יושב בסתר עליון. זה שאמר הכתוב (מלכים-א ח כז) כי האמנם ישב אלקים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. ר' הונא בשם ר' אידי פתח (תהלים צב יא) ותרם כראם קרני. בשעה שהיה רועה דוד מצא את הראם ישן במזמור כ"ב. המזמור הזה סבירן לומר ששלמה אמרו ולא אמרו אלא משה על בית קדש הקדשים שעתיד שלמה לעשות עשרים אמה על עשרים אמה ובית קדש הקדשים שעשה משה עשר על עשר. ואימתי אמרו בשעה שראה כל המלאכה שנאמר (שמות לט מג) וירא משה את כל המלאכה וגו' ויברך אותם. ומה ברכה בירכן. אמר להן תשרה שכינה על מעשה ידיכם. והן אומרים (תהלים צ יז) ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו. ואף על פי שאין כתוב בתורה מפורש הוא בכתובים. יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם. פתח משה ואמר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. אמר רבי יהודה ברבי סימון שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה והרתיע לאחוריו. כיון שאמר לו (שמות ל יב) ונתנו איש כופר נפשו. אמר משה (משלי יג ח) כופר נפש איש עשרו. מי יוכל תת כופר נפשו. אמר רבי מאיר הראה לו הקב"ה למשה כמין מטבע של אש. אמר לו (שמות ל יג) זה יתנו. וכן כשאמר לו הקב"ה (במדבר כח ב) צו את בני ישראל את קרבני לחמי. אמר לו משה (ישעיה מ טז) ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה. ומי יוכל לספק אילים וקרבנות. אמר לו הקב"ה חייך לא כשאתה סבור אני מבקש מהם. אלא (במדבר כח ד) את הכבש אחד תעשה בבקר. וכן בשעה שאמר לו (שמות כה ח) ועשו לי מקדש. אמר מי יכול לעשות מקדש שישרה שכינתו בתוכו. (מלכים-א ח כז) הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. א"ל הקב"ה כשאני מבקש כל העולם אינו מחזיק כבודי וכשאני מבקש במועט אני מחזיק ואיני מבקש ממך אלא י' אמות בצפון וי' אמות בדרום וי' אמות במערב. הוי יושב בסתר עליון. ר"י ברבי סימון אמר יושב בסתר עליון. שרואה ואינו נראה. ובצל שעשה בצלאל יתלונן שדי. שיר של פגעים היה אומר משה בשעה שהיה עולה לרקיע ואומר יושב בסתר עליון:
2
אומר לה' מחסי ומצודתי. מחסי אגנתי. מצודתי קסטרי דידי. אלקי אבטח בו. ולא אמרת לי (שמות כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי. אם עשית כן אלקי אבטח בו. שבשמו אני צד את הרשעים ומורידן לגיהנם. משיבה רוח הקדש ואומרת לו כי הוא יצילך מפח. מצודתא דציידא. מדבר הוות. שמביא הווה לעולם. באברתו יסך לך. אמר רבי שמעון בן לקיש זיין אני עושה לכל מי שסוחר באמתתה של תורה. צנה וסוחרה אמתו. אמר רשב"י כלי זיין היא אמתה של תורה לבעליה. וזיין שנתן הקב"ה לישראל בסיני היה שם מפורש כתוב עליו. לא תירא מפחד לילה. אמר ר' ברכיה יש מי שהוא פורח כעוף הזה וקושט כחץ. ומי יצילך ממנו שלוח הקן. כי הוא יצילך מפח יקוש. כענין שנאמר (עמוס ג ה) היעלה פח מן האדמה התפול צפור אל פח. וכתיב (דברים כב ו ז) כי יקרא קן צפור לפניך שלח תשלח:
3
מדבר באפל יהלוך. רבנן אמרי שד הוא. רבי יהודה ברבי יוסי אמר דהוה קץ לה לשון שודד. רבי הונא בשם רבי יוסי אמר קטב מרירי עשוי כמין קליפין קליפין שערות שערות עינים עינים ובעין אחת הוא רואה ועינו לתוך לבו ואינו שולט לא בצל ולא בחמה אלא בין חמה לצל ומתגלגל ככדור ושולט מארבע שעות ועד תשע ושולט מי"ז בתמוז עד תשעה באב וכל מי שרואה אותו נופל על פניו. חזקיה ראה אותו ונפל על פניו. אמר רבי פנחס בר חמא מעשה היה באחד שראה אותו ונפל על פניו ונכפה. רבי שילא בר רבי יצחק מפקיד לספרייא דיהון מפנין לטלייא מארבע שעין ועד תשע. רבי יוחנן היה מפקיד לספרייא דלא ליהוון מחין לטליא מן שבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב. הוי מקטב ישוד צהרים:
4
יפול מצדך אלף. רבי יצחק אמר היד שהיא שולטת על מצוה אחת וזאת תפילין של זרוע מסרו לה אלף מלאכים. אבל הימין שהיא שולטת על מצוות הרבה רבבה מימינך. ריבוא של מלאכים נמסרו לה. אמר רבי חנינא בר אבהו אינו אומר נמסרו אלא יפול שאם באים אלף מזיקין לפני היד שמאל הן נופלים לפניה ואם ריבוא לפני הימין הן נופלין לפניה שהיא שולטת במצוות הרבה. בנוהג שבעולם אם נמסר לאדם אלף איש עליו לזון אותם שהן מסורים לטובתו ולשמרו. אבל הקב"ה מסר לאדם הזה אלף מלאכים משמאלו ורבוא לימינו לשמרו ואינו מפרנסן ואף על פי כן אליך לא יגש. רק בעיניך תביט. כי אתה ה' מחסי. אמר רבי חנינא נפשי מן תכלתא ועיינא מן קדחתא. נתת תורה בתחתונים ועליון שמת מעונך. לא תאונה אליך רעה. אמר רבי יוחנן עד שלא היה המשכן היו המזיקין מתגרין לבריות. משהוקם המשכן ונגע לא יקרב באהלך. זה המשכן. דבר אחר אמר ריש לקיש ממי נלמוד מספר תהלים. נלמוד ממקומו (במדבר ו כד) יברכך ה' וישמרך. ישמרך מכל דבר רע. אימתי ביום שהוקם המשכן. (ריש לקיש אמר זה ספר תהלים. יברכך ה' מן המזיקים אימתי (שם ז א) ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן):
5
כי מלאכיו יצוה לך. רבי יהודה אומר מי גדול הפוטר או הנפטר. הוי אומר הפוטר גדול מן הנפטר. אם כן גדול היה יעקב אבינו (מתפרש) מן המלאך. מה המלאך אומר לו (בראשית לב כו) שלחני כי עלה השחר. הרי יעקב פוטר למלאך. רבי יוסי אומר מי גדול הנושא או הנישא. הוי אומר הנישא גדול. הדא הוא דכתיב על כפים ישאונך. רבי יהודה אומר בשעה שהיה יעקב מהרהר ואומר שנים עשר שבטים אני מעמיד. מה עשה נטל שנים עשר אבנים ונתן תחת מראשותיו ואמר אם נעשו כולן אחת יודע אני שאני מעמיד שנים עשר שבטים. ולבו היה מתכוין לבוראו שנאמר (שם כח יא) ויקח מאבני המקום וישם. שנעשו אבן אחת. רבי נחמיה אמר שלשה אבנים היו ואמר אם מיחד השם שמו עלי כשם שיחד שמו על אבותי יעשו כולן אחת. עמד ומצאן כולן אחת שנאמר (שם יח) ויקח את האבן. מלמד שנעשו כולן אחת. ורבנן אמרי אבנים שנים. והשכים יעקב ומצאן אחת והיה בפחד גדול ואמר ביתו של הקב"ה במקום הזה ולא ידעתי שכינתו שנאמר (שם יז) ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים. מכאן אמרו כי כל מי שהוא מתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד ששער השמים הוא שם ופתח פתוח לשמוע תפלה שנאמר וזה שער השמים. חזר יעקב ללקט את האבנים ומצאן אחת לקח יעקב את האבן ושם אותה מצבה בתוך המקום וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה שנאמר ויצק שמן על ראשה. מה עשה הקב"ה נטל רגל ימינו וטבע אותה עד עומק תהומות ועשה אותה סניף לארץ כאדם שהוא נותן סניף לכיפה. לפיכך נקראת אבן שתיה ששם טבור הארץ ומשם נפתחה כל הארץ ועליה היכל ה' שנאמר (שם כב) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים. נפל יעקב ארצה לפני אבן שתיה והיה מתפלל לפני השם ואומר רבונו של עולם אם תשיבני במקום הזה בשלום אז אזבחה לפניך זבחי תודה ועולה שנאמר (שם כ) וידר יעקב נדר לאמר. ונדר ושלם ומשם נשא רגליו ושם הניח את הבאר שהיתה הבאר מהלכת לפניו. ובהריפת עין בא לחרן שנאמר (שם י) ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ועליו הכתוב אומר (משלי ד יב) בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל. א"ר חנינא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן המלאכים טענו אותו שנאמר על כפים ישאונך. ולא צרו צעדיו של יעקב ולא נכשל כחו וכגבור גלל את האבן מעל פי הבאר. והיתה הבאר עולה ושופעת מים חוצה לה וראו הרועים ותמהו שכולם לא היו יכולין לגלול את האבן והוא לבדו גלל אותה שנאמר (בראשית כט י) ויגש יעקב (לבדו) ויגל את האבן:
... Another version. The Rabbis said the minimum number that the word ‘stones’ can refer to is two, and Yaakov woke up in the morning and found that they were one. He was in great fear and said ‘the house of the Holy One is in this place and I was not conscious of His Presence’ as it says “And he was afraid and said, How dreadful is this place! This is no other than the house of Gd…” (Bereshit 28:17) From here they said that anyone who prays in Jerusalem is as if they pray before the Throne of Glory, because the gate of heaven is there; and an open door to hear prayer, as it says “…and this is the gate of heaven. (ibid.) Yaakov went back to gather the stones and he found that they were one stone. Yaakov took the stone and placed it as a monument in the midst of the place and oil descended from heaven for him and he pour it out on the stone, as it says “…and he poured oil on top of it.” (Bereshit 28:18) What did the Holy One do? He took its right foot, sank it to the deepest depths and made it a keystone for the earth, like a man who places a keystone in an arch. Therefore it is called foundation stone, because there is the navel of the world and from there the world was opened out. And upon it is the palace of Gd, as it says “And this stone, which I have placed as a monument, shall be a house of God…” (Bereshit 28:22) And Yaakov fell to the ground before the foundation stone, praying before the Holy One, and said ‘Master of the World! If you bring me back to this place in peace, then I will sacrifice before you whole offerings and thanksgiving offerings!’ as it says, “And Jacob uttered a vow, saying…” (Bereshit 28:20) He vowed and he fulfilled his vow. From there he picked up his feet (to go) and there he left the well, because the well had been going before him, and in the blink of an eye came to Haran as it says, [“Now Jacob lifted his feet…” (Bereshit 29:10)] “And Jacob left Be’er Sheva, and he went to Haran.” (Bereshit 28:10) About him the tradition says, “When you walk, your step will not be constrained, and if you run, you will not stumble.” (Mishle 4:12) R’ Abahu said in the name of R’ Yochanan – the angels carried him as it says, “On [their] hands they will bear you…” (Tehillim 91:12) Ya’akov’s steps were not constrained and his strength did not falter and like a mighty man he rolled back the stone from off of the mouth of the well. Then the well rose up and overflowed and the shepherds were astounded because all together they were unable to roll off the stone and he did it alone as it says, “…that Jacob drew near and rolled the rock off…” (Bereshit 29:10)
6
על שחל ופתן תדרוך. כל י"ב חדש שהיה נח בתיבה היה מהלכו על נחשים ולא היו מזיקין אותו שנאמר על שחל ופתן תדרוך. כי בי חשק. אמר רבי יהושע בן לוי בשם רבי פנחס בן יאיר מפני מה מתפללין ישראל בעולם הזה ואינן נענין. על ידי שאינן יודעין בשם המפורש. אבל לעתיד לבוא הקב"ה מודיען כמו שנאמר (ישעיה נב ו) לכן ידע עמי שמי. באותה שעה הם מתפללין ונענין שנאמר יקראני ואענהו. א"ר יצחק בשם ר' אחא אם מבקשים הם אותי בשעה שמגיע להם הצרה מיד אני עונה אותם שנאמר יקראני ואענהו. אמר אסף לישראל כל מי שהוא מציל אותך תכבדהו בתפלה והוא מציל אותך ומוציאך מן הצרה והוא נותן לך כבוד (יציאה ויוציאך מן הצרה). הוי אחלצהו ואכבדהו. אורך ימים אשביעהו זה אחד מן המקראות הקשין שישועתן של ישראל הוא ישועתו של הקב"ה:
יושב בסתר עליון. זה שאמר הכתוב (מלכים-א ח כז) כי האמנם ישב אלקים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. ר' הונא בשם ר' אידי פתח (תהלים צב יא) ותרם כראם קרני. בשעה שהיה רועה דוד מצא את הראם ישן במזמור כ"ב. המזמור הזה סבירן לומר ששלמה אמרו ולא אמרו אלא משה על בית קדש הקדשים שעתיד שלמה לעשות עשרים אמה על עשרים אמה ובית קדש הקדשים שעשה משה עשר על עשר. ואימתי אמרו בשעה שראה כל המלאכה שנאמר (שמות לט מג) וירא משה את כל המלאכה וגו' ויברך אותם. ומה ברכה בירכן. אמר להן תשרה שכינה על מעשה ידיכם. והן אומרים (תהלים צ יז) ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו. ואף על פי שאין כתוב בתורה מפורש הוא בכתובים. יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם. פתח משה ואמר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. אמר רבי יהודה ברבי סימון שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה והרתיע לאחוריו. כיון שאמר לו (שמות ל יב) ונתנו איש כופר נפשו. אמר משה (משלי יג ח) כופר נפש איש עשרו. מי יוכל תת כופר נפשו. אמר רבי מאיר הראה לו הקב"ה למשה כמין מטבע של אש. אמר לו (שמות ל יג) זה יתנו. וכן כשאמר לו הקב"ה (במדבר כח ב) צו את בני ישראל את קרבני לחמי. אמר לו משה (ישעיה מ טז) ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה. ומי יוכל לספק אילים וקרבנות. אמר לו הקב"ה חייך לא כשאתה סבור אני מבקש מהם. אלא (במדבר כח ד) את הכבש אחד תעשה בבקר. וכן בשעה שאמר לו (שמות כה ח) ועשו לי מקדש. אמר מי יכול לעשות מקדש שישרה שכינתו בתוכו. (מלכים-א ח כז) הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. א"ל הקב"ה כשאני מבקש כל העולם אינו מחזיק כבודי וכשאני מבקש במועט אני מחזיק ואיני מבקש ממך אלא י' אמות בצפון וי' אמות בדרום וי' אמות במערב. הוי יושב בסתר עליון. ר"י ברבי סימון אמר יושב בסתר עליון. שרואה ואינו נראה. ובצל שעשה בצלאל יתלונן שדי. שיר של פגעים היה אומר משה בשעה שהיה עולה לרקיע ואומר יושב בסתר עליון:
אומר לה' מחסי ומצודתי. מחסי אגנתי. מצודתי קסטרי דידי. אלקי אבטח בו. ולא אמרת לי (שמות כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי. אם עשית כן אלקי אבטח בו. שבשמו אני צד את הרשעים ומורידן לגיהנם. משיבה רוח הקדש ואומרת לו כי הוא יצילך מפח. מצודתא דציידא. מדבר הוות. שמביא הווה לעולם. באברתו יסך לך. אמר רבי שמעון בן לקיש זיין אני עושה לכל מי שסוחר באמתתה של תורה. צנה וסוחרה אמתו. אמר רשב"י כלי זיין היא אמתה של תורה לבעליה. וזיין שנתן הקב"ה לישראל בסיני היה שם מפורש כתוב עליו. לא תירא מפחד לילה. אמר ר' ברכיה יש מי שהוא פורח כעוף הזה וקושט כחץ. ומי יצילך ממנו שלוח הקן. כי הוא יצילך מפח יקוש. כענין שנאמר (עמוס ג ה) היעלה פח מן האדמה התפול צפור אל פח. וכתיב (דברים כב ו ז) כי יקרא קן צפור לפניך שלח תשלח:
מדבר באפל יהלוך. רבנן אמרי שד הוא. רבי יהודה ברבי יוסי אמר דהוה קץ לה לשון שודד. רבי הונא בשם רבי יוסי אמר קטב מרירי עשוי כמין קליפין קליפין שערות שערות עינים עינים ובעין אחת הוא רואה ועינו לתוך לבו ואינו שולט לא בצל ולא בחמה אלא בין חמה לצל ומתגלגל ככדור ושולט מארבע שעות ועד תשע ושולט מי"ז בתמוז עד תשעה באב וכל מי שרואה אותו נופל על פניו. חזקיה ראה אותו ונפל על פניו. אמר רבי פנחס בר חמא מעשה היה באחד שראה אותו ונפל על פניו ונכפה. רבי שילא בר רבי יצחק מפקיד לספרייא דיהון מפנין לטלייא מארבע שעין ועד תשע. רבי יוחנן היה מפקיד לספרייא דלא ליהוון מחין לטליא מן שבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב. הוי מקטב ישוד צהרים:
יפול מצדך אלף. רבי יצחק אמר היד שהיא שולטת על מצוה אחת וזאת תפילין של זרוע מסרו לה אלף מלאכים. אבל הימין שהיא שולטת על מצוות הרבה רבבה מימינך. ריבוא של מלאכים נמסרו לה. אמר רבי חנינא בר אבהו אינו אומר נמסרו אלא יפול שאם באים אלף מזיקין לפני היד שמאל הן נופלים לפניה ואם ריבוא לפני הימין הן נופלין לפניה שהיא שולטת במצוות הרבה. בנוהג שבעולם אם נמסר לאדם אלף איש עליו לזון אותם שהן מסורים לטובתו ולשמרו. אבל הקב"ה מסר לאדם הזה אלף מלאכים משמאלו ורבוא לימינו לשמרו ואינו מפרנסן ואף על פי כן אליך לא יגש. רק בעיניך תביט. כי אתה ה' מחסי. אמר רבי חנינא נפשי מן תכלתא ועיינא מן קדחתא. נתת תורה בתחתונים ועליון שמת מעונך. לא תאונה אליך רעה. אמר רבי יוחנן עד שלא היה המשכן היו המזיקין מתגרין לבריות. משהוקם המשכן ונגע לא יקרב באהלך. זה המשכן. דבר אחר אמר ריש לקיש ממי נלמוד מספר תהלים. נלמוד ממקומו (במדבר ו כד) יברכך ה' וישמרך. ישמרך מכל דבר רע. אימתי ביום שהוקם המשכן. (ריש לקיש אמר זה ספר תהלים. יברכך ה' מן המזיקים אימתי (שם ז א) ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן):
כי מלאכיו יצוה לך. רבי יהודה אומר מי גדול הפוטר או הנפטר. הוי אומר הפוטר גדול מן הנפטר. אם כן גדול היה יעקב אבינו (מתפרש) מן המלאך. מה המלאך אומר לו (בראשית לב כו) שלחני כי עלה השחר. הרי יעקב פוטר למלאך. רבי יוסי אומר מי גדול הנושא או הנישא. הוי אומר הנישא גדול. הדא הוא דכתיב על כפים ישאונך. רבי יהודה אומר בשעה שהיה יעקב מהרהר ואומר שנים עשר שבטים אני מעמיד. מה עשה נטל שנים עשר אבנים ונתן תחת מראשותיו ואמר אם נעשו כולן אחת יודע אני שאני מעמיד שנים עשר שבטים. ולבו היה מתכוין לבוראו שנאמר (שם כח יא) ויקח מאבני המקום וישם. שנעשו אבן אחת. רבי נחמיה אמר שלשה אבנים היו ואמר אם מיחד השם שמו עלי כשם שיחד שמו על אבותי יעשו כולן אחת. עמד ומצאן כולן אחת שנאמר (שם יח) ויקח את האבן. מלמד שנעשו כולן אחת. ורבנן אמרי אבנים שנים. והשכים יעקב ומצאן אחת והיה בפחד גדול ואמר ביתו של הקב"ה במקום הזה ולא ידעתי שכינתו שנאמר (שם יז) ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים. מכאן אמרו כי כל מי שהוא מתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד ששער השמים הוא שם ופתח פתוח לשמוע תפלה שנאמר וזה שער השמים. חזר יעקב ללקט את האבנים ומצאן אחת לקח יעקב את האבן ושם אותה מצבה בתוך המקום וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה שנאמר ויצק שמן על ראשה. מה עשה הקב"ה נטל רגל ימינו וטבע אותה עד עומק תהומות ועשה אותה סניף לארץ כאדם שהוא נותן סניף לכיפה. לפיכך נקראת אבן שתיה ששם טבור הארץ ומשם נפתחה כל הארץ ועליה היכל ה' שנאמר (שם כב) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים. נפל יעקב ארצה לפני אבן שתיה והיה מתפלל לפני השם ואומר רבונו של עולם אם תשיבני במקום הזה בשלום אז אזבחה לפניך זבחי תודה ועולה שנאמר (שם כ) וידר יעקב נדר לאמר. ונדר ושלם ומשם נשא רגליו ושם הניח את הבאר שהיתה הבאר מהלכת לפניו. ובהריפת עין בא לחרן שנאמר (שם י) ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ועליו הכתוב אומר (משלי ד יב) בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל. א"ר חנינא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן המלאכים טענו אותו שנאמר על כפים ישאונך. ולא צרו צעדיו של יעקב ולא נכשל כחו וכגבור גלל את האבן מעל פי הבאר. והיתה הבאר עולה ושופעת מים חוצה לה וראו הרועים ותמהו שכולם לא היו יכולין לגלול את האבן והוא לבדו גלל אותה שנאמר (בראשית כט י) ויגש יעקב (לבדו) ויגל את האבן:
... Another version. The Rabbis said the minimum number that the word ‘stones’ can refer to is two, and Yaakov woke up in the morning and found that they were one. He was in great fear and said ‘the house of the Holy One is in this place and I was not conscious of His Presence’ as it says “And he was afraid and said, How dreadful is this place! This is no other than the house of Gd…” (Bereshit 28:17) From here they said that anyone who prays in Jerusalem is as if they pray before the Throne of Glory, because the gate of heaven is there; and an open door to hear prayer, as it says “…and this is the gate of heaven. (ibid.) Yaakov went back to gather the stones and he found that they were one stone. Yaakov took the stone and placed it as a monument in the midst of the place and oil descended from heaven for him and he pour it out on the stone, as it says “…and he poured oil on top of it.” (Bereshit 28:18) What did the Holy One do? He took its right foot, sank it to the deepest depths and made it a keystone for the earth, like a man who places a keystone in an arch. Therefore it is called foundation stone, because there is the navel of the world and from there the world was opened out. And upon it is the palace of Gd, as it says “And this stone, which I have placed as a monument, shall be a house of God…” (Bereshit 28:22) And Yaakov fell to the ground before the foundation stone, praying before the Holy One, and said ‘Master of the World! If you bring me back to this place in peace, then I will sacrifice before you whole offerings and thanksgiving offerings!’ as it says, “And Jacob uttered a vow, saying…” (Bereshit 28:20) He vowed and he fulfilled his vow. From there he picked up his feet (to go) and there he left the well, because the well had been going before him, and in the blink of an eye came to Haran as it says, [“Now Jacob lifted his feet…” (Bereshit 29:10)] “And Jacob left Be’er Sheva, and he went to Haran.” (Bereshit 28:10) About him the tradition says, “When you walk, your step will not be constrained, and if you run, you will not stumble.” (Mishle 4:12) R’ Abahu said in the name of R’ Yochanan – the angels carried him as it says, “On [their] hands they will bear you…” (Tehillim 91:12) Ya’akov’s steps were not constrained and his strength did not falter and like a mighty man he rolled back the stone from off of the mouth of the well. Then the well rose up and overflowed and the shepherds were astounded because all together they were unable to roll off the stone and he did it alone as it says, “…that Jacob drew near and rolled the rock off…” (Bereshit 29:10)
על שחל ופתן תדרוך. כל י"ב חדש שהיה נח בתיבה היה מהלכו על נחשים ולא היו מזיקין אותו שנאמר על שחל ופתן תדרוך. כי בי חשק. אמר רבי יהושע בן לוי בשם רבי פנחס בן יאיר מפני מה מתפללין ישראל בעולם הזה ואינן נענין. על ידי שאינן יודעין בשם המפורש. אבל לעתיד לבוא הקב"ה מודיען כמו שנאמר (ישעיה נב ו) לכן ידע עמי שמי. באותה שעה הם מתפללין ונענין שנאמר יקראני ואענהו. א"ר יצחק בשם ר' אחא אם מבקשים הם אותי בשעה שמגיע להם הצרה מיד אני עונה אותם שנאמר יקראני ואענהו. אמר אסף לישראל כל מי שהוא מציל אותך תכבדהו בתפלה והוא מציל אותך ומוציאך מן הצרה והוא נותן לך כבוד (יציאה ויוציאך מן הצרה). הוי אחלצהו ואכבדהו. אורך ימים אשביעהו זה אחד מן המקראות הקשין שישועתן של ישראל הוא ישועתו של הקב"ה: