ולכך נקראו מים עזים שנאמר ובמים עזים נתיבה. מה עשה הקב״ה הושיט אצבעו וקרעם לשני חלקים ונפלו חצים למטה בעל כרחם, הה"ד ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים אל תקרי רקיע אלא קריע, וביקש הקב״ה לשרפן עד שעמדו והתחננו לפניו להניחם, אמר להם דעו שאני מבקש להעביר בני בנעלים בתוככם, אם אני מבקש לעשותכם ים תהיו ים ואם יבשה יבשה. מיד התנה הקב״ה עמהם זה התנאי שנאמר וישב הים לפנות בקר לאיתנו, אל תקרי לאיתנו אלא לתנאו שהתנה עמהם בראשונה. ועוד התנה עמהם להסתער שלא להניח את יונה לילך תרשישה. ולאחר שחצה את המים ברא אראלים ומלאכים ואופנים וחשמלים ונפח באש והסיק שבעה מדורי גיהנם.
יום שלישי ברא עצים ואילנות בג״ע ובעוה״ז ברא כל מיני אילני סרק ומאכל. כיון שראו ארזי לבנון ואלוני בשן וכל אילנות הגבוהים כי נבראו תחלה בארץ מיד גבהו למעלה וגאו בעצמן, אמר הקב״ה אני שונא גאון וגובה ואין גאה בעולם אלא אני, מיד ברא הר הברזל, וכיון שראו האילנות שברא הר הברזל בכו, לכך נקראו האילנות בכאים שנאמר ממול הבכאים ומתרגם מקביל אילניא. אמר להם הקב״ה למה תבכו, אמרו לו לפי שבראת הר הברזל כדי שיעקרנו ממטעינו, והיינו סבורין שאין בעולם גבוהים כמותנו, ועכשיו נברא משחית לחבלנו. אמר להן הקב״ה מכם יצא בית יד לגרזן שיקצוץ אתכם, ואעשה אני כי אתם תשלטו בו והוא בכם, ועשה שלום ביניהם.
ביום ד' נטל אש וחתמו וטבעו וקרא שמו שמש לשמש ביום והוא משאת העולם, בו ביום נטל אור וחתמו וטבעו וקרא שמו ירח ע״ש ירוץ אורח, וקראו סהר שמשמש בלילה להאיר העולם שהוא חשוך כבית הסהר, והיו שניהם שוים ושקולים כאחד הה״ד ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. שניהם היו גדולים עד שקטרגה הלבנה ואמרה לפני הקב״ה רבש״ע למה זה בראת עולמך בבי״ת א״ל להודיע לכל בריותי שבי"ת שנים כנגד שני עולמות ושני עדים, אמרה לפניו רבש״ע איזה עולם גדול מחבירו העוה״ז או העוה״ב? א״ל העוה״ב גדול מעוה״ז, אמרה לפניו רבש"ע מפני מה בראת שני עולמות העוה״ז קטן והעוה״ב גדול, ובראת שמים וארץ שמים גדולים מן הארץ, בראת אש ומים ומים מכבים את האש, בראת שמש וירח צריך שיהיה אחד גדול מחברו. אמר הקב״ה גלוי וידוע לפני שבדעתך שאגדיל אותך ואמעיט אותו, הואיל וקטרגת עליו לכי ומעטי את עצמך אחד מששים מאור החמה, מיד אמרה לפניו רבש״ע על דבר אחד שאמרתי לפניך נענשתי כל כך? אמר לה עתיד אני להחזיר אורך כאור החמה שנאמר והיה אור הלבנה כאור החמה וגו'. אמרה לפניו רבש״ע אור החמה מה תהא עליה, א״ל עדיין את מקטרגת עליה חיי שיהא אורה שבעתים, הה״ד ואור החמה שבעתים כאור שבעת הימים.
—יום ה׳ נטל הקב״ה אור ומים וברא מהם לויתן ואשתו וכל דגיהם ותלה כל העולם כולו על סנפיריו של לויתן; עירב רקק המים בהם וברא מהם זיז שדי וכל עוף השמים, ותלה רגליו של זיז שדי על סנפיריו של לויתן, וראשו כנגד כסא הכבוד, וברא אופן אחד בארץ וראשו כנגד חיות הקודש והוא מתורגמן בין ישראל לאביהן שבשמים שנאמר וארא והנה אופן אחד בארץ אצל החיות, וסנדלפון שמו שקושר כתרים לבעל הכבוד מקדושות וברוך הוא ואמן יהא שמיה רבא שעונין בני ישראל בבתי כנסיות, ומשביע את הכתר בשם המפורש והולך ועולה לו בראש האדון, מכאן אמרו חכמים כל המבטל קדיש וברכו ואמן יהא שמיה רבא גורם למעט העטרה וחייב נדוי עד שישוב ויביא קרבן לפני הצדיקים לעתיד לבוא.
—יום ו׳ נטל מים ועפר ואור וברא בהמות בהררי אלף ושור הבר שהוא רועה אלף הרים בכל יום, ומשחקים בו בכל יום בג״ע לפני הבורא. וברא בהמות וחיות ושרצים ורמשים. ואח״כ כנס כל מלאכי השרת כתות כתות, א״ל נעשה אדם וגו', אמרו לפניו רבש״ע מה אנוש כי תזכרנו וגו', והיא היתה כת של מיכאל, מיד שרפן באשו הגדולה והשאיר מהם מיכאל לבדו, וקרא לכת גבריאל וא״ל כמו שאמרו לו הראשונים ושרפן באשו הגדולה והשאיר מהם גבריאל לבדו, קרא לכת לביא״ל אמר לפניו רבש״ע ומי יאמר לך מה תעשה עשה כרצונך בעולמך כי כך נאה לך, א״ל הקב״ה לביאל יפה ראית לעצמך שריפאת מה שהרסו חבריך, מיד החליף את שמו וקרא אותו רפאל ומסר בידו כל מיני רפואות שבעולם. אמר למיכאל לך הבא לי עפר ממקום בית המקדש, וכן עשה וצברו הקב״ה בידו ועשה לאדם הראשון, שנאמר וייצר ה' אלהים את האדם וגו' ומנה הקב״ה למיכאל ולגבריאל על ישראל, ואת רפאל מינה על מיני רפואות ומסר בידו כל מיני דוגמות שבעולם. כדוגמות מים העליונים כן דוגמות מים התחתונים, יש ערוגה אחת שכולה דוגמא אחת כי גזרת המלך היא שאפילו דוגמא אחת מיינקת מכולן, ואם מתקבצין כל באי העולם אינם יכולים לעשות כדוגמא אחת, הה"ד מה רבו מעשיך ה' וגו', ואין לך עשב ואילן שאין לו שר מלמעלה ומחזירו ומביאו בעתו ומצמיחו, הה״ד התוציא מזרות בעתו.
—חסלת—